רוצים להתחיל סטארטאפ תוך כדי עבודה במקום אחר? תחשבו פעמיים

הסיפור הרומנטי של שלושה חברים שעובדים חודשים רבים בדירה קטנה או בגראז’ מתאים בדרך כלל לסוג מאוד מסוים של יזם: צעיר, בלי משפחה ובעיקר בלי צורך ממשי לייצר הכנסה בתקופת הפיתוח.

הפוסט נכתב על ידי עו”ד ארז יובל, המתמחה בהקמה של קרנות הון סיכון במשרד עמית, פולק מטלון. כמו כן, עו”ד יובל מלווה חברות פרטיות בעסקאות מסחריות מקומיות ובינלאומית, וכן קרנות השקעה פרטיות והון סיכון בביצוע עסקאות השקעה בישראל ובחו”ל.

תמונה: flickr, cc-by, dierken

עובדים רבים בישראל ובענף ההיי-טק בפרט מדמיינים את היום בו יעלו על הרעיון הגדול הבא, ה-ICQ, ה-Gift Project, ה-Waze או כל דוגמא אחרת של סטארט-אפ ישראלי שעשה אקזיט גדול וזיכה את מייסדיו במיליונים רבים. עם זאת, הסיפור הרומנטי של שלושה חברים שעובדים חודשים רבים בדירה קטנה או בגראז’ מתאים בדרך כלל לסוג מאוד מסוים של יזם: צעיר, בלי משפחה ובעיקר בלי צורך ממשי לייצר הכנסה בתקופת הפיתוח.

הצורך בייצור הכנסה והמציאות העסקית הנוכחית, אשר דורשת מסטארט-אפים המעוניינים לגייס כסף לבוא עם “משהו ביד”, כגון גרסת בטא של תכנה או אבטיפוס של מוצר, יצרה שילוב נסיבות שבו יזמים רבים מתחילים את הקמת הסטארט-אפ שלהם בזמנם הפנוי, כאשר הם ממשיכים לשמור על מקום עבודתם לצורך הבטחת הכנסה ולצורך צמצום הסיכון בעזיבת מקום העבודה עד אשר מתברר הפוטנציאל של הפרויקט עליו הם עובדים. לצורך הנוחות נקרא ליזם מהסוג שתואר “יזם עובד”.

במצבים אלה, על היזם העובד לדעת שקיימות לעיתים קרובות מגבלות על פעילותו ועל התוצרים הנובעים ממנה, בין אם בחוזה ההעסקה שלו ובין אם לפי החוק. מטרתו של פוסט זה הינה להציף שתי בעיות עיקריות שהינן חלק קטן ממגוון הבעיות הרחב הטמונות בפיתוח עסק חדש תוך כדי עבודה בעסק קיים. חשוב לציין כי כאשר עובדים בשירות המדינה קיים שוני בהסדרים החלים.

קניין רוחני

אחת הבעיות המרכזיות בהקמת סטארט-אפ תוך כדי עבודה הינה הבעלות בקניין הרוחני שיוצר היזם העובד. הגישה שאימץ המחוקק הישראלי (בדומה למרבית מדינות המשפט האנגלו-אמריקאיות אך בשונה לדוגמא מגרמניה או צרפת) הינה שכאשר מדובר במצב של יחסי עבודה, ברירת המחדל הינה שהבעלות בקניין הרוחני שנוצר היא של המעביד. כאשר מדובר בזכויות יוצרים, קבע המחוקק בסעיף 34 לחוק זכויות יוצרים, תשס”ח-2007 כי “מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת”. גישה זו מתבטאת גם בסעיף 132(א) לחוק הפטנטים תשכ”ז-1967 הקובע כי “אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו (להלן – אמצאת שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לענין זה…”.

כפי שניתן לראות, סעיפי החוק לעיל קובעים שהזכויות בקניין רוחני שייכות למעביד רק אם היצירה נוצרה “לצורך עבודתו ובמהלכה” ולעניין אמצאה “עקב שירותו ובתקופת שירותו”. כלומר, במרבית המקרים, הזכויות הטמונות ביצירה שחיבר היזם העובד בזמנו החופשי, וללא קשר לעבודתו לא יהיו של המעביד. עם זאת, בנוגע לאמצאה, התנאי של פיתוח האמצאה בתקופת שירותו הינו מהותי ובוחן לדוגמא האם העובד הועסק לשם פיתוח האמצאה. במקרה כזה, יראו את האמצאה כאמצאת שירות שתהיה בבעלות המעביד כאמור אף אם העובד פיתח את האמצאה בחלק מהזמן מביתו על חשבון זמנו הפנוי.

ראוי לשים לב כי ניתן להתנות ברמה החוזית על הוראות אלה ולכן על מנת לקבל רמת ודאות גדולה יותר ניתן להתנות מפורשות בחוזה ההעסקה על כך שהקניין הרוחני המפותח מחוץ לשעות העבודה ו/או מסגרתה הינו בבעלות היזם העובד. אולם, מעבידים רבים ובעיקר בתחום ההיי-טק, אינם צפויים להסכים להתניה כזו שכן המודל העסקי עליו הן מתבססות הינו בעלות מלאה בקניין הרוחני המפותח תחת ידיהן ולרוב הן אף יכללו, כדבר שבשגרה, הוראה בחוזה העבודה הקובעת שכל פיתוח של העובד במסגרת תקופת עבודתו יהיה שייך למעסיק.

אפשרות נוספת הינה שינוי סטטוס ההתקשרות בין הצדדים, שכן ככל שיצירת הקניין הרוחני נעשית במסגרת פועלו של היזם העובד כקבלן או פרילנסר לא יראו בקניין הרוחני שנוצר כאמצאת שירות ולכן יזכה היזם העובד בבעלות מלאה באמצאתו. בהקשר זה יש לציין כי המושג “עובד” אינו נוצר ואינו מבוטל על-ידי ההגדרה של הצדדים לחוזה אלא הוא נבחן על רקע ההתקשרות ה”אמיתית” בין הצדדים. בהקשר זה יש לציין שחברות הפועלות באופן מסודר דואגות לרוב כי חוזה ההתקשרות עם פרילנסרים וקבלנים יכיל סעיף הקובע כי הקניין הרוחני המפותח יהיה בבעלות החברה. עם זאת, ככל שהנושא אינו מוסדר, ברירת הדין היא כי הבעלות בקניין הרוחני היא של הקבלן\פרילנסר.

סעיפי אי תחרות

תמונה: flickr cc-by Will Merydith

מגבלה נוספת על היכולת של היזם העובד לקדם יוזמות אישיות במסגרת זמנו הפנוי נוגעת לפרקטיקה הרווחת בתחום ההיי-טק והיא הכנסת סעיפי הגבלת עיסוק או בשמם הרווח “סעיפי אי-תחרות” בהסכמי ההעסקה של עובדים.

אחד המאפיינים של שוק העבודה הנוכחי, בניגוד לעבר, הינו ניידות רבה של עובדים, כלומר, עובד יכול להחליף במהלך הקריירה שלו מספר רב של מקומות עבודה. בנוסף, בימינו רוב הערך של חברות (במיוחד חברות טכנולוגיה) מיוחס לקניין רוחני שאינו מוחשי כשפעמים רבות מדובר בידע ייחודי, ניסיון וסודות מסחריים שנצברו אצל עובדי החברה. הערך הרב של עובדים והיותם ניידים יותר מבעבר, מחייב את המעסיקים לנסות ולתת מענה לתופעה. אחד הכלים המקובלים להתמודדות עם התופעה היא שילוב סעיפי אי תחרות בחוזי ההעסקה של עובדים המשקפים את רצון החברה המעסיקה להגביל את הסיכון שהסודות המסחריים של החברה יעברו לחברות אחרות באופן שיפגע בעסקי החברה (כמובן שישנם שיקולים נוספים). לעומת האינטרס של החברה לשמר את סודותיה המסחריים עומד כמובן האינטרס של העובד לעבור בין מקומות עבודה ולנצל את הידע והכישורים שלו כדי לבחור במקום עבודה שייטיב עימו.

המתח בין האינטרס של החברה (המעסיק) לאינטרס של העובד ביחס לסעיפי אי תחרות הוליד שורה של פסקי דין בבתי הדין לעבודה וכיום, על פי רוב, בתי הדין לעבודה אינם נותנים לתניות אי תחרות משקל רב כשלעצמן אלא בוחנים אותן בהקשר רחב יותר תוך לקיחה בחשבון של פרמטרים שונים כגון העובדה כי חופש העיסוק הינו עקרון חוקתי, חוסר השוויון הבסיסי בין עובד למעביד, הגבלת הניידות כפגיעה בהגשמה העצמית של העובד והעובדה שיש לשמור ולקדם תחרות וכלכלה חופשיים תוך שמירה על מעבר מהיר וחופשי של מידע במשק.

עם זאת, ככל שהמיזם של היזם העובד קשור לתחום העיסוק של מקום העבודה שלו או כולל שימוש בסודות מסחריים של מקום העבודה שלו, בהחלט ייתכן והיכולת של היזם העובד לפתח את המיזם שלו תהיה מוגבלת על ידי סעיף האי תחרות בהסכם ההעסקה שלו.

באופן כללי נקבע כי סעיפי אי-תחרות ייאכפו רק אם בית הדין ישתכנע כי התקיימו אחד מאלה: (א) קיים סוד מסחרי השייך למעביד הקודם, שאת חשיפתו זכאי המעביד הקודם למנוע; (ב) המעביד הקודם השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד, וכתמורה התחייב העובד שלא לסיים את עבודתו אצל המעביד למשך תקופה מסויימת; (ג) העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבותו שלא להתחרות; (ד) העובד הפר חובת אמון ותום לב המוטלת עליו. יש לציין כי בית-הדין הבהיר כי אין המדובר ברשימה סגורה הכוללת את כל המקרים האפשריים.
חשוב לציין כי גם אם מתקיימים מי מהתנאים, בית-הדין אינו מחוייב לתת תוקף לתניית אי תחרות כפי שנוסחה והדבר ייבחן על פי מכלול העקרונות והאינטרסים הנוגעים לעניין ועל פי מכלול הנסיבות הפרטיות של המקרה.

לסיכום, ככל שעובד מחליט לנסות את מזלו ולצאת לדרך חדשה כיזם (גם אם רק בזמנו הפנוי) מומלץ (א) לבחון את הסכם העבודה עליו הוא חתום, (ב) להימנע מפיתוח של מוצר או עסק בתחום שבו הוא עוסק במקום העבודה או במקרה כזה, לנסות להסדיר זאת מראש, ו- (ג) להימנע מקידום עסקיו במהלך שעות העבודה ובשימוש באמצעים של מקום העבודה לצורך מטרה זו.

* האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.


הפוסט נכתב על ידי משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ושות’


משרד עמית פולק מטלון ושות’ נוסד בשנת 1956 ומהווה אחד המשרדים המובילים בישראל בכל תחומי המשפט המסחרי. המשרד מונה צוות מקצועי ומיומן של מעל ל-70 עורכי דין מקומיים ובינלאומיים. מחלקת ההייטק של המשרד מייצגת, בין היתר, חברות טכנולוגיה מובילות, עשרות רבות של סטארט-אפים, קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, קרנות אקוויטי, אנג’לים וחממות בתחומי התוכנה, חומרה, תקשורת, אינטרנט, מדיה חדשה, בטחון לאומי, קלינטק, מדעי החיים ועוד.

המשרד מלווה את היזמים וחברות ההייטק בפעילותם השוטפת החל משלב הרעיון דרך הקמת החברה, הסכמי מייסדים, הלוואות, הסכמי השקעות, קבלת תמריצים ממקורות ממשלתיים, קניין רוחני, הסכמים מסחריים, מיזוגים ורכישות, עסקאות אסטרטגיות ובינלאומיות ועוד.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

2 Comments on "רוצים להתחיל סטארטאפ תוך כדי עבודה במקום אחר? תחשבו פעמיים"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
משה קפלן
Guest
ידידי הסטרטאפיסטים, שלא ירפו ידיכם מהפוסט הנ”ל. אם אתם עובדים ביום בחברה שמפתחת מוצרי תוכנה לבנקים ואתם רוצים לעשות כל מוצר אחר (כולל מוצר לחברות ביטוח), אין שום בעייה לפתח אותו בלילות. כל מה שצויין לעיל יושב בגבול בין זכות הקניין לבין חופש העיסוק, שני חוקי יסוד ולכן בית המשפט לא ירוץ לחתוך באגריסיביות בנושא. בנוסף אלא אם מדובר על מקרה מובהק לחלוטין, המעסיק יזהר מאוד מלבצע תביעה כזאת, כי המשמעות כלפי העובדים הנוכחיים בחברה תהיה קטלנית. לסיכום, אם אתם הולכים להשת%$ן מהמקפצה ולפתח מוצר שזהה למה שהמעסיק הנוכחי שלכם עושה, אז באמת כדאי שתתפטרו. אם לא, שום דבר רע… Read more »
‫טל עובדיה‬‎
Guest
‫טל עובדיה‬‎

אשמח להתייעצות. אני אומנם לא עוסקת בתחום ההייטק אך הנני מנתחת לב שכירה בבית חולים שלא אציין את שמו. בשעות הערב לאחר שעות עבודתי הפורמאליות המצאתי תרופה חדשה לחולי לב. רשמתי אותה כפטנט אך בית החולים בו אני עובדת טוען שהתרופה בבעלותו. האם הוא צודק? אני אשמח לדעת יותר מבחינה משפטית כי אני שוקלת להגיע לתביעה

wpDiscuz

תגיות לכתבה: