קנס בגובה 50 אלף שקל: חוק נגישות אתרים, כל מה שצריך לדעת
קוד שמאפשר לשמוע את הכותרות, פונטים מותאמים לחולי אפילפסיה, אתר המתופעל ללא עכבר, כתוביות בשידור חי – אלו הם רק חלק קטן מתקני הנגישות הנדרשים על פי חוק נגישות אתרים. אבל מה אומר החוק? מה עוד צריך לעשות? האם כל אתר חייב לעשות זאת ומה יקרה למי שלא יקפיד על כך? הצצה ראשונה לחוק נגישות אתרים
הפוסט נכתב בשיתוף אלי רונקין, יועץ נגישות SQLINK.
בניתם אתר, כתבתם תוכן איכותי, הפקתם סרטון מקורי ואף השקעתם בקידום? יש מצב שכ-1.5 מיליון גולשים לא יזכו ליהנות מכך. כן, קראתם נכון: 1.5 מיליון איש – כ-25% מכלל הגולשים בישראל – לא ייחשפו אליכם, לא ישמעו עליכם, ומן הסתם גם לא ייהפכו ללקוחות שלכם.
הסיבה לכך אינה נעוצה בשיווק לא נכון, בקידום לא יעיל או בתכנים לא מעניינים. הסיבה לכך עמוקה הרבה יותר: בורות וחוסר מודעות. כ-25% מכלל האוכלוסייה הם בעלי מוגבלויות המונעות מהם להשתמש בערוצים הדיגיטליים, והמשמעות היא שבישראל של המאה ה-21 יש ה-מ-ו-ן אנשים שנאלצים להיות מנותקים בעל כורחם מצינור החמצן הקולקטיבי שלנו: האינטרנט.
אך בקרוב הבעיה הזו צפויה להיפתר (או לכל הפחות להצטמצם): בשנת 2013 נכנסו לתוקפן תקנות חשובות מאין כמוהן, תקנות הנגישות. על פי התקנות, עד אוקטובר 2016, כל אתר אינטרנט במדינת ישראל המציע לגולשים שירותים או מידע יהיה חייב לעמוד בשורה של תנאים ודרישות – וזאת כדי שגולשים בעלי מוגבלויות יוכלו לגלוש בו וליהנות מהמידע המופיע בו.
"רגע, מה זה אומר לגביי?"
שאלה זו, מן הסתם, עולה במוחם של לא מעט בעלי אתרים – ובצדק. החוק החדש נועד להיטיב עם בעלי המוגבלויות בישראל, אך בד בבד הוא מטיל על בעלי עסקים את החובה לנקוט לא מעט צעדים לשם כך.
המשמעות המעשית היא שכל בעל עסק חייב, עד אוקטובר 2016 לכל המאוחר, לבחון מחדש את האתר שלו על פי הפרמטרים שנקבעו בחוק – ולוודא שהוא נתן מענה לכל הנושאים, פיתח והטמיע את כל הפיצ'רים הנדרשים וכיו"ב.
אגב, החוק אינו סומך על חוש ההגינות המפותח של בעלי העסקים: אתר שלא יהיה נגיש לבעלי מוגבלויות ולא יעמוד בדרישות הסף יחשוף את בעליו לחובת פיצוי ללא הוכחת נזק בגובה של 50 אלף ₪. ובמילים אחרות: מי שלא יעשה – ישלם, והרבה.
מהן הלקויות הקיימות?
ראשית חשוב להבין שכשמדברים על בעלי מוגבלויות מדברים על קשת רחבה של מקרים: לקויי ראייה, עיוורי צבעים, כבדי שמיעה, אנשים הסובלים מבעיות מוטוריות ואף חולי אפילפסיה. ייתכן מאוד שאנשים אלו מתפקדים באופן מלא בחיי היום-יום, אך כשהם מגיעים הביתה ויושבים מול מסך המחשב, הם מוצאים את עצמם חסרי אונים.
כך לדוגמה יקרה לגולש כבד ראייה המתקשה לצפות בתמונות. ללא תוכנה המתרגמת את התמונה למילים ומשמיעה לו את הטקסט, הוא לא יוכל להשתמש באתר – או לכל הפחות יפספס חלק חשוב ומרכזי ממנו.
כך לדוגמה יקרה לגולש הסובל ממגבלה מוטורית שבגינה אינו יכול להשתמש בצורה חופשית בעכבר. אתר שאינו מאפשר גלישה באמצעות כפתור ה-TAB או החצים יגרום לכך שאותו גולש ייאלץ לוותר מראש על השימוש באתר.
כך לדוגמה יקרה לגולש לקוי שמיעה שייכנס לאתר וירצה לצפות בסרטונים המופיעים בו, החל מסרטוני תדמית וכלה בסרטוני הדרכה. אם לכל אורך הסרטונים לא יופיעו כתוביות ברורות, הגולש לא יבין במה מדובר – וחבל.
וכך לדוגמה יקרה כשהטקסט המופיע באתר לא יעמוד בתקני הנגישות הנדרשים – וכתוצאה מכך גולש חולה אפילפסיה יסתכן בהתקף. כן, כן, הטקסט התמים שאנו רואים על המסך עלול לגרום להתקף אפילפסיה, והפיקסלים המרצדים הללו עשויים הלכה למעשה לפגוע בבריאות…
ואלו הן רק דוגמאות. יש לא מעט מוגבלויות, וחשוב מאוד להכיר אותן.
אז מה עושים?
ראשית, מפנימים. אוקטובר 2016 הולך ומתקרב, שלוש שנות ההיערכות שהגדיר החוק מתקרבות לסיומן, ורבים עדיין לא מודעים לקיומו של החוק או להשלכותיו. ושלא יהיה לכם ספק: השינוי לא ייעשה ביום אחד. מדובר בתהליך שיצריך מכם זמן ומשאבים – ולכן ברגע ששמעתם על החוק החדש כדאי להתחיל לפעול, ויפה שעה אחת קודם.
מכיוון שמדובר במהלך מקיף המתייחס להיבטים רבים באתר, בעלי אתרים רבים בוחרים להסתייע באנשי מקצוע המתמחים בתחום הנגישות. היתרון מובן: מומחה נגישות יודע לבחון את האתר לעומק, לקבוע את רמת הנגישות שלו, להגדיר את הפערים ולפעול להנגשתו – החל מפיתוח הפיצ'רים הרלוונטיים, דרך הטמעת הקודים הנדרשים לשיפור הנגישות וכלה באופטימיזציה לקידום האתר.
שלב נוסף בתהליך, חשוב לא פחות, הוא שלב השימור. בשלב זה נדרשים בעלי האתרים להבטיח כי כל בעלי התפקידים הנוגעים בדבר – מנהלי האתר, מזיני התוכן, מפתחים וכיו"ב – יכירו את החוק, יהיו מודעים להיבטיו המשפטיים והעסקיים, ייחשפו לתקני הנגישות וידעו אילו פעולות נדרשות כדי לשמור את האתר נגיש.
זה הכל בשבילכם!
קצת מפחיד, לא? אז האמת היא ש… נכון. החוק דורש מכם להיות ערניים ואקטיביים, וככל הנראה בקרוב תידרשו להוצאה לא צפויה. עם זאת, עליכם לזכור שני דברים חשובים: ראשית, האפקט החברתי של החוק. מדובר בחוק בעל ערך חברתי רב שהולך לשנות את חייהם של רבע מתושבי ישראל.
מעבר לכך יש כאן אפקט שיווקי יוצא דופן: כ-1.5 מיליון צרכנים, שעד היום נמנעו מלהגיע לאתרים שלכם, יתחילו לשוטט במרחב הווירטואלי. למעשה הנגשת האתר מגדילה באופן מיידי את נתח השוק שלכם – וחושפת אתכם לקהלי יעד שעד כה היו נסתרים מכם. והמשמעות עבורכם: עוד לקוחות חדשים.
בנוסף, הנגשת האתר תורמת לאופטימיזציה שלו, מה שאומר שהאתר יקודם בצורה טובה ויעילה יותר במנועי החיפוש השונים – ובקיצור, עוד תועלת שתקבלו מהנגשת האתר.
אז שיהיה בהצלחה – ובהנגשה!
מידע נוסף על הנגשה, על ההבדלים בין רמת נגישות A ל-AA ועוד ניתן לקרוא באתר נגישות ישראל.
קרדיט תמונה: web accessibility via shutterstock
הכתבה בחסות תבונה
כולם רוצים להיות הטובים ביותר, TVUNA הפכה זאת למציאות עם הטכנולוגיות הכי חדשניות, הפרויקטים הכי מורכבים והמומחים המובילים בתחומם. בניית אתרים ואפליקציות Mobile, רשתות חברתיות, סרטוני אנימציה ועוד – החברות הגדולות במשק בוחרות ב-TVUNA מבית SQLINK שוב ושוב לנהל עבורן את הנכסים הדיגיטליים שלהן. כי כשלוקחים את הדיגיטל לאקסטרים, אפילו השמים הם לא הגבול.
רותם רוגובסקי, SQLINK
סמנכ"ל בקבוצת SQLINK ומנהל חטיבת הניו-מדיה בחברת הבת תבונה. מומחה ל-UI ו-UX, מבכירי אנשי הניו-מדיה בישראל, מייעץ לחברות וארגונים מהמובילים במשק בתחומי אסטרטגיית דיגיטל, ארכיטקטורת מידע ופיתוח מערכות Web. בשעות הפנאי מסתובב בארץ עם הרחפן שלו ויוצר סרטונים ויראליים של ישראל ממעוף הציפור.
הגב
23 תגובות על "קנס בגובה 50 אלף שקל: חוק נגישות אתרים, כל מה שצריך לדעת"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
כתבת הפחדות חסרת תוכן
במקום לתת כמה נקודות להתאמת אתרים בצורה המתאימה להגדרות הנגישות, מוצגות הבעיות שיכולות להגרם מאי התאמה. למשל "כשהטקסט המופיע באתר לא יעמוד בתקני הנגישות הנדרשים – וכתוצאה מכך גולש חולה אפילפסיה יסתכן בהתקף". אז? מה לעשות עם זה?????
כתבה מעולה! תודה רבה
חוק טיראני ומגעיל.
ואם אני לא רוצה להנגיש את האתר שלי לבעלי מוגבלויות? זכותי. זה עסק פרטי.
הכפייה הזאת מגעילה. אם ארצה להנגיש – אנגיש.
מה הייתם אומרים אם הייתי אומר "רוב האתרים היום לא כשרים – עובדים בשבת. זה מונע מ2 מיליון אנשים בישראל להשתמש באתר שלכם! אבל זה עומד להגמר. מהיום אתר שיהיה לא כשר יקנס ב50 אלף שקל".
אה, פתאום זה נשמע פחות טוב?
צביעות מגעילה.
לא בדיוק – יש הבדל בין דרישות שהמניע שלהן הוא דת, ובין דרישות שהמניע שלהן הוא שוויון וקידום בעלי מוגבלויות גרידא.
אגב, דוגמא יותר טובה וראויה לדעתי, היא בין החוק הזה ובין דרישת המדינה (שנכנסה לתוקף ב-2013, אם אני זוכר נכון) לפיה כל בעל עסק, מכל סוג וגודל שהוא, מחויב להנגיש את בית העסק שלו לנכים. הטענה שלך "אם אני לא רוצה להנגיש את האתר [או במקרה הזה, העסק] שלי לבעלי מוגבלויות? זכותי. זה עסק פרטי" רלבנטיית גם לשם, אך לא תפסה. בצדק רב לדעתי.
עוד חוק עם כוונה טובה שיביא יותר נזק מתועלת. אם הכוונה היא לפגוע באתרים קטנים הרי שזה חוק מצויין. יש לי תחושה שהרבה טרולים ירוויחו מחוק כזה שקובע אוטומטית 50000 קנס בלי הוכחת נזק.
למה שגם תוכנות לא יהיו נגישות ? אנשים רוצים להשתמש ב WORD לדוגמא ולא יכולים ?
להנגיש את הפלאפון הסלולרי לכולם לפי החוק
אם החוק בא בכוונה טובה צריכים לעשות קורסים ממשלתיים מסודרים בנושא , ולתת הסבר מפורט למתכנת איך לבצע הנגשה ולא לערוך את אותם הקורסים בתשלומים מופרזים , לתת כלי לבדיקת נגישות אתרים.
אני מתכנת C# .NET ואין שום כלי כזה בסביבות ווינדוס שיודע אוטומטית לקרוא תוכנות
ותוכנת וורד לא נגישה אלא אם כן אני טועה בגלל חוסר הבנה בנושא הוורד
מה ההגיון בין חולה אפילפסיה לטקסט אני לא יודע. תספקו כלים להנגשה ומידע רחב יותר ואנשים שזה חשוב להם ינגישו, אין בארץ 25% אנשים עם מוגבלות לאינטרנט , יש אנשים שיש להם בעיה יכולים להגדיל את מסך הדפדפן ולקרוא את מה שהם רוצים לדוגמא CTRL + מגדיל את הטקסט
למה העיתונים לא נגישים ? והתוכניות טלוויזיה ?
סרטוני יוטיוב ? כספומטים ? אוטובוסים בין עירוניים ?
לא בטוח שלזה התכוון המחוקק
הגיוני יותר להכיל את החוק על אתרי תוכן גדולים, בהם מבלה הגולש זמן ממושך ולא על אתרי תדמית עסקיים המשמשים ככרטיס ביקור.
אז ממה שאני מבין, להעביר את האתרים לשרתים בחו"ל עם .com.
אחלה :)
מאמר חשוב מאוד וכתוב מצוין.
תודה רבה.
חוק דרקוני ומעורפל שלא מגדיר באופן מפורש את התקנים, לא מעודד שום כלום, לא מספק שיוויון ובגדול יוזמה של לובי חזק מאוד בכנסת. לדרוש תאימות באתר לתמיכה בבעלי מוגבלויות רבים כל כך וזאת מבלי לספק פלטפורמה לפיתוח או כלים לבדיקת הנגישות של האתרים – היא ברמת גזרה!
עוד דרך להעמיק את הקרע – במקום לקרב בין אנשים עם מוגבלויות לשאר העולם.
הכתבה הזו מגמתית מתחסדת ומתלקקת
מליון וחצי? נשמע מוגזם. רק עיוורים מושפעים, ואלה אינם מהווים מליון וחצי. מוגבלויות לא חסרות, ואלמלא האינטרנט מצבם היה קשה פי כמה. כדאי לזכור.
כתבה מטומטמת ושיווקית שנועדה לקדם את החברה שכתבה אותה. אני מחכה להיות הראשון שיתבעו אותו. החוק פשוט לא ישים, יש התנגשות מול מלא פרמטרים. רוב בעלי האתרים יכולים לעשות משהו מינימאלי בלבד. החוק נועד בעיקר לאתרים גדולים שמספקים שירות.
חוק נורא, בגללו מלא אתרים חושבים פעמיים לפני שהם מנגישים שירותים לציבור הרחב או מבטלים שירותים שלא משתלם להנגיש.