טכנולוגיה בעורף השריפה

בשנים האחרונות חלה התקדמות טכנולוגית אדירה, אשר למרות חסרונותיה מסייעת לנו להתמודד לא פעם עם מצבים קשים. אסון הכרמל הדגים באופן מובהק את תרומתה של הטכנולוגיה להתמודדות יעילה ואפקטיבית יותר עם מצבים קריטיים.

להבות השריפה בכרמל על רקע העיר נשר. grebulon/flickr

כשיש שריפה אין חשמל

אחת הבעיות המשמעותיות בעת שריפה היא זמינותם של מקורות חשמל. חברת החשמל דואגת לניתוק החשמל בצורה מיידית ברגע שיש שריפה במקום מסוים, וזאת על-מנת למנוע סיבוכים עתידיים מיותרים, אך כתוצאה מכך אלמנטים קריטיים לתפעול מערך הכוחות בשטח, כגון תשתיות מחשוב, אתרי תקשורת נייחת וניידת ועוד, אינם יכולים להסתמך על רשת החשמל הראשית ומחויבים לעבור למקורות חשמל משניים כגון מצברי גיבוי. לפיכך, אספקת חשמל שוטפת נמצאת בראש מעיינם של בעלי העניין השונים הקשורים לתפעול הכוחות בשטח.

מספר שעות לאחר תחילת השריפה בשבוע שעבר, חלק מספקי התקשורת הנייחת והניידת כבר התייצבו באתרים הראשיים באזור הכרמל, וזאת על-מנת להציב גנרטורים ניידים באזור שיבטיחו את המשך הפעילות.  איתן פלדמן, מנהל האגף הבטחוני בחברת מירס מסביר: “לאחר שנתקבלו בבקרה ההתראות הראשונות על הפסקות חשמל באזור, נערכנו עם אמצעי חשמל ניידים ולאחר מספר שעות העברנו אותם לאתרים המתאימים באזור כדי שהמערכת תוכל להמשיך לעבוד כרגיל וללא תקלות. בנוסף על כך אחד מאתרי התקשורת באזור השריפה נותק מרשת החשמל בשלב מוקדם יחסית, אך עקב סכנת השריפה, כוחות הבטחון מנעו כל כניסה שלנו לאזור זה. על מנת להתמודד עם מצב זה הבאנו לצפון אתר תקשורת נייד שחובר באמצעות רשת התקשורת הלוויינית של צהל לאתר המרכזי של מירס”. שיתוף הפעולה בין מירס לגורמי התקשורת בצהל התאפשר  לאחר ניסוי משותף שנערך מוקדם במירס בערב השריפה במטרה לבחון שיתוף פעולה למתן תיקשורת סלולרית+ווקיטוקי באזורי אסון,לכל גורמי ה”עורף האזרחי”(רשויות,עיריות,בתי חולים,מפעלי וחברות משק לשעת חירום.

כשיש שריפה אין סלולר

אמצעי נוסף אשר הפך להיות קריטי לתפעול הכוחות בעת אסון הוא הרשת הסלולרית. עם זאת, לא רק כוחות ההצלה בשטח מסתמכים על רשתות הסלולר, אלא גם האזרחים וכל ארגוני העורף האזרחי. כך קורה, שנקודות מסוימות נחסמות עקב עומס ניסיונות ההתקשרות באזור אחד. רשתות הסלולר המודרניות יכולות לשרת לכאורה עשרות אלפי משתמשים, אך בפועל בכל תא סלולרי קיימים כמה מאות קווים בלבד. כאשר כמות גדולה של משתמשים מנסה להשתמש בכל הקווים בו זמנית, התא הסלולרי נחסם לתקשורת ולעיתים אף קורס בעקבות העומס.

אחד הפתרונות של כוחות הביטחון לבעיות העומס הוא רשתות תקשורת “פרטיות” המסתמכות על תקשורת רדיו ולא סלולר. רשתות אלו משמשות להעברת תקשורת רק בתוך אותו ארגון (דוגמת המשטרה, מכבי האש או מגן דוד אדום). יש לציין כי גם פתרון זה רחוק מלהיות מושלם. רשתות אלו, סובלות אף הן מבעיות כיסוי ואנרגיה ואינן מאפשרות לכוחות השונים לתקשר ביניהם.

פלדמן מסביר כי על-מנת לספק מענה מלא לכל כוחות השטח, מירס מציעה בנוסף לרשת הסלולר את הפתרון של רשת הרדיו “ווקי-טוקי” הפועלת בתצורה שונה. “לתקשורת הווקי-טוקי מספר יתרונות המסייעים בנוגע להתמודדות עםבעיות עומס  שרידות,יתירות,ורשת תיקשורת רדיו לכל הכוחות המשתתפים בטיפול וניהול האירוע,ופריסה של תקשורת סלולרית/רדיו בשטח. רשת המיתוג של מירס (בנוסף לסלולר..) פועלת בתצורת “תור” שבה כל המסרים מצטברים לפי תור ומשוחררים מהמערכת אחד אחרי השני. לפיכך, גם  במקרה של עומס, המערכת ממשיכה לעבוד. במקרים קיצוניים, המסרים מגיעים באיחור של מספר מילי-שניות בלבד. שנית, היא מאפשרת תקשורת רדיו פנים ארגונים  ובין אירגונים שונים על אותו “תדר”.

קרדיט תמונה: מיכאל סנדר

“הקרב ינוצח מן האוויר”

גם במלחמה נגד האש היה לחיל האוויר הישראלי תפקיד מכריע. למעט תיאומי ההמראות והנחיתות של כלי הטיס הזרים והישראלים כאחד במהלך ימי השריפה, הפעיל חיל האוויר את טייסת המזל”טים אשר סיפקה לכוחות בשטח תמונות בזמן אמת על מצב מוקדי האש והתקדמות השריפה.

בשלושת הימים הראשונים לאסון, עד להגעתם של מטוסי הכיבוי המשוכללים, המזל”טים היו חלק קריטי מניהול האירוע. זאת מכיוון שלאחר רדת החשיכה, מטוסי הכיבוי שהיו ברשות כוחות הכיבוי לא יכלו לטוס. מרבית מטוסי הכיבוי אינם מצוידים לכיבוי שריפות בתנאי ראיית לילה הדורשים ירידה לגובה נמוך ומסוכן. במהלך אותם הימים, המזל”טים של חיל האוויר סיירו מעל השטחים במשך הלילה ומיפו את התקדמות האש גם בשעות החשיכה. שימוש זה בטכנולוגיה מתקדמת יצר עבור אנשי הכיבוי “בנק מטרות” לסבבי הבוקר של מטוסי הכיבוי והגבירה את יעילות הפעלתם.

הכתבה פורסם היום במדור עסקים של עיתון מעריב.

יניב פלדמן

לשעבר העורך הראשי של גיקטיים ומייסד שותף של האתר. יזם, טכנולוג, כלכלן בהשכלה והיסטוריון חובב. התחביב האהוב עליו הוא מציאת פתרונות מסובכים לבעיות פשוטות במיוחד.

הגב

3 תגובות על "טכנולוגיה בעורף השריפה"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
איתי
Guest

היו גם צילומים במצלמה טרמית של השריפה שאיפשרו גם דרך מעטה העשן לראות את מוקדי האש.

ענת
Guest

מדהים איך למרות ההתפתחות הטכנולוגית האדירה של השנים האחרונות, עדיין הפורמט הישן של “הווקי טוקי” הוא זה שנעזרים בו בעתות חירום…

ניב
Guest
לא הבנתי מה ניסית להגיד בכתבה. הטכנולוגיה תרמה להתמודדות עם השריפה??? נו באמת, להפך! זו דוגמא לכך עד כמה טכנולוגיה היתה לא רלבנטית בשריפה, בשעות הראשונות לאף אחד לא היה מושג מה קורה כי המטוסים לא רואים מבעד לעשן, אזהרות לא הועברו בקשר (טרגדיית האוטובוס, הסוהרים, השוטרים והכבאים שנשרפו) ועוד. ה”טכנולוגיה” היחידה שעבדה פה היתה משאבות המים של משאיות הכיבוי ומטוסי הכיבוי, שהם אגב דוגמא מעולה לכשל הטכנולוגי מכיון שלא יכלו לטוס בלילה עקב היעדר מכשור מתאים לטיסת לילה (שכן במטוסים הקלים טיסת יום בדרך כלל מסתמכת על ראיית הטייס בלבד ולא על כל מיני טכנולוגיות מתוחכמות). גם איך אתה… Read more »
wpDiscuz

תגיות לכתבה: