מקימים סטארטאפ? הנה מה שצפוי להשתבש

החל מהסחות דעת וכלה ברכבות הרים מטורפות של הצלחות וכשלונות. כשג’סיקה ליווינגסטון, ממיסדות Y Combinator, נותנת עצות למתחילים, אנחנו ממליצים לכולכם לעקוב

הפוסט נכתב על ידי ג’סיקה ליווינגסטון באנגלית ותורגם על ידי נועה זהבי רז.

תמונה: flickr, cc-by, jenny downing

תמונה: flickr, cc-by, jenny downing

אלו הדברים שאמרתי ב“בית הספר לסטארטאפים“ של 2012:

עברו יותר משבע שנים מאז שהקמנו את YCombinator (להלן: YC). בזמן הזה, השקענו ב-467 סטארטאפים, כך שראיתי תבניות רבות. ישנם דברים שאני מעוניינת לומר בתחילתו של כל מחזור, כדי להזהיר את כולם מפני דברים שאני יודעת שככל הנראה עומדים לקרות להם. בסופו של דבר העליתי את מחשבותיי על הנייר ואני עומדת לחלוק אותן עמכם כעת.

כולנו יודעים שאנשים חכמים ומוכשרים רבים מייסדים סטארטאפים. תוכלו לראות מספר עצום של סטארטאפים שנוסדו, ועדיין רק כמה מהם הצליחו בגדול.

מה לאורך הדרך גורם לכשלונות האלה? זה נראה כאילו ישנה מנהרה מלאה במפלצות שהורגות אותם בדרך. אני עומדת לספר לכם מהן אותן מפלצות, על-מנת שתוכלו להמנע מהן.

5140628

נחישות

באופן כללי, הנשק הטוב ביותר שלכם נגד המפלצות האלה הוא הנחישות. אפילו שאנחנו בדרך כלל משתמשים בה כמילה אחת, נחישות היא למעשה שני דברים נפרדים: גמישות והנעה. הגמישות מונעת ממכם להידחף לאחור. ההנעה מניעה אתכם קדימה. סיבה אחת לכך שאתם צריכים נחישות בסטארטאפ שלכם היא שאתם עומדים לקבל הרבה דחיות. אפילו לסטארטאפים המפורסמים ביותר היו כמויות מפתיעות של דחיות מוקדמות.

כל מי שנחשב בעיניכם יטיל ספק במה שאתם עושים – משקיעים, עובדים אפשריים, כתבים, בני משפחותיכם וחבריכם. מה שאתם לא מבינים עד שאתם לא מייסדים סטארטאפ זה כמה אישורים חיצוניים קיבלתם עבור הבחירות השמרניות בהן בחרתן בעבר. אתם הולכים לאוניברסיטה וכולם אומרים ”מעולה“! ואז אתם מסיימים ומקבלים עבודה בגוגל, וכולם אומרים ”מעולה“!

מה אתם חושבים שאנשים יגידו כאשר תתפטרו מהעבודה על-מנת לייסד חברה המשכירה מיטות מתנפחות?

5872052

תסתכלו על האתר של Airbnb משנת 2007, כאשר הם עלו לאוויר. זה האופן בו הם תיארו את מה שהם עושים: שני מעצבים ייצרו דרך תקשורת במהלך כנס IDSA. שמעתם בכלל על כנס IDSA? בנוסף, זה היה אך ורק בעבור מיטות מתנפחות!

זה לא נחשב דבר עליו תקבלו אישור מהסביבה החיצונית. כמעט כולם יתרשמו מכם יותר כאשר תקבלו עבודה בגוגל, ולא כאשר תשיקו אתר לאנשים המשכירים מיטות מתנפחות לכנסים. ועדיין, זה אחד מהסטארטאפים המצליחים ביותר. אפילו אם אתם Airbnb, אתם עדיין עומדים להתחיל את המסע שלכם כאשר בעיני רוב האנשים אתם לא יותר מאשר הברווזון המכוער.

כשמייסדי Airbnb השתתפו ב-YC במהלך 2009, כבר היה באמתחתם מספר לא קטן של דחיות (ראו את דבריו של בריאן צ‘סקי בבית הספר לסטארטאפים 2010. זה אחד מהסיפורים היותר מלאי השראה שם). כשהם הגיעו אלינו, כרטיסי האשראי שלהם כבר היו שחוקים לגמרי. הם אכלו שאריות של דגני בוקר. הם היו בקצה.

כולם באותו הזמן חשבו שהרעיון שלהם משוגע – אפילו אני חשבתי כך – אבל הם ידעו שהם עלו על משהו. במהלך שהותם ב-YC הם ביצעו כמה שינויים מרכזיים באתר, דיברו עם המשתמשים, הגדירו את המטרות שלהם, ואמדו את הכל. הגרפים התחילו לצמוח לכיוון מעלה. זיכרו שרעיונות חדשים בדרך כלל נראים משוגעים בהתחלה, אבל אם יש לכם רעיון טוב, ואתה מבצע אותו כראוי, בסופו של דבר כולם יראו זאת כמותכם.

השקענו באריק מיגיקובסקי לפני שנתיים בערך כאשר הוא עבד על Inpulse, הסטארטאפ שקדם לשעוני Pebble. אריק היה יזם בודד ולשעונים שלו הייתה תכונה שהבהילה את המשקיעים – הם היו חומרה לשמה.

אריק המסכן התקשה לאתר משקיעים. אף אחד לא רצה להשקיע בחברת חומרה. הוא נפגש עם הרבה משקיעים שאמרו דברים כמו ”אני אוהב את הרעיון, אבל אני לא יכול להשקיע בחברת חומרה“. כמה טענו שהם לא מממנים חומרה ככלל, אחרים טענו כי ישנן יותר מדי הוצאות. כולם אמרו לא כשהוא הציג להם את הרעיון שלו.

את Pebble הוא בנה בהתבסס על הרבה מאוד פידבק של משתמשים ב-Inpulse, והוא חש כי אנשים מעוניינים במוצר. אני זוכרת שהוא דיבר עם פול והם הסכימו שעליו לוותר על מציאת משקיעים ולהציב את המוצר בקיקסטארטר. המטרה הראשונית שלו הייתה לגייס 100,000 דולרים על-מנת לייצר 1,000 שעונים. במקום 100,000 דולרים, Pebble גייסה 10.2 מליונים בחודש – הסכום הגבוה ביותר שגויס אי-פעם בקיקסטארטר. כעת החברה מייצרת 85,000 יחידות.

אפילו YC נדחתה בימיה הראשונים, קיץ 2005, קיימברידג‘ מסצ‘וסטס. כיום ישנם הרבה מאוד ארגונים שעושים את מה שאנחנו עושים, אבל סמכו עלי, כשרק התחלנו, אנשים חשבו שאנחנו משוגעים. או סתם טפשים. אפילו עורכי הדין שלנו ניסו לשכנע אותנו לרדת מזה.

6261630
אבל שמונה צוותים של יזמים החליטו להמר עלינו, עברו לקיימברידג‘, וקיבלו 12,000 דולרים לקבוצה. אני חושבת שהם יאמרו לכם שהייתה להם חווייה מצויינת. גם אנחנו ידענו שעלינו על משהו מעניין, אז התמקדנו ביצירת משהו שרק כמה אנשים אהבו, והתרחבנו משם לאט-לאט.

זה היה תהליך איטי. כאשר הגענו לעמק הסיליקון בחורף של 2006 כמעט ולא הכרנו אף אחד, אז החלטנו לנסות לפגוש יותר משקיעים ולשכנע אותם להגיע ליום התצוגה שלנו. מישהו הציג אותי בפני האנג‘ל מספר 1 בעמק, רון קונוויי. תנו לי להראות לכם כיצד הוא ניסה לנפנף אותנו. הוא אמר ”זה בבוסטון? אני נשאר בעיקר בעסקים מקומיים“. עניתי ”לא, אנחנו במאונטיין וייו, ואנחנו נשמח אם תגיע ליום התצוגה“. הוא ענה ”האם זו הזדמנות להשקיע באינקובטור“? עניתי ”לא, אנחנו לא רוצים שתשקיע בנו. זו הזדמנות להשקיע בסטארטאפים בודדים“. ואז הוא ענה לנו שהוא יחזור אלינו, כי הוא עמוס. התשובה שקיבלנו מרון קונוויי הייתה ”אני עמוס“ – זה היה כל כך מביך. בסוף הכל הסתדר. הוא כן הגיע ליום התצוגה והוא התרשם ממה שראה. שנה לאחר מכן, רון הגיע ושוחח עם מחזור חורף 2007 של היזמים.

אינסוף בעיות

זוכרים שהיו שני מרכיבים לנחישות: גמישות והנעה. עד כה דיברנו על למה אתם צריכים גמישות: כי כולם עומדים לאכזב אתכם. הנעה אתם צריכים על-מנת להתמודד עם שלל הבעיות המגוונות אתם סטארטאפ צריך להתמודד. כמה מהם מדוייקים להכאיב – כמו תביעה או עסקה שנכשלה – אחרים הנם בעלי ערך מדכא: אף אחד לא מבקר באתר שלכם ואתם לא יודעים למה. אין שום חוברת הוראות בה ניתן להתייעץ כאשר הבעיות האלה צצות. אתם חייבים לאלתר. לעתים תצטרכו לעשות דברים שנראים כמעט לא מציאותיים.

רג‘אט סורי היה תלמיד לתואר שני ב-MIT כאשר ייסד את E La Carte (חברה המאפשרת ללקוחות במסעדות להזמין ולשלם באמצעות טאבלט). הוא היה כל כך מחוייב, שהוא מצא עבודה במלצרות על-מנת ללמוד כיצד מסעדות מתנהגות.

האחים קוליסון ייסדו את Stripe, המבצעת תשלומים ברשת. כשהם התחילו, הם היו לא יותר משני מתכנתים. לא היה להם מושג כיצד להגיע לעסקאות עם בנקים וחברות אשראי. שאלתי את פטריק, ”איך בכלל הצלחתם לשכנע את החברות הגדולות האלה לעבוד איתכם“? טריק אחד שעבד היה להתחיל בשיחת טלפון, בצורה זו אנשים יקשיבו לטיעונים שלהם ודעתם לא תוסח מכך שמדובר בשני בחורים צעירים מאוד. כאשר התקיימה פגישה פנים מול פנים, והחברות יכלו לראות עד כמה הם צעירים, הרושם הראשוני כבר התקבע.

2193752

השקענו בבחורים מ-Lockitron בקיץ 2009 – בתמונה תוכלו לראות אותם בראיון ל-YC. שנה אחרי YC הם עדיין ניסו לפצח את הרעיון שלהם. הם חלקו דירה עם הבחורים מ-Wepay, שיום אחד ערכו מסיבה עבור המשקיעים שלהם. בשלב הזה, בלוקיטרון עבדו על מוצר שמטרתו לנעול את הדלת באמצעות האייפון. הם הצליחו להרשים את אחד המשקיעים עם אב הטיפוס שלהם, והוא ביקש שיתקינו 40 כאלה במשרדי הסטארטאפ שבבעלותו. המייסדים היו בשמיים, אבל המנעולים המסחריים להם נזקקו עלו 500 דולרים ליחידה. לא היו להם 20,000 דולרים על-מנת להשלים הזמנה כל כך גדולה, אז הם הלכו לחנויות מנעולנים ולשווקי פשפשים, קנו מנעולים שבורים ב-10 דולרים ליחידה, תיקנו אותם בעצמם והצליחו להשלים את ההזמנה.

דילוג מהיר כמה שנים קדימה: הבחורים האלה מוכנים להשיק את הגרסא החדשה ביותר של לוקיטרון והחליטו לפתוח דף בקיקסטארטר. נחשו מה? יום אחד בלבד לאחר שהגישו את הקמפיין שלהם, קיקסטארטר שינו את המדיניות בנוגע לחברות חומרה ודחו אותם. הבחורים מלוקיטרון החליטו לבנות קיקסטארטר משלהם ועשו את זה בפחות משבוע. הם תהו אם מישהו בכלל יגיע. לא רק שאנשים הגיעו, אלא שהם מכרו באופן זה מוצרים בשווי של כמעט 2 מליון דולרים, ובלי שיצטרכו להעניק עמלה לקיקסטארטר.

תנו לי לתת לכם דוגמה אחרונה לאלתור. המייסדים של Justin.tv נתקלו בבעיות גרפיות רבות בהתחלה. סוף שבוע אחד כל מערכת הווידאו שלהם שבקה. קייל היה אחראי עליה, אבל אף אחד לא ידע איפה קייל, וקייל לא ענה לסלולרי שלו. זה היה שידור חי, כך שהיה דחוף מאוד לפתור את הבעיה באופן מיידי. מייקל סיבל התקשר לחבריו של קייל, גילה שהוא באגם טאהו, וקיבל את כתובת הבית. אז הנה הבעיה: אתם יודעים מה הכתובת בה בן האדם נמצא, אבל הוא לא עונה לטלפון. איך תמסרו לו הודעה באופן מיידי? מייקל נכנס ל-Yelp וחיפש פיצריה ליד הבית המדובר, התקשר אליהם ואמר ”אני רוצה לשלוח פיצה. אבל עזבו את הפיצה, רק תשלחו לשם שליח ותאמרו את שתי המלים הבאות: ’האתר נפל‘“. עובדי הפיצריה היו מאוד מבולבלים, אבל הם שלחו את השליח בלי הפיצה, קייל פתח את הדלת, והשליח אמר ”האתר נפל“. קייל הצליח לתקן את הבעיה ובסך הכל האתר היה למטה במשך פחות משעה.

מחלוקות בין המייסדים

מפלצת נוספת היא מחלוקות בין המייסדים. אנשים נוטים לא להעריך נכונה את החשיבות של מערכת הייחסים בין המייסדים להצלחת הסטארטאפ. לרוע המזל, ראיתי יותר פרידות של מייסדים משאני יכולה לספור. וכשזה קורה, זה יכול לרסק סטארטאפ.

היו זהירים מאוד כאשר אתם מחליטים לייסד סטארטאפ עם מישהו. האם אתם מכירים אותו היטב? האם עבדתם איתו? הלכתם איתו לבית הספר? אל תכבלו את עצמכם למישהו רק כי הוא זמין ונראה טוב מספיק. ככל הנראה תתחרטו על זה. ואם אתם מתחילים לראות דגלים אדומים, עשו משהו בנוגע לזה. אל תחשבו שזה פשוט ייעלם. זהו דגל אדום כאשר אתם מוצאים עצמכם דואגים האם השותף שלכם אמין או האם הוא/היא עובדים קשה מספיק, או האם הם מתאימים.

כאשר מייסדים נפרדים, לא משנה מהי הסיבה, זוהי מכה ליעילות ולמורל של הסטארטאפ. אם ישנם שלושה ואחד עוזב, זה לא כל כך נורא, אבל אם ישנם שניים ואחד עוזב, זה רע, מכיוון שכעת נותרתם על תקן המייסד היחיד וזה קשה להיות סטארטאפ עם מייסד יחיד.

משקיעים

למשקיעים ישנה בדרך כלל מדיניות של עדר. הם יאהבו אתכם אם משקיעים אחרים אהבו אתכם. אז אם אף משקיע לא יאהב אתכם עד שהאחרים יאהבו אתכם, מה קורה כשאתם פונים למשקיעים הראשונים? אף אחד לא אוהב אתכם! זה כמו מלכוד 22 מוכר אחר בו אתם לא מצליחים למצוא עבודה כי אין לכם מספיק ניסיון. למעשה אתם מתחילים את דרככם בתוך בור ועליכם להתאמץ ולמצוא כיצד לצאת ממנו. אתם חייבים לפגוש משקיעים רבים ולשמוע דברים כמו ”אני אתעניין בכם כשתהיו מוכרים יותר“, או ”מי עוד משקיע“?

אם תעבדו מספיק קשה, אולי תוכלו למצוא כמה משקיעים שיתלהבו מספיק מהרעיון שלכם כך שלא יירתעו מהעובדה שעוד אין לכם משקיעים אחרים. ואז, כשיש לכם כמה משקיעים, אתם יכולים להתחיל לגרום למדיניות העדר לעבוד עבורכן ולא נגדיכם. גיוס משאבים הוא קשה ואיטי, עד שהוא הופך לקל ומהיר. אבל מלאכת השכנוע של אותם כמה משקיעים ראשוניים יכולה להיות מתסכלת מאוד. זה שוחק. (ישנם כמה משקיעים טובים מאוד שאינם כאלה, אבל המשקיע הממוצע הוא חיית עדר).

משקיעים גם נוטים לגרור רגליים. אם תניחו להם, הם ימשיכו להתעכב. עבורם אין שום צד שלילי בעיכוב, בעוד עבורכם משמעותו עשויה להיות מוות, מכיוון שבעוד אתם מגייסים כספים, החברה שלכם תישחק עד כלות.

מדהים אותי לחשוב על הסטארטאפים המוצלחים שהתקשו לגייס כספים בהתחלה. אם תזכרו רק עצה אחת בנוגע למשקיעים, היא זו: אתם חייבים ליצור מצב תחרותי כלשהו.

אציג לכם את מה שנחשבת בעיני לדוגמה המדהימה ביותר: אחד מהמייסדים של אחד מהסטארטאפים היותר מוצלחים שלנו היה בעל מערכת יחסים ארוכה עם קרן הון סיכון. כאשר הוא ייסד את החברה, והיה ב-YC, הקרן שמרה איתו על קשר במשך שלושת החודשים, אך לא עשתה שום דבר מלבד לפקוח עינה עליו. נציגי הקרן הגיעו ליום התצוגה, אך לא השקיעו. לאחר כמה חודשים, הסטארטאפ שלו קיבל חוזה מקרן מתחרה. כאשר הקרן הראשונה שמעה על כך, היא עברה למצב פאניקה. נציגיה פיקססו למייסד חוזה, כשסעיף הערך ריק, וכתוב ”תמלא את הערך בו אתה מעוניין ואנחנו בפנים“.

ישנם דברים גרועים יותר שמשקיעים יכולים לעשות לך מאשר רק להתעכב. לעתים הם עונים בחיוב ומשנים את דעתם. העסקה אינה גמורה עד שהכסף לא בבנק, ראינו כמה מייסדים שלמדו את זה בדרך הקשה. אני יכולה לספר לכם סיפורי אימה רבים שיפחידו אתכם, אבל רק תזכרו שגיוס משאבים זה קקה. מייסדי YC זכו לגייס כספים בתנאים הטובים ביותר האפשריים, וגם עבורם זה קקה.

הסחות

אחת מהסיבות לכך שגיוס משאבים עשוי לפגוע כל כך בחברה שלכם, היא שמדובר בהסחה. אנחנו מזהירים את כולם בשלב מאוד מוקדם ב-YC מפני הסחות. אף אחד לא טיפש מספיק כדי להיות מוסח מדברים שאינם קשורים לעבודה, כמו משחקי וידאו. סוג ההסחות שמייסדים נופלים בהן הן דברים שנראים כמו דרך הגיונית לגמרי להעביר בה את הזמן.

אנו אומרים לאנשים שבמהלך YC ישנם רק שלושה דברים בהם עליהם להתמקד: לבנות דברים, לדבר עם משתמשים, ולתרגל. אולי זה קצת קיצוני, אבל הנקודה היא שבשלב מוקדם של הסטארטאפ כל מה שחשוב זה להבין כיצד ליצור משהו שאנשים רוצים, ולעשות את זה טוב. אל תבזבזו את כל הזמן שלכם בנטוורקינג. אל תשכרו צבא של מתמחים. רק תיבנו דברים ותדברו עם המשתמשים.

(אגב, גיוס משאבים הוא הסחה, אבל הוא הכרחי. אז השתדלו לבזבז עליו את מינימום הזמן האפשרי).

דבר אחד שאינו הכרחי, ומהווה הסחה שלילית, הוא דיבור עם אנשי פיתוח בתעשיה. אלו הם האנשים בחברות הגדולות שקונות סטארטאפים. תקבלו שיחה מאדם כזה, והוא ירצה ללמוד מה אתם עושים ולבחון אפשרויות לעבודה משותפת. המייסד חושב ”הי, החברה החשובה הזו רוצה לעבוד איתי. כדאי שלפחות אפגש איתה“. אני שונאת להיות נחרצת, אבל משמעותן האמיתית של הפגישות האלה עבורם היא לבדוק האם הם רוצים לעשות גיוס של כוח אדם.

גיוס כוח אדם

גיוס כוח אדם משמעותו שחברה כלשהי מנסה לשכור אתכם (זו הסחה מסוכנת כל כך, שהיא מקבלת מפלצת קטנה משל עצמה!)

אין שום דבר רע בגיוס כוח אדם, אם זה מה שאתם רוצים לעשות. אבל רוב המייסדים לא בונים סטארטאפ רק כדי לקבל עבודה בחברה גדולה עם בונוס פתיחה גבוה במיוחד. דיבור עם אנשים כאלה אינו רק בזבוז זמן, הוא מוריד את המורל. ראיתי את המעגל הזה מתרחש שוב ושוב: המייסדים הולכים לפגישה עם אנשי הפיתוח הללו וחושבים שהפגישה הייתה מצויינת. הם נראו כל כך חברותיים ונלהבים. המייסדים משלים את עצמם לחשוב שהסטארטאפ שלהם עומד להיות זה שנקנה ב-10 מליון דולרים לאחר חמישה חודשים בלבד. המייסדים מתחילים לחשוב ”כן, אנחנו נשמח שיקנו אותנו“, ואז הם מספיקים לעבוד על הסטארטאפ שלהם באותה עוצמה ומאבדים מומנטום. ואז הם מקבלים הצעה והיא זהה לגמרי לזו שהאדם מהרחוב היה מקבל לו היה נכנס בדלת ומחפש עבודה. אבל בשלב זה הם התרגלו כל כך לרעיון המכירה, שהם מקבלים אותה.

כך שעצם הפגישה עם אנשי הפיתוח הללו יכולה לפגוע באופן משמעותי בשאיפות שלכם. הסכמה לגיוס כוח אדם זה מה שאתם עושים כשאתם נכשלים. אל תזרקו את המשוט של הרפסודה לפני שהספינה באמת שוקעת.

קשה לעשות משהו שאנשים רוצים

כעת אנו מגיעים למפלצת האכזרית מכל: הקושי לעשות משהו שאנשים רוצים. זה כל כך קשה, שרוב הסטארטאפים לא מצליחים לעשות את זה. אתם מנסים להבין משהו שמעולם לא נעשה קודם. לא לעשות משהו שאנשים רוצים זו הסיבה הגדולה ביותר לכשלון שאנו רואים בשלבים המוקדמים (השנייה היא חילוקי דיעות בין המייסדים).

במטרה לעשות משהו שאנשים רוצים, לא מספיק להיות מבריקים ונחושים. עליכם להיות מסוגלים לדבר עם המשתמשים שלכם ולשנות את הרעיון שלכם בהתאם. סביר להניח שיהיה עליכם לשנות את הרעיון שלכם פעמים רבות, אפילו אם התחלתם עם רעיון לא רע בכלל.

זוכרים את האתר הראשון של Airbnb? הרעיון של Airbedand breakfast היה צר יותר כאשר הם השיקו אותו. הם התחילו כאתר המאפשר לאנשים להשכיר מיטות מתנפחות לבאי כנסים שונים. ואז הם שינו אותו להשכרת מיטות מתנפחות. ואז הם שינו אותו להשכרת חדר או ספה, אבל המארח היה חייב להיות שם ולהכין ארוחת בוקר. ואז לבסוף הם הבינו שישנה דרישה גדולה להשכרה של מקומות שלמים.

האבולוציה הזו מראה שאתם יכולים להתחיל עם חזון כללי בנוגע למה שהסטארטאפ שלכם עושה, אבל לעתים קרובות תצטרכו לנסות כמה גישות שונות על-מנת לעשות את זה כמו שצריך.

לעתים עליכם לשנות לגמרי את הרעיון שלכם. OrderAhead (המאפשרת לכם להזמין אוכל ישירות מהסלולרי), הייתה הרעיון הששי של היזם.

אפילו אם אתם לא צריכים לשנות הרבה את הרעיון הכללי, עדיין תצטרכו לעשות כמה כוונונים. אחת מהדוגמאות הטובות ביותר לזה היא דרופבוקס. דרו ואראש עבדו על משהו שברור שהיה הכרחי, אבל הסיבה שבגללה היה קשה להעריך בשלב מוקדם יחסית האם הם יצליחו הייתה שהיו הרבה אנשים שעשו את זה. הדרך לנצח בעולם הזה היא לבצע היטב. זה לא קרה בן-רגע, היה עליהם לשים לב ל-1001 פרטים שונים. היו הרבה מאוד מעידות חסרות זוהר בין התמונה הזו:

9476356
לזו:

7836992

 

רכבת הרים

בין הרגע בו תייסדו את החברה לבין זה בו תופיעו על השער של פורבס, יהיו לכם הרבה מאוד עליות ומורדות. בסטראטאפ, אין לכם את הגורם המייצב שיש לכם כחלק מארגון גדול יותר. הנסיבות מטלטלות אתכם. לעתים קרובות מדמים את התהליך הזה לרכבת הרים, מכיוון שברגע אחד אתם למעלה, ובמשנהו אתם למטה.

רבים מסיפורי רכבת ההרים מערבים גיוס משאבים. אחד מהקיצוניים ביותר שאני מכירה קרה לכמה אנשים בהם השקענו בסטארטאפ הקודם שלהם. הוא היה ממוקם בטקסס והם קיבלן חוזה מקרן נחשבת בעמק הסיליקון. אחד מהתנאים היה שהם יבססו את החברה באזור המפרץ, אז המייסדים מכרו את בתיהם ועברו עם משפחותיהם לבתים משותפים בטקסס עד שימצאו מקומות חדשים בעמק.

המסמכים נחתמו והכסף אמור היה להגיע ביום שישי. הם תכננו להתחיל לעבוד ביום שני ממשרדי הקרן. אבל יום שישי הגיע ומסיבה מסויימת הכסף לא נכנס. הם התקשרו לקרן ושאלו אם הם צריכים לצאת לדרך. ”כן, בוודאי!“ הייתה התשובה, אז הם נכנסו למיני-ואן שלהם ונהגו מטקסס לעמק הסיליקון, עוצרים בדרך לחגיגה בלאס-וגאס (זה החלק הטוב של רכבת ההרים).

ביום שני, הם ארגנו את החפצים שלהם בחדר הישיבות של הקרן – כל ששת אנשי הצוות התארגנו לעבודה. ביום רביעי הכסף עדיין לא הועבר. מכיוון שישיבת ועד הייתה מתוכננת לאותו יום, הם הזמינו את הקרן. במהלך הישיבה, המנכ“ל סיפר כיצד מספר החברים הרשומים ירד זמנית מכיוון שהם שינו את האופן בו הם אומדים אותם.

אתם יודעים איך הסיפור יסתיים… אנשי הקרן התחרטו על הקנייה והשתמשו בדברי המנכ“ל כתירוץ לבטל את העסקה. זיכרו, הם חתמו על כל המסמכים, מכרו את הבתים שלהם, עברו לעמק הסיליקון, וחיכו ל-7 מליון דולרים שאמורים היו להגיע אליהם. המייסדים נאלצו להתקשר לנשותיהם בטקסס ולחזור הביתה עם הזנב בין הרגליים. הם היו צריכים לוותר על הכל, אתם יכולים לדמיין את זה? רק כמה ימים קודם הם חגו בלאס-וגאס, ועכשיו אין להם כלום.

(אגב, על-מנת להציג סיפור קיצוני כל כך, היינו צריכים לעשות שימוש בדוגמה מסטארטאפ בו לא השקענו. סביר להניח שקרן לא הייתה עושה זאת לסטארטאפ בו כן השקענו).

עכשיו תנו לי לספר לכם על הצד השני של רכבת ההרים:

השקענו בצוות של Codeacademy בקיץ של 2011. הרעיון המקורי שלהם לא עבד והם המשיכו לחפש אחר רעיונות חדשים. רק בסוף יולי הם התחילו לעבוד על הרעיון של ללמד אנשים קוד ברשת. הם השיקו שלושה ימים לפני יום התצוגה. בשלושת הימים האלה, הם צברו יותר מ-200,000 משתמשים.

הם השיקו רק כדי שיוכלו לעלות ביום התצוגה על הבמה ולהגיד שהם חברה שהשיקה. הם מעולם לא ציפו שתוך שלושה ימים בלבד הם יעברו מסטארטאפ עם רעיון שלא עלה לאוויר, לסטארטאפ שיכול לעלות על הבמה ולומר שיש לו 200,000 משתמשים (שזה בערך אחד הדברים המרגשים ביותר שתוכלו לומר למשקיעים).

הרעיון המרכזי הוא שדברים יכולים להיות קיצוניים מאוד. רק זיכרו ששום מצב קיצוני לא נמשך לנצח. אל תיתנו לעצמכם להיות מדוכאים כאשר דברים לא מצליחים. המשיכו להציב כף רגל אחת לפני השנייה, ודעו שהעניינים ישתפרו. מצד שני, אל תהיה על גג העולם כשדברים עובדים כמו שצריך. במציאות, דברים אף פעם לא טובים או רעים כפי שהם נראים.

מה שהופך את רכבת ההרים הזו לגרועה עוד יותר זה שבזמן שאתם נוסעים בה, ישנו קהל שצופה בכל דבר שאתם עושים. יהיו טרולים וכתבים שיכתבו עליכם דברים איומים ברשת. אז תתכוננו, ותגדלו עור עבה.

קשה, אבל לא בלתי אפשרי

כולם יודעים שקשה להריץ סטארטאפ, ועדיין, כאשר אנו צופים באנשים שעושים את זה, הם תמיד מופתעים. הסיבה שהם מופתעים היא שהם לא מבינים כמה גרועות הבעיות הספציפיות האלה עשויות להיות. ראיתי כמה אנשים חכמים ומוכשרים מאוד, שהתייאשו כל כך שהם ויתרו על הכל.

סטארטאפים לא נועדו לכאלה בעלי לב חלש. אני יודעת שזה לא ממש חדש, אבל אני רוצה שלפחות תבינו עד כמה זה קשה בשלבים המוקדמים, כך שכאשר תיתקלו במפלצות הספציפיות האלה, תדעו מה לעשות.

הפוסט נכתב על ידי ג’סיקה ליווינגסטון באנגלית ופורסם לראשונה בבלוג האישי שלה.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

2 תגובות על "מקימים סטארטאפ? הנה מה שצפוי להשתבש"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אריאל
Guest

HR Acquisitions זה לא “גיוס כוח אדם”.

מביך.

א.ה.
Guest

exercising בהקשר הזה פירושו “להתאמן”, לא “לתרגל”. היא מדברת על פעילות גופנית.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: