העליתם תמונה לפינטרסט? יתכן ואתם חשופים לתביעה

זה נראה מגניב, אבל זה מסוכן. כשעושים “פין” לתמונות בפינטרסט, בעצם נותנים לחברה את אישורך למכור אותן. עורך אמריקני שגילה את זה כבר ביטל את החשבון, ומה אומר החוק הישראלי?

 

תמונה: יח"צ

פינטרסט היא אולי ה-דבר החדש בעולם הרשתות החברתיות, והצורך בהזמנה אולי הופך אותה ליוקרתית יותר, אבל למעשה, האפליקציה, באמצעות תנאי המשתמש שלה, מאפשרת הפרה בוטה של זכויות היוצרים של אלה המעלים אליה תמונות פרי מצלמתם.

גלן מור, עורך הטכנולוגיה של הבוסטון ביזנס ג’ורנל, למד זאת על בשרו, ופרסם הבוקר (א’) מאמר נוקב בו הוא מסביר מדוע החליט לסגור את העמוד שפתח לעיתון בו הוא עובד לאחר 24 שעות בלבד. מור מסביר במאמרו שהוא דווקא נהנה מהרעיון שעומד מאחורי פינטרסט, שבסופו של דבר מדובר בדרך ויזואלית נהדרת לחלוק דברים. אבל הבעיה, כפי שיכול לומר כל עורך-דין מתחיל, טמונה בפרטים הקטנים.

והפרטים האלה נמצאים עמוק בתוך תנאי השימוש, שם נכתב במפורש כי כל תוכן משתמש שמועלה לאתר, לאפליקציה או לשירות מעניק לחברת Cold Brew Labs את הרשות הבלתי ניתנת לערעור להפיץ, למכור, להעתיק, להעביר, להציג (הבנתם את הרעיון), את אותו התוכן. זאת, כמובן, בכל מדיה או שיטה שתראה לנכון.

אומנם החברה גם מבקשת מהמשתמש לאשר כי הוא הבעלים החוקיים של כל תמונה אותה הוא מעלה, וכי הוא רשאי להעניק לחברה לעשות בתמונה ככל העולה על רוחה, אבל האישור הזה למעשה לא שווה כלום, בשל השיטה בה פינטרסט עובדת.

אז את מי אתם בעצם מוכרים?

למעשה, בכל פעם בה משתמש עושה “פין” (המקבילה ל”לייק”) לתמונה, הוא למעשה מעלה גרסה שלה לשירות, וכך היא רשומה תחת שמו. המסקנה המתבקשת היא שמפתחי השירות למעשה “קנו” אותה מאותו משתמש, חינם אין כסף, וגרוע מכך, מבלי לקבל אישור מהבעלים האמיתיים של אותה תמונה, שהעלו אותה במקור לשירות.

מור ציין כי “מתכנני האחוזות וחברות האדריכלים שסיפקו לנו תמונות ידעו בוודאות שאנחנו מתכוונים לפרסם אותן אצלנו באתר ובגרסה המודפסת השבועית. אבל האם ביקשנו את רשותם למכור את התמונות לצד שלישי? לא, את זה לא עשינו. במקרה שלנו, רובם ישמחו כהוגן לראות את העבודה שלהם מתפרסמת לכל עבר, ויעניקו לנו בשמחה רבה זכויות לסחור בתמונות בעבור פרוות שועלים בסיביר, אם יש צורך. אני יכול לבקש רשות ולקבל אותה, אבל בדרך זו או אחרת, אני מקווה שנמצא דרך להשתמש בפינטרסט בביטחה”.

וביטחה היא אכן שם המשחק כאן, ומור צודק לגמרי. כל עוד לא ניתן לדעת בוודאות שהחברה עושה שימוש אך ורק בתמונות שאדם העלה באופן ראשוני וייחודי, ולא באלה אותן סימן, משתמשי האפליקציה החדשה עשויים למצוא עצמם חשופים לתביעות לא נעימות בכלל.

אז עד כמה זו בעצם עבירה על החוק?

תמונה: flickr, cc-by, Kalexanderson

עורכת הדין שיר קודנר, ממשרד עורכי הדין עמית, פולק, מטלון, המתמחה בזכויות יוצרים, הסבירה לניוזגיק כי ככלל, כמעט כל אתר אינטרנט או אפליקציה שעושים שימוש בתוכן גולשים, קובעים בתנאי השימוש שלהם שבעצם השימוש בשירות והעלאת חומרים לאתר או האפליקציה, המשתמש מעניק לבעלי האתר רישיון בלתי חוזר אך לא בלעדי לעשות כל שימוש שהוא בחומרים שהמשתמשים העלו. זאת אומרת שלמשתמש נשמרת זכות היוצרים בחומר שהוא העלה, אך בו בזמן הוא מעניק לבעלי האתר רישיון שימוש בלתי מוגבל. זהו סעיף סטנדרטי למדי אשר בלעדיו מרבית האתרים הנשענים על חומר גולשים לא היו יכולים לפעול.

לדבריה, על אף שתנאי השימוש בדרך כלל מקנים לבעל האתר כל זכות שימוש שהיא בחומרים, עדיין קיימת מעין אמנה בלתי כתובה באשר לשימוש שאותם אתרים עושים בתמונות בפועל. למשל, גם אם האתרים מנכסים לעצמם זכות כזו – הם סביר להניח לא ימכרו לצד שלישי את החומרים שהעלו משתמשים, למשל למטרות שימוש בפרסומת. עוד סוגיה שכדאי לשים אליה לב היא שתנאי השימוש בדרך כלל מחייבים את המשתמש להצהיר כי לא יעלה לאתר או אפליקציה חומרים אשר מפרים זכויות יוצרים או זכות פרטיות של צד שלישי.

זכות יוצרים, הסבירה עו”ד קודנר, היא למעשה מקבץ של זכויות בלעדיות (כגון העתקה, פרסום ועשיית יצירה נגזרת), שהוענקו ליוצר של יצירה מקורית על-מנת שיוכל לנצל את היצירה ולהפיק ממנה את התועלת הכלכלית הטמונה בה. חוק זכות היוצרים הישראלי (חוק זכות יוצרים, תשס”ח-2007) מפרט סוגי יצירות אשר עליהן יחול החוק, ובין היתר “יצירה אמנותית – לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית”. תמונה (איור או צילום) תהיה לפיכך יצירה אמנותית, אם כי יש לציין שישנן עוד דרישות סף מינימאליות בהן היצירה צריכה לעמוד על-מנת שתזכה להגנת זכות יוצרים.

עוד היא הסבירה כי על-פי החוק בישראל, ביהמ”ש רשאי לפסוק בגין הפרת זכות יוצרים פיצויים ללא הוכחת נזק בגובה של עד 100 אלף שקלים, לפי שיקול דעת ביהמ”ש. כמו כן, החוק קובע עונשים פלילים, במקרים מסויימים, של מאסר עד חמש שנים ואף קנס כספי גדול (העונש הפלילי נועד ככלל למקרים של העתקות והפצה של עותקים מפרים – כמו למשל מכירת דיסקים מזויפים או יבוא פריטים מזויפים אחרים).

קצת על CC

לשאלה האם ניתן “לעשות מה שבא לי” בתמונות שמצאתי ברשת, השיבה עו”ד קודנר כי צריך תמיד להניח שתמונות שמצויות באינטרנט שייכות למישהו והשימוש בהן יהווה הפרה. ניתן לעשות שימוש במסגרת “שימוש הוגן” אבל צריך לדעת מה הכלל הזה אומר. עקרונית מדובר בשימוש למטרות פרטיות בלבד, אך יש בו עוד אלמנטים. לעומת זאת, ניתן לעשות שימוש בתמונות אשר פורסמו במסגרת רישיונות המתירים העתקה והפצה חופשית, כגון Creative Commons. לדוגמא, כאשר מחפשים תמונות במנוע החיפוש של גוגל, יש אפשרות לבצע חיפוש מתקדם ולסמן את זכויות השימוש המבוקשות, למשל שימוש מסחרי או שימוש המתיר שינויים.

כמו כן, אפשר למצוא חומרים רבים מסוגים שונים דרך מנוע החיפוש של creative commons, בכתובת הבאה: http://search.creativecommons.org/. אתר זה מאפשר לחפש חומרים רבים המותרים לשימוש, כגון סרטוני וידאו, תמונות ועוד מתוך אתרים דוגמת יוטיוב או פליקר. גם כאן, יש לסמן את זכויות השימוש המבוקשות, שימוש מסחרי או שימוש המתיר שינויים. בכל מקרה, הן לגבי החיפוש דרך גוגל, והן לגבי החיפושים האחרים, לפני שעושים שימוש בתמונה מסוימת צריך לוודא בדף התמונה כי מצוין שהיא מפורסמת תחת רשיון לשימוש מסחרי, ומה התנאים לשימוש בתמונה, כדוגמת מתן קרדיט ועוד.

כאשר אתם מעלים תמונה לאינטרנט כדאי תמיד לציין בתחתית התמונה או תחתית דף האינטרנט הודעה כגון “כל הזכויות שמורות” שמטרתה להרתיע מפני הפרה ולהצהיר על כך שאינכם מסכימים לשימוש לא מורשה בחומרים שלכם. כמו כן, כשמעלים תמונות לאתרים כגון פליקר או אינסטגרם, בדרך כלל יש אפשרות לסמן תחת אלו תנאים התמונה מתפרסמת, והאם אתם מתירים לצד שלישי כלשהו לעשות בה שימוש. כאשר מדובר בחומרים בתוך הבלוג שלכם, בלוגרים רבים מכניסים גם הודעה בקשר לזכות היוצרים שלהם, או אפילו מעין תנאי שימוש קצרצרים.

נועה זהבי רז

נועה רז, בת 30. חיה באינטרנט מאז 1999, חובבת ג'אדג'טים אך לא יודעת מה עושים איתם, וכותבת, בעיקר על כלום.

הגב

3 תגובות על "העליתם תמונה לפינטרסט? יתכן ואתם חשופים לתביעה"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
ac_dc
Guest

למה נטפלים דווקא לשירות פינטרסט, בעוד שאנשים מעלים לפייסבוק/טוויטר ויתר השירותים תמונות גם כן.

טל
Guest

לא הבנתי..מבחינת בעלי האתר סבבה..אבל אם גורם פרטי ,כמוני למש,רוצה להוריד משם תמונה לצורך מסחרי? איך אוכל לדעת אם אפשר אולא?

גיל
Guest

ברירת המחדל היא שלכל יצירה יש יוצר ולכן כל יצירה מוגנת בזכויות יוצרים.
אלא אם כן יש אישור לאותה יצירה לעשות בה שימוש.
החוק מאד מאד ברור בנושא

wpDiscuz

תגיות לכתבה: