מדיניות, מחירים וקווים מנחים: חנויות האפליקציות משתלטות על שוק המחשוב

מדיניות ההפצה, גרף המחירים, הבירוקרטיה והקווים המנחים. כיצד עובדת חנות האפליקציות של אפל וכיצד השפיעה על התעשיה?

דמיינו שאתם עובדים לבד על פיתוח אפליקציה לאייפון. מחיר סביר שאתם יכולים לדרוש, בלי לקבל הרמת גבה, הוא דולר או שניים ליחידה. אתם מאוד מעוניינים להתחיל ולמכור, הדבקתם כבר מודעות של האפליקציה על האוטו שלכם ועל האוטו של אמא (ואתם עושים כל יום כמה סיבובים ברוטשילד, היכן שיש הרבה לקוחות פוטנציאליים) – אבל איך ממשיכים הלאה?

  • האגדה על מכירה ויראלית (“כל קונה יספר ל 3-4 חברים ותגיעו למיליון מכירות בחודש”) – לא ממש עובדת.
  • איש מכירות ייקח מכם בערך 50$ למכירה, מה שישאיר אתכם עם 48$- לעסקה, במקרה הטוב.
  • פרסומות (שלטי חוצות, עיתונים, רדיו) יעלו עשרות אלפי דולרים, אולי יותר. ספק אם תוכלו לכסות את ההוצאות.
  • נניח שכבר הייתה לכם שיחה אקראית ב”סנטר” ועניינתם מישהו באפליקציה, אבל הוא מפחד להתקין על המכשיר קובץ (ipa) ממישהו שהוא לא ממש מכיר.

אם אפל הייתה מספקת רק SDK, ואומרת למפתחים: “אתם יכולים להפיץ את האפליקציה איך שאתם רוצים, אנחנו לא מגבילים אתכם בכלל” – ספק אם מישהו היה מתרגש מ”דגם חדש של הטלפון ההוא שנקרא אייפון”.

העסקה (נוסח אפל)

נניח שהיה בא מישהו ומציע לכם את העסקה הבאה:

  • אני אמכור עבורכם את האפליקציה. אם היא טובה, היא יכולה להימכר בעשרות אלפי, מאות אלפי או אולי מליוני עותקים.
  • אני אגבה מחיר צנוע: 30% מסכום המכירה. כלומר: 30 סנט לעסקה (לאפליקציה של דולר) – לא תמצאו עסקה טובה יותר.
  • הסיכון שלכם – מזערי. תשלום של 99$ לשנה בכדי להיכנס לעסקה.
  • אני אבצע את הפעולה הכספית מול הלקוח, בצורה מאובטחת, במדינות שונות, מול חברות אשראי שונות – אתם תקבלי ממני העברה בנקאית של 70% מסך המכירות (החלק שלכם) בסוף החודש.
  • אני מתווך מהימן ביותר – לקוחות מרגישים טוב מאוד לרכוש ממני אפליקציות.
  • אני מתווך מאוד ממוקד: מי שיראה פרסומת לאפליקציה שלכם, הוא רק לקוח פוטנציאלי רלוונטי (עם חומרה מתאימה). לא עוד “פרסומת לטמפונים שמשודרת לגבר בן 60”.
  • אם אתם רוצים לשווק את האפליקציה שלכם בחינם – אדרבא, אני אפילו לא אקח עמלת מכירה.

איך אפשר לסרב לכזו הצעה? 700,000 אפליקציות אמנם לא סירבו, יצרו +35 מיליארד הורדות ומפתחיהם גרפו לכיסם סכום של כ-6.5 מיליארד דולר בארבע השנים האחרונות.

הצמיחה במכירות אפליקציות למובייל. מקור: http://kpcb.com/insights/2012-internet-trends-update
CAGR היא גדילה שנתית ממוצעת (במקרה זה אכן נראית כמו טיל).

 

האפסטור, אגב, הופיעה רק יחד עם האייפון 3G, הדגם השני של האייפון, באמצע 2008. למשתמשי הדגם הראשון לא היה אפסטור. אם אתם תוהים “כיצד זה ייתכן?” – קראו את הפוסט הזה.

בעקבות ההצלחה המטאורית של האפסטור של אפל החלו לצוץ חנויות מקבילות אצל המתחרים הישירים: Android Market (שאח”כ הפך ל-Google Play), חנות של נוקיה בשם Nokia Store (לשעבר Ovi), מיקרוסופט עם Windows Phone Store.

איך זה עובד?

אפסטור היא לא רק “חנות”: זהו ערוץ שלם של הפצה, תשלומים ותמיכה. על מנת להוסיף אפליקציה לאפסטור של אפל, יש לעבור תהליך אישור לאפליקציה. המפתח יכול לשחרר גרסה מוקדמת של האפליקציה בהפצת “ad-hoc” לצורך בדיקות תקינות / שימושיות / בדיקות-בטא למספר מצומצם של מכשירים שהוא יודע את ה-Unique Id שלהם. משתמשים של מכשירים אלו בלבד יכולים למצוא את האפליקציה ולהוריד אותה. על מנת לצאת ל”תפוצה מלאה” – על האפליקציה לקבל את האישור של אפל.

כשמפתח מגיש את האפליקציה שלו לבדיקה – עליו להגיש את ה source code עצמו. מסמך NDA דו-כיווני מבטיח שאפל לא תחשוף את הקוד ומצד שני אסור על המפתח לחשוף את ההערות שהוא קיבל מאפל על הקוד שלו, או לפרסם את הסיבה בגינה אפל פסלה את האפליקציה. מסך ברזל קטן, אם תשאלו אותי.

תהליך האישור כולל כנראה כלי Static Analysis אוטומטיים ומרכיב מסוים של בדיקה אנושית. בעבר, התהליך ארך מספר שבועות – אולם מאז הוא התייעל וכיום הוא לוקח לרוב פחות משבוע. בסוף התהליך האפליקציה מאושרת ומשוחררת לאפסטור או נדחית עם פירוט הדחייה והצעות לתיקונים – למפתח האפליקציה.

על מה פוסלים אפליקציות? לאף אחד אסור לומר, בכל זאת התגנבו ידיעות על הסיבות הבאות:

  • אפליקציה שאינה עומדת בסטנדרטי איכות מסוימים (לא גמורה או בעלת באגים חמורים וברורים).
  • אפליקציה שמכילה רכיבים זדוניים, או כאלו שיכולים לשמש כעזר לתוקף פוטנציאלי בפריצה למכשיר.
  • שימוש ב-APIs של iOS שאינם מתועדים (כלומר, לא מיועדים לשימוש).
  • אפליקציות שדומות מדיי לאפליקציות של אפל, במראה או בסט היכולות (פתח למניעת תחרות, אם כי אפל טוענת שזו דרך להגן על הלקוחות בפני “הטעייה”).
  • יש אפליקציות שנפסלו על עירום עדין (“עמוד 3” במגזין בריטי) בעוד אפליקציה של פלייבוי זכתה לאישור.
  • כמה משחקים נפסלו על אלימות יתר או מסרים גזעניים.
  • לסיכום: אפליקציות נפסלות על חריגה מהמדיניות של אפל, הן לגבי תוכן והן לגבי כללים לכתיבת קוד. פרטי המדיניות מתעדכנים מעת לעת.

האפסטור של אפל בגרסתה הראשונה

שינוי פרדיגמה

מעבר להצלחה המיידית – נוצר כאן שינוי פרדיגמה משמעותי. רבים מייחסים את ה”חדשנות” של אפל לשימושיות הטובה של המכשירים שלה, למוצר הבסיס. אולי דווקא המוצר המקיף (“Whole Product”) שהוא המכשיר + האפסטור או חנות התוכן iTunes הם אלו שבהם טמונה ה”חדשנות” המשמעותית-יותר של חברת אפל.

מצד הלקוח: האפסטור מאפשר חווית קנייה פשוטה, מהירה ומהנה – ישר מהמכשיר. חוויה שגורמת למשתמש iDevice לקנות יותר.
מצד הספק: האפסטור הוביל לכך שאפשר להרוויח מאפליקציות קטנות מאוד שמפותחות ע”י מפתחים בודדים (איך בדיוק מרוויחים – אולי בפוסט המשך). המתווכים הקלאסיים – נעלמו, ואיתם הוצאות רבות הקשורות להפצה. אפליקציות קטנות => פשטות שימוש => חוויות שימוש טובה יותר של ה Whole Product. אפל טיפלה בכל שרשרת הערך של המוצרים שלה, בלי להשאיר אף חלק ל”יד המקרה”. הכל הרמוני, seamless, ומוכן לשימוש. דוגמאות נוספות:

  • אפל איננה ספקית תוכן, אך על מנת שהמוצר שהיא מוכרת (חומרה/תוכנה) יצליח: היא נכנסה לביזנס, יצרה את iTunes, ועשתה את הבלתי-יאמן כשהחתימה חברות מוזיקה גדולות על הסכמים למכירת שירים ב1$ (עוד בימי ה-iPod). חברה אחרת יכלה בקלות “לחתום על כמה הסכמים עם שותפים” ולקוות לטוב.
  • iCloud שירות האחסון / סנכרון בין מכשירים. למי שיש יותר ממכשיר אחד קל מאוד להבין מדוע זה “נדרש”.

הרעיון של האפסטור גלש מעבר למכשירי המובייל לעולמות אחרים והופך, אט אט, לסטנדרט חדש להפצת תוכנה:

  • Chrome Store – עבור Plugins לדפדפן הפופולרי.
  • Mac App Store ו-Windows 8 Store – אפסטור למחשבים שולחניים. אם הקונספט עובד היטב למכשירי מובייל, למה שלא יעבוד גם למחשבים שולחניים?
  • App Stores אלטרנטיביים: בעולם האנדרואיד, היכן שיש חופש ופחות שליטה מרכזית, צצו כ +20 AppStores שונים כמו ה Amazon App Store למכשירי קינדל (תוכן הוא הביזנס העיקרי של אמאזון), אפאיה, LG World או Samsung Apps. יש גם אלטרנטיבות “מחתרתיות” לעולם ה iOS, “מחתרתיות” כי בסוף הם מפנות לאפסטור של אפל להורדה.
  • App Store ל-HTML5 apps, כמו זו של מוזילה או OpenAppMarket.
  • ספקיות הסלולר, בפעם המי-יודע כמה, ובאיחור שגרתי מנסות לחזור למרכז הבמה עם אפ-סטור משלהן: Vodafone, Horizon ואחרים.
  • App Store קהילתי מסביב לתחום עיסוק מסויים כמו ה SAP Store, לאפליקציות עסקיות (בעיקר סביב מערכות סאפ).
  • App Store ארגוני המשמש לתוך הארגון.

המעניין מכולם, עבורי, הוא ה-Enterprise App Stores, בהם מנסים ארגונים להפיץ תוכנות שהארגון קנה בין העובדים. לארגונים יש כמה נקודות כאב (pain points) ייחודיות:
1. הארגון קנה “רשיון רוחבי לכל העובדים” בסכום גבוה – אבל עובדים רבים לא מודעים לכך ולא משתמשים בתוכנה.
2. תהליך הרכש בארגון, אפילו לסכומים קטנים, הוא מייגע. מה שהייתי יכול לקנות online בחמש דקות עם כרטיס אשראי עלול לקחת חודש או יותר, כשהוא עובר במערכת הרכש של ארגון גדול.
3. ניהול רשיונות (מבחינה חוקית + כספית) הוא אתגר לארגון, ש-App Store הוא נקודת כניסה נוחה שיכולה לסייע מאוד.

ספקי תוכנה ארגונית כבר מספקים בימים אלו “App Store ארגוני” ואפילו גוגל הכריזה על הפצה של Play גם כחנות ארגונית סגורה (SaaS).

אין כמובן מניעה מאפליקציה להפיץ עצמה במספר רב של App Stores, כל פעם תחת חוזה קצת אחר. גם אם אפליקציה תופץ ב-20 App Stores שונים – זה עדיין שבריר ממספר המפיצים / מפרסמים שחברות היו צריכות לנהל עימן קשר עד לא מזמן, בכדי להפיץ תוכנה.

סיכום

קונספט האפסטור משפיע לא רק על הדרך בה תוכנה מופצת ונמכרת, אבל באופן עקיף גם על הדרך בה תוכנה נכתבת:

  • ישנם חסמי כניסה נמוכים יותר כך שמפתחים בודדים / חברות קטנות יכולים להתחרות בחברות גדולות יותר. אי אפשר קשה יותר “לשלוט” בערוצי ההפצה, כפי שחברות גדולות נהגו לעשות, כדי לפגוע בתחרות.
  • קל יותר, למשל, למכור באמריקה תוכנה שנכתבה בסין – הגבולות הגיאוגרפים מטשטשים אפילו יותר.
  • התוכנה צריכה לעשות רושם ראשוני חיובי ומייד – אחרת המשתמש יחזיר אותה (החזרה תוך רבע שעה ב-Google Play) או בכלל לא יקנה אותה (אם ה-screenshots לא נראים לו).

שיהיה בהצלחה!

הפוסט פורסם לראשונה בבלוג ארכיטקטורת תוכנה.

 

ליאור בר-און

ליאור בר-און הוא Chief Architect בחברת סטארטאפ ישראלית גדולה.

הגב

7 Comments on "מדיניות, מחירים וקווים מנחים: חנויות האפליקציות משתלטות על שוק המחשוב"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
תחכמוני
Guest

“כשמפתח מגיש את האפליקציה שלו לבדיקה – עליו להגיש את ה source code עצמו.”
ממש אבל ממש לא נכון..

האם העלת פעם אפליקציה לאפסטור לפני שכתבת כזאת כתבה?

רועי
Guest

תחכמוני צודק כמובן, איפה העריכה המקצועית?

ליאור בר-און
Guest

היי תחכמוני,

אתה צודק. בדיקת הקוד נעשית על סמך binaries / symbols בלבד – ולא נארז כלל source code.

תודה על התיקון.

ליאור

נעם
Guest
אם היתה כאן רק אופציה של הפצת אפליקציה באמצעות מערכת יעילה ומשתלמת סבבה אבל זה לא המצב – ברגע שבו לא מאפשרים לך להפיץ עצמאית את האפליקציה שלך, ללא תלות במנגנון שלהם, וללא תשלום רשיון מפתח – כאן כבר אפל עוברים את גבול הטעם הטוב. ואני אמחיש את הדברים: למה אני לא יכול לפתח אפליקציה ולהפיץ אותה דרך האתר שלי, ללא קבלת אישור מאפל, וללא תשלום ? נניח שאני מעוניין לפתח אפליקציה – רק לבעלי אייפון במשפחה / בארגון שלי, למה אני חייב להעלות אותה לחנות ? אם יש לי אפליקציה ללא UI מיוחד, שעושה נניח איזה פעולת ניטור של… Read more »
תחכמוני
Guest
“תקנו אותי אם אני טועה” – אני אתקן אותך כי ממש אבל ממש טועה.. “נניח שאני מעוניין לפתח אפליקציה – רק לבעלי אייפון במשפחה / בארגון שלי, למה אני חייב להעלות אותה לחנות ? ” – לא. אתה יכול להירשם לתכנית Enterprise ולהפיץ למספר לא מוגבל של מכשירים בלי להעלות את האפליקציה לאפסטור (עולה $299 לשנה). “אני צריך לאשר את ה ID, של כל מכשיר פיזית מול אפל כדי שאוכל להריץ עליו בדיקות – תהליך מייגע בעל הרבה שלבים, לוקח הרבה שעות וכאב ראש.” – ממש לא. כל מה שאתה צריך זה את ה UDID של המכשיר, להיכנס לאתר וללחוץ… Read more »
תחכמוני
Guest

רק להדגיש – לא צריך את המכשיר *פיזית* כדי להתקין בו אפליקציות לבדיקה או שימוש ללא האפסטור. צריך רק אימייל ומספר UDID.

נעם
Guest

התגובה הקודמת שלי כמובן מתייחסת רק לאפל, אצל גוגל למשל המצב בהחלט תקין – ניתן להשתמש בחנות האפליקציות, אבל ניתן גם להפיץ אפליקציות עצמאית. בנוסף העלאה של אפליקציה לחנות הרבה יותר פשוטה, ורישיון מפתח לשנה עולה רבע מהמחיר באפל.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: