איך תמנע מטעויות בהבטחת אופציות ומניות?
בתחילת הדרך התקציב דל והניסיון מועט. כמה נקודות למחשבה בנוגע להבטחת אופציות והגנה על הקניין הרוחני
פוסט זה נכתב ע"י עו"ד עודד אוני. עו"ד אוני עובד במחלקת החברות/היי-טק במשרד .APM & Co ומלווה חברות בעסקאות מסחריות מקומיות ובינלאומיות, קרנות השקעה פרטיות וקרנות הון סיכון בביצוע עסקאות השקעה בישראל ובחו"ל.
פעמים רבות, בהעדר משאבים כספיים מספיקים, יזמים נוהגים להבטיח אופציות או מניות ("אקוויטי") לכל מיני גורמים המעורבים בחברה שלהם.
הדבר קורה, בדרך כלל, בשלבי ההקמה של המיזם. המיזם טרם הוקם או שהוא ממש בצעדיו הראשונים, המשאבים דלים, הזמן דוחק, יש רצון עז לנוע קדימה ומהר, והתמורה היחידה כמעט שיזם יכול להציע בשלב זה למשוגעים לדבר המסכימים להצטרף אליו (אם בדרך של יעוץ ואם בדרך של עבודה ממש) היא 'שותפות גורל', בדרך של הבטחת אקוויטי.
תשלום באמצעות אקוויטי
באופן כללי, תשלום באמצעות אקוויטי הוא דבר מקובל ונכון (בהתחשב בנסיבות).
עם זאת, הבטחה של אקוויטי אינה עניין של מה בכך וחשוב לעשותה בשכלתנות ותוך מתן תשומת לב ראויה לנושא. מתן אקוויטי משמעותו הכנסת גורם, לעתים זר, לתוך המיזם והפיכתו לבעל אינטרס ישיר בו.
הבטחה של אקוויטי היא התחייבות משפטית לכל דבר (בין אם נעשית בעל פה, בין אם נעשית בדואר אלקטרוני ובין אם בדרך אחרת). אמנם אין רע בהבטחה בעל פה או בדואר אלקטרוני, אך עדיף כמובן, כדי להקנות לנושא את הרצינות הראויה ולמנוע אי הבנות ובלבול, להכין למקבל האקוויטי מכתב מסודר שיפרט את תנאי ההענקה וייחתם גם על ידי המקבל. עד כאן באשר לצורת ההתחייבות.
באשר לתוכן ההתחייבות, עליה להביא בחשבון מכלול של אלמנטים אשר כל אחד מהם תלוי נסיבות ומצריך מחשבה. העיקריים שבהם נוגעים למספר האופציות/ מניות שיוענקו, לתמורה (או התרומה) שבגינן ניתנות האופציות (אם למשל, האופציות ניתנות כנגד שירותים, יש להגדיר בבירור אילו שירותים), האם הן כפופות לאבני דרך מסוימות או מנגנון הבשלה כלשהו מבוסס זמן (vesting), מחיר המימוש, משמעויות המס ומשמעויות חשבונאיות אחרות הנגזרות מעצם ההענקה (הן לנותן והן למקבל), והאם ההענקה תכלול חתימה על ייפוי כוח להצבעה במניות (לכשימומשו האופציות). לאור ריבוי האפשרויות ומורכבותן, ברור כי התחייבות כללית לאחוזים בחברה או אמירות כגון "אחוזיך בחברה לא ידוללו", אינן רצויות, לשון המעטה.
קלות דעת בנושא זה, לא זו בלבד שעלולה לעתים להסתיים בטונים צורמים ביחסים שבין נותן האקוויטי למקבל, אלא עלולה אף להערים על המיזם קשיים בגיוס כספים עתידי, ולגרום להשלכות מס שליליות עקב תכנון לא נכון של ההענקה.
הגנה על הקניין הרוחני
טעות נוספת נוגעת לעירנות המתבקשת מהיזם בנוגע לזכויות הקניין הרוחני שבפיתוחים הנכללים במסגרת המיזם.
פעמים רבות ישנה חפיפה בין תחילת הקמתו של מיזם פלוני לבין עבודתו של היזם במקום אחר. רבים מהעובדים בתחום ההיי-טק אינם ערים לכך, אך הסכם עבודה סטנדרטי כולל על פי רוב תנאים שונים בנוגע לזכויות הבעלות בפיתוחים וההמצאות שמפיק העובד תוך כדי עבודתו. ככלל, המצאות ופיתוחים שפיתח עובד תוך כדי עבודתו אצל מעסיק ותוך שימוש במשאביו, הינם בבעלות המעסיק.
אם כך, יזם שמתחיל לעבוד על מיזם במקביל לעבודה בחברה אחרת צריך לנקוט משנה זהירות בבואו לפתח הלכה למעשה רעיון שהגה. שימוש במשאבי המעסיק בעבודת פיתוח זו (לרבות זמן העבודה), עלול בסופו של דבר לסכל את הקמת המיזם כולו, שכן יתכן ויראו המצאות ופיתוחים אלה כנמצאים בבעלות המעסיק.
אספקט נוסף של אותו נושא נוגע למקרים בהם המיזם מתקשר עם עובדים ויועצים שנותנים שירותים למיזם. כעת, היזם כבר חובש את כובע "המעסיק". כדי להבטיח שהמיזם הוא הבעלים של כל הזכויות בטכנולוגיה ובתכנים העומדים בבסיס המיזם, עליו להיות עירני לנושא ולוודא כי הסכמי ההתקשרות יכללו את ההגנה המיטבית ויבטיחו למיזם את מלוא הזכויות ביחס לפיתוחים שמבצעים עבורו צדדים שלישיים. הדברים מקבלים משנה תוקף במיוחד לאור תמורות שחלו בתחום בשנים האחרונות והמחייבות התייחסות פרטנית בהסכמים מסוג זה.
ניתן לתקן, אבל בשלב מוקדם
נהוג לומר כי מי שלא עושה לא טועה. אומרים עוד, כי אם כבר טעית (והפסדת), אז לפחות אל תפסיד את השיעור שאפשר היה ללמוד מהטעות.
הצבעתי על שתי טעויות כואבות שמסיבות שונות (העדר זמן, כסף וחוסר הבנה) חוזרות על עצמן אצל הרבה יזמים ומיזמים. מודעות לנושאים אלה ואחרים במהלך חיי המיזם הצעיר, יכולה לחסוך הרבה כאב ראש וגם לא מעט כסף ולמנוע מאחרים את הכאב והעלות הכרוכים בתיקון הטעויות, אשר לעתים קיים ספק אם בכלל ניתן לתקן אותן בשלב מאוחר יותר.
* האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.
הפוסט נכתב על ידי משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ושות'
משרד עמית פולק מטלון ושות' נוסד בשנת 1956 ומהווה אחד המשרדים המובילים בישראל בכל תחומי המשפט המסחרי. המשרד מונה צוות מקצועי ומיומן של מעל ל-70 עורכי דין מקומיים ובינלאומיים. מחלקת ההייטק של המשרד מייצגת, בין היתר, חברות טכנולוגיה מובילות, עשרות רבות של סטארט-אפים, קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, קרנות אקוויטי, אנג'לים וחממות בתחומי התוכנה, חומרה, תקשורת, אינטרנט, מדיה חדשה, בטחון לאומי, קלינטק, מדעי החיים ועוד.
המשרד מלווה את היזמים וחברות ההייטק בפעילותם השוטפת החל משלב הרעיון דרך הקמת החברה, הסכמי מייסדים, הלוואות, הסכמי השקעות, קבלת תמריצים ממקורות ממשלתיים, קניין רוחני, הסכמים מסחריים, מיזוגים ורכישות, עסקאות אסטרטגיות ובינלאומיות ועוד.
הגב
10 תגובות על "איך תמנע מטעויות בהבטחת אופציות ומניות?"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
זכרו את השם עודד אוני – אחד מהכוכבים הבאים בתחום.
מנסייון – אכן שיעור חשוב, שיכול לחסוך הרבה כאב ראש למי שאינו מודע.
מאמר מקצועי ויסודי.
מניסיון – כדאי שתכירו את הנקודות הללו…
מאמר מקצועי וחשוב.
חייבים MEETUP בנושא, יש מלא נקודות לא ברורות.
כל הכבוד! גאה בך!!!
כתבה מצויינת, מעמיקה וחשובה בתכלית החשיבות לכל יזם הייטק מתחיל וותיק כאחד!
אכן נכון. זה גם לא פשוט כששותפים במיזם באים והולכים בתקופות שונות, מצריך שההסכם יהיה חכם.
אבל גולת הכותרת היא, לטעמי, כיצד משווקים הסכם אקוויטי מסובך, לשותפים חדשים. התעסקות יתר במתמטיקה של אחוזים ודילולים, עלולה להוציא את החשק לכל הנוגעים בדבר.
פה זאת כבר אמנות של ניהול.
תודה.
מאמר מעניין וחשוב.
אחלה מאמר תודה רבה! אופציות לא תמיד הם כמו שהם נראים תודה רבה שהברת את זה :)
טוב לדעת דברים כאלה