הצצה לעתיד: כנס הסינגולריטי הראשון נערך היום בישראל

כנס הסינגולריטי הראשון נערך היום בתל אביב. במסגרת הכנס הרצו מרצים מכל העולם כיצד יראה העתיד, וכיצד הוא משפיע עליכם כבר היום

סלים איסמעיל בכנס הסינגולריטי הראשון בישראל, מקור: ישראל הדרי

הבוקר (ד’) התקיים כנס הסינגולריטי הראשון בישראל. הכנס אורגן על-ידי דה-מרקר ואוניברסיטת סינגולריטי האמריקנית, והתקיים בחסות קרן רמון. במסגרת הכנס סקרו מומחים מתחומים שונים בעולם הטכנולוגיה כיצד הם רואים את העתיד הקרוב והעתיד הרחוק של עולם הטכנולוגיה מתפתח, ואיפה אתם תהיו כשזה יקרה.

הסינגולריות עצמה מוגדרת בתור אותה נקודת זמן עתידית בה התקדמות הטכנולוגיה תאפשר את ייצורם של מחשבים ומכשירים שיהיו מסוגלים לבצע דברים שיהיו על סף ההבנה האנושית. אותה נקודה בה היכולות של המחשבים עדיין נמצאות בטווח ההבנה האנושית, רגע לפני שהיא עוזבת את ההבנה האנושית מאחור, היא הסינגולריות.

מליניארי לאקספוננציאלי

אחד המוטיבים החוזרים בכנס, ומושרש עמוק בקרב מי שחוקר את הסינגולריות, הוא המעבר מגדילה ליניארית לאקספוננציאלית. המוח האנושי, סיפר ריי קורצוויל (Ray Kurzweil) בהרצאת וידאו בכנס, הורגל במשך אלפי שנים של אבולוציה לחשוב בצורה ליניארית. האדם רואה חיה אותה הוא צד, מחשב את כיוון התנועה שלה ומנבא לאן היא תתקדם, ואז פועל למקם את עצמו בנקודה הטובה ביותר להשלים את הציד ולהרוג את החיה.

חשיבה ליניארית זו ליוותה תהליכי חשיבה רבים עד לעידן המודרני. אבל, בעידן המידע בו אנחנו נמצאים היום, אנחנו מתחילים לראות יותר ויותר דוגמאות למקרים בהם המודל הליניארי מוחלף לטובת מודל גדילה אקספוננציאלי. דוגמאות אלה קיימות, למשל, בכמות האנשים המחוברים לרשת האינטנט מהקמתה ועד היום, בגדילה בכמות המידע מהקמתה ועד היום, ועוד דוגמאות רבות אחרות.

לא בכדי, קל למצוא דוגמאות הקשורות לעולם המידע. זאת, משום שמהפכת המידע והעידן הדיגיטלי בו אנו נמצאים היום מאפשרים את התרחשותן של יותר ויותר תופעות גדילה שכאלה. בניגוד להישנות ההולכת וגוברת של תהליכים מהירים אלה, המוח האנושי נשאר רובו ככולו ללא שינוי, ורובנו, כולל מקבלי ההחלטות, עדיין חושבים בצורה ליניארית.

אוניברסיטת סינגולריטי

מקור: צילום מסך מאתר אוניברסיטת סינגולריטי

כדי להתגבר על הקושי הזה, הוקמה אוניברסיטת סינגולריטי בעמק הסיליקון. האוניברסיטה שמה לעצמה מטרה לעזור לחנך ולהרחיב את האופקים של התלמידים שלה בכל הקשור בחשיבה בצורה חדשה, כזו שתכיל את החשיבה האקספוננציאלית הנדרשת בעידן החדש שבפתחו אנחנו נמצאים. למשל, במסגרת הלימודים בחלק מהמסלולים באוניברסיטה, מתבקשים הסטודנטים, כפרויקט סיום, לייצר פרויקט שיש לו פוטנציאל לעזור ולהשפיע על חייהם של מיליארד אנשים.

הכנס חולק למספר נושאים ותחומים, כאשר כל מרצה מתרכז באחד ומנסה לתאר כיצד הוא רואה את ההתפתחות שלו בעתיד הקרוב, ובעתיד האקספוננציאלי. אחד המרצים היה דן בארי (Dan Barry), אסטרונאוט מנאס”א שהשתתף בשלוש טיסות חלל במעבורות ועשה ארבע הליכות חלל. הוא סקר את עולם הרובוטים, וניסה לתאר את העתיד בו הרובוטים יכולים לבצע את כל הפעולות שאנחנו רוצים שהם יבצעו. ישנם לא מעט סרטים שניסו לתאר את העתיד הזה, בין היתר WALL-E של פיקסאר, ואחת ההשלכות הברורות שלו היא, כמובן, כאשר האנושות לא חייבת יותר לבצע פעולות פיזיות כלשהן, שכן הרובוטים יכולים להחליף אותן, כיצד ישתנו חייהם? בסרט של פיקסאר התייחסו לסוגיית השמנת היתר, אך יכולות להיות לכך כמובן השלכות נרחבות הרבה יותר.

לשים בינה מלאכותית על פלטפורמה שמסוגלת לנוע במרחב ישנן השלכות חיוביות ושליליות, סיפר בארי. ברגע שיהיו לנו מיליארדי רובוטים, אנחנו בעצם נגדל מגיל אפס עם רובוטים לצידנו, שיתעדו את חיינו ויהיו חשופים לכל סודותינו הכמוסים. יש לכך יתרונות וחסרונות. בנוסף, אם השותף המלאכותי יהפוך להיות טוב מספיק, אנחנו עשויים לוותר על יצירת קשרים חברתיים.

Disruption בעולם הרפואה

עתיד הרופאה גם הוא עובר טלטלה, או disruption אם תרצו, בשנים האחרונות. אחד הגורמים המשפיעים על תהליכי ה-disruption בעולם הרפואה הוא העובדה שמדובר במקצוע שרובו ככולו לא השתנה כמעט במשך כמה מאות שנים. לעומת זאת, במהלך העשורים האחרונים השתנו מן הקצה אל הקצה הכלים בהם יכולים להשתמש רופאים לאבחון ולטיפול בבעיות רפואיות.

למשל, אחת הדוגמאות שהוצגו בכנס היא גישה חדשה לבדיקת יעילותם של סטנטים בקרב חולי לב. הטיפול השגור עד היום הוא כניסה עם מכשירים אנדוסקופיים ולנסות לבדוק את מצב העורקים מבפנים. היום, מתפתחת גישה חדשה העושה שימוש בסריקות CT ללב בשילוב עם תוכנה חדשה, אשר יודעת לייצר את המבנה התלת-ממדי של העורקים סביב הלב, אלה שהותקנו בהם סטנטים ואלה שאין להם, ויכולה להשוות את כמות הדם העוברת בכל אחד מהם. בכך, נחסך מהחולה הצורך לעבור טיפול פולשני, והרופא מצדו מקבל נתונים מספריים ממוקדים על התקדמות תהליך ההבראה.

דוגמא נוספת היא חיישנים מהדור הבא. היום, כאשר כמעט בכל כיס ישנו סמארטפון בעל כוח מיחשוב חזק מרוב המכשירים הרפואיים הרגילים, הוא יכול להפוך לכלי אבחון ראשון במעלה. זאת, במיוחד במדינות מתפתחות, בהן האוכלוסייה המקומית דילגה על השלב של תקשורת קווית ועברה ישר לסלולרית, כגון חלק ממדינות אפריקה, ומכשירים סלולריים בהן נפוצים יותר מאשר כלי אבחון מערביים. חברות סטארטאפ ברחבי העולם מפתחות כלים זולים שיתחברו לסמארטפון ויהפכו אותו לכלי דיאגנוסטיקה.

ראו למשל את NETRA, שהוא למעשה תוסף המורכב על הסמארטפון ומאפשר למצלמת המכשיר לצלם את העין ולעזור לבצע אבחונים שונים מרחוק. עלות יחידת NETRA היא 2 דולרים, והיא פותחה במעבדות המחקר של MIT. במחיר זול כל כך, היא יכולה להיות פתרון יישומי במדינות מתפתחות, בהן הגישה למכשור רפואי מתקדם ויקר יותר אינה אפשרית.

מקור: תמונת מסך מאתר הפיתוח של מעבדות MIT

לדבר אל הרכב – תחבורה בעתיד

את עולם התחבורה של המחר ייצג בכנס בראד טמפלטון (Brad Templeton), שמעבר להיותו מרצה באוניברסיטת סינגולריטי ובכיר ב-EFF, הוא גם עובד היום עם גוגל על פרויקט הרכב האוטונומי של החברה. למי שטרם יצא להכיר, גוגל מפתחת מזה מספר שנים כלי רכב שיוכלו לנווט את רחובות העיר, והדרכים הבינעירוניות בבטחה, ללא מעורבות אדם.

רחוב לומברד בסן פרנסיסקו. המכוניות האוטונומיות של גוגל היו גם פה.

מדובר למעשה בסט חיישנים מתוחכם, הכולל רכיב ניתוח בזמן אמת, המסוגלים יחדיו להסתכל על הסביבה שמסביב לרכב, 360 מעלות, ולנתח בדיוק מה מתרחש וכיצד על הרכב לפעול כדי להגיע ליעדו. במסגרת הניסויים של הרכבים הללו, הם נסעו בתוך מרחבים עירוניים וידעו לעצור במעברי חציה, גם כאשר משהו מתפרץ לכביש (המחשב בלם, לא האדם שישב בכסא כגיבוי), ולהגיע מנקודה לנקודה.

הרכבים של גוגל צברו עד כה ניסיון מצטבר של כ-300,000 ק”מ של נסיעה אוטונומית בכבישי ארצות הברית. בתוכם כלולים נסיעה בתוך סן פרנסיסקו, כולל רחוב לומבארד (הרחוב המפותל בעולם), ונסיעה באוטוסטרדה מספר 1 בקליפורניה, שעוברת לאורך קו החוף האוקיאנוס השקט.

האפשרויות הטמונות לשינוי בעולם התחבורה רק מתחילות להתממש, וזהו קצה הקרחון. למעשה, הציג טמפלטון, לדעתו ניתן יהיה לראות בקרוב את חוק מור פועל גם בכל הקשור להתפתחות כלי רכב. זאת, במיוחד כאשר אנחנו מביאים בחשבון שאל המכוניות שלנו נכנס יותר ויותר מיחשוב, שמאפשר למכונית לעשות יותר ויותר דברים, בלי קישוריות ועם קישוריות לרשתות מידע.

למשל, בעתיד ייתכן ויהיו לנו רכבים אוטונומיים עירוניים, שיהיו בנויים מלכתחילה למשימות ייעודיות. למשל, צי אחד יכול להיות מיני רכבים שנועדו לקחת נוסע אחד, על מטענו, מנקודה לנקודה במרחב העירוני. צי אחר יהיה רכבים גדולים יותר לכמות נוסעים בו זמנית גדולה, וצי אחר יהיה צי משימות שיהיה בנוי כמו טנדרים, ויאפשר ביצוע משימות. אם נוכל לשכור בכל פעם שנרצה את אחד מהרכבים הללו לצורך משימת נסיעה אחת ספציפית, נוכל בכל פעם להזמין בדיוק את הרכב המתאים ביותר לאותה משימה.

בכך נחסך מאיתנו הצורך לנחש מראש, במעמד רכישת הרכב הבא שלנו, מה יהיו הצרכים שלנו. למשל, האם בשביל נסיעה של אדם אחד אנחנו צריכים מכונית לחמישה? האם בשביל נסיעת שטח פעם בחודש (במקרה הטוב) אנחנו באמת צריכים ג’יפ במרחב העירוני? במקום לנסות להתפשר היום על הפתרון הטוב ביותר, שכולל כמה שיותר פונקציות, ויקר (לנו ולסביבה) בהתאם, אולי בעתיד נוכל לשכור רכבים לפי הצורך האמיתי שלנו בכל נקודה ונקודה.

Avatar

נדב דופמן-גור

עו"ד העוסק בתחומי דיני הטכנולוגיה, דיני פרטיות וקניין רוחני. מרצה ומנטור לסטארטאפים, ובעל ניסיון רב-שנים בפיתוח ווב (http://about.me/nadavdg).

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: