האבולוציה של Eye Tracking

ה-Eye Tracking הפך בשנים האחרונות לנושא פופולארי ביותר ואחד מתחומי מחקר המשתמשים המעניינים באינטרנט. ליאור יאיר מסביר לנו מה בדיוק זה אומר ומהיכן הכל התחיל.

eyetracking

בשנת 1879, Louis Emile Javal אופתלמולוג צרפתי הבחין כי אנשים אינם קוראים באופן שווה את עמודי הטקסט אלא מתמקדים במילים מסוימות ועוברים במהרה על אחרות בסדרה של עצירות קצרות (fixations) ותזוזות מהירות (Saccades). הבחנה זו העלתה שורה של שאלות מעניינות: מדוע אנו עוצרים במילים מסוימות? האם יש הקשר לוגי בין אותן מילים? האם זו תופעה חוזרת?


דוגמאות ל-fixations ו-Saccades.

כמה שנים מאוחר יותר הצליח Edmund Huey לבנות מכונת EyeTracking קדומה (הראשונה) שהצליחה בעזרת סדרה של עדשות ומצביע אלומיניום לעקוב אחר תנועות העיניים בקריאה. תוצאות המחקר היו בסיסיות אך מרשימות Huey אף פרסם אותם בספרו “The Psychology and Pedagogy of Reader“ שאגב נקרא עד היום.
המכשיר של Huey היה מאוד פולשני ולא נוח ודרש מן המשתמש לענוד עדשות שהגבילו את שדה הראיה ובכל זאת המכשיר אפשר לHuey לבחון את הרגלי הקריאה של נבדקיו וללמוד על אותן מילים שעודדו עצירה.

הפריצה הגדולה הבאה היתה כאשר Charles H. Judd פיתח מצלמה אשר הקליטה על סרט תנועות עיניים. המצלמה בשונה מהמכשיר של Huey לא היתה פולשנית ושימשה בסיס למחקרו של Guy Thomas Buswell שהתעמק בעיקר בצפיה בתמונות ובדפוסים. מחקריו של Buswell יצרו קפיצות רציניות במדעי החינוך והקוגניציה.

בשנת 1931 Earl,James ו- Carl Taylor יצרו מכשיר שעזר להקליט את תנועות העיניים תוך כדי קריאה וכלים שאימנו אנשים לקרוא בצורה יעילה יותר. בסופו של דבר, הם גילו כי קריאה היא אינה פעולה חלקה על גבי המילים בדיוק כפי שJaval סבר. ממחקר עלה כי משתמש ממוצע סורק סדרה של מילים, עוצר כדי לתפוס אותן ואז סורק שוב. כל סריקה נקראתה hop וכל עתירה fixation. המכשיר שיצרו מדד את אותם hops ו-fixations ומחקרם קבע כי קוראים יעילים שומרים על קצב קבוע של hops ו- fixations. לאותם קוראים שלא הראו קצב קבוע נוצר מכשיר שעזר והציג סדרה של כמה מילים וכאשר סיימו לקרוא אותה הציג סדרה חדשה בקצב עולה וכך הרגיל אותם לקרוא בקבוצות מילים ובקצב קבוע.

במשך שנים טכנולוגיית ה EyeTracking שימשה ככלי מחקר בתחום החינוך והרפואה בלבד, בעיקר בגלל העלות הגבוהה שלה עד שלבסוף גילה אותה במאה האחרונה תחום חדש – תחום השיווק.

הפריצה אל השוק

בשנת 1980 עולם השיווק התחיל להשתמש בטכנולוגיה כדי למדוד את אפקטיביות המפרסומים במגזינים השונים. Eye Tracking היתה יכולה לקבוע איזה חלק מפרסומת נראה, איזה חלק באמת נקרא וכמה זמן הקורא השקיע בכל אחד מהחלקים. עד לאותה נקודה השתמשו בדרך כלל במכשיר לניתוח תנודות קול ולחיישנים חשמליים מוצמדים לעור ובקיצור – בגלאי אמת. שלא הראה שום סימן ליעילותו בתהליך.

השוק המשיך לעשות שימוש בטכנולוגיה כדי להבין את הקשר בין עינינו למוחנו במילה הכתובה ובתמונות אך רק בתחילת שנות ה-90 Eye Tracking גילה הבדל חשוב מאוד בין הדפוס והדיגיטלי.

במהלך שנות ה90 המוקדמות נעשו שני מחקרים גדולים. הראשון בדק צופי משחק פוטבול כדי לקבוע איזה חלק מהמשחק הצופה הממוצע מפספס כדי להבין איפה כדי לשתול פרסומות. השני (והגדול מבין השניים) שנערך על ידי ענקית הפרסום EURO RSCG בשיתוך עם אוניברסיטת WEBER שם לעצמו מטרה להבין איך אנשים מגיבים למידע ברשת האינטרנט. עד לנקודה זו מעצבי האינטרנט הניחו שעיצוב אינטרנטי צריך לשאוב את ערכיו מהדפוס. מחקר הEye Tracking שינה את עולם עיצוב האינטרנט.

עם התעצמאות רשת האינטרנט התעצמה גם טכנולוגיית ה Eye Tracking שלא הפסיקה לתת מענה למחקרים רבים וחשובים. את חלקם אנו מכירים בתוך חוקי הבסיס של איפון/עיצוב אינטרנטי (Jakob Nielsen לדוגמה מבסס חלק גדול ממסקנותיו בעזרת הטכנולוגיה) וחלקם חסויים לנו מהסיבות הברורות.

בשנת 2006 חברת Bunnyfoot חקרה פרסומות בתוך משחקים בעזרת טכנולוגיית ה Eye Tracking. המחקר קבע עד כמה יעיל היה הפרסום בתוך משחקי מחשב בעולמות וירטואלים (על לוחות דיגיטלים).

משנת 2001 ועד היום חברת Tobii Technology פיתחה מסכי Eye Tracking שמשמשים מומחי חווית משתמש מכל העולם כדי להבין טוב יותר את המשתמשים ואת נקודת המבט שלהם. אותם מסכים (שנראים כמו מסך רגיל לכל דבר) אינם פולשניים כלל ומאפשרים לנו החוקרים לעשות את עבודתנו בצורה הטובה ביותר.

.

הפוסט פורסם במקור בבלוג של חברת נטקראפט.

Avatar

ליאור יאיר

ליאור יאיר הוא מומחה לחווית משתמש ומנכ"ל משותף בחברת נטקראפט.

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: