מדוע serverless הוא הדבר הגדול הבא?

מהי הבשורה האמיתית של serverless ולאן הוא צפוי להתפתח בקרוב?

serverless

קרדיט צלם\תמונה: Monty Rakusen, Getty Images Israel

מאת יואב לייטרסדורף, עופר שרייבר, אירן רזניקוב, ועידן ניניו.

Serverless הוא שירות ענן שבו הספק מקצה את המשאבים הנחוצים למשתמש בהתאם לצריכה בזמן אמת, כך שהוא אינו נדרש לשלם מראש עבור נפח או שרתים ייעודיים. שירות זה מהווה פריצת דרך טכנולוגית מרשימה ואנו צופים כי בעתיד הקרוב שוק זה יחווה נקודת מפנה משמעותית.

Serverless הוא השלב הבא בהתפתחות ה-“תשתית כשירות” (Infrastructure-as-a-Service) בענן. טכנולוגיה זו הופכת את התשתית לשקופה מבחינת מפתחים, כך שסביבת הריצה והניהול שלה הופכים וירטואליים לחלוטין. ארכיטקטורת ה-serverless, אשר מכונה לעיתים “פונקציה כשירות” (Function-as-a-Service), מאפשרת למפתחים לבצע פעולות מבלי לדאוג לשרתים, מכונות וירטואליות או משאבי מחשוב בסיסיים אחרים.

ישנם מספר יתרונות ברורים באימוץ של ארכיטקטורת Serverless:

תהליך פיתוח זריז (Agility) – בשימוש ב-serverless, מפתחים אינם נדרשים להקים, לנהל או להתאים את השרתים ועל כן יכולים לזנוח את מלאכת ניהול התשתיות. הדבר מפחית בצורה משמעותית את הוצאות התפעול הכלליות בתוך הארגון. Serverless הולך יד ביד עם ארכיטקטורת Microservices, אשר אף היא טומנת בחובה יתרונות משמעותיים של מהירות וגמישות בפיתוח.

סְקֵלָבִּילִיוּת – יתרון משמעותי נוסף הוא הסקלביליות ש-serverless מאפשר בשדרוג והוספת משאבי מחשוב, ללא תלות בצוותי ה-DevOps. יישומי serverless יכולים להסתגל בצורה מהירה, חלקה ואוטומטית לשינויים קיצוניים בכמות התעבורה, כאשר מספר היוזרים הפעילים עולה או יורד בצורה משמעותית.

מודל חיוב (Billing) – התשלום עבור שימוש בפלטפורמות serverless מתבצע רק עבור השירותים הנצרכים. דהיינו, מודל תשלום-לפי-שימוש (Pay-per-usage) שבו לקוחות משלמים רק כאשר פונקציה מתבצעת. מודל החיוב הייחודי הופך אותו לאידיאלי עבור microservices עם דרישות עומס נמוכות ויישומים עם שינויים קיצוניים בכמות התעבורה. בניגוד לסביבות המסורתיות, אין צורך בתשלום מראש עבור מכונות וירטואליות או קונטיינרים, שלעיתים קרובות לא נמצאים בשימוש מתמיד.

סקיוריטי – serverless מתאפיין במספר יתרונות סקיוריטי, בין היתר בשל העובדה שהארגון לא נדרש לנהל את השרתים. כתוצאה מכך, הופכות התקפות מניעת שירות (DDoS attacks) להרבה פחות מאיימות, ויכולות הסקלביליות האוטומטיות מסייעות בהקטנת הנזק הפוטנציאלי שבהתקפות מסוג זה. כמו כן, שימוש ב-serverless מונע מתוקפים לנצל נקודות תורפה של מערכות ההפעלה ולהתקין נוזקות על השרתים הארגוניים.

ענקיות הטכנולוגיה כבר מהמרות על התחום

Serverless אינו פתרון נישתי שנועד רק עבור ארגונים טכנולוגיים מתקדמים. להיפך, הוא משנה את הדרך שבה מפתחים פורסים ומנהלים יישומים מורכבים ויש לו אף השלכות נרחבות על הצורה שבה ארגונים מספקים את היישומים שלהם ללקוחות. תחום רלוונטי מעניין בהקשר זה הוא יישומי IoT, שמשלבים בתוכם מיליארדי מכשירי קצה אשר עושים שימוש באותן תשתיות בו זמנית. בזכות יתרונותיו הרבים, כדוגמת הסקלביליות והחיסכון בעלויות, serverless עתיד להפוך לשחקן מפתח באימוץ של טכנולוגיות מסוג זה.

ענקיות כגון אמזון, גוגל, מיקרוסופט ו-IBM כבר מציעות פלטפורמות serverless. בדומה לטכנולוגיות רבות אחרות הקשורות בענן, אמזון הייתה החלוצה בתחום כשהשיקה את AWS Lambda בשנת 2014, ונדמה כי היא מאד מאמינה בטכנולוגיה זו. בכנס ServerlessConf שנערך באפריל האחרון באוסטין, הצהיר טים ווגנר, מנכ”ל שירותי AWS Lambda, כי ישנה מגמה הולכת וגדלה של ארגונים המאמצים את הטכנולוגיה.

גם ספקי שירותי ענן אחרים חולקים את אותה השקפה בנוגע לעתיד התחום. כך למשל, ג’ייסון מקג’י, סמנכ”ל ומנהל הטכנולוגיות הראשי של IBM Cloud, הצהיר כי האנליסטים של חברת IBM צופים כי שוק הפונקציה כשירות (FaaS) יגדל פי 10-7, עד לשנת 2021. הצהרה זו נתמכת בנתוני דו”ח שפורסם על-ידי Markets and Markets, לפיו שוק ה-serverless עתיד לצמוח מ-1.88 מיליארד דולר (נכון לשנת 2016) ל-7.72 מיליארד דולר עד לשנת 2021.

ההצהרות הפומביות מצדם של גופים אלו מרמזות כי הם מושקעים בצורה נרחבת בתחום ה-serverless. אך מבט מעמיק יותר על התחום חושף כי הוא מעניין לא רק ספקי ענן בולטים; אנחנו עדים כבר כיום להתעוררות אקו-סיסטם שלם של סטארט-אפים בתחום.

serverless infographic

האקו-סיסטם של serverless, כפי שמוצג מעלה, מתפתח בשני תחומים עיקריים:

פלטפורמות (Platforms) – לצד ספקי הענן הגדולים, ניתן להבחין בשפע של פלטפורמות ומערכות קוד פתוח חדשות שנועדו לאפשר למפתחים את היכולת לאחסן, לפרוס ולהריץ את יישומי ה-serverless.
דוגמה אחת היא Iron.io שגייסה עד כה 17 מיליון דולרים, ומציעה פלטפורמת serverless לאפליקציות, שבאמצעותה יכולות חברות להריץ את האפליקציות על גבי ענן ציבורי, פרטי או אפילו על השרתים המקומיים שלהן.

שירות מעניין אחר הוא Webstack, שפיתחה חברת ניהול זהויות כשירות (Identity-as-a-Service) Auto0. החברה מציעה פלטפורמה לתמיכה במגוון אינטגרציות ומאפשרת למפתחים לבנות יישומים מבלי להתחשב באילוצי התשתית.

מאיצי הטכנולוגיה (Enablers) – הפתרונות הללו מאפשרים אימוץ של פלטפורמות ומערכות serverless באמצעות פישוט תהליכי האינטגרציה והשימוש בסביבות serverless. תחת הקטגוריה של מאיצי הטכנולוגיה ישנם כלי פיתוח וניטור, כמו גם פתרונות סקיוריטי ייעודיים.

דוגמה לכלי פיתוח מעניין הוא פתרון הקוד הפתוח של חברת Serverless, שמספקת תשתית גנרית המאפשרת למפתחים לבנות, לפרוס ולהפעיל ארכיטקטורות serverless על גבי כל ספקי הענן המובילים.
דוגמא נוספת היא Stackery, פלטפורמה לניהול התפעול של סביבות ה-serverless. החברת מציעה הקצאת תשתיות ומאפשרת נראות ושליטה של כל שלבי תהליך הניהול של יישומי serverless. חברה מעניינת אחרת היא IOpipe, שמספקת כלים לניטור ואיתור באגים ביישומי serverless.

אף שאחד היתרונות הגלומים בטכנולוגיות serverless הוא סקיוריטי, הרי שבדומה לטכנולוגיות חדשות אחרות, גם היא אינה חסינה מפני תקיפות סייבר, ועם חלוף הזמן, יתגלו חולשות נוספות שיש לתת עליהן את הדעת.

Twistlock, חברת סקיוריטי המפתחת פתרונות עבור טכנולוגיות ענן, שגייסה עד כה 30 מיליון דולרים, מציעה פתרונות ליישומי serverless באמצעות למידת מכונה וטכניקות מתקדמות לאיסוף מודיעין הנוגע לאיומי סייבר [גילוי נאות: YL Ventures היא משקיעה ב-Twistlock].

המאמצים המוקדמים

באמצעות serverless, מפתחים בארגונים יכולים להתמקד בכתיבת קוד במקום לבזבז משאבים על ניהול משימות הכרוכות בתפעול יישומים. נטפליקס היא דוגמה מצוינת לכך. דמיינו לעצמכם איזו תשתית נדרשת על מנת לתת שירות ליותר מ-100 מיליון מנויים ברחבי העולם, עלויות האחסון שכרוכות בכך וניהול של משאבי מחשוב בקנה מידה כזה. נטפליקס היא משתמשת ענן ידועה ובשנת 2016 הודיעה כי השלימה את תהליך המעבר לענן וכעת תשתיותיה מבוססות על מחשוב ענן באופן מלא. נטפליקס היא תומכת נלהבת של AWS Lambda, והיא מנצלת את טכנולוגית ה-serverless להעברת קבצי מדיה, גיבויים, הקמת שרתים וישומי ניטור. ארגונים בולטים נוספים, כדוגמת אקספדיה, קוקה קולה ואדובי הצטרפו גם הם לגל ה-serverless.

ההזדמנויות הגדולות

טכנולוגיית serverless אינה מייתרת לחלוטין צורך בתפעול. שכן, תפעול בא לידי ביטוי לא רק בניהול שרתים, אלא גם, בין היתר, בפעולות של ניטור, אחסון, אבטחה, הפצה ועוד. אף שהוצגו למעלה יתרונות רבים בדבר הטכנולוגיה, יש לזכור כי היא עוד נמצאת בחיתוליה, דבר שמביא עמו מספר אתגרים אינהרנטיים. אתגרים אלה יוצרים הזדמנויות נהדרות עבור סטארטאפים לבנות פתרונות חדשים, למשל, בתחומים הבאים:

היעדר כלים מתאימים – כיום עוד לא קיימים בשוק (או נמצאים בשלב מאוד התחלתי) כלים לניטור, פיתוח, יצירת לוגים, ואיתור באגים.

תלות בספקים (Vendor lock in) – ישנם הבדלים בין פלטפורמות ה-serverless שמציעים ספקי הענן השונים. כמו כן, לכל ספק יש העדפות שונות באשר לנקודות האינטגרציה, התצורה ועוד. על מנת להחליף ספק, לקוחות ידרשו ככל הנראה לשנות את הקוד, את כלי התפעול ואולי אפילו את ארכיטקטורת התוכנה.
ביצועים – ספקי הפלטפורמות לא מתחייבים לביצועים ברמה מסוימת, וייתכן כי לפונקציות ייקח זמן לא מבוטל להגיב, במיוחד במקרים שבהם עבר זמן מה מאז ההרצה האחרונה שלהן. עבור יישומים רבים זו עשויה להיות בעיה משמעותית.

טכנולוגיית serverless מוטמעת כיום בארגונים רבים בכל רחבי העולם, והתחום החדש הזה עתיד לספק הזדמנויות השקעה מעניינות רבות. אנו צופים כי מפת ה-State of Serverless המוצגת מעלה תתפתח באופן משמעותי בשנים הקרובות, יחד עם גל נוסף של חדשנות.

הכתבה פורסמה לראשונה באנגלית באתר Venturebeat.

הכתבה נכתבה על ידי יואב לייטרסדורף (שותף מנהל), עופר שרייבר (שותף), אירן רזניקוב (Associate) ועידן ניניו (EIR) מ-YL Ventures

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

8 Comments on "מדוע serverless הוא הדבר הגדול הבא?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
יהונתן
Guest

מאמר מסקרן ומתומצת שעושה סדר גם למתכנת מנוסה כמוני
תודה!

משתמש אובונטו
Guest
משתמש אובונטו

כל פעם אותו סיפור. צריך להבין שserverless מתאים לתרחישים מאוד ספציפיים שהם נדירים יחסית במערכות תוכנה. זה מקרים שבהם לא צריך state, לא צריך חיבור למקורות מידע כמו בסיסי נתונים, לא צריך לשמור דברים ולא צריך לשלוף דברים ואין תלות במערכות חיצוניות.
זה טוב בעיקר להרצת אלגוריתם על קלט קיים שנותן תוצאה מסויימת.

נישה זניחה ושולית בעולם פיתוח התוכנה.

משתמש סרברלס
Guest
משתמש סרברלס

מה הבעיה עם חיבור לבסיס נתונים בserverless?
אפשר לעשות שהחיבור למסד הנתונים הוא גלובלי

לא משתמש סרברלס
Guest
לא משתמש סרברלס

אתה מתחבר למסד נתונים אז זה כבר לא serverless. לא?
הרי יש שרת שצריך לנהל את הDB.
אני באמת שואל כדי להבין איפה עובר הגבול בשביל שזה יקרה serverless. האפקליציה שלך חייבת להתחבר לDB, אז על פניו נשמע לי שהיא חייבת סרבר.

אחד שממש לא יודע
Guest
אחד שממש לא יודע

תמיד יש שרת db ושרת שמריץ לוגקיה פשוט רוב החברות מריצות את זה על אותו שרת, שזה אחלה אם יש לך יוזר וחצי אבל כשמדובר בסקייל זו הדרך לעבוד, לא גימיק ולא נעליים. אם תחשבו על זה זה בדיוק אותו מוצר כמו app Engine שגוגל הוציאה לפני 7 שנים, אז העולם עוד לא היה מוכן היום כן..

משתמש אובונטו
Guest
משתמש אובונטו

זה כבר לא serverless ולדעתי גם לא יעבוד בהרבה מהפלטפורמות.

אחד
Guest

כי זה באזז וורד…

נדב
Guest

מטרה שמנה ומרתקת להאקרים של הדור הבא.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: