קצת לפני שתהפכו את סקראם לפס הייצור להצלחה שלכם

לממש SCRUM זה לא פשוט ולא תמיד נכון. אבל אם השתכנעתם שזה הפתרון שמתאים לכם, זה הזמן לקרוא עוד ולנסות. אז הנה קצת על השיטה (או בעצם אוסף השיטות) שסוחפת את השוק בשנים האחרונות.

צילום: flickr, cc-by, Robert S. Donovan

אחרי שהבנו את הטעויות שרבים עושים בבחירת שיטת ניהול פרויקטי התוכנה המתאימה להם, ולמדנו מתי להשתמש בשיטת מפל המים (Waterfall) הגיע הזמן לדבר על השיטה (או בעצם אוסף השיטות) שסוחפת את השוק בשנים האחרונות.
.

אתה חייב לעבור ל-SCRUM

סביר להניח ששמעתם את אחד מהמשפטים הבאים בשנתיים האחרונות: כולם כבר שם, המשרה המבוקשת ביותר בשוק היא SCRUM Master או איך אתה מעז לעבוד עם גאנטים… האם הם צודקים?

התשובה היא כרגיל – כן ולא…
/

נחזור לתיאוריה

כדי להבין מה עומד בבסיס שיטת ה – SCRUM ושיטות ה – Agile למינהן, נצטרך לחזור לארגונים התעשיתיים הגדולים שהתבססו על פסי ייצור וציוד הוני (שם קוד למכונות שעולות הרבה מאוד כסף). בארגונים אלו מחיר הייצור מתבסס על שני גורמים: עלות משתנה (עלות חומרי הגלם והפועלים ליד המכונות) ועלות קבועה (עלות המימון לרכישת המכונות). לכן על מנת להרוויח כמה שיותר (או כדי להציע מחיר תחרותי יותר), נדרשו בעלי המפעל לנצל בצורה טובה יותר את הציוד ההוני ע”י אחת מהפעולות הבאות (או שילוב שלהן):

  • להגדיל את תפוקת פס הייצור ע”י שימוש במשמרות (שימוש בכ”א זול יחסית על מנת לדאוג שהציוד היקר יעבוד כמה שיותר מסביב לשעון).
  • הקטנת זמן השבתת המכונות ע”י אחזקת טכנאים שזמינים לכל תקלה, גם במחיר שאותם טכנאים “ישתו תה” רוב היום.
  • הגדלת יעילות ע”י הבטחה שבכל זמן נתון יהיו חומרי גלם זמינים בכניסה לפס הייצור וכי תוצרי פס הייצור יגיעו ללקוחות כמה שיותר מהר (באפרים וצמצום מלאי בתהליך).
  • הגדלת ריווחיות ע”י תעדוף ייצור מוצרים בעלי שיעור ריווחיות גבוה על פני מוצרים בעלי שיעור ריווחיות נמוך, וזאת כאשר שיעור הריווחיות הוא יחסי לזמן ניצול קו הייצור (אם מוצר רווחי פי שניים ממוצר אחר אבל לוקח פי 5 זמן מפס הייצור, נעדיף לייצר דווקא את המוצר “הפחות ריווחי”).

שילוב השיטות הללו הקרוי Lean שינה את העולם התעשייתי בשנות השישים והשבעים, כאשר המובילות באימוץ השיטה הזאת היו התעשיות היפניות בכלל ותעשיית הרכב בפרט.

מכונות, פסי ייצור? מה זה קשור לתוכנה?

אם נחזור לעולם שאנחנו מכירים, וננסה לחשוב מי זה אותו משאב מסתורי שעלותו גבוהה ותוצרי הארגון ללקוח תלויים בו אז נגלה שמדובר על… נכון, מהנדסי התוכנה. שיטת ה – SCRUM פיצחה את הנקודה הזאת והציגה פתרון שמטרתו: הגדלת תפוקות הארגון כולו, על בסיס ניצול טוב יותר של המשאב היקר ביותר בארגון.

SCRUM מייצגת פתרון גמיש יותר שמטרתו לפתור את בעיית ניהול פרויקטי התוכנה שנדמה לעיתים כי הם מתנהלים ע”י שיפוצניק:
  • הקטנת מחזורי הפיתוח: כך שניתן יהיה לספק תוצרים ללקוחות בתכיפות גבוהה יותר (פעם בשבועיים עד חמישה שבועות).
  • הקטנת זמן השבתת המהנדסים ע”י הצמדת מנהל מוצר לצוות הפיתוח שזמין לתשובות מיידיות.
  • הקטנת מלאי בתהליך ע”י הצמדת אנשי אבטחת איכות שמסייעים בבדיקת התוצר מיד עם כתיבתו ולא ממתינים לתאריך עתידי כלשהוא.
  • הגדלת ריווחיות ע”י תעדוף משימות בעלות ערך גבוה לארגון עם עדיפות למשימות שגוזלות זמן קצר ממהנדסי התוכנה ומסייעות בצורה משמעותית לשורה התחתונה בדוח הרווח וההפסד.
מצויין! אז כדאי להטמיע!
.
אז זהו שלא… תמיד. אם צוואר הבקבוק שלכם בארגון הוא גוף השיווק שלא יכול לתת תוצרים בזמן, או לחלופין עדיין לא זכיתם בחוזה ראשון ואתם תלויים בזמן התגובה של החברה ללידים, עבודה בשיטת SCRUM יכולה לגרום לבעיות מהותיות. זאת מכיוון שהמשאב הקריטי בארגון שלכם אינו מהנדסי התוכנה (אל תעלבו, גם אני נפגעתי כששמעתי את זה בפעם הראשונה) אלא גורם אחר. לכן על מנת לתת תפוקה מקסימלית לארגון אתם תצטרכו להקדיש משאבים רבים כדי לסייע למשאב הקריטי במענה הקצר ביותר (בצבא קוראים לזה דקת קריאה).
.

אז איך מממשים SCRUM?

  • קובעים זמן להוצאת גרסה. משך הזמן הזה נקרא Sprint ובסיומו תשחררו גרסת תוכנה הניתנת להתקנה ונקייה ככל האפשר מבאגים.
  • קובעים פגישות הכנה לספרינט (Sprint Analysis). בפגישות אלו תנתחו את הדרישות העדכניות ותחליטו אילו תכולות נכנסות לספרינט הקרוב. כמו כן תעריכו מה צריך לבצע כבר בספרינט הקרוב על מנת שניתן יהיה להוציא לפועל משימות אחרות בספרינט הבא והזה שלאחריו (לדוגמה חקר טכנולוגיה, אפיון צרכים או בדיקת התכנות).
  • קובעים פגישה יומית (Standup). בפגישה זו כל אחד מחברי הקבוצה יענה על שלוש שאלות: מה עשיתי ביום האחרון? מה אני הולך לבצע ביום הבא? ומה החסמים שיש לי? אני אוהב לעשות את הפגישה הזאת בתחילת יום העבודה, אבל אם הצוות שלכם יצירתי בשעות ההגעה, ניתן לקבוע שעה שמוסכמת על כלל החברים.
  • קובעים SCRUM Master. תפקיד זה מקביל על פי רב לראש צוות ותפקידו לבקר את קצב ההתקדמות, לדאוג שה – Standup היומי לא יקח יותר מ – 8 דקות ולנהל את הפגישות השונות.
  • קובעים Product Owner. על בעל תפקיד זה לייצג את הלקוח ולתת תשובות מידיות (דקת קריאה כבר אמרנו?). אם מנהל המוצר שלכם זמין ויכול לשבת איתכם בחדר ו/או בחדר ליד ולתת תשובות רצוי לתת לו את התואר הזה. לעומת זאת אם הוא נוטה לבלות אצל לקוחות בצד השני של העולם, והוא לא חזק בהחלטות מיידיות, מומלץ למנות אדם מתאים שייצג אותו בהעדרו. ה – Product Owner אחראי על תעדוף המשימות השונות בהתאם לצורך העסקי והוא היחיד שמחליט על כניסה ויציאה של תכולות מהספרינט.
  • קובעים פרק זמן בסיום הספרינט לאיכות. על מנת לא להגיע עם תוצר לא יציב בדקה האחרונה לפני המסירה, קובעים מספר ימים בסיום הספרינט בהם נבצע Feature Freeze ונתקן באגים על מנת להגיע לתוצר איכותי.
  • מתחקרים ולומדים מהצלחות וכשלונות. קובעים פגישה בשם Sprint Review שבה כל אחד מחברי הקבוצה יציג את המלצותיו על מנת שניתן יהיה להשתפר בספרינט הבא.

איך מבטיחים כשלון ב – SCRUM?

  • מתנתקים מהארגון. אם הארגון שלכם לא מבין את השיטה, לא מוכן לסייע לכם ועובד בקבועי זמן של עצמו גם אם אין סיבה שהוא יהיה משאב קריטי, אז יש סיכוי טוב שאתם תקרסו מהר מאוד.
  • דוגלים בשיטה גם אם אתם לא משאב קריטי. כאמור אם המשאב הקריטי שלכם בארגון הוא ה – QA (דבר שיכול להצביע על ניהול לקוי בארגון אבל נשאיר את זה לפוסט אחר על משברים בחברות תוכנה), ואתם עדיין
  • מחליטים שאתם משחררים גרסה פעם בחודש, ולא בזמנים שהתוצרים נכנסים ל – QA, תגלו מהר מאוד שאתם מייצרים “מלאי בתהליך”. השורה התחתונה היא שאתם עובדים בצורה שפוגעת בכם ובתוצר הארגוני הכללי.
  • ממנים Product Owner שהזמינות שלו נמוכה. על מנת להתמודד עם משאבים שלא מצליחים להכפיף אותם לקבוצה, תהיו חייבים לייצר באפרים. אם זה בדמות Product Owner מתוך קבוצת הפיתוח, ואם זה ע”י בדיקות פנימיות.
  • מממשים קודם תכולות “כיפיות”. מימוש התכולות צריך להתבצע על בסיס התעדוף העסקי, גם אם כולם נכנסים באותו ספרינט וזאת על מנת להמנע מהפתעות (צו 8 או מחלה חו”ח).
  • מבקשים הערכת עלות ואז דורשים שיבוצע במחצית מהזמן. המימוש ב – SCRUM בנוי על אמון הדדי מצד כל הצדדים, ה – Product Owner אמון על התעדוף העסקי ומה נכנס ומה יוצא, ואילו המפתחים על הערכת העלות והחומרים הנדרשים. אם אתם חושבים שמישהו הגזים, תוכלו להוריד את נפח התכולה… לאחר מספר ספרינטים כל אחד מהשותפים ילמד כמה באמת לוקח לפתח כל דבר.
  • נלחצים אחרי הספרינט הראשון. כמו כל מיומנות חדשה, גם רכישת מיומנות הפיתוח ב – SCRUM תיקח זמן לחברי הקבוצה ולארגון כולו. צפו בשלב ראשון לירידה בתפוקות, באיכות ובשביעות הרצון. התמורה תגיע לאחר שלושה או ארבעה ספרינטים. רוצים לשפר את זמן ההטמעה? השקיעו בהרצאות, לימוד ותרגול.

השורה התחתונה

לממש SCRUM זה לא פשוט ולא תמיד נכון. אבל אם השתכנעתם שזה הפתרון שמתאים לכם, זה הזמן לקרוא עוד ולנסות. אנחנו פה כדי לשמוע על החוויות שלכם ולתת מענה בעת הצורך.

.


פרסומת: מחפשים עבודה בתור ראש צוות פיתוח?


משרד הפרסום המוביל JWT מחפש ראש צוות פיתוח להובלת צוותים בפרויקטים בתחום הפרסום.

דרישות המשרה:
ניסיון של לפחות ארבע שנים בפיתוח ב WEB, בעבודה עם HTML/JAVASCRIPT/PHP
ניסיון פיתוח ב FLASH ACTIONSCRIPT
ניסיון בהובלת צוותים בפרויקטים
יכולת עבודה עצמית, ראש גדול
היכרות עם ASP
היכרות עם MYSQL
היכרות עם Objective C – יתרון
היכרות עם Android SDK – יתרון

את קורות החיים יש לשלוח לכתובת המייל: Ronicaf487087@gmail.com

Avatar

משה קפלן

משה קפלן הוא מפתח ויזם. בשנים האחרונות הקים את חברת רוקטיר עם שותפים, סטארט אפ שהפך לחברה מובילה בתחום האצת ביצועים של מערכות תוכנה. בעל תואר ראשון בפיזיקה ומדמ"ח ותואר שני בהנדסה, לשעבר דירקטור בארגון הגריד הישראל ויועץ לסטארטאפים בנושאים שונים כגון חיבור תשתיות ותוכנה, כיצד להטמיע תהליכי פיתוח מתקדמים דוגמת SCRUM ו - Agile, כיצד לבחור טכנולוגיה וארכיטקטורה וכיצד לשלב את הטכנולוגיה עם הצרכים העסקיים.

הגב

6 תגובות על "קצת לפני שתהפכו את סקראם לפס הייצור להצלחה שלכם"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
livner
Guest

gguh

משה קפלן
Guest

מסכים,

קשה לסכם את זה בצורה קולעת יותר ;-)

ממשיכים לפתח,
משה קפלן

יוסי רוזנמן
Guest

לדעתי, יש טעות בהגדרת הגורמים המשפיעים על מחיר הייצור – עלות משתנה ועלות קבועה. אני חושב שצ”ל:
עלות שוטפת: עלות חומרי הגלם, משכורות, הוצאות כמו חשמל, מים וכו’
עלות (או השקעה) חד פעמית: עלות המימון לרכישת המכונות והבלאי שלהן

משה קפלן
Guest

תודה יוסי,

ההגדרה שלך אכן מדוייקת יותר,

ממשיכים לפתח,
משה קפלן

איתי פרנקל
Guest

חשוב לציין שהסיבה לסבבי פיתוח קצרים היא ההכרה בכך שהדרישות הן מטרה נעה ומעורפלת. סבב פיתוח קצר היא דרך לניהול הסיכון הזה.

משה קפלן
Guest

שלום איתי,

אני בהחלט מסכים שאם אין לך מושג מה האסטרטגיה שלך ולאן אתה רוצה להגיע, רצוי מאוד להכניס רגל למים, לבדוק את הטמפרטורה ואז להחליט לאן אתה רוצה להגיע… בנוסף השיטה רלוונטית גם במקרים אחרים (הקטנת מלאי בתהליך או בעברית, לקבל כסף עבור העבודה שלך כמה שיותר מהר כאשר הערך שלו הוא הגבוה ביותר).

ממשיכים לפתח,
משה קפלן

wpDiscuz

תגיות לכתבה: