”המוח” שייצר כסף עובר להציל חיים

אחרי שחיבר בהצלחה מונומנטלית את המתמטיקה לשוק ההון, הקים את פיינל והפך אותה לאחת מחברות המסחר האלגוריתמי הרווחיות בעולם, ניר קלקשטיין רוצה לטלטל את עולם הרפואה. במדיאל, הסטארט־אפ השאפתני והחשאי שהקים, מנסה “המוח” לפתח מערכות אלגוריתמיות מתקדמות שיגלו אצל מי מתפתח בחשאי סרטן קטלני, מי עשוי לחטוף התקף לב, מי מחולי הטיפול הנמרץ לא ישרוד עד מחר, ובעוד כמה זמן, על השנייה, יגיע התקף האפילפסיה הבא. לצד שורת מדענים נלהבים, קלקשטיין שואף לנער את הטיפול המסורתי, הנשען על מיטב הבנתו של הרופא, ולהפוך את המתמטיקה למלכה החדשה של עולם הרפואה

מקור: cc-by-University of Michigan School of Natural Resources & Environment

מקור: cc-by-University of Michigan School of Natural Resources & Environment

מאת: שי אספריל, כלכליסט

באחד הרחובות ברמות השבים, בבית פרטי שאינו שונה במיוחד משאר הבתים במושב, מתגורר “המוח”, כינויו של אדם מופנם בן 42 הנמנה עם יזמי ההייטק העשירים בישראל. מדי בוקר הוא יוצא מביתו ונוהג לבית בן שלוש קומות במושב כפר מל”ל הסמוך. בבית מידות זה, שדבר בחיצוניותו אינו מסגיר את העובדה שאינו בית מגורים רגיל, מצויה עמדת העבודה שלו, באופן ספייס, לצד קבוצה מגובשת של אלגוריתמאים.
אמנם שמו של “המוח”, כמו גם תמונתו המעורפלת פרי עבודתו של צלם פפרצי עיקש, נחשפו בעבר ב”מוסף כלכליסט”. אלא שלמרות כמה חשיפות ותחקירים על אודות פיינל, אחת מחברות המסחר האלגוריתמי המובילות בעולם, האדם שעומד מאחוריה נותר כמעט אנונימי לחלוטין.

עדות נוספת לכך היה אפשר למצוא במה שלא נכתב בשורה של ידיעות עיתונאיות שפורסמו לפני כחודשיים, ועסקו בפיתוח בדיקות דם לזיהוי מוקדם של סרטן המעי הגס. מדובר במחלה אלימה, המתפתחת בחשאיות ואחראית לפי ארגון הבריאות העולמי למותם של כ־700 אלף בני אדם בשנה, מהם כ־1,300 בישראל לבדה. באותן ידיעות ניתן הקרדיט לפיתוח המרעיש, שעשוי להציל את חייהם של אלפי חולים, למכבי שירותי בריאות, שתציע בקרוב את השירות למטופליה. בשולי הדברים, צוין כי הפיתוח “בוצע בשיתוף פעולה עם סטארט־אפ בשם מדיאל, המתמחה בלימוד וחיזוי אלגוריתמי ובפיתוח מודלים מתמטיים מורכבים”. באף אחת מאותן ידיעות לא הורחבה היריעה על מדיאל, אחד הסטארט אפים השאפתניים שהוקמו כאן. באף אחת מהידיעות גם לא צוין כי הדמות המרכזית העומדת מאחורי מדיאל הוא לא אחר מאשר ניר קַלקְשטיין.

פיינלי. במקום כסף, נציל את העולם

בשנת 2001 היה קלקשטיין צעיר בן 28 שמאחוריו כבר שירות צבאי ביחידה טכנולוגית מסווגת של חיל המודיעין ששמה אסור בפרסום, לימודי הנדסת חשמל בטכניון והקמת סטארט־אפ בשם אקספנד נטוורקס. באותה שנה בחרו קלקשטיין, המוח הטכנולוגי של אקספנד וממציא הפטנטים שלה, ומייסדי אקספנד האחרים זיו הפרנס וטלמון מרקו (לימים מייסד וייבר), לעזוב את החברה בשל חילוקי דעות עם משקיעיה. מרקו והפרנס פנו להקמת הסטארט־אפ iMesh (שיתוף קובצי מוזיקה וסרגלי כלים), בעוד קלקשטיין חיפש את דרכו העצמאית.

בפגישה עם חברו ללימודים בטכניון, נועם שטרן־פרי, העלה האחרון את האפשרות לרתום את הידע המדעי שצברו בטכניון וביחידות הטכנולוגיות של צה”ל למסחר בשוק ההון. אם להיות יותר ספציפיים, שטרן־פרי, שזכר את קלקשטיין כגאון של המחזור, האמין שקלקשטיין יוכל לכתוב אלגוריתם שיצליח לנבא את מחירי המניות בבורסה. השניים (עם אריה, אביו של קלקשטיין) גייסו, בשני סבבים, קצת פחות מ־2 מיליון דולר משורת משקיעים, שקיבלו לידיהם 50% מהמניות. לחברה הם קראו פייננשל אלגוריתמס, שמהר מאוד זכתה לשם המקוצר פיינל.

איש מאותם משקיעים, וגם לא קלקשטיין ושטרן־פרי, היו יכולים בעת ההיא לצפות את ההצלחה הכבירה שתחילתה באלגוריתם הראשוני שכתב קלקשטיין, שהפכה אותם לבעליה של אחת ההשקעות הפיננסיות המוצלחות שידע עולם העסקים בישראל.

האלגוריתם, שהוא סדרה של הוראות חישוביות שעתידות לספק פתרון מתמטי, שקלל בשלב ראשון עשרות נתונים שמשפיעים – לפי מאגרי נתונים היסטוריים – על מחירי הנכסים בבורסה, דוגמת ריביות, מחירי סחורות, מניות, איגרות חוב, מטבעות. בשלב מתקדם יותר הוא בחן את הזיקות ביניהם ויצר מאגר של מאות מאפיינים הקרויים בשפת האלגוריתמיקה Features Generation. לאחר זיקוק מאות המאפיינים שהצטברו, כך שייוותרו המשתנים הרלוונטיים ביותר לניבוי מחירי הנכסים, פלט האלגוריתם פתרון מתמטי שבעצם מצליח לתמחר בהסתברות גבוהה כיצד ייראו מחירי הנכסים בטווח של שניות קדימה.

בהמשך הוטמע האלגוריתם במחשבים רבי־עוצמה שלמדו אותו ופלטו, בהתאם לחישובי אלגוריתם, את הוראות הקנייה והמכירה של אותם נכסים בבורסה בקצבים אדירים של מאות הוראות בשנייה. בדרך הזו פיינל ביצעה עשרות אלפי פעולות מסחר בכל יום. חלק מההוראות הסתיימו בהפסד וחלק ברווח, אבל התוחלת היתה כמעט לעולם חיובית. בהמשך שוכללו מערכי המסחר כך שפיינל התמקדה בשוק הנגזרים (בעיקר בחוזים עתידיים), שבו פוטנציאל הרווח גבוה יותר מאשר מסחר במניות או באיגרות חוב. במקביל היא הצליחה לחתום על הסכמים עם עשרות בורסות ברחבי העולם שמעניקים לה אפשרות לסחור בעמלות נמוכות הודות לתרומתה לנזילות בשווקים. בהמשך בוצעו פעילויות נוספות שאינן קשורות למסחר, דוגמת תכנון מס יצירתי ושנוי במחלוקת, שחסך לבעלי המניות תשלום של מאות מיליוני דולרים והיווה נדבך נוסף בהפיכת פיינל למכונת רווחים משומנת.

ככל הידוע, מאז הקמתה לפני 14 שנה סיימה פיינל את כל ימי המסחר שלה ברווח (למעט ימים בודדים בתחילת דרכה), כשבשנים האחרונות נע הרווח היומי של החברה סביב מיליון דולר ואף יותר מכך – כ־300 מיליון דולר בשנה. הנתונים הללו מלמדים שמאז הקמתה צברה פיינל רווח תפעולי בלתי נתפס של יותר מ־2 מיליארד דולר, שאת רובו חילקה למשקיעים. שווייה הנוכחי של החברה, בהערכה שמרנית, עומד על כ־2 מיליארד דולר.

היקף הונו של קלקשטיין, המחזיק עם אביו ב־30% מפיינל, נאמד בלפחות־1.2 מיליארד דולר. המספרים הללו הופכים אותו ליזם ההייטק השלישי בעושרו בישראל, אחרי טדי שגיא וגיל שויד ולפני דמויות מוכרות בהרבה ממנו כשאול שני, מריוס נכט, האחים זיסאפל, בני לנדא וקובי ויהודית ריכטר.

אלא שבעוד רבים משותפיו לחברה שינו את אורחותיהם מקצה לקצה, גינוניו של קלקשטיין כמעט לא השתנו. שטרן־פרי, למשל, מסתובב בעולם, חיי חיי פאר ובשנה שעברה עלה לכותרות לאחר שב”ניו יורק אובזרבר” נכתב שרכש פנטהאוז במנהטן ב־30 מיליון דולר. קלקשטיין, לעומתו, ממשיך לגור ברמות השבים, בחלקה שהיתה שייכת לחמותו בת המקום. בעוד משקיעי פיינל, שרשמו תשואה של 100 אלף אחוז (100,000%) על השקעתם מאז 2001 הפכו לאנג’לים מבוקשים ולאורחי כבוד בכנסי האלפיון העליון, קלקשטיין העדיף להמשיך להגיע מדי יום לעבודה בחולצת טריקו ובסנדלים, ולשבת בחלל משותף עם אלגוריתמאים צעירים. הוא אמנם השקיע בכמה סטארט־אפים, אבל רק בתחום שנושק לתשוקה שלו: האלגוריתמיקה. את מקום האנג’ל במשפחה הותיר לאחיו הצעיר גל, שהשקיע בשורת מיזמים, ובהם גם מזקקת הוויסקי הראשונה בישראל.

ניסיונות לפענח את אישיותו של ניר קלקשטיין באמצעות שיחות רבות לאורך השנים האחרונות עם שותפיו, עובדיו ואנשים שהכירו אותו לאורך השנים מגלים אדם יצירתי מאוד בתחום המחקר שלו, תובעני, פרקטי ורציונלי להחריד. הוא מעיד על עצמו שהוא מצטיין ב”לא לרמות את עצמו” – עובדה המתבטאת גם באלגוריתמיקה המזוקקת שלו שמצליחה להכות את הבורסה במקום שרוב האחרים נכשלים. בה בעת מדובר באדם מופנם, בעל קושי ליצור קשרים חבריים חדשים או למצוא עניין באנשים שתחומי העניין שלהם שונים משלו. זה מסביר את הרתיעה העמוקה שלו מאירועי מינגלינג, כתבות בעיתון או חשיפה שאינה קשורה לעבודתו המדעית. גם מפרסום כתבה זו ביקש להימנע, והסכים לשתף פעולה רק לאחר שהובהר לו כי תתפרסם בכל מקרה. הצילום נעשה, לפי דרישתו, באופן ספייס לצד האלגוריתמאים שעובדים איתו.

למכריו הוא אומר היום שהוא רוצה “להציל אנשים” ולסייע לאנשים במצוקה. זה מזכיר לי שיחה עם מכר של קלקשטיין מלפני שש שנים, שבה סיפר לי שהמולטי־מיליונר הצעיר נוהג להסתובב ברכב השטח שלו, לשם ההנאה, ולאתר רכבים שנתקעו כדי לחלץ את בעליהם המתוסכלים.

קלקשטיין מתואר כאדם שהכוח המניע אותו אינו כסף אלא רצון לזכות בהערכה מצד המקורבים אליו ובעיקר בזו של הוריו, מורה וטכנאי בגמלאות, שלפני התעשרותם נמנו עם מעמד השכירים הבינוני של הרצליה. “ניר הוא לא טיפוס שיודע מה לעשות עם כל כך הרבה כסף”, אומר אחד מחבריו הקרובים. “הוא חי ברמת חיים של מנהל מדרג ביניים בחברת הייטק, לא יותר. אני חושב שהיה עדיף אילו היה יודע ליהנות מהכסף קצת יותר, אבל זה הטיפוס וזה מה שהוא יודע”.

חלום מדיאלי. בואו נמצא אלגוריתם לסרטן

בשנת 2009 הגיע קלקשטיין להבנה שעמד באתגר המדעי שהציב לעצמו בתחילת הדרך, עם הקמת פיינל שמונה שנים קודם. את השנה החולפת סיימה פיינל כמעצמה עולמית בתחום המסחר האלגוריתמי, מכונת כסף שהניבה רווח של כ־230 מיליון דולר, וקלקשטיין חיפש אתגר אחר.

יתרה מכך, הוא הבין את מה שהבינו היטב רבים אחרים: פיינל היא חברה שאינה מייצרת ערך לכלל הציבור, אלא בעיקר מנצלת יתרון טכנולוגי ומחשובי כדי להעשיר את כיסיהם של 30 בעלי מניותיה, שחלקם הגיעו לרמות אגדתיות של עושר. קלקשטיין החליט שבמקום להירקב כאלגוריתמאי בתחום לא מספק, הוא יכול לעשות שימוש בהון האדיר שצבר כדי לממש את ייעודו בשדות אחרים.

אדם שהבין ללבו באותם ימים הוא עופר אריאלי (66), מהנדס חשמל ופסיכולוג קליני שבמשך שנים כיהן כיועץ ארגוני לחברות הייטק, ובהן פיינל. בתמיכת אריאלי החליט קלקשטיין להתפטר ממשרתו כאלגוריתמאי ראשי בפיינל ולהקים עם אריאלי סטארט־אפ שבו יוכל לעשות את מה שהוא אוהב: לכתוב אלגוריתמים, אבל הפעם לא בשוק ההון אלא בשדה משפיע הרבה יותר – הרפואה.

בהמשך צורף לצוות המייסדים גיסו של אריאלי, מתמטיקאי בשם אורי גבע (51), בכיר בחברת Frevo המספקת מערכות מסחר, וכיום מכהן כמנכ”ל מדיאל. השלושה התחילו לחשוב על כיוונים שדרכם אפשר לבצע מחקר אלגוריתמי ברפואה. קלקשטיין רצה לשחזר את העוצמה שבמכונת המסחר שבנה בפיינל, אבל במקום לנבא מחירי נכסים שניות קדימה, הוא ביקש לאתר ולנבא את התפרצותן של מחלות. באותו שלב הוא עדיין לא כיוון לתחום ספציפי אלא הרשה לעצמו לחלום בענק על מכון מחקר רפואי שיפעל במשך עשרות שנים וישנה את היחסים שבין המתמטיקה לרפואה.

כך יצאה לדרך מדיאל – ראשי התיבות של מדיקל אלגוריתמס. היא אוגדה כחברה בע”מ ש־100% ממניותיה מוחזקות בידי קלקשטיין, אשר מממן אותה מכיסו בהיקף של מיליוני שקלים בשנה. בתחילה חשבו השלושה על תחומי הגנומיקה, אך קלקשטיין הבין שמאגרי המידע בתחום הגנטי מורכבים מדי וחלקיים מכדי לכתוב אלגוריתם יעיל. בהמשך, תחום ניבוי התקפי הלב שבה את לבו (הוא אף השקיע באופן מדוד בחברה ציבורית קטנה בשם BSP הפועלת בתחום). אבל אט אט, עם גיוסם של עוד ועוד אלגוריתמאים שהגיעו למדיאל בשיטת חבר מביא חבר – רובם ככולם בעלי תארים מתקדמים במתמטיקה, מדעי המחשב והנדסת חשמל – התכנסה החברה לתחום של פיתוח מערכת אלגוריתמית לזיהוי מוקדם של מחלת הסרטן.

בהמשך “פלשה” לחמישה תחומים נוספים: אספקת התרעות על הידרדרות חולים המאושפזים בטיפול נמרץ, אנליזה וזיהוי סיבוכים אפשריים לאחר צנתור, זיהוי מוקדם של התקפי אפילפסיה, זיהוי מוקדם של חולי אי־ספיקת לב וכימות הסיכון האישי הנובע מבדיקות כלליות של מטופל.

למי יש דם. שיכניס אותו למישור רב־ממדי

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מדי שנה מאובחנים כ־15 מיליון בני אדם כחולים בסרטן, ומספרם עתיד לזנק לכ־25 מיליון בעוד כ־20 שנה, כשמדי שנה מתים 8־7 מיליון איש מהמחלה. בישראל מאובחנים כ־30 אלף חולי סרטן בשנה, וסוגי הסרטן הקטלניים הם הריאות, הכבד, הקיבה והמעי הגס, הרבה משום שהם מצליחים להסוות את התפתחותם עד שהמחלה כבר בשלב מתקדם. בגילוי המוקדם טמונה חשיבות עצומה משום שפעמים רבות הוא מאפשר לטפל בגידולים הממאירים באמצעות ניתוחי הסרה. אך כאשר הגידול כבר שלח גרורות לאיבר החולה או לאיברים נוספים, אופציית הניתוח יורדת מהפרק. כך נותר לחולים להשתעבד לטיפולים כימותרפיים ולהקרנות, שהצלחתם מוגבלת והם גוררים תופעות לוואי קשות. במילים פשוטות, ככל שהסרטן מאובחן מאוחר יותר, כך הוא קטלני יותר. ככל שהמנגנון הסרטני מצליח להשתכפל בדממה, כך עולה באופן דרמטי הסיכוי לכך שהחולה לא ישרוד את המחלה.

זו הסיבה לכך שהפרסומים מלפני חודשיים על בדיקות הדם של מכבי שירותי בריאות שיאפשרו אבחון מוקדם של חולי המעי הגס עוררו עניין רב בקרב אונקולוגים ואנשי בריאות הציבור. כיום הדרך לזהות את סרטן המעי הגס היא בעיקר באמצעות קולונוסקופיה, הליך פולשני שבו נבדקת מערכת העיכול באמצעות צינור פלסטי שבקצהו מצלמת וידיאו זעירה, המוחדר דרך פי הטבעת. די בתיאור הזה כדי להבין מדוע רבים מהחולים מוותרים על הבדיקה הלא נעימה, ורבים מהרופאים לא שולחים את מטופליהם אליה גם בשל עלויותיה הכספיות.

בישראל מאובחנים מדי שנה כ־3,500 חולים בסרטן המעי הגס. אלא שחלק הארי שלהם נשלח לקולונוסקופיה רק לאחר שצצו תסמינים מחשידים לאחר התפרצות המחלה ולא כתוצאה מבדיקה תקופתית, ולכן סיכויי ההחלמה שלהם פוחתים. בדיוק כאן, בתווך שבין סרטן נפוץ וקטלני לבין בדיקת גילוי יקרה ומסורבלת, טמון הכוח של המערכת האלגוריתמית שפיתח קלקשטיין והצוות שלו, אשר נחשף כאן לראשונה.

בדיוק כמו בפיינל, גם כאן בתחילת הדרך נולדה ההבנה שיש צורך להשיג מאגר נתונים אדיר, עדיף של בדיקות שגרתיות, אשר יאפשר לאלגוריתמאים במדיאל לבצע ניתוח ואנליזה של נתונים היסטוריים. לאחר ניסיונות שכשלו מול שירותי בריאות כללית הגיעו במדיאל למכבי, וזו הסכימה להסכם שותפות: הקופה תספקו את מאגר הנתונים העצום של ספירות דם של מטופלים, ואילו מדיאל תנתח אותו ותספק למכבי שירותי אבחון ללא תשלום.

קופת החולים העבירה למדיאל מיליוני בדיקות ספירות דם של כמעט מיליון מטופלים (בנטרול פרטים מזהים), בתוספת נתונים על המין והגיל. ספירות הדם הללו כללו הצמדת ערך מספרי לשורה ארוכה של מרכיבים המצויים בדם, ובהם כדוריות דם אדומות, לבנות, המוגלובין, טסיות דם ועוד. במקביל קיבלה מדיאל נתונים מרשם הסרטן הלאומי, גוף הפועל במשרד הבריאות ורושם את כל חולי הסרטן בישראל. גם הנתונים הללו התקבלו ללא שמות, אבל עם פרטים המאפשרים את התאמתם לנתונים שהתקבלו ממכבי.

בשלב ראשון ניסו במדיאל לזהות קשרים בין משתנים ספציפיים בספירות הדם לבין חולי הסרטן. למשל, נמצא שהקשר בין רמת המוגלובין נמוכה לבין סרטן המעי הגס חזק יחסית. אלא שבחברה הבינו שקשרים בין משתנים יחידים לקיומו של סרטן אינם מספקים רמת ודאות גבוהה ורמת המוגלובין נמוכה, למשל, יכולה לנבוע גם מסיבות רבות אחרות. כדי להתגבר על המכשול הזה לקחו במדיאל את כל אחד מהמשתנים בספירות הדם ובדקו את מערכות היחסים בינו לבין משתנים אחרים בקבוצה, עד שהגיעו לאלגוריתם גס יחסית המשקלל מאות נתונים גולמיים (Feature Generation). לאחר השלב הזה הצליחו לדרג, לפי ההשוואה לנתונים מרשם הסרטן, את מערכות היחסים המצביעות בצורה המיטבית על קיומו של סרטן המעי הגס.

הדירוג נועד לזקק את האלגוריתם ממצב שבו יכלול מאות משתנים לכ־20 משתנים בלבד, כך שיהיה אלגנטי וממוקד יותר. כאשר מועברת למערכת החיזוי של מדיאל ספירת דם של נבדק, היא עוברת מיד טרנספורמציה מתמטית שהופכת את הספירה הסטנדרטית לספירה עם 20 ערכים מספריים. כל אחד מהערכים המספריים האלה מוטמע במחשב על מישור רב־ממדי (אמנם למוח האנושי קשה לדמיין מרחב בעל יותר משלושה ממדים, אבל אינטליגנציה מלאכותית יודעת לעשות זאת בקלות יחסית). לאחר מכן, המחשב של מדיאל מכנס את 20 הנקודות המצויות על 20 הממדים שיצר לנקודת ציון אחת המצויה בין הממדים (כפי שעל מפה דו־ממדית מפיקים נקודת ציון בהתבסס על קווי האורך והרוחב). מאותה נקודת ציון, מחושב המרחק לכל נקודות הציון של נבדקים שכבר הוכנסו למשוואה עוד קודם, שלגביהם ידוע אם חלו בסרטן או לא. בשלב האחרון מחשב האלגוריתם את המרחק שבין נקודת הציון של הנבדק לבין כלל נקודות הציון של כל הנבדקים החולים והבריאים שנמצאים על המרחב הרב־ממדי. המרחק, המחושב באמצעות פונקציות מתמטיות מורכבות ולא באמצעות חישוב ליניארי, מעובד לציון שבין 1 ל־100.

ציון 1 משמעותו שהנבדק אינו חולה בסרטן ברמת ודאות מושלמת. הציון 100 אומר שהתאים הסרטניים משתכפלים בחשאי ולכן טרם התגלו. בנוגע לטווח שביניהם, כל מוסד רפואי מחליט לפי שיקוליו מאיזה ציון הוא יוזם פעולה אקטיבית כדי ליידע את החולה שעליו להגיע לבדיקה רפואית. אפשר להניח שמי שיקבל טלפון מרופא המשפחה שיאמר לו שלפי המחקר יש סיכוי של יותר מ־50% שהוא כבר חולה במחלה, ירוץ לבצע את הבדיקה באותו היום.

אינטרס חוצה גבולות. לי קא־שינג מריח פוטנציאל

פיתוח המודל האלגוריתמי לאבחון מוקדם של סרטן המעי הוא רק תת־פעילות בתחום זיהוי המחלות הקשות, הכולל גם פיתוח מערכות אלגוריתמיות לאבחון סרטן קיבה וושט (על בסיס אלגוריתם דומה) ואלגוריתם מסוג אחר לאבחון סרטן ריאות – כולם סוגי סרטן קטלניים בשל העובדה שהם מאובחנים בשלב מאוחר יחסית.

המודל העסקי שעומד בבסיס הפעילות של מדיאל, המעסיקה 27 עובדים, מניח שלמכונים רפואיים ולממשלות יש אינטרס לרכוש מערכת זיהוי מוקדם של מחלות, כל עוד העלות הכלכלית נמוכה מהנזק הכלכלי שייגרם ללא אבחון. החברה עדיין נמצאת בשלבים מוקדמים של אישורים רגולטוריים במדינות שונות, לרבות בארצות הברית, ולכן היום שבו תתחיל לראות הכנסות משמעותיות אינו קרוב. קלקשטיין מודע לכך שהוא נכנס להרפתקה שעשויה לארוך שנים רבות ושאין כל ודאות שתצליח, אם כי הוא משדר ביטחון רב. “שילוב הביג דאטה והרפואה הוא תחום חם מאוד”, הוא אומר ל”מוסף כלכליסט” בשיחה המתקיימת איתו ועם אריאלי במשרדי מדיאל, “אבל הוא תחום חם בעיקר ברמה האקדמית. יש אמנם חברות שעוסקות בו, אבל עדיין מרב העיסוק מתקיים במכוני מחקר ופחות בקרב חברות עסקיות כמו מדיאל”.

מדוע? “זה תחום שגוזל הרבה מאוד משאבים. הפיתוח והניסויים הם מאוד יקרים, ומלבד הכסף, ישנו עניין הזמן. פיתוחים כאלה עשויים לארוך שנים רבות, ולא לכל חברה עסקית זה מתאים, בייחוד כשפוטנציאל הרווח אינו ברור בשלב זה”.

“אנחנו אמנם מאוגדים כחברה בע”מ, אבל אנחנו לא חברה עסקית טיפוסית”, אומר אריאלי. “יש לנו בעל מניות שהתחייב לממן את החברה בשנים הבאות. לכן אם עלינו לבחור בין להרוויח הרבה מאוד כסף ולהציל מעט אנשים לבין להרוויח מעט ולהציל הרבה, אנחנו בוחרים באפשרות השנייה. אין שאלה בכלל. ניר כבר אמר שבכל מקרה, גם אם יהיו רווחים למדיאל, הוא לא ייקח אותם אלא ישקיע אותם בחזרה בחברה. את הכסף ממדיאל הוא לא צריך, יש לו מספיק”.

מי שעשוי כן להתעניין בהיקף הדיבידנדים שתחלק מדיאל בעתיד הוא לא אחר מלי קא־שינג, אחד מאנשי העסקים העשירים בעולם עם הון שמוערך ב־30 מיליארד דולר, אשר נכנס לפני כשנתיים כשותף לאחת מפעילויות מדיאל. לי, שהשקיע בעשור האחרון בכמה סטארט־אפים ישראליים והעביר לפני כשנתיים תרומה ענקית של 130 מיליון דולר לטכניון, נחשף לפעילות החברה באמצעות בת זוגו, סולינה צ’או, שמנהלת את הקרן המשקיעה בסטארט־אפים בישראל. צ’או, ששמעה על קלקשטיין, ביקשה להיות מעורבת במיזמים שבהם הוא מעורב, הן בתחום חיזוי מזג האוויר (פרויקט שמרכז גיסו של קלקשטיין) והן בתחום הרפואי.

בפגישה בינה לבין אריאלי וגבע סיפרה כי מחלת הסרטן מרכזת עניין עצום בסין, גם משום שבתרבות הסינית סרטן הוא עדות לחוסר איזון בחיים, וגם בשל העלייה התלולה במספר חולי הסרטן במדינה. תחילה הסבירו השניים לצ’או כי אין להם צורך במימון, הואיל ומייסד החברה התחייב לממנה שנים קדימה. לאחר כמה ימים התחרטו, משום שראו בהשקעה של לי קא־שינג הזדמנות להיכנס לדרום־מזרח אסיה וליהנות משותף רב־עוצמה בהרבה גם מקלקשטיין. הברית נכרתה, ובסוף 2013 הוקמה חברה־בת בשם “מדיאל גילוי סרטן” (Medial Cancer Screening). הוסכם כי לי קא־שינג יהיה שותף בחברה, אך בשאר הפעילויות יישאר קלקשטיין הבעלים היחיד (ראו תרשים). איל ההון ההונג־קונגי הזרים 20 מיליון דולר לחברה־הבת החדשה תמורת 28% ממניותיה. החברה־האם, מדיאל מחקר, המוחזקת בידי קלקשטיין, דוללה ל־58%, ושאר המניות ניתנו לעובדי החברה ובראשם אריאלי וגבע. כמו כן הוסכם כי כל פעילות מחקר הסרטן, דוגמת זה שעלה לכותרות לאחרונה, ימומנו מ־20 מיליון הדולר שהוזרמו, בעוד קלקשטיין ימשיך לממן את חמש הפעילויות הנוספות שעדיין נמצאות בשלבים התחלתיים.

אף שגם תחום זיהוי הסרטן וגם תחומים אחרים נחשבים לבתוליים, מדיאל כבר החלה לרכז עניין מצד כמה גופים בינלאומיים, לרבות שני בתי חולים מרכזיים בבוסטון וקופת החולים האמריקאית קייזר פרומננטה. בימים אלה ממתינים במדיאל ליום שבו תקבל המערכת האלגוריתמית שלהם את אישור ה־FDA (מינהל המזון והתרופות בארצות הברית). צוות של מדיאל הגיע לוושינגטון, למשרדי הרשות, והתקבל שם בסקרנות רבה על ידי שורה ארוכה של אנשי מקצוע שהגיעו לנסות להבין את המוצר החדשני של החברה.

משמעות האישור, שעתיד להגיע בחודשים הקרובים, הוא שהרגולטור האמריקאי רואה ערך רפואי במערכת לחיזוי מחלות באמצעות אלגוריתמיקה. אישור כזה, אם יינתן, עשוי לסלול את הדרך לא רק למדיאל, שתהפוך לחברה מרכזית בשוק של מיליארדי דולרים בשנה, אלא גם לחברות נוספות, אשר יפתחו מערכות חיזוי בתחומים רפואיים אחרים.

מה גורם לי לחשוב. 500 אלגוריתמאים, זוכה אחד

כדי להבין את רמת התחכום האלגוריתמי של קלקשטיין צריך לחזור שנה אחורה, לקיץ 2014. באותה העת הכריזה האגודה הבינלאומית Kaggle, התומכת בתחום למידת המכונה (Machine Learning), תחרות בינלאומית לכתיבת אלגוריתם לחיזוי התקף אפילפסיה אצל כלבים ובני אדם, בהתבסס על נתונים רפואיים היסטוריים הכוללים את תרשים הפולסים החשמליים במוחם של נבדקים. 500 קבוצות של אלגוריתמאים מכל רחבי העולם ניגשו לתחרות, ובהם גם קלקשטיין. הוא נרשם באיחור, חודש לאחר שהתחרות נפתחה, מה שלא הפריע לו לזכות במקום הראשון.

לאחר זכייתו כתב מכתב שהסביר בקצרה כיצד בחר איזה אלגוריתם לכתוב, בהתבסס על זהות הנבדקים וגודל מסד הנתונים המוגבל, וכיצד הרחיב את מספר המשתנים עד לרמה של 1,500 נתונים כדי לנבא בדיוק מרבי את הדקה שבה יחטפו הכלבים ובני האדם שהשתתפו בניסוי את התקף האפילפסיה הבא.

אגב, קלקשטיין ויתר על כספי הפרס משום שלא רצה לחשוף לעיני שאר המשתתפים בתחרות את הקוד במלואו. בסוף מכתבו ציין כי “התחרות הזו גרמה למדיאל לחשוב על דרכים חדשות לפיתוח מכשור רפואי שישפר את חייהם של אנשים ברחבי העולם”. ואכן, זמן קצר לאחר מכן יזם קלקשטיין מחקר של חיזוי אפילפסיה תחת “מדיאל מכשור”, חברה־בת בבעלות מלאה של מדיאל מחקר. אם המחקר יצליח, הכוונה של קלקשטיין היא למכור אביזרי לבוש כמו צמידים וכובעים, שאליהם יוצמדו מכשירים למדידת פולסים חשמליים. אלה יוכלו להתריע בפני חולה אפילפסיה לפני הגעת ההתקף.

את פעילות חיזוי האפילפסיה ממקם קלקשטיין לצד פעילות מכשור רפואי אחרת, לזיהוי חולי אי־ספיקת לב, אחת המגפות המדאיגות של העולם המערבי בשנים האחרונות, שבה הלב אינו מסוגל להזרים כנדרש דם לאיברים אחרים בגוף. חולי אי־ספיקת לב סובלים גם הם מאיחור בטיפול המונע, כתוצאה מהעובדה שבדרך כלל הם מאובחנים בשלב מאוחר יחסית. כוונת מדיאל היא לספק לקופות החולים צמידים שבהם תוטמע מערכת מחשובית שתמדוד שורה ארוכה של נתונים גופניים של הנבדק לאחר מאמץ, דוגמת לחץ דם, משך התאוששות וטמפרטורת גוף, ובאמצעות חישוב של מערכות היחסים ביניהם תספק ציון שיאפשר לרופא לדעת מהו הסיכוי שהנבדק סובל מאי־ספיקת לב שטרם אובחנה. על האלגוריתם הזה, שהוא פשוט ביחס לשאר המערכות האלגוריתמיות האחרות, נרשם פטנט בארצות הברית.

במקביל לשתי פעילויות המכשור הרפואי ולפעילות גילוי הסרטן, הקימו במדיאל שלוש פעילויות נוספות: הראשונה היא מערכת אלגוריתמית לאיתור זיהומים והידרדרויות רפואיות קצרות טווח בקרב חולים בחדרי מיון, שתתבסס על בדיקות שגרתיות שעוברים המטופלים. השנייה היא חיזוי בעיות קרדיולוגיות לאחר צנתור. כאן הכוונה היא לפתח מערכת אלגוריתמית שבהתבסס על נתונים רפואיים של מטופל שעבר צנתורי לב – לפני ומיד אחרי הטיפול – תצליח לנבא מהם סיכויו לעבור התקף לב בתוך פרק זמן מסוים או מתי יידרש לו צנתור נוסף. בהמשך תנסה המערכת לאפשר התאמה אישית של טיפול תרופתי מונע לחולה המסוים (למשל, היחס המדויק שבין מדללי הדם לנוגדי הקרישה שעליו ליטול). פעילות נוספת שמאוגדת תחת החברה העתידה לקום בשם מדיאל לאבס בעצם תספק אלגוריתם שיידע לעשות אבחון אישי של הסיכונים הרפואיים הכלליים שניצבים בפני כל נבדק, לפי בדיקות הדם שלו. כל חמשת תחומי הפעילות הללו, בתוספת זיהוי מוקדם של סרטן, הופכים את מדיאל לסטארט־אפ מהשאפתניים והייחודיים בעולם, גם משום שבראשה עומד אדם שבשנות ה־30 לחייו הפך לעשיר מופלג, אבל לא רצה לצאת לפנסיה מוקדמת. “אנחנו רוצים להציל אנשים”, הוא אומר לי רגע לפני שהוא מסיים את פגישתנו בשל תור הקבוע לו, באופן מעט אירוני, לרופא. “זה תחום שדורש הרבה השקעה, אבל אני מקווה שאנחנו בדרך”, מסכם קלקשטיין. “הייתי מעדיף שלא תפרסם את הכתבה עכשיו, אלא תחכה שנה או שנתיים, ואז כשתבוא אלינו נוכל לספר לך לא רק על המודלים, אלא גם על האנשים שהצלנו. אני מקווה שזה יקרה”.

הכתבה פורסמה לראשונה ב”כלכליסט”

לקריאה נוספת:

חכם ושקוף: הסטארט-אפ ההודי שעוקף את יצרניות הרכב בסיבוב
מוות מזמזם: המשטרה בארה”ב תפעיל רחפנים חמושים

כלכליסט

אתר החדשות הכלכלי המוביל בישראל. באתר מתפרסמות כל חדשות הכלכלה בארץ ובעולם, בורסה, טכנולוגיה, IT, נדל"ן, משפט ושיווק.

הגב

5 תגובות על "”המוח” שייצר כסף עובר להציל חיים"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
נועם
Guest

אחת הכתבות המעניינות והמקיפות ביותר שקראתי. אמנם היא ארוכה ו”מעייפת”, אבל מרתקת.
מעניין לראות כיצד התחום הזה ימשיך ויתפתח ואיזה עוד פריצות דרך קלקשטיין מתכנן לנו..

אסף
Guest

האמת, מעולם לא שמעתי עליו אבל הוא איש מדהים וראוי להערצה.
ללא ספק הכתבה הכי טובה שנכתבה אי פעם!

רפי
Guest

קצת חוצפה להגיד עליו שהוא לא יודע מה לעשות עם הכסף.
לי נראה שהוא היחיד שהכסף לא הוציא מאיזון ושעושה מה שמשמח אותו. עובד בשביל להביא תועלת למישהו.
אני רוצה להאמין שאם הייתי במצבו הייתי בוחר אותו הדבר. הלואי.

גל
Guest

לא הכרתי אותו לפני, נותן השראה וראוי לההערצה. (איני מעריץ אף אחד כמעט)
הלוואי ויכלתי לעבוד איתו, ולעזור להציל אנשים.
סופסוף מישהו שהכסף לא מעוור אותו (כמו שכבר מישהו רשם, הייתי רוצה להאמין שאני אעשה אותו דבר במצבו הכלכלי).

George
Guest

חיפשתי את התחרות לחיזוי התקפי אפילפסיה, נראה לי שמצאתי,
אבל המנצח זה לא קליקשטיין:
http://blog.kaggle.com/2015/01/26/american-epilepsy-society-seizure-prediction-challenge/

wpDiscuz

תגיות לכתבה: