גיק-על-אחד: אריק בן חמו, מנכ”ל Benhamou Global Ventures

אחרי שעבד במספר חברות גדולות במיוחד, כמו 3Com ו-Palm החליט אריק בן חמו לעשות משהו משלו. בשיחה שניהלנו איתו הוא מסביר על הקשיים, ההבדלים ועל הטיפים שלמד במשך הדרך

מקור: יח"צ

רוצים לזכות בטלוויזיה 42 אינץ’ ומערכת קולנוע ביתי? הצביעו ב-Geek Awards 2011 והכריעו – מי הובילו את העולם הטכנולוגי השנה?

אריק בן חמו הוא מנכ”ל ומייסד Benhamou Global Ventures. החברה, שהוקמה ב-2003 משקיעה ומשחקת תפקיד אקטיבי בחברות היי טק חדשניות בכל רחבי העולם. בן חמו הוא פרופסור ליזמות ונוהג להרצות גם בבית הספר למנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה.

בעברו, כיהן בן חמו כיושב ראש מועצת המנהלים בחברת Palm בין השנים 1999 עד 2007 וכמנכ”ל פאלם מ-2001 ועד 2003. בנוסף, כיהן כמנכ”ל 3Com מ-1990 עד שנת 2000 וכיושב ראש הדירקטוריון עד למכירתה של החברה ל-HP באפריל 2012. ב-1981 השתתף בהקמת חברת Bridge Communications, שהייתה חלוצה בתחום הרשתות והיה סגן נשיא הפיתוח עד מיזוג החברה עם 3Com ב-1987.

כיום, מכהן בן חמו כיושב ראש הדירקטוריון של Cypress Semiconductor וכמנהל של RealNetworks, Inc ושל Silicon Valley Bancshares. כמו כן מייעץ לקרן ההון Israel Cleantech Ventures, המובילה בתחומה בישראל. כמו כן, משמש בן חמו גם כסגן היושב ראש של אוניברסיטת בן גוריון ויושב בדירקטוריון של בית הספר להנדסה של אוניברסיטת סטנפורד והוא המקים ויושב הראש של Israel Venture Network, קרן הון ללא מטרות רווח המכוונת ליצירת קהילה ישראלית חזקה.

למי שלא מכיר, נשמח אם תספר קצת על Benhamou Global Ventures ועל תפקידך שם

הקמתי את Benhamou Global Ventures בסוף שנת 2003, לאחר שסיימתי את קביעותי כמנכ”ל 3Com ו-Palm. בזמנו, החלטתי שביליתי מספיק זמן בחיי בבניית והרצת חברות קיימות, אך עדיין לא הייתי מוכן לצאת מתחום תעשיות הטכנולוגיה ועדיין לא הייתי מוכן לפרוש לחלוטין. לכן, החלטתי להפוך למשקיע ומנטור עבור הדור הבא של היזמים. לא גייסתי הון, אני משקיע את הוני הפרטי, ביחד עם עוד שותף יחיד. אני מהסס להשתמש במונח “אנג’ל” בגלל שהביטוי מקושר לעיתים קרובות עם אנשים ששמים סכומי הון נמוכים על פני מגוון גדול של חברות הנמצאות בשלבים מוקדמים. במקרה שלי, אני נוטה להשקיע בצורה קטנה ועמוקה. כלומר, אני אהיה משקיע פעיל ואשאר עם החברה לאורך כל שלביה ולעיתים אף אעבוד קרוב עם מנכ”ל החברה במטרה לעזור להם להתגבר על משברים קריטיים ולהמנע מטעויות שאולי עשיתי בעבר כשהייתי בנעליהם לפני דור.

כיצד הגעת לעולם הסטארטאפים?

הגעתי לארצות הברית באמצע שנות ה-70 במטרה ללמוד הנדסה באוניברסיטת סטנפורד. מהר מאוד הבנתי שמדובר בזמנים שונים מבעבר ושמשהו גדול עומד להתחולל: השילוב בין המצאת המיקרו-מעבד, הרשתות המקומיות ו-Arpanet עומדים להוביל עידן של חדשנות. כיום אנו כבר יודעים לקרוא לו עידן מהפכת האינטרנט, אך כבר אז ראינו את התהוותו בין סטנפורד ומרכז המחקר של Xerox בפאלו אלטו.

למרות שהתראיינתי לתפקידים בחברות גדולות כגון HP ו-IBM, הרגשתי קרבה לסטארטאפים צעירים – כך, עבודתי הראשונה מיד לאחר הלימודים הייתה בחברת Zilog, שייצרה בזמנו מיקרו-מעבדים והתחרתה עם אינטל. שם, התבקשתי לחשוב על אפליקציות חכמות עבור אותם מעבדים. אז גם נכנסתי לעולם המתהווה של רשתות המחשבים, על ידי ניסיון לשחזר ב-Zilog את סביבת העבודה לה הייתי עד ב-Xerox.

לאחר מכן, הייתי אחד ממקימי Bridge Communications, שהייתה למעשה חברת הסטארטאפ הראשונה שהקמתי. היא הונפקה לציבור בשנת 1985 וב-1987 התמזגה עם חברת 3Com – שהפכה להיות חברה גדולה מאוד, אך תמיד נשארה “קרובה” לסצינת הסטארטאפים בעקבות שורשיה ובעקבות השלב בו עמדה התעשייה באותו הזמן – והונעה בעיקר על ידי חידושים טכנולוגיים. בשנות ה-90 לדוגמה, רכשנו למעלה מ-40 חברות סטארטאפ (כלומר, יותר מחברה אחת בכל רבעון), מה שעזר לנו להשאר בקדמת החדשות ככל שגדלנו ולצבור את פורטפוליו הפטנטים הגדול בתעשייה.

כיצד תתאר את ההבדלים בין עבודה בחברה גדולה לבין עבודה בסטארטאפ?

מקור: יח"צ

המתח החיובי אותו אתה חווה בסטארטאפ מכריח את כל חברי הצוות להיות במיטבם ובעלי אפס סבלנות כלפי חוסר יעילות או בירוקרטיה. קשה לשחזר את הלחץ היצירתי הזה בחברה גדולה. עבורי, מדובר בהבדל הגדול והמשמעותי ביותר. בחברות סטארטאפ אין מונופול של אנשים חכמים – מוצאים אותם בכל מקום, אך תרבות הסטארטאפ ושיטות הפעולה בו שונות באופן מהותי ממה שרואים בחברות גדולות, גם באלה שנשארו חדשניות.

מהי דעתך על סצנת הסטארטאפים בארץ, על עתידה, על השינויים שהיא עוברת בשנים האחרונות?

אני ממשיך להתרגש לאור היצירתיות והחדשנות אותה מפגינים יזמים ישראליים. אני פעיל כמשקיע בסצינת הסטארטאפים הישראלים כמעט 20 שנים, אפילו לפני שתעשיית ההון בארץ נוצרה. אמנם היו שנים טובות יותר וטובות פחות מנקודת מבט של ההחזר הכספי, המספר ואיכות ההזדמנויות הממשיכות להיווצר הן מרשימות. מצער כי ישנן הרבה חברות שלא הצליחו לגדול להיות חברות גלובליות, אך זה כנראה נושא לשיחה אחרת…

מהם הסיכונים הגדולים ביותר עבור יזם מתחיל?

בקצרה: התמקדות בשוק חלש או שאינו קיים, צוות או סביבת משאבי אנוש חלשה וקושי בהצגת ערך גבוה עבור המשתמשים והמשקיעים הפוטנציאלים. ניתן לייחס כשלונות ישירות לאחת משלוש החולשות הללו שוב ושוב.

מהם ההבדלים העיקריים והבולטים בין חברת סטארטאפ ישראלית לבין חברת סטארטאפ אמריקאית?

יש הרבה פחות הבדלים ממה שאנו נוטים לחשוב, אך יש לפחות שניים עיקריים: הראשון, שלא כמו חברות סטארטאפ אמריקאיות, לסטארטאפים הישראליים בדרך כלל אין שוק מקומי מספיק גדול כדי להקים חברה מבלי שיהיו לו משקיעים (bootstrap) ולכן עליהם לגשת אל שוק רחב וחיצוני כבר בתחילת הדרך. ההבדל השני הוא שלסטארטאפים ישראלים יש כשרון טכני גדול יותר מאשר הכשרון השיווקי, בעוד שסטארטאפ אמריקאי נוטה להיות הרבה יותר מאוזן בשני התחומים.

בניסיון להדמות לדמויות משמעותיות כגון ביל גייטס ומארק צוקרברג, הרבה יזמים צעירים מחליטים לוותר או לדחות את התואר האקדמי וקודם כל לנסות ולהקים סטארטאפ. האם לדעתך יש חשיבות לתואר אקדמי בעולם הסטארטאפים?

אני חושב שזה בהחלט חיוני. על כל ביל גייטס או מארק צוקרברג שלא סיימו תואר ועדיין הצליחו – יש 1,000 יזמים שנכשלו ללא תואר. בכלליות, קבלת תואר ממוסד אקדמי איכותי היא דרך סבירה להוכיח שכיזם יש לך את האינטיליגנציה הבסיסית, יכולת ההתמדה והדחף להגיע לתוצאות מוחשיות. אני לא בהכרח חסיד של תארים מתקדמים, MBA וכדומה – למרות שאני מלמד סטודנטים לתואר שני במנהל עסקים על בסיס קבוע – אך אינני ממליץ על מסלול ללא תואר כלל. אם יתברר לך שאתה אינך יזם מוצלח למרות הכל ותאלץ למצוא תעסוקה בתחום אחר, תואר בהחלט יגדיל את סיכוייך למצוא עבודה.

מהניסיון שלך, כיצד יכול סטארטאפ צעיר לשפר את הסיכוי שלו לגייס כספים?

מקור: יח"צ

מן הסתם, המצאותו של מוצר כמו גם של לקוחות היא אחת הדרכים הטובות ביותר להגדיל את סיכוייך למשוך מימון. אם זה לא המצב – מה שקורה לעיתים קרובות – עליכם להדגים כשרון, צוות ויועצים יוצאי דופן. היזם הבודד הוא יותר פיקציה מאשר מציאות, בכלליות משקיעים מממנים צוותים וככל שיותר אנשים חכמים מקושרים לפרוייקט – בין אם הם מקימים, עובדים ראשונים, יועצים וכדומה – כך גדלים הסיכויים לקבל מימון.

מהי לדעתך התקופה הכי טובה עבור סטארטאפ ליצור קשר עם קרנות? האם הגישה “הישראלית” של פנייה ברגע שיש רעיון עדיפה, או שמא הגישה “האמריקאית”, הטוענת שיש לגשת רק ברגע שיש מוצר עובד ביד?

אני פועל בשני האיזורים הגיאוגרפיים, אבל מול הבחירה הזאת אני נוטה כלפי פיתוח מערכת יחסים עם חברים מקרנות הון סיכון מוקדם, או לחפש השקעה אמיתית רק לאחר שהרעיון התפתח מדיון או מצגת אל אבטיפוס עובד. זה לא תמיד אפשרי, אבל זה ללא ספק הגישה המועדפת בעיני. למספר קרנות הון בודדות יש מאגר הון ממוקד עבור השקעות Seed אשר ניתן להשיג ללא אבטיפוס קיים, אך בכלליות סבב הגיוס הראשון אינו מגיע ללא הנחת אבן דרך בפיתוח מוצר בסיסי.

אם היית יכול לחזור אחורה לנקודה בה התחלת את דרכך כיזם, מה היו שלושת הטיפים שהיית נותן לעצמך?

1. בנה רשת של אנשים שיכולים לבטוח בך ולערוב לך כיזם, או לפחות לערוב לך כאדם חכם, יצירתי, אמין וחרוץ. שוב, אחד מהדברים הראשונים שמשקיע פוטנציאלי יעשה, הוא לבדוק את רשת האנשים הנמצאים סביבך.

2. השג מנטור או מאמן שיכול להדריך אותך ולתמוך בך לאורך העליות והירידות בחיים המלחיצים של הסטארטאפיסט. שותף בטוח יעזור, אך אני מדבר על מישהו מעט מרוחק ובעל יותר נסיון, המסוגל להציע עצות על סמך נסיון עבר.

3. למרות שאני לא פונה ליזמים צעירים, אלא לאלה העושים את צעדיהם הראשונים בתור מנכ”לים – בזמן שהדירקטוריון יציע לך עצה מפעם לפעם כמו גם רעיונות חדשים, התפקיד הראשי שלו הוא לא לאמן, אלא להפוך את החברה למצליחה מנקודת המבט של המשקיע. אל תכנס לפגישת דירקטוריון עם כוונה להציג שאלה ולקבל תמיכה בקבלת ההחלטה – אתה המנכ”ל, אתה האחראי – הצג את הבעיה, הצג כיצד אתה מתכנן לפתור אותה ובקש את תמיכתם. אבל שיהיה ברור כי היוזמה והמנהיגות מגיעים ישירות ממך.

לסיום, אם היית יכול לתת טיפ אחד לסטארטאפיסט המתחיל, מה היית אומר?

כיום, קרנות הון הסיכון נמצאות תחת לחץ אדיר עקב מגוון רחב של סיבות וספק אם מצב זה ישתנה בשנים הקרובות. קיימים יותר ויותר יזמים המתחרים על פחות הון מאשר זה שהיה קיים לפני כ-5 שנים. לכן, רק הפרוייקטים הטובים ביותר ישיגו השקעה. במילים אחרות, הרף עלה. לכן, עצתי ליזמים מתחילים היא לוודא שהשוק אליו הם פונים הוא אמיתי וגדל. אם לא זה, עליהם לפחות ליצור תחושה טובה כי שוק זה יווצר בקרוב ושהם בעלי אחיזה מצויינת במדדי הניטור המובילים לכך. חברות מסוגלות להתאושש מטעויות רבות, החל מליקויים טכניים, חוסר בכוח אדם וכדומה – אך הן אינן מסוגלות להתאושש ממיקוד האנרגיה על שוק חלש או שאינו קיים.

חן אידן

אוהבת גאדג'טים, אפליקציות ואת עולם הטכנולוגיה בכלל. שלל עיסוקיה כוללים הריסת מכשירים סלולריים לצרכי בדיקה, התעסקות בלתי פוסקת ברשתות חברתיות, סקירת אפליקציות חדשות, סטארטאפים מבטיחים והתנסות עם (כמעט) כל מוצר חדש שיוצא לשוק.

הגב

1 תגובה על "גיק-על-אחד: אריק בן חמו, מנכ”ל Benhamou Global Ventures"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
t
Guest

מעניין

wpDiscuz

תגיות לכתבה: