למה לא jQuery?

אחרי אתנחתא קצרה לבניית ניוזגיק V3, הגיע הזמן לחזור לכתוב. ברור לי לחלוטין שהנושא שבחרתי עשוי לעורר התנגדות והתרעמות כלשהי, אך כרגיל, אני מקווה שתוכלו לשמור על ראש פתוח בזמן שאשטח בפניכם את טיעוני.

אז למה לא jQuery?

למי שלא מכיר, jQuery היא ספריית הג’אווהסקריפט הפופולרית ביותר כיום. ל jQuery יש קהילה חזקה ופעילה, אוסף מרשים של תוספים, גרסת מובייל באלפא ומקום ראשון ברשימת הביצועים של DOM selection. צריך כנראה להיות משוגע, חבר מחתרת או חבר בכת כדי לטעון ברצינות שהדבר הזה שקוראים לו jQuery הוא משהו אחר מלבד פנטסטי. ואכן, גם כמי שאינו נמנה עם חסידי jQuery אני מודה בפה מלא שזו ספרייה מרשימה ומצויינת בזכות עצמה ועבור הבעיות שהיא באה לפתור.

הטענות שלי הן לא כלפי הספרייה עצמה אלא כלפי התופעה שנוצרה בעקבותיה. על-מנת בשביל להבין את התופעה, אנחנו צריכים להבין את התנאים שגרמו להיווצרותה.

בראשית

בראשית היתה ג’אווהסקריפט שפה חביבה שנועדה להעניק לעמודי HTML פונקציונליות שלא היה ניתן לתכנת באמצעות HTML בלבד. כמו בכל סיפור טוב, יש את הטובים (מוזילה עם נטסקייפ) שפתחו חלק ניכר מהג’אווהסקריפט, ואת הרעים (מיקרוסופט) שפיתחו חלק ניכר אחר, ללא תיאום של ממש עם הטובים. התוצאה היתה שהדפדפנים השונים הריצו (ועדיין מריצים) ג’אווהסקריפט שונה, מה שכמובן יצר מלחמת תאימות בין המתכנת והדפדפן שנמשכת עד היום.

ואלו שמות

כשהאינטרנט התחיל לקבל מספרי גרסאות, פתאום צצה ועלתה דרישה חזקה לממשקים עשירים יותר לאתרי אינטרנט, מה שהצריך כמובן קוד ג’אווהסקריפט מתוחכם יותר. כדי להשכין שלום בין המתכנת והדפדפנים השונים ולאפשר הטמעה אחידה של קוד ג’אווהסקריפט בכל הדפדפנים, מצאנו את עצמנו לפתע עם שלל ספריות המספקות שכבת תאימות בין הדפדפנים השונים ובין המתכנת. בין הספריות הללו נוכל למצוא את Dojo, Prototype, jQuery, YUI, Mootools ו Sencha ועוד רבות אחרות, כאשר כל אחת מהספריות נותנת דגש על היבט אחר של פתרון בעיית התאימות בין הדפדפנים השונים.

ויקרא

אם ננסה לקרוא בין השורות ולנתח את ההיבט ש-jQuery מספקת לפיתרון בעיית התאימות נמצא כי jQuery מטפלת אך ורק בשונות במימוש של ג’אווהסקריפט בין הדפדפנים השונים ע”י יצירת ממשק אחיד לטיפול בסוגיות הנפוצות שמתכנת ג’אווהסקריפט נתקל בהן מדי יום. בין הסוגיות הללו נמצא טיפול ב-DOM, טעינת נתונים (AJAX,JSON) וטיפול באירועים כמו לחיצות ושליחות טפסים. למעשה, jQuery היא רק שכבת תאימות המאפשרת למתכנים לכתוב קוד ג’אווהסקריפט אחיד שיעבוד בצורה תואמת על כל הדפדפנים ותו לא. זו לדעתי גם הסיבה העיקרית להצלחתה של jQuery: מכיוון שהיא מטפלת היטב בבעיה העיקרית של חוסר התאימות בין הדפדפנים, היא קלה לשימוש ואינה דורשת לימוד מעמיק או שינוי גישה מצד המתכנת בבואו לכתוב קוד לאתר.

במדבר

אומרים ש”כל קוץ, במדבר פרח” ואכן, למרות ש jQuery לא הייתה הספרייה הראשונה שבאה לטפל בבעיית התאימות, היא בהחלט הייתה זו שהרוותה את הצמא העז לכלי פשוט ונוח שיאפשר לכתוב קוד ג’אווהסקריפט חוצה-פלטפורמה וכאן למעשה מתחילה הבעיה. המציאות היא שרוב המתכנתים שבאים לכתוב ג’אווהסקריפט אינם מתכנתי צד-לקוח ואינם מכירים את השפה על בורייה. עבורם, ג’אווהסקריפט היא שפה קצת נחותה ומשונה שהיא יותר כורח המציאות מאשר בחירה מרצון. לכן, בעוד jQuery מספקת דרך נוחה ומהירה לכתוב קוד שיעבוד על כל הדפדפנים, היא אינה מאלצת את המתכנתים לשבור את ההרגלים המיושנים והגישה הפושרת שלהם כלפי ג’אווהסקריפט, אלא מספקת מעקף נוח לטפל בבעיות שגם כך לא נחשבות “מרכזיות”. הרי כל מתכנת צד-שרת שמכבד את עצמו יודע שיותר חשוב שלהתעסק בביצועי צד-שרת, טיוב מסדי נתונים ותכנות מונחה עצמים מאשר זוטות כמו תכנות נכון בצד הלקוח.

מה יותר קל וטבעי מאשר להכניס כמה תוספים של jQuery לטיפול בגלריות, ניווט, כפתורים ו-AJAX בלי להבין מה הקוד עושה? אגב, זו סוג של צביעות כי הרי מתכנת צד שרת שמכבד את עצמו מעולם לא היה מרשה לעצמו להכניס לשרת קוד שהוא לא מבין איך הוא עובד ומה הוא עושה. אבל, בגלל שג’אווהסקריפט זו לא שפה רצינית, זו הרי לא ממש בעיה, נכון? לא נכון!

דברים

הטענה שלי כלפי jQuery היא שהיא מעצימה, שלא בכוונה, את הבורות של המתכנתים בכך שהיא לא מאלצת אותם לחשוב מעבר למינימום הדרוש. בעקיפין, היא שמה פלסטר על פצע מוגלתי שדורש ניתוח. למעשה, jQuery מזכירה לי מאוד את PHP בכך שגם PHP באה בזמנו לטפל בבעיה מובהקת (בניית אתרים דינאמיים) בצורה טובה, אבל בפועל, מי שלא מכיר את השפה על בורייה, יש סיכוי טוב שיכתוב קוד גרוע פשוט משום שהשפה מאפשרת לו. צריך להיות מתכנת PHP מאוד טוב כדי לכתוב PHP טוב. אפשר להיות מתכנת רובי בינוני ועדיין לכתוב קוד טוב, פשוט כי רובי “מאלצת” את המתכנת לכתוב בצורה מסויימת.

אם נחזור ל jQuery, הרי שברור שאפשר לכתוב קוד נהדר עם jQuery, פשוט צריך לדעת ג’אווהסקריפט, ומי שלא טורח ללמוד ג’אווהסקריפט, סופו שיכתוב קוד רע, אבל מאוד בקלות.

אז מה עושים?

בראש ובראשונה, הגיע הזמן לומר בפה מלא – ג’אווהסקריפט היא לא רק שפה חשובה, היא השפה הכי חשובה בעידן האינטרנט. לא משנה מה רץ על השרת, הדפדפן עדיין יריץ ג’אווהסקריפט. ביצועי צד-לקוח חשובים וראויים לתשומת לב שווה אם לא יתרה מביצועי צד-שרת וסביר להניח שהטכנולוגיה שבסוף תקבע את הצלחת האתר / יישום האינטרנטי שלכם לא תהייה הטכנולוגיה שרצה בשרת (למרות שהשיקול רלבנטי וחשוב), אלא הטכנולוגיה שהמשתמש רואה, כלומר ג’אווהסקריפט, HTML ו CSS.

לכן, עם כל הטוב ש jQuery מרעיפה על קהילת מתכנתי הג’אווהסקריפט, עליכם המשתמשים לאמץ גישה קצת יותר ספקנית ולהבין ש jQuery היא בסך הכל פתרון לבעיה של תכנות ג’אווהסקריפט חוצה פלטפורמה. עדיין מוטל עליכם, המתכנתים, לדעת ג’אווהסקריפט אפילו אם אתם לא משתמשים בפקודות ה DOM הרגילות אלא באלו של jQuery. לשתול תוספים באתר שלכם על ימין ועל שמאל סביר שיחסוך מכם את הצורך לפתח רכיב מסויים בעצמכם, אבל אינכם פטורים מלהטמיע את התוסף בצורה מושכלת, בדיוק כמו שהייתם עושים בצד השרת.

ולבסוף, עשו לעצמכם, ללקוחותיכם ולמנהליכם טובה ולמדו ג’אווהסקריפט, בלי התוספות. זה באמת לא קשה וזה באמת ישפר את ההבנה שלכם לגבי הצרכים, האילוצים והפתרונות הזמינים עבורכם בבואכם לבנות את הממשק של האתר הבא (או הנוכחי) שלכם.

ואם כל זה לא לרוחכם, אתם כמובן מוזמנים לשבת בצד, עם אלו ממתכנתי ה PHP החביבים שבחרו לדבוק בהרגליהם הנושנים, ולצפות בעולם מתקדם וחולף על פניכם בעודכם מנסים פעם אחר פעם להתאים תוסף שילד בן 17 כתב לפני שנה לאתר של 100,000 משתמשים.