יזמים, רצים לגייס השקעה? זו הטעות הכי גדולה שתוכלו לעשות [אורח]
הטעות השכיחה הזו אחראית לכשלונם של לא מעט סטארטאפים ועשויה לחבל להם בגיוס הכספים למיזם. אז איך נמנעים מהפזיזות הזו ומה באמת חשוב יותר מכסף?
הפוסט נכתב על ידי גיא קצוביץ', מנהל תכנית ההאצה 8200EISP.
יזמים שרצים לגייס השקעה עם סטארטאפ בשלב ראשוני, עושים טעות. במסגרת תפקידי אני פוגש לא מעט יזמים מדי שבוע – רובם ככולם, בסופו של דבר, מסתכלים על המציאות דרך "החור של הגרוש", ומחפשים דרכים שונות ומשונות להגיע לגיוס ההון-סיכון הראשון עבור הסטארטאפ שלהם. ברוב המקרים, זו טעות גדולה.
זה כמובן לא נכון לכל הסטארטאפים, יש מיזמים שאכן זקוקים לתזרים משמעותי כבר בשלבים המוקדמים, בכדי לבדוק בצורה אפקטיבית את הנחות המוצא של הרעיון שלהם ולהוציא לפועל מוצר סביר המאפשר זאת – אולם, במרבית המקרים זה לא המצב.
הנה כמה הסברים לכך שגיוס הון בשלב מוקדם (מדי), הוא טעות גדולה – ועדיף לכם להתמקד בדברים אחרים:
1. במקום לגייס כסף, פשוט תעבדו
גיוס הון-סיכון הוא, לרוב, עבודה במשרה מלאה. הדבר דורש הכנה מדוקדקת של חומרים שיווקים ופיץ' למשקיעים הפוטנציאליים, ובכדי לעשות זאת בהצלחה – נדרשת עבודה מתמדת לחידוד המסרים שלכם ושיפור שלהם מפגישה לפגישה. וכך, כבר בשלבים מוקדמים של הסטארטאפ, אחד מחברי הצוות (המצומצם מאד) שלכם מושקע כל-כולו בגיוס כסף, במקום להצטרף ל"כוח העבודה" ולסייע בקידום המיזם עצמו.
2. במקום לדבר עם משקיעים, דברו עם לקוחות/משתמשים
כדי לבנות סטארטאפ מוצלח, עליכם להוציא לפועל בצורה מוצלחת את הרעיון שלכם, קרי, לייצר מוצר נהדר שהלקוחות/משתמשים שלכם יאהבו. ברוב המקרים, קשה לצלוח את המשימה הזו רק על בסיס האינטואיציה והתחושה שלכם: בשביל לעשות זאת כמו שצריך, על הסטארטאפ שלכם להפנות כמה שיותר משאבים בשלב מוקדם ככל הניתן, לתקשורת שוטפת עם הלקוחות או ה-User-ים הפוטנציאליים שלכם – הם אלה שאתם רוצים "לשרת" וצריכים את הסטארטאפ שלכם, לכאורה. כדי להסב את ה"לכאורה" ל"בוודאות" – נדרשת עבודה רבה, ויצירת מוצר בסיסי לפחות, אשר יאפשר לכם לבחון את הערך שלו והשימוש בו, מול השוק.
בקיצור, במקום להציג את הרעיון שלכם למשקיעים – הציגו אותו לחברים ומשפחה, ואחר כך לכמה שיותר משתמשים/לקוחות פוטנציאליים. עשו זאת לפני, בזמן ואחרי סיום פיתוח המוצר והקפידו לשמור על מערכת היחסים הזו שרירה והדוקה ככל הניתן. זו אמת המידה המיטבית, כדי לדעת אם המיזם שלכם "בכיוון הנכון".
טיפ קטן: לפני שיחה עם משתמש או לקוח, רשמו לעצמכם את השאלות שחשוב לכם לשאול: השתדלו לא להיצמד לשאלות כלליות כמו "מה דעתך?" ("נהדר!") ונסו להיות יותר קונקרטיים, עם שאלות דוגמת "האם אתה צריך את זה?" ("כן!"), "האם היית משלם על זה?" ("כן!"), ו"האם היית מוכן לשלם על זה 5 דולר ממחר?" ("הממ…" [שתיקה מביכה]).
3. במקום לנסות להצליח, התמקדו בלהיכשל
מרבית הסטארטאפים הטובים, לא מנסים בתחילת דרכם להצליח אלא להיכשל. ובמילים יותר פשוטות: סטטיסטית, מעטות הדרכים ה"נכונות" בהן סטארטאפ הפועל עם רעיון ומוצר מסוימים בשוק מסוים, יוכל "לפרוץ" את אותו השוק ולפיכך, סטארטאפ "חכם" ישאף בתחילת דרכו "להיכשל כמה שיותר" ולבצע התאמות מהירות לשירות או המוצר שלו, על בסיס ניסוי ותהייה.
החוכמה היא לבצע את ההתאמות הללו בחוכמה, בזריזות, על בסיס נתונים (ולא רק אינטואציה), וכמובן, בהתאם לפידבק שמתקבל מהלקוחות, השותפים או המשתמשים הפוטנציאליים שלכם.
הבעיה היא שמהרגע שגייסתם השקעה, הסטארטאפ שלכם נמצא על "זמן שאול" – ונדרש לרוב לגייס גיוסי המשך ו/או סיבוב השקעה נוסף, בתוך תקופה יחסית קצרה ממועד ההשקעה הראשונה (שנה וחצי בממוצע). המשמעות היא שבמקום להתמקד בכישלונות מהירים, הפוקוס עם הגיוס עובר מיידית למדדים והמטריקות אשר יצליחו להוביל את הסטארטאפ, פוטנציאלית, לגייס שוב כסף גם בסיבוב הבא.
בחלק מהמקרים, הדבר מוביל לכך שבמקום "להתמיד בלהיכשל", כל הלחץ בסטארטאפ מופנה עם קבלת הגיוס "ליצירת הצלחות", לעיתים גם רק למראית עין, בכדי להבטיח גיוס נוסף.
לסיום, אל תשכחו: יצירתיות והעזה אלו שתי תכונות אשר מובילות בדרך כלל להצלחה – "פורחות" בסביבה אשר מעודדת, מקבלת ומתפתחת מתוך כישלונות – לכן, הקפידו לדאוג לייצר סביבה כזו בסטארטאפ שלכם עוד בתחילת הדרך, וכך, סביר להניח שתמצאו את הדרך להצלחה מהר יותר (ואז, גם הגיוס הראשון יגיע, וזה שאחריו…).
4. במקום "לעבוד", חיו את החלום
יזמים רבים מחפשים השקעה, כי בין היתר, כי זו תאפשר להם "לעבוד בסטארטאפ" שלהם ולמעשה, למשוך משכורת בעודם מנסים לממש את החלום שלהם. מנגד, דווקא יזמים שעובדים על סטארטאפ ללא משכורת, יכולים ללמוד על עצמם בכנות יתרה לגבי מחויבותם לרעיון ולמיזם שלהם, תוך שהם מתמודדים עם קשיים מנטליים, אתגרים אישיים ומקצועיים, חוסר וודאות, כשלונות מתמשכים והצורך לנקוט אופטימיות זהירה, למרות כל אלה.
התנסות שכזו הינה בדרך-כלל בונה, מגבשת ומעצימה – וגם מאפשרת ליזמים, להתמקד ברמה הפרקטית ב"הוצאה לפועל" של החלום: ביצוע כמה שיותר יעיל, מהיר ויצירתי של הרעיון שלהם תוך מגע מתמשך עם השוק הפוטנציאלי. תהליך שלא היה קורה באותו אופן, אילולא היו נתמכים היזמים בכר מזומנים.
5. במקום להתקבע, התגמשו
משקיע הוא לא רק "ארנק מהלך", אלא שותף מלא לסטארטאפ שלכם אשר עשוי לדרוש הובלה של המיזם שלכם לכיוון מסוים, על כל המשתמע על כך (טכנולוגית, תפעולית, מצבת כוח אדם, וכיוצ"ב). כשאתם מקבלים השקעה, אתם למעשה מכניסים שותף נוסף לסטארטאפ שלכם, אשר מביא עמו (לצד יתרונות רבים) גם לא מעט תקורות ניהול, אשר לעיתים דווקא פוגעות במיזם. סטארטאפים הנמצאים בשלבים מוקדמים מדי, אשר עוד זקוקים (כאמור) ל"ליטוש" וביצוע התאמות מהירות – עדיף שישמרו על צוות מקבלי החלטות רזה ויעיל, אשר יוכל להטות את כיוון הספינה במהירות ובחדות הנדרשים, גם במזג אוויר סוער ומסוכן במיוחד.
הגב
18 תגובות על "יזמים, רצים לגייס השקעה? זו הטעות הכי גדולה שתוכלו לעשות [אורח]"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
ניסוי וטעיה, לא ״ניסוי ותהייה״. מאנגלית, trial and error
אין לכם עורך? הגהה? משהו? תת-רמה.
ידידי, ביקורות לא יביאו אותך רחוק בחיים..
נשמעת כמו ביקורת לגיטימית.
לאדון המתקן-
אם כבר אז ניסוי ותעיה, מלשון לתעות בדרך (לתעות=לחפש במקום שלא מכירים).
לפני שאתה קושט אחרים קשוט את עצמך.:)
כתבה נהדרת.
מתנצל על שגיאות הכתיב. אין האשמה בצוות של גיק-טיים אלא כמובן בי.
תודה על המחמאות וכמובן – מודה למבקרים.
גיא
ניסוי ותהייה זה דווקא מעולה :-) אחרי שאני טועה אני תמיד משתדל לתהות: מה לא עבד ואיך אני משפר את הניסוי בכיוון הנכון.
לאדון המתקן תיקונים, מומלץ לקרוא התייחסות של האקדמיה לעניין, לפני שאתה קופץ ומפגין את בורותך. ניסוי וטעיה זהו התרגום המקובל.
https://www.safa-ivrit.org/expressions/nisuy.php
פוסט מעולה!
כל מילה בסלע. עצות זהב.
אני פוגש כל יום בעלי רעיונות שאומרים לי "רק תחבר אותי למשקיע, יש לי מיזם מדהים", אבל רחוקים מאד מרמה מינימלית של ולידציה והתקדמות אמיתית במיזם.
צריך לעבוד לפי הסדר הנכון:
קודם להתחבר ללקוחות – "שלב ההוכחות" שאומר שאנחנו פותרים אכן בעיה אמיתית, זיהינו נכון את הלקוח והבנו אותו לעומק והפתרון שלנו עונה נכון על חוסר אמיתי בשוק. את השלב הזה ניתן לעשות, לפחות בחלקו, תוך כדי עבודה במקום אחר, לעיתים קרובות.
רק לאחר מכן אפשר להתקדם הלאה, גם בהיבטי המוצר וגם בגיוס משקיע (אם וכאשר נדרש).
תודה רבה על המחמאות :)
הכתבה היא סוג של בדיחה ומשקפת את המצב העגום בארץ.
עצה ראשונית גיסו בחו"ל אצל משקיעים \ קרנות מקצועיות
איך יזם יתקדם ללא כסף ? זה טוב לעבוד בלי כסף אם אתה עובד על אפליקציה או אתר WEB לא קושר לחלוטין לדברים כבדים ודורשי פיתוח. חיו את החלום ודומיו אלו עצות אחיתופל שלא יקדמו יזמים למיזם אמיתי ורציני
אין מה לעשות יש צורך אמיתי להשקיע ביזם ורעיון גם ברמת SEED ,אם המיזם כבר עובד ויש לקוחות אל תפנו לקרן בדרך כלל האינטרס שלה מנוגד לאינטרס שלכם !! ואני מבטיח לכם שלא טובתכם לנגד עינהם
אני לא טוען שאני צודק כל הזמן. גם עצות כלליות שיכולות להשתמע מהמאמר שלי, כמו "אל תגייסו כסף מוקדם מדי" נכונות – כפי שציינת – רק בחלק מהמקרים, כתלות בתחום אליו הסטארט-אפ פונה, המוצר אותו הוא בונה, השלב בו נמצא, ועוד ועוד…
ובכל זאת, יש דרך להעביר ביקורת,- חושב שיכולת להימנע מכינויי גנאי כלליים ולהסביר לגופו של עניין מדוע המאמר הוא "בדיחה" וכל הכתוב בו הוא "עצות אחיטופל". אז הייתי יכול להתייחס יותר ברצינות.
המודל הזה לא תמיד נכון, בשביל שהמיזם יהיה מוצר מעולה אתה זקוק לצוות שיעבוד בו כמשרה מלאה ולא בתור עבודה מהצד ( פה ושם שעה אחרי שאתה חוזר מיום של 10 שעות עבודה לפחות)
כתבה מצויינת שמדברת תכלס.
אכן יש להתייחס לנושא "יזמי שמנת" ברצינות,יש המון ילדים בתל אביב שלא עבדו בחיים שלהם ורוצים לעשות "סטארט אפ",פשוט מצחיק ואדם מן המניין יזהה אותם דיי מהר.
לגבי "איך מסתדרים בהתחלה בלי כסף",אז כמובן שמי שנשוי או עם ילדים כבר אז מדובר בארוע יותר קשה,פשוט חיים על חסכונות,בעולם של ימינו שניים שלושה אנשים חריפים יכולים להרים תוכנה סבירה בשלושה חודשים בלי להוציא שקל (כמובן לעבוד בחינם,מה שתבחרו),הכוונה לכך שכלי הפיתוח\עבודה חינמיים,ואני מתייחס כמובן לעולם התוכנה,לא חומרה או תחום רפואי.
הכל אפשרי השאלה כמה רוצים.
תודה לגיא.
להדפיס על נייר A4 ולחלק לכל 3 מתוך 4 סטארטאפים ברוטשילד.