מבוא לכלכלת ענן [אינפוגרפיקה]

אחד היתרונות הבולטים של מחשוב ענן, עליו אין כמעט עוררין, הוא היתרון הכלכלי, אך ניצול כח מחשוב הוא רק אלמנט אחד בכלכלת הענן. רבים טוענים שאין הבדל מהותי בין מחשוב ענן לוירטואליזציה, בעז זינימן מסביר שכאן נגמר הדמיון.

cc-by stuartpilbrow.

אחד היתרונות הבולטים של מחשוב ענן, עליו אין כמעט עוררין, הוא היתרון הכלכלי של טכנולוגיה זו, על פני טכנולוגיות מסורתיות של ארוח שרתים. שרת “ענן” כמעט תמיד יהיה זול יותר משרת פיזי וזאת בעיקר בגלל העובדה שחברות הענן עושות הכל על מנת להוציא את המקסימום מכל שרת ושרת, זאת בניגוד למצב, בחלק גדול מהמקרים, בו שרת ייעודי מנוצל בצורה חלקית מאד.

חברות רבות עברו בשנים האחרונות לוירטואליזציה, שאכן פותרת חלק מבעיות הניצולת של שרתים ובכך הפכו את מרכזי הנתונים ליעילים וזולים יותר, אבל ניצול כח מחשוב הוא רק אלמנט אחד בכלכלה של הענן. רבים טוענים שאין הבדל מהותי בין מחשוב ענן לוירטואליזציה, אני טוען שכאן (ניצול יעיל יותר של כח מחשוב) נגמר הדמיון.

אלא אם אתם מנהלים את ה – Production של facebook או Google, אתם לא הולכים לבנות בקרוב Data Center שלכם. רוב הסיכויים שאתם מארחים את השרתים שלכם (או שרתים שכורים) בחווה של אחד מספקי השרות בארץ או בעולם. גם אם אתם ענק אינטרנטי, המריץ אלפי שרתים והגעתם למסקנה (הכנראה נכונה) שלאורך זמן עדיף לכם להשקיע ב – Data Center משלכם, אתם רחוקים שנות אור מהגודל של חוות ענן ממוצעת. לזה קוראים Power of Scale וזה הכוח הכלכלי האמיתי של הענן.

הבלוג Wikibon מפרסם נתונים מרתקים על עד כמה הפער הזה עצום. הנה כמה נתונים המסבירים בצורה הטובה ביותר את הכלכלה של הענן:

  • תקשורת – מחיר Mbps לחודש לחווה של 1000 שרתים, של ארגון גדול, עומד על $95 לחודש. חוות שרותי ענן של 100,000 שרתים תשלם רק $13 עבור אותו רוחב פס. יחס של קצת יותר מ – 1:7.
  • אחסון נתונים – העלות לחוות קטנות עומדת של $2.20 ל – GB לחודש. לחוות הענן זה עולה רק 40 סנט לאותו הנפח.
  • כח אדם – היחס בארגונים גדולים בין מספר שרתים לטכנאים הוא Admin אחד לכ – 140 שרתים. בחוות ענן מדובר ביחס של מנהל אחד למעל 1000 שרתים. זהו אחד הסעיפים היקרים בהשוואה.

השורה התחתונה מההשוואה של Wikibon היא שהעלות ל – 1000 שרתים בחווה פרטית עומדת על מעל 3.3 מיליון דולר, בעוד ש – 1000 שרתים בחוות ענן יעלו קצת פחות מ – 800 אלף דולר. חדי העין בטווח ישימו לב שרוב ההוצאות בחווה פרטית הן על כח אדם ורק לאחר מכן על שרתים, בעוד שחוות ענן מוציאה על מחשוב, כח אדם וחשמל סכום כמעט שווה.


Via: Wikibon

הגודל של אמזון (וספקי ענן אחרים) מאפשר להם לבנות מרכזי נתונים עצומים ובמקרה הזה, הגודל מאד קובע. במקרה הזה הגודל מתורגם לכח מאד גדול מול הספקים, מהם מקבלים מחירים ותנאים טובים יותר, יכולת השפעה על קונפיגורציות חומרה (הן על מנת להוזיל את החומרה והן על מנת להתאים אותה בדיוק לצרכי הקונה), ניצול טוב יותר של כח אדם ושימוש מאד גדול בכלי אוטומציה ופיזור עלויות קבועות על פני מספר גדול יותר של שרתים. כל זה מאפשר לשרותי הענן להציג Data Centers שעלותם רבע מהמחיר אותו נאלצים לשלם גופים קטנים יותר. חסכון זה מתורגם ישירות, לפחות בחלקו, למחירים זולים יותר עבור לקוחות הקצה.

אסור לשכוח שחלק גדול מהמלקוחות של מחשוב ענן הן חברות קטנות ובנוניות, שיכולות רק לחלום על חוות של אלפי שרתים. להן האפשרות של מחשוב ענן, מול האלטרנטיבות המסורתיות, הופכת לעוד יותר אטרקטיבית. השילוב של יכולת לקבל מחירים נמוכים (הן לספקים והם ללקוחות) והתשלום לפי שימוש הם הגורמים העיקריים להצלחה הכלכלית של מחשוב ענן.

הפוסט פורסם במקור בבלוג מעונן חלקית

בועז זינימן

בועז זינימן מנהל את מעונן חלקית, בלוג בעברית המוקדש ברובו למחשוב ענן (Cloud Computing) וטכנולוגיה בכלל. בועז משמש כדירקטור טכנולוגיה ותשתיות ענן בחברת Zend Technologies ובארבעת השנים האחרונות הוא ניהל את הצוותים הטכנולוגיים ב – Zend, כולל תיכנון ופיתוח כל מערכות ה – Web, פתרונות Hosting, אסטרטגיית IT ותשתיות.

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: