שימוש יצירתי ב-QR Codes

הפופולאריות הגואה בשימוש בקוד ה-QR מעניקה פתח לפתרונות יצירתיים למדי. הנה כמה מהם

צילום: יח"צ

בשנת 1994 פיתחו מהנדסים בטויוטה מעין ברקוד שבסריקה שלו ניתן יהיה לקבל מידע רב יותר. הוא נקרא “בר-קוד תגובה מהירה” או באנגלית Quick Response Code או בקיצור QR Code. בגרסה האחרונה שלו (גרסה 40) הברקוד מסוגל לייצג 4,296 תוים אלפא-נומריים או 7,089 ספרות. יחד עם זאת, רוב הברקודים בשימוש היום הם גרסה מוקדמת יותר עם יכולת ייצוג של 50-100 תוים בלבד.

יחד עם שילובן של מצלמות לתוך הטלפונים, העולם של ה- QRC התפתח במהירות והיום הוא משמש במגוון מקומות ושימושים – כולל כאלה שלא הייתם חושבים עליהם. בסקירה כאן, אני סוקר מספר שימושים לטכנולוגיה כולל שימוש עתידני ומעניין אבל רק למי שקורא עד הסוף (או מדלג לשם).

עיצוב דינאמי

לפני שניגע בשימושים, קצת על עיצוב. אין שום חוק בפרוטוקול שמכריח את הברקוד להיות מכוער או מוזר. בתמונות המוצגות ניתן לראות כיצד חברות לקחו את הברקוד ומציגות אותו בצורה שמתאימה למותג:

השימוש הנפוץ ביותר כיום הוא כדי לייצג לינק לאתר. בין אם זה להורדה של תוכנה לסמארטפון, או הפניה לאתר החברה (בדיוק כמו בתמונות שלמעלה). כמובן שאפשר פשוט לרשום את הלינק, אבל הרבה יותר נחמד פשוט לסרוק אותו, וכאשר לכל טלפון יש מצלמה, זה די נוח. הוספה של ברקוד לפוסטרים מעודדת אנשים לסרוק, ולו בשביל הסקרנות, כך למשל בחדר המתנה לרופא ניתן להוסיף ברקודים למודעות בנושאים שונים גם כדי להעלות מודעות וגם כדי להעביר את הזמן. ברקודים יכולים להפנות לסרטוני הסברה, לאתר זימון תורים, ולמעשה לכל אתר אליו אנחנו מעוניינים להפנות אנשים.

חנות דיסקים מהונג קונג בשם Zoo Records ניסתה לשבור את המונופול של החברות הגדולות ולעודד את המוזיקה האלטרנטיבית. הם לקחו 14 להקות וייצרו ברקודים עבור השירים שלהם. הברקודים הכילו הפניה לאתר החנות עם אפשרות לשמוע ולקנות את השיר. הם גם העניקו אפשרות לשיתוף ברשתות חברתיות ע”מ להפיץ שירים. את הברקודים הם שמו על פוסטרים בתוך תמונות של חיות שונות והדביקו ברחבי העיר. כאשר אנשים מצאו את הפוסטרים, הם יכלו לסרוק ברקודים שונים ולהאזין למוזיקה ובכך להיחשף לשירים שהם לא היו נחשפים אליהם אחרת. הקמפיין זכה בעשרות פרסים כולל בפסטיבל קאן האחרון. מתוך 14 הלהקות, 7 מכרו את כל הדיסקים שלהם. כמה מהדוגמאות מצורפות, כולל סרטון קצר (ממליץ לדלג על 30 השניות הראשונות).

כרטיסי הביקור – הדור הבא

אנחנו כמובן מכירים את כרטיסי הביקור המכילים ברקוד (ברור – נכון?), אבל חברת Skanz לקחה את הנושא צעד אחד קדימה. בתערוכות שונות בהן החברה מציגה, היא מנפיקה לאנשים צמיד נחמד (או חפץ אחר) עם ברקוד אישי. הברקוד מכיל פרטים שאותם האדם מסר כגון אלה שתמצאו על כרטיס ביקור, אלא שסריקה של הפרטים ע”י היישום של החברה, תזין את הפרטים ישירות לאנשי הקשר של האדם.

כך אין צורך בשמירה או סריקה של כרטיסי הביקור. המשובים מהתערוכות היו שאנשים בסופו של דבר מעדיפים לסרוק את האדם שמולם מאשר לקחת כרטיס ביקור. קריפי לא? דרך אגב, אם עדיין לא עשיתם את זה, אתם מוזמנים לסרוק את הברקוד בצד השמאלי ולהבין על מה אני מדבר.

ועכשיו לעתיד

ניתן להשתמש בברקוד גם כמזהה מיקום של אובייקט זז. הוידאו הבא מתאר מערכת שבה ניתן ליטול מספר מקרנים זעירים (מקרני פיקו במקרה הזה) אשר מקרינים אובייקטים מסויימים כאשר חלק מוקרן באור נראה, וחלק באור אינפרא אדום. לכל מקרן מצורפת גם מצלמת אינפרא אדום כך שהיא מסוגלת להבחין בברקודים נוספים המוקרנים מולה. בעזרת השימוש בברקודים שרק המצלמה רואה, ניתן לבצע פעולות אינטראקטיביות בין שני מכשירים או יותר, כאשר כל מכשיר יודע מה מוצג מולו ומה הוא יכול לעשות עם האובייקט המוצג. הוידאו מתאר אלמנטים של משחק, אבל גם העברת קבצים ונתונים בין מכשירים שונים בצורה ויזואלית לחלוטין. (אם הוידאו לא מוצג, ייתכן וצריך לטעון את הדף מחדש – לא יודע למה, אבל לי זה עבד)

משפט אזהרה: ישנם גם בעיות עם הטכנולוגיה. כיוון שהברקוד לא קריא לעין האדם, אנחנו למעשה לא יודעים מה יקרה כאשר נסרוק ברקוד. בדוגמה של ויקטוריה סיקרטס לדוגמה, האדם לא יודע למה לצפות בשעת הסריקה. באותה מידה שהופיעו דגמי לבוש, יכולות היו להופיע תמונות מטרידות. כאשר אני סורק ברקוד, אולי אני למעשה מתקין רוגלה על הטלפון שלי באופן וולונטרי? בקיצור – כמו כל טכנולוגיה, נחמד נחמד, אבל תמיד יהיו שם גורמים עבריינים שיכולים לקלקל את החגיגה.

הפוסט פורסם לראשונה ב-Technologeek

דוד קודיש

דוד קודיש הוא מומחה מערכות מידע, IT, טכנולוגיה, ושימושי אינטרנט. נמצא בחזית הטכנולוגיה מעל ל- 15 שנה בתפקידי הנדסה וניהול בחברות הייטק.

הגב

3 תגובות על "שימוש יצירתי ב-QR Codes"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
יוסי
Guest

“אין שום חוק בפרוטוקול שמכריח את הברקוד להיות מכוער או מוזר” –
הפרוטוקול מגדיר במדוייק איזה ביטים במטריצה צבועים ואלו לא, ואין שליטה על כך. בכל הדוגמאות לא התערבו בתוכן הקוד, רק החליפו את הצבע משחור למשהו אחר, ועגלו קצת את הפינות, בעודם סומכים על תיקון השגיאות המובנה בשיטה כך ש”יהיה בסדר”. קשה להגיד שהברקודים האלו הפכו ליפים, או לפחות מוזרים (מה שזה לא אומר).

אגב, יש לא מעט תוכנות שלא מסתדרות כל כך טוב עם המטריצות ה”מטופלות” האלו.

aaa
Guest

כשאתם סורקים ברקוד, אין שום סיבה שהמכשיר יתקין משהו.
אני משתמש בתוכנה אחת שסורקת את הברקוד ומציגה לי את הערך על המסך (ואם הערך דומה לכתובת אתר, התוכנה הופכת אותו לקישור, אבל עדיין מחייבת אותי ללחוץ עליו, לאחר שראיתי את הכתובת) ובתוכנה אחרת שמשתמשת בערך בתור קלט מהמקלדת (כך שאני יכול להכניס אותו כטקסט במייל).
אף אחת מהתוכנות לא מתקינה משהו על המכשיר. אמנם אני לא יודע מה הערך עד שאני קורא אותו, אבל אין הבדל מהותי בין לקרוא ברקוד לבין לפתוח מסמך- יכול להיות כתובת של אתר, ויכול להיות killbit שמפיל את התוכנה (עד שמפיץ התוכנה ישחרר אותה…)

אודי
Guest

מאמר QR Code בבית ספר – שימושים מקוריים:
http://shluvim.macam.ac.il/pg/blog/iTeacher/read/36141/qr-code—

wpDiscuz

תגיות לכתבה: