סטארטאפ ישראלי מאפשר קנייה של ביטקוין בכרטיס אשראי ומגן מהונאות

הסטארטאפ הישראלי Simplex, שהוקם על ידי יוצאי פייפאל, מאפשר רכישה של מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין בעזרת כרטיס אשראי. הבונוס: הגנה מהונאות ברשת

מקור: Simplex

בצד הפוטנציאל העצום שלהם, מציגים מטבעות הקריפטו גם סיכון לא קטן – והפעם אנחנו לא מדברים על התנודתיות וירידות הערך הקיצוניות, אלא על החשש מהונאות. חברת Simplex (סימפלקס) הישראלית פיתחה טכנולוגיה שמצד אחד מאפשרת למשתמשים סליקה של מטבעות קריפטוגרפיים בעזרת כרטיסי אשראי, ומצד שני מונעת הונאות במטבעות דוגמת הביטקוין והלייטקוין.

מיליארד דולר בשנה

Simplex פיתחה API פשוט ובטוח שנועד להחליף את הדרך הוותיקה והמסורבלת, כלומר העברות בנקאיות שאורכות עד 3 ימים וכרוכות באישור הבנקים והליכים בירורקטיים מייגעים. מעבר לתהליך היעיל והמהיר יותר, יכולה Simplex לשים את האצבע על עסקאות חשודות, וזאת בעזרת אלגוריתמים מבוססי AI ו-Machine Learning שמאפשרים קיום של עסקאות בסיכון גבוה גם בסביבות מסוכנות כמו עולם המטבעות הדיגיטליים. למעשה, החברה כל כך בטוחה ביכולת זיהוי המרמה שלה, שהיא מבטיחה כי במקרים שבהם תבוטל עסקה שהתגלתה כחשודה או שתתבצע תרמית למרות הבדיקות שלה – היא תפצה את פלטפורמת המסחר.

לצורך זה עושים המודלים של החברה שימוש במידע על המשתמש, פריטי המידע שהזין וההתנהגות שלו בזמן הסליקה, במטרה להעריך אם מדובר במחזיק כרטיס האשראי האמיתי. בחברה מנסים לאשר גם עסקאות של משתמשים אשר נראים לא לגיטימיים ולרוב היו נדחים באתרים אחרים, וזאת על ידי בקשת מידע נוסף בצורה ממוקדת. כך נמנע אובדן של עסקאות לגיטימיות.

מקור: Simplex

עד כה Simplex, שהיא בעלת רישיון אירופי, התמקדה בתחום הקריפטו, שם הסיכון גבוה ביותר. היא סולקת עבור פלטפורמות מסחר מהידועות בעולם, כמו BTCC, BitBay, Xapo, Mycelium ו-Changelly, וחלק מהאתרים כמו PayBis, BTCC ו-Cubits מאפשרים גם לישראלים לרכוש דרכם. לדברי החברה, מדי שנה היא סולקת יותר ממיליארד דולר.

בקרוב מתכננת החברה להציע שירותים נוספים, דוגמת משיכה לכרטיס האשראי לאחר מכירת המטבעות, שירות Escrow (נאמנות) מפוקח ראשון מסוגו בעסקאות גדולות והתחלת פעילות בתחומים נוספים שבהם הסיכון להונאות גבוה במיוחד. אם שאלתם את עצמכם, המודל העסקי של החברה מתבסס על הכנסות מעמלות מכל עסקה שמתבצעת דרכה.

Simplex הוקמה ב-2014 על ידי היזם הסדרתי נימרוד להבי, שמכהן כמנכ”ל החברה, ביחד עם ארז שפירא, מנהל הטכנולוגיות הראשי שלה, ונתנאל קבלה, מנהל הסיכונים הראשי של החברה – שניהם יוצאי PayPal. בשיחה עם גיקטיים מספר להבי כי השלושה נחשפו לתחום כבר ב-2012: “התחלנו לחקור לעומק את התחום והגענו למסקנה שהביטקוין מהווה פתרון מבריק שיכול להשפיע על ורטיקלים רבים, אפילו על עולמות שלא עברו שינוי במהלך שנים ארוכות וקשה להשפיע עליהם גם מבפנים, כמו תעשיות פיננסיות”.

לדברי להבי, השלושה הבינו שהחסם הגדול ביותר בעולם הקריפטו הוא המורכבות של רכישת מטבע, ולכן רצו לפתח טכנולוגיה שתנגיש את התחום ותאפשר רכישה קלה ובטוחה לכל הצדדים. לאחר מכן, החליטו היזמים להוסיף את שכבת ההגנה מההונאות, שתאפשר גם למוכרים ליהנות מראש שקט בתחום בו ההגנה היא מורכבת במיוחד.

לפני כשנה וחצי השלימה החברה סבב גיוס A בגובה 7 מיליון דולר, שהביא את סך הגיוסים שלה מאז הקמתה ל-9.5 מיליון דולר. כיום, מעסיקה Simplex למעלה מ-70 עובדים במרכז הפיתוח הישראלי שלה ברמת-גן ובמשרדים באירופה.

שלושת המייסדים. מקור: Simplex

במה הפתרון שלכם טוב יותר מחברות כמו Radial או Vesta?

להבי: “בעולם הקריפטו אנחנו חברת הסליקה היחידה שמשלבת פתרון נגד הונאות והשירות הוא ייחודי. בעוד שרוב חברות התשלומים מבצעות סליקת אשראי בלבד, Simplex מבצעת בנוסף גם מניעה וטיפול בהונאות. השירות המשולב שאנחנו מציעים למוכרים ברחבי העולם מבטיח להם שקט נפשי, הגנה מלאה מהונאות הכוללת תשלום מובטח במקרה של הונאה, ורמת טיפול בהונאות שאינה אפשרית כאשר הם עובדים בנפרד עם שירות לטיפול בהונאות. הטכנולוגיה שלנו כוללת אלגוריתמים מבוססי AI ו-Machine Learning. בנוסף, העובדה שאנחנו מאפשרים לסוחרים ראש שקט ולוקחים אחריות מלאה בכל הנוגע להונאות, מאפשרת להם להתמקד בעסק שלהם ולמקסם את רווחיהם”.

איך מוודאים זהויות בעולם שהוא חצי-אנונימי. למשל בביטקוין – חוץ מכתובת הארנק אנחנו לא יודעים הרבה מעבר?

להבי: “עולם הביטקוין הוא אכן אנונימי, אבל עסקת אשראי אינה אנונימית, ולכן יש לנו את כל המידע המתקבל בעסקת אשראי רגילה כגון פרטים אישיים, פרטי האשראי, מיקום המשתמש ועוד. האנונימיות של עולם הביטקוין מתבטאת אצלנו בעיקר בכך שמשתמשי הקצה שלנו זהירים ומודעים לפרטיותם הרבה יותר ממשתמשים רגילים. לכן הדמיון בין משתמש אמיתי למתחזה גדול יותר בתחום המטבעות הדיגיטליים – לדוגמה, גם משתמשים לגיטימיים לחלוטין יכולים להתחבר דרך TOR לצורך שמירה על פרטיותם”.