Go ליזם בנשמתו שווה יותר ממיליון / דעה

מה הקשר בין הבטן והראש כשזה מגיע ליזמות, למה המשקיעים יעדיפו יזמים שכבר כשלו בעבר ומהו האתגר בהקמת סטארט-אפ על פי שגיא בן-צדף

איור: ברק ברודו

יזמות מגיעה מהבטן. המשפט הזה של מורן הוא אחד המדויקים ביותר בהם נתקלתי עד היום. ומי שזה יושב לו בבטן לעולם לא יוכל להרגיע את רוח היזמות, אפילו אם הוא שכיר ועובד בחברה גדולה ומבוססת – תאמינו לי. הרעיונות האלה שקופצים יטרידו את נשמתו, יעסיקו את מוחו, יספקו לו הרבה הנאה אבל גם הרבה תסכול.

כדי להפוך ליזם פעיל כל מה שצריך, לכאורה, זה להתחיל לעבוד על אחד מהמיזמים שיושבים לך בבטן. אבל זה רק לכאורה, כי – כמו שכל מי שאי פעם ניסה יודע – כשמתחילים מגלים שרעיונות טובים ותשוקה הם רק 20 אחוזים מהעניין. 80 אחוזים (הערכה אישית שלי) קשורים לטכניקה – תכנית עסקית, יצירת קשרים, בניית צוות, הוצאה לפועל (execution), פיתוח, שיווק, מכירות ועוד ועוד.

אושר ועושר

וחוק ה-80-20 תופס בעניין הזה כמו בכל עניין אחר: עשרים האחוזים הראשונים אינם קלים או טריוויאליים, אך מי שיזם בנשמתו יגיע אליהם במוקדם או במאוחר. ה-80 אחוזים הם מה שמפריד את היזמים האמיתיים מאלו שלא יתחילו או שיפרשו במהלך הדרך. ובעניין הזה אין חכם כבעל ניסיון.

תהיתם למה יזמים עושים את זה טוב ביותר, בדרך כלל, בפעם השנייה או השלישית? חשבתם פעם למה קרנות הון סיכון ואנג’לים מעדיפים לשים כסף ביד של יזמים עם נסיון? התשובה היא פשוטה: הם כבר היו שם, נכוו ונכשלו, למדו והפיקו לקחים. הם, סביר להניח, יוכלו לנצל את הניסיון הזה כדי לעשות את הדברים טוב יותר בפעם הבאה. באותה מידה הם יוכלו לעזור גם ליזמים מתחילים בדרכם הארוכה והמפותלת אל האושר.

וכן, כתבתי אושר ולא עושר. אני חושב שהדבר שהכי הפריע לי באותו קמפיין מדובר היה הקישור של יזמות לעושר. רוב היזמים שאני מכיר, כולל חלק שהפכו עשירים מאוד בעקבות המיזמים שלהם, עשו את זה בגלל מה שישב להם בבטן, אותה תחושה חמקמקה שמורן תיארה אותה, ולא בגלל הרצון לעשות מיליונים. ובכלל, הסטטיסטיקה תלמד אתכם שלפתוח סטארט-אפ כדי לעשות כסף זה כמעט כמו למלא לוטו.

יתרה מזאת, ההשוואה בין שכירים שעובדים כחמורים ליזמים חוטאת למציאות. היזמים שאני מכיר עובדים קשה, מאוד קשה, קשה יותר מרוב השכירים שאני מכיר. ובנוסף לזה רובץ עליהם האוכף של לנהל עסק, של אי-ודאות כלכלית, של תסכול. בקיצור, אם אתם רוצים ללכת על המיליון, אני מציע שתחפשו שעשועון טלוויזיה ולא תלכו להיות יזמים.

אבל עזבו אתכם מקמפיינים גרועים. הרעיון שעומד בבסיס העניין גם הוא בעייתי – הוא אוסף אנשים ביחד על בסיס די שרירותי (הרשמה למועדון היזמות ותו לא), הוא לא מפרט את המחויבויות שלהם (להיפך – הוא טוען שאתה יכול להמשיך לעבוד בעבודתך הרגילה, מה שלא משאיר לרוב האנשים יותר מדי זמן למיזם), ובעיקר מתעסק בחלוקת האחוזים. ולא שהיא בעייתית, ולא שזה לא חלק מהעניין, אבל במובן מסוים זה נראה כמו לרתום את החמור, סליחה – את הסוסים, לפני שבונים את העגלה.

ארכיטקטורה של יזמות

הביקורת שלי על “קורסים ליזמות” היא אחת ויחידה – אני לא מאמין בתיאוריה. בדיוק מאותה סיבה כנראה לא נרשמתי (עדיין) ללימודי ה-MBA שלי. בעיניי את “הקורס ליזם המתחיל” צריך ללמוד כמו בקורס הבנייה שחבר טוב שלי עשה ב”מרכז הישראלי לבנייה” – שלב שלב, בהתאם להתקדמות האישית, עם ליווי צמוד ובהתייחס למיזם הספציפי. אחרת אין בזה כמעט טעם, למעט עניין אישי וידע כללי.

כל יזם נולד עם תכונות חזקות וחלשות, עם יתרונות וחסרונות. אני מאמין גדול בצוות, וכמו שאתה בונה סביבך צוות שישלים אותך (ולאו דווקא אנשים שהם שכפול שלך), כך אני מאמין שאתה צריך לחפש מנטור/אנג’ל/משקיע שישלים את התכונות והיכולות שחסרות לך. תקראו לזה “כסף חכם”, תקראו לזה מנטורינג, תקראו לו היו”ר – ההבדל בין מיזם שבו יושב איש כזה לבין מיזם של יזמים צעירים נטו הוא ההבדל בין הצלחה לכשלון.

מושג המנטורינג לא הצליח לעשות עלייה. מעטים הארגונים שבהם מנהלים בכירים עושים מנטורינג למנהלים צעירים, מעטים היזמים המצליחים שעושים מנטורינג ליזמים אחרים. כמו שכבר התבטאתי בטוויטר, הייתי שמח לראות יזמים כאלה שיעשו זאת שלא למטרות רווח (יש דוגמאות מצוינות לכך מעבר לים), אבל גם חממות טכנולוגיות, מרכזי יזמות או קבוצות אנג’לים (דוגמת אפטרדוקס, למשל) שכן בעניין למטרת רווח, אבל מוכנים להיות חלק פעיל ממיזם ולא “קורס” או “השתלמות” הם פתרון מצוין למחסור המשווע עליו מורן דיברה ביד מכוונת.

ובכל זאת, בעיני רוחי הייתי שמח לראות את “המרכז הישראלי ליזמות” – מקום שבו יזמים יכולים לבנות את המיזם שלהם (רוחנית, אבל אולי גם פיזית), לקבל עזרה רלוונטית בתחומים השונים, שלב אחר שלב, עד להצלחה של המיזם ועד בכלל, במחיר ריאלי.

ו”הצלחה” בעיניי היא בעיני היזם – חלק יבחרו לעזוב אחרי גיוס גדול; חלק יבחרו לעזוב אחרי שיצליחו לעמוד על הרגליים בכוחות עצמם; וחלק אולי לא יעזוב. וה”מחיר”?  זה כבר תלוי במפעיל. אם המדינה תשכיל לעשות זאת, אולי היא תוכל להסתפק במחיר נמוך יחסית. אם גוף פרטי, מסחרי יעשה זאת, אז וודאי זה יעלה קצת יותר. אבל בהקשר הזה אמר לי פעם מישהו חכם: 10% ממיזם מצליח שווים יותר מ-100% ממיזם כושל.

בקיצור, יזמות מגיעה מהבטן אבל יזמות מצליחה צריכה הרבה ראש, וגם הרבה שערות לבנות כמו שלא פעם שמעתי, כדי שתגיע ל-Go. זה אולי לא יהיה בהכרח Go Million, אבל Go ליזם בנשמתו שווה הרבה יותר ממיליון.

Avatar

שגיא בן-צדף

חובב מוזיקה מושבע, מבקר מוזיקה במיל, איש הייטק ויזם. מנכ"ל ו-co-founder של סרנדיפ מדיה, סטארטאפ שמתמקד ב-social music discovery. כותב (והרבה) בטוויטר: @sageeb.

הגב

12 תגובות על "Go ליזם בנשמתו שווה יותר ממיליון / דעה"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
N
Guest

איזה הבדל בין הפוסט הזה לקודם. כאן כל מילה בסלע – למעט העובדה שלדעתי MBA טוב הוא הכנה מצוינת להרבה מהדברים שיזם מתמודד איתם.
נראה לי שההבדל נובע בעיקר מהרקע – שגיא מגיע מרקע של הייטק ומן הסתם המיזמים והיזמים אליהם הוא מתייחס הם כאלו.
ורק הערה – אחת הסיבות להעדפה של קרנות הון סיכון להשקיע ביזמים עם נסיון היא העובדה שיותר קל להם להגן ולהצדיק השקעה כזו. אני לא בטוחה בכלל שסטטיסטית זה באמת מוצדק.

עינת מירון
Guest
שגיא, אני באמת לא מבינה איך אפשר לכתוב טור דיעה כל כך מגובש בלי לקרוא ולהבין את מהות פעילות החברה וגם את זה של הקמפיין (שקיבל תגובות אוהדות מאוד מי שראו אותו בעיינים, ברמת החייל). האתר של גו מיליון מאוד מפורט והערך המוסף שהוא נותן הוא לאו דווקא בעושר שהוא סייד אפקט שכולנו (לפחות אלה שלא משקרים לעצמם) היינו שמחים שיהיה נחלתם. אתה מעיד על עצמך שאתה יזם בנשמה שניסה להקים כמה מיזמים אבל ללא הצלחה, אז אולי הגיע הזמן לוותר על המוכר ולתת צ’אנס למה שלא או אולי למה שאפילו נוגד את הנטיה הטבעית וללכת לנסות משו חדש? כי… Read more »
N
Guest

שכחת לכתוב שאת יחצנית שעובדת בשבילם, ולא איזו אשת הייטק שכותבת מתוך נסיון רב שנים בהקמת סרטאפים (שנכשלו או הצליחו).
שכחת גם להזכיר שלמנטורים בגו מליון אין נסיון בהייטק בכלל, ועוד כמה דברים קטנים שדנו בהם כבר במקומות אחרים ואין לי כח לחזור עליהם (הכתבה של גיא גרימלנד מצוינת).

עינת מירון
Guest
למה אתה חושב? כבר ניהלתי עם שגיא דיון בנושא. זה לא סוד. צבי שפייזר לא מההייטק? אז מי הקים את מרקורי וגם מכר אותה לHP ב4 מיליארד דולר? ומנהלי רד-בינת הם לא מההייטק? ולמה אתה, שכותב באנונימיות, חושב שיזמות היא רק ענין של הייטק? אתה יודע שאחד המקטרים על גו מיליון אצל גיא הוא בוגר הקורס שכיום מקים מיזם משלו עם מנטור שפגש שם? ממה בדיוק הוא יכול להיות לא מרוצה תגיד.. ואתה יודע שמקטר אחר רצה שאנשי גו מיליון יעשו בשבילו את עבודת הקמת המיזן? הרי בשביל מה הגיע דווקא ללימודים האלה שמשלבים תיאוריה עם מעשי, שילוב שאין באף… Read more »
N
Guest
אתם בחרתם ברמת החייל בשביל לפנות ליזמים בתחום העציצים? זה הקשר להיטק – די ברור שזה קהל היעד של הקמפיין העצוב הזה. אם הכל כל כך נהדר, למה האנשים האלו קיטרו אצל גיא? כולם לא בסדר, ורק בגו מיליון הכל ורוד? ואם אנו גולשים לפסים אישיים, אז אני כבר גייסתי כסף, וכמו כל מנכ”ל של סטרטאפ מחפש עוד. יש לי יועצים לחברה, מומחים בתחום בו היא עוסקת – לא כאלו שהקימו סופרמרקטים אלא כאלו שבאמת מכירים את העולם העסקי והטכנולוגי שלנו. אף אחד מהם לא מתקרב ל-5%. אני ושאר המייסדים עדיין מחזיקים ברוב המניות בחברה. אה, כן, המייסדים הם אנשים… Read more »
עינת מירון
Guest
וואו, אין לך חוש הומור, הא? שבוע שעבר זה היה רמת החייל ובקרוב יהיה מקום אחר.. תעקוב אחר הפרסומים. הסברתי לך למה הם קיטרו. אני אוסיף עוד דבר.. כי הם ישראלים והם אוהבים לקטר. בכמה עוד גופי לימוד והכשרה אתה מקבל אפשרות לקבל אחוזי שליטה ומניות? אתה שוכח שאנשים באים ללמוד. הם לא אמורים לקבל כלום חוץ מאשר אותו ארגז כלים שיעזור להם בהקמת המיזם שלהם. אבל היי.. בזמן הלימודים, המעשיים (ששוב, לא קיימים באף גוף לימודי אחר), יש להם אשכרה הזדמנות להתנסות בהקמת חברה ועוד עם מנטור שכבר הקים עסק או שניים בחיים שלו ויכול לתת להם מהניסיון שלו… Read more »
N
Guest

יש לך בעיות קשות בהבנת הנקרא, או סתם חוסר יכולת להקשיב. לא רוצה להתמודד עם כמות כזו של רעל ושטויות. וגם אין לי סיבה.

עינת מירון
Guest

ואני יודעת שאנשים לא אוהבים שמבלבלים אותם עם עובדות ושהסיכוי שאשכרה מישו מהמקטרגים יכנס ללינקים אפסי, אבל שיהיה.. יזם בנשמתו לא מחכה לגו. הוא יוזם. ואם הוא לא יודע, הוא מודה שהוא לא יודע, הולך ללמוד ואח”כ מממש את עצמו..

http://rapidshare.com/files/403198749/Yaron_Dor_D.wmv
http://rapidshare.com/files/403200803/Zvi_Shpeizer_D.wmv
http://rapidshare.com/files/403203603/Dubi_SHneidman_D.wmv

N
Guest

ראיתי את הסרטונים, והדברים עוד יותר ברורים עכשיו. איזה יזם רציני יקים סטרטאפ טכנולוגי עם דיג’יי ואדריכלית? ואיזו קרן תשקיע במיזם כזה? בקשת פטנט פשוטה לא עולה יותר מ-30 אלף שקל, לא 100K, ומה בדיוק התרומה של הבחור מ”ישראל היום” תהיה לחברה, אם תקום? ואם היא תקום ותצליח, האם החברה האלו יודעים שישארו כנראה עם חצי אחוז? כל הדבר הזה כל כך מעוות, שלא יכולתי שלא לרחם על האנשים בסרטונים.

שגיא בן-צדף
Guest

עינת, נכנסתי לאתר, קראתי את מהות פעילות החברה ועל הקורס המוצע וגם נחשפתי לקמפיין. ועדיין – זהו טור דעה, כלומר שזו דעתי האישית, ומותר לי (עדיין) להביע דעה שלא מוצאת חן בעינייך.
לענייננו, הטור הזה עוסק ברובו במה שלדעתי צריך להיות בקורס ליזמים. זה מה שמורן ביקשה ממני לכתוב, וזה מה שכתבתי.
אני מודה שהקמפיין של גו מיליון לא מצא חן בעיניי. אני יכול לספר לך שהוא לא מצא חן בעיני רבים בסביבה שלי, כולם עובדי הייטק, כולם אוכלוסית היעד של הקמפיין, כך שאולי את הביקורת וה”משו חדש” תוכלו ליישם גם אתם בקמפיין הבא ובקורס הבא.

עינת מירון
Guest
השאלה מתי קראת. לפני כתיבת הטור או אחריו. ושלא תבין לא נכון, לגמרי אין לי בעיה עם הבעת דיעה בנושא הזה או בנושאים אחרים.יש לי בעיה עם התעלמות מהעובדות ועדיין להביע עמדה מנותקת, או שאולי עומדת בפני עצמה אבל השיוך שנעשה לנושא האחר עושה עוול. זכותך לא לאהוב את מה שהחברה מוכרת, אבל להתעלם ולמחוק את כל המתודה שייחודית לה (פיתוח מיוחד אגב של לוטם הדרכה) רק בגלל שאתה חושב אחרת ולא מבין שיש אנשים ששונים ממך והם דווקא צריכים את התיאוריה ואת המעשי (אגב, מחקר בינ”ל שערך פרופ’ אהוד מניפז מאוניברסיטת בן גוריון, הוכיח כי יזמות דורשת מעבר לידע… Read more »
ליאור פרידמן
Guest
הי שגיא, מה שלומך? אין לי מושג ודיעה לגבי גו-מיליון. אבל לגבי החממות הטכנולוגיות שאתה מזכיר, המחשבה שיש להם איזה שהוא ערך מוסף להקמת/הרצת מיזם. לא עומדת במבחן המציאות. לחממה איתה עבדתי לא היה מושג קלוש בתחומים בהם עבדתי. ונהפוך הוא, כמות האנרגיה המושקעת באדמיניסטרציה במסגרת החממה פוגעת ביכולת היזם להיות מרוכז בדברים החשובים להצלחת החברה. כמו כן (מבלי להתיחס לתוכנית הגו-מיליון) לא הייתי מבטל כל כך מהר ידע תאורטי. נכון שתאוריה לבדה אף פעם לא מספיקה, אך ידע כזה מהווה בסיס איתן דרכו הניסיון מקבל הקשר נכון ופרספקטיבה ראויה. לעולם השילוב המנצח הינו שילוב של ידע יחד עם ניסיון.… Read more »
wpDiscuz

תגיות לכתבה: