כוח עיבוד אנושי: אינספור נוירונים במוח מיועדים רק לזיהוי פרצופים [Wize]

המוח שלנו מקדיש כוח מחשוב עצום רק על מנת שנוכל לזהות ולהבין את משמעותם של הפרצופים שמקיפים אותנו. הרצאה מרתקת על האלגוריתם האנושי שמעניק תפקיד חשוב, כך נראה, לפנים שלנו.

הפוסט נכתב על ידי גיא קצוביץ’, ממארגני WIZE, סדרת מפגשים בנושאי מדע וטכנולוגיה.

תמונה: flickr, cc-by, origami joel

“מה זה בעצם פרצוף? פרצוף הוא קודם כל איזושהי תמונה שקיימת בעולם. כדי שנוכל להתייחס אליה, אנו זקוקים למערכת ויזואלית, אשר מאפשרת לנו להתרשם מהגירוי הויזואלי שמהווה הפרצוף”, כך פתחה את דבריה פרופ’ גלית יובל מהחוג לפסיכולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת ת”א, בהרצאתה על עיוורון פרצופים בפרויקט WIZE – פרויקט תרבות צעירה חדש בת”א.

מהעין לתאי העצב

“לפיכך, אנו צריכים את המערכת הזו שמתחילה בעין, נמשכת לחלק האחורי של המוח, ומגיעה עד הנוירונים. בחלק האחורי של המוח, אנחנו עדיין לא יודעים מה באמת ראינו – אם מדובר בפרצוף, תפוח או חתול”, הבהירה יובל.
אז איך ניתן לדעת אם אנחנו באמת רואים פרצוף, או גירוי אחר? לדברי יובל, יש במוח שלנו נוירונים מאד מסוימים, אשר מיועדים לזיהוי פרצופים. “אלה נוירונים שמגיבים לפרצופים בצורה מאד חזקה, ולא מגיבים מנגד כשאנחנו רואים ארון, פרח, חתול או תפוח. רק לפרצופים”, המשיכה.

אך למה המוח מקדיש כל-כך הרבה נוירונים לפרצופים, לעומת אובייקטים אחרים? “המשמעות היא שפרצופים, עבור המוח שלנו, יוצרים גירוי מיוחד שהמוח צריך להשקיע כדי לדעת להתייחס אליו”, המשיכה יובל. “זאת, בגלל שהפרצוף הוא אמנם גירוי מאד פשוט, אבל אפשר להוציא ממנו המון אינפורציה”.

למשל, הסבירה יובל – אנו יכולים להבין מפרצופים של אנשים אם אנחנו מכירים אותם או לא, “וכך נתייחס אל אותו אדם באופן שונה לגמרי. אנחנו צריכים לדעת את מי פגשנו כבר ואת מי לא”, הבהירה. דברים נוספים אנו יכולים לעשות, למשל, הם אבחנה אם הפרצוף שייך לגבר או אישה, זיהוי הבעת הפנים (שמחה, עצב, סקרנות, הפתעה, וכיוצ”ב), וכן אבחנות (סובייקטיביות, שלנו) בניסיון לזהות את האישיות של אותו אדם, וכמובן – קביעה אם הפנים יפות או לא, ולאיזה גזע הן שייכות.

אז מה הבעיה עם זיהוי פנים, בעצם? לדברי יובל, הבעיה העיקרית עם זיהוי פרצופים, היא שהם מופיעים בהמון צורות שונות: “בהבעות שונות, זויות שונות ותאורות שונות – ולדעת שכל הפרצופים של אדם ספציפי שייכים לאותו בנאדם, ומנגד להפרידם מפרצופים של אנשים אחרים, זה אתגר חישובי מאד מסובך, שצריך לפתח”, סיכמה יובל.

אלגוריתם מורכב

המוח, לדברי יובל, עושה את זה בדרך מסוימת, בעוד המוח האנושי עושה זאת בדרך אחרת. “זה כל-כך מסובך, שפייסבוק החליטה לשלם 60 מיליון דולר לקבוצת ישראלים שהצליחו לבצע את הדבר הזה (רכישת Face.com הישראלית על ידי ענקית הרשת החברתית – ג.ק.)”, המשיכה יובל, שסיפרה כי במסגרת מחקרה היא בוחנת כיצד אנשים מזהים פרצופים.

בהמשך, הציגה יובל אנשים הסובלים מעיוורון פנים – בעיה המכונה “פרוזפגנוזיה”, במסגרתה אנשים לא מצליחים לזהות פרצופים של אחרים. הבעיה נגרמת או מפגיעה מוחית, שפוגעת באזורים האחראיים על זיהוי פרצופים, ויחסית קלה לאבחנה (עקב היעדר היכולת בעקבות טראומה / אירוע פיזי).

אולם, המצב השני והמעניין יותר (לדברי יותר), הינו “פרוזפגנוזיה” התפתחותית. “במסגרת התופעה, אנשים לא מזהים פנים – ואף פעם לא הצליחו לעשות כן – כלומר, ככה הם נולדו. הם לא מבינים שלאנשים ‘רגילים’ זו פעולה קלה יחסית”, הסבירה יובל. “לא ממש ברור לאנשים האלה מה הבעיה שלהם, כי זה לא משהו שממש אפשר לתקשר אותו לאחרים”.

אז מה קורה לאנשים שסובלים מעיוורון פנים? יובל הציגה מספר דוגמאות לחולים כאלה. האספקט המרכזי של הבעיה, הוא ברור: חוסר יכולת לזהות פרצופים של אנשים, כולל הקרובים אלינו ביותר – בני משפחה, בני זוג, חברים, וביניהם אפילו הילדים וההורים שלנו. הראייה שלהם לא לקויה, היא מושלמת – הם פשוט לא מסוגלים לזהות את הפרצופים שהם רואים, למרות שהם רואים את הפרטים בכל פרצוף ופרצוף.
יובל המשיכה והסבירה כי המון האנשים הסובלים מהתופעה מרגישים מבוכה ברגע שהם פוגשים אדם במהלך שגרת היום-יום, ומחכים שהוא רק יתחיל לדבר – כדי שיוכלו לזהות אותו לפי הקול שלו – או לחלופין לפי צורת הקול, ההליכה, או השיער. “קשה לסובלים מהתופעה לזהות חלקי פנים, אולם עם שיער יש להם פחות בעיה”.

אז איך מאבחנים את התופעה? יובל הציגה סדרה של בחינות, אשר מאפשרת לזהות את הסובלים מהתופעה. מבחן נפוץ הוא “מבחן הפרצופים המפורסמים”, הכולל אנשים מפורסמים כמו אלוויס פרסלי, ריהאנה, טום קרוז, וכדומה. אנשים הסובלים מעיוורון פנים פשוט לא מסוגלים לזהות פרצופים כאלה, קל וחומר את הפרצופים של אנשים שראו מספר פעמים בחייהם. גם את הקרובים ביותר אליהם, הסובלים מ”פרוזפגנוזיה” פשוט מתקשים לזהות.

מנגד, בסוף ההרצאה, הציגה יובל את התופעה ההפוכה. אנשים אשר נולדו עם “כישרון מולד” לזיהוי פרצופים – אשר יודעים לזהות אנשים מפורסמים, וגם את הקרובים אליהם ביותר, באופן מושלם. “הם יודעים להסתכל על תמונה של אדם מפורסם אשר היום בשנות ה-50 או ה-60 לחייו, כשהיה ילד, ולעשות ההתאמה”.

מעבר לאבחון ובדיקת האנשים הסובלים מ”פרוזפגנוזיה” הנמצאים בקצה האחד של הסקאלה, סיכמה יובל, משתמש המדע גם באלה הנמצאים בקצה השני שלה (ומזהים פרצופים בנסיבות בלתי שגרתיות), כדי לנסות ולאבחן את בעיית ה”פרוזפגנוזיה” – ואולי, בעתיד, גם למצוא לה פיתרון רפואי.

וידאו: פרופ’ גלית יובל (זיהוי פנים ועיוורון פרצופים)

פרוייקט WIZE נועד לשינוי תרבות חיי הלילה של הצעירים בישראל. הפרויקט משלב בין אנשים איכותיים, תוכן מעניין ובירה. הצטרפו לאירועים הקרובים – ושמעו הרצאות על צלילה חופשית ועל כיצד הכסף משנה את התנהגותינו.

 

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

1 תגובה on "כוח עיבוד אנושי: אינספור נוירונים במוח מיועדים רק לזיהוי פרצופים [Wize]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
יותם
Guest

יש לי פתרון מושלם לבעיה הזו – השאלה אם זה ישתלם כלכלית . אמנם לקוח ממדע בדיוני – אבל שמו אדם על הירח נכון? . משקפיים עם התוכנה של face.com כאשר הם יגידו דרך אוזניה קטנה מיהו האדם שאנחנו רואים מולנו. התמונה תילקח מהפייסבוק שלנו או ע”י שמירתה בהתקן חיצוני נשלף כמו כרטיס זכרון קטן שנמצע במשקפיים. נדרש כמובן לחצן צילום במשקפיים :)

wpDiscuz

תגיות לכתבה: