נקודת המבט של המשקיעים – ריאיון עם רונה שגב-גל, שותפה בקרן פיטנגו

אחרי שחוותה את עולם ההייטק מהצד היזמי, התגלגלה רונה שגב גל לאחת מקרנות הון סיכון המוכרות בישראל. בריאיון היא מספרת על נקודת המבט של המשקיעים וגם מה מבדיל יזם טוב מהיתר.

רונה שגב גל

רונה שגב גל. צלם: יורם רשף

תפסנו את רונה שגב-גל, שותפה בקרן ההון סיכון פיטנגו אשר עוסקת כבר למעלה מ-11 שנים בתחומי היזמות, סיכון, והשקעות בחברות היי-טק בתחום התוכנה לראיון על עולם היזמות וההשקעות והצלחנו להוציא ממנה גם כמה מילים על העתיד. כאחת מהשותפות הנשים היחידות בקרנות ההון סיכון, לרונה יש הרבה מה לומר על יזמות, על הרצון לשנות ועל קרנות ההון סיכון והדרך שצריך לעבור כדי לקבל השקעה.

ראיון קצת שונה עם אישה קצת שונה

רונה שגב גל בכלל רצתה להיות פרופסורית לספרות, אך התגלגלה עם החיים ללמוד פסיכולוגיה ופילוסופיה בירושלים. “הכל עניין של מזל ומקריות”, כך היא מספרת. חלומות האקדמיה נמוגו כשהבינה שפשוט לא התאים לה להמשיך ללמוד, ושהאקדמיה היא לא ממש בשבילה, למרות ציוניה הטובים. במקביל, היה לה “איזשהו רעיון לסטארטאפ”, והיא הצליחה לגייס סכום של 200,000$ כדי לממש אותו.

רונה מוסיפה ש”מדובר היה בסטארטאפ בעולם משחקי המחשב, שהקמתי בשנת 1994, הקונספט פשוט ומוצלח: החברה בנתה משחקים, כל פעם בקונספט אחר, הציעה אותו למפיץ זה או אחר, קיבלה את המימון ממנו והצליחה למכור אותו הלאה”. היא מספרת בנוסטלגיה ש-“החברה היתה קיימת 3 שנים והעסקנו 30 איש במשרדים נחמדים במרכז תל אביב. בשנת 1997 היא נמכרה באקזיט לא גדול, לחברת SEA, אך כזה שסידר לי קצת את החיים. באותה תקופה הייתי בהריון ולכן הכל נראה כאילו נפל במקום”.

משם היא התגלגלה לעולם ההון סיכון. לפני שהצטרפה לפיטנגו, ביצעה עוד השקעות בקרן ההון סיכון אברגרין, ולפני כן עבדה בקבוצת BRM והובילה השקעות בחברות טכנולוגיה.

“אחת ההשקעות המעניינות שעשיתי היתה חברת ורוניס, אשר השקעתי בה עוד שהייתי באברגרין, זו למעשה השקעת הסיד אחרונה שעשיתי במסגרת הקרן הזו, אני הייתי היחידה שהחלטתי לקחת צ’אנס ולהשקיע בהם בזמן שאני מבינה שאני כבר עוברת לפיטנגו. המשכתי לשבת בבורד המנהלים לשנה שלמה מטעם אברגרין כבר אחרי שעברתי לפיטנגו – שהחליטה לאחר מכן להשקיע בחברה בסיבוב הבא ולהצטרף”.

בפיטנגו היא כבר 8 שנים אחראית על ההשקעות בתחום ה-Enterprise Software. לדבריה היא מקפידה בצורה כמעט פנאטית, וגם בתקופה שהתחום היה “מת” לכאורה, חיכתה והמשיכה לחפש מיזמים בתחום. נראה כי למרות שהרבה רואים בתחום הזה משהו לא מרתק כמו עולם ה-Consumer, היא מוצאת בו עניין מיוחד ולכן מתמידה בו.

משקיעים גם בשלב הרעיון

אחת השאלות הבוערות בעולם היזמות היא מתי ואיך ליצור קשר עם שותפים בקרנות. רונה, אולי בשונה משותפים אחרים בקרנות, טוענת שקרנות יפגשו אותך בכל שלב. היא מדגישה: “הרוב מגיעים אלי דרך קשרים, אבל באופן כללי אני זמינה כמעט בכל דרך – גם בלינקדאין, גם במיילים. אני אוהבת ורוצה לפגוש כל מי שנמצא בעולם ה-Enterprise Software, כך אני גם לומדת מה הטרנדים שיהיו מעניינים ולאן העולם הזה הולך”.

“חשוב להזכיר ששלוש החברות האחרונות שהשקעתי בהן היו בשלב הרעיון. המצגת. אז זה לא נכון שקרנות לא משקיעות בשלב הרעיון, אבל חשוב שהרעיון יהיה כבר מגובש. להשקיע בתחום הזה לוקח לא מעט זמן ולבנות מוצרים בתחום הזה זה לא פשוט”.

הנקודות החשובות להתמקד בהן לדבריה הן שהיזמים יכירו טוב את השוק שהם נמצאים בו, שידברו עם לקוחות. “כדאי שתגיעו לפגישה אחרי שגיבשתם את הדעה שלכם, שאני אוכל להרים טלפון לאנשים בתעשיה ולקבל דעה חיובית על מה שאתם עושים. לא בשלב המגמגם, אל תביכו את עצמכם. בתחום הזה חשוב להגיע עם ארכיטקטורה מוכנה, שנראה שחשבתם איך לפתור את האתגר הזה, כי אנחנו נכנס לבדיקה רצינית וחבל שאז תכשלו. אבל אם חשבתם על משהו מעניין, ועשיתם עבודה, מאוד ברור לנו שתצטרכו מימון משלב מוקדם יותר ונשמח להיות שם בשבילכם”.

אל תעזבו כל כך מהר – קחו אחריות

בעולם היזמות לוקח זמן עד שדברים קורים. ובניגוד לעולם ה-Consumer applications, לדברי רונה, היזמים בתחום ה- Enterprise software הם לא צעירים בני 20, אלא בדרך כלל בעלי משפחות, בגילאי ה-30 פלוס שנתקלים בבעיות בזמן העבודה וחושבים על הסטארטאפים שיפתרו או יעזרו לפצח את האתגרים בעולם הזה.

רונה נזהרת מלומר שכדאי קודם לעזוב את העבודה ולמהר ולרוץ לעשות את הסטארטאפ. לדבריה, היא ראתה יותר מדי מקרים בהם עוד לפני שהיה לרעיון זכות קיום, אנשים החליטו לעזוב הכל, למשכן ו”להתאבד” על הסטארטאפ. מצד שני, היא מדגישה, “ההחלטה על השקעה צריכה להיות הדדית, קרן באופן טבעי לא תשקיע בלי מחויבות של יזם לעסק, סתם כי היה לו רעיון מדליק”.

אמינות, שקיפות, מקצועיות, כריזמה

לשאלתי מה הדברים הכי חשובים לה באופן אישי כשיושבת עם יזמים רונה מדגישה שחשוב לראות כמה הם מקצועיים, “הוא חייב להכיר את התחום עליו הוא מדבר הרבה יותר טוב ממני”. היא מוסיפה שלה באופן אישי חשובה השקיפות, האמינות “אל תנסו למרוח אותנו, אם יש שאלות שנשאלתם, ושלא נוח לכם לענות עליהן – אל תנסו לברוח מהן, תענו בצורה ישירה”.

רונה נהנת לספר שיש מרכיב נוסף, שאמנם לא קיים אצל כולם, אבל הוא חשוב ומעניין גם להמשך הדרך: “יזמים שונים אחד מהשני, ואין איזה מאפיין או דפוס אצל מי שהשקעתי בו עד היום שחוזר על עצמו, אבל יש מין כריזמה כזו שאני אוהבת לזהות ביזמים מסויימים. אלו האנשים שיכנסו לחדר ויהיו אלו שיגידו שהם היו שמחים לעבוד איתם, שמחים להתחיל איתם הרפתקאה של כמה שנים יחד”

“חשוב להבין שאני משקיעה באנשים בתחילת הדרך וחלק מההחלטה היא האם מדובר באנשים שלמעשה הייתי רוצה לעבוד איתם ב-7-8 שנים הקרובות ולגדול ולהתפתח איתם יחד”. המסע, לדבריה, צריך להיות כיפי ופרודוקטיבי, והשילוב הזה עושה את העסק למצליח.

גל חדש של יזמים ומשקיעים – לגדל חברה של מיליארד דולר

רונה צופה שבשנים הקרובות נראה חברות מזן חדש: “יש שינוי דרמטי בשנים האחרונות, אם לפני 10 שנים היה גל של יזמים שרצו להגיע לאקזיט וקידשו את אקזיטי ה-30 מליון דולר, אנחנו רואים עכשיו שינוי גדול בתעשיה. יש גל חדש של משקיעים ויזמים שמאמינים ורוצים להגיע ליותר. חלק מזה מגיע מההבנה שאפשר, ושאין סיבה לא לעשות את זה וחלק מגיע מסיבות ציוניות כי רוצים להקים תעשיה בישראל ולא למכור”.

היא מוסיפה ומרחיבה: “חשוב להבין שזה נפלא שתהיה פה אוירה של בניית חברות גדולות, אחרת המודל של הקרנות לא מחזיק. אי אפשר לבנות תעשיה של הון סיכון מאקזיטים של 100 או 200 מליון דולר, מובן לכולם שמודל הקרנות בנוי על אקזיטים גדולים יותר של 500 מליון או מיליארד. בשנתיים או שלוש הקרובות אנחנו נראה הרבה יותר חברות שיצאו ל-IPO או יהיו חלק ממיזוגים ורכישות בסכומים גדולים. יש בגרות שקיימת בשנים האחרונות גם בצד היזמי וגם בצד ההון סיכון לאפשר ליזמים לעבוד עוד כמה שנים, לתגמל אותם על העובדה שהם לוקחים את הסיכון ולגדל חברות גדולות”.

לדברי רונה לא מדובר בגישה אופטימית, אלא במציאות מתהווה. “אני מכירה חלק גדול מהיזמים הללו, אני יודעת מה מניע אותם, הם לא מחפשים את האקזיטים עכשיו, הם מאמינים שהם יכולים ולא פחות טובים מההודים, הסינים או האמריקאים”. הפיתוי שקיים אצל חברות רבות כבר לא עובד עליהם. היא מסבירה: “אילו חברות הכי קל למכור הרי? אלו שיכולות לגדול ולהצליח, אלו מקבלות הצעות כל הדרך. החוכמה היא להיות חזקים ולממש את הפוטנציאל שלהם כמנכ”לים וכיזמים ולגדל חברות מצליחות”.

מה מבדיל יזמים טובים מהשאר?

לדברי רונה, היזמים הטובים צריכים להכיר את התעשיה על בוריה. היא מצפה ששנה אחרי שהיא השקיעה בהם, היזמים הטובים יכירו את התעשיה יותר טוב ממנה ויוכלו להגיע לכל אחד שירצו גם בלי העזרה או פתיחת הדלתות של הקרן. היא מסבירה ש”גם אם אני אתן ליזם 2 מליון דולר, אם הוא לא ידע לדפוק על הדלתות הנכונות ויגיע לאנשים הנכונים הכסף לא יוביל אותו לשום מקום”.

בניגוד לתחום האנטרפרייז, בעולם ה-Consumer אי אפשר לדעת מה קורה, ואז קרנות צריכות לראות תנועה, הורדות, הוכחת יכולת. הרבה חברות מגיעות לפיטנגו אחרי שגייסו 50 או 100 אלף דולר, ושם המשחק הוא איך מנצלים את הכסף נכון. “אנחנו רואים חברות שעושות דברים יפים בסכומים קטנים. לפני שמתחילים הכל, צריך לעשות עבודת מחקר שוק טובה, כי מספר הפעמים שאפשר להמשיך לנסות ולהכשל היא לא אינסופית”.

פיטנגו מציגה את תכנית הסיד: מסלול השקעה מהירה עד 250,000$

על תכנית הסיד החדשה של פיטנגו רונה מדברת בשמחה: “חייבים להבין שפיטנגו היא קרן גדולה. ראינו שיש פה שותפות טובה ואמיתית, השותפים מתייעצים ומחליפים דעות על החברות, והדיון פה מאוד אמיתי, אבל מאותה סיבה, התהליכים לוקחים פה זמן, כי כולם מעורבים בכל השקעה, ואז עוברים חודשיים או שלושה עד שמתקבלת החלטה. וזה לא רק הזמן, לפעמים אנחנו פוגשים יזמים טובים עם רעיונות שעדיין לא מוגדרים או אפילו רעיונות שהם מדליקים אך לא מבושלים וראשוניים ואז קשה להגיע לקונצנזוס של 9-10 שותפים שמקבלים החלטה חיובית ובצער רב אנחנו נפרדים מהם ולפעמים מפספסים. הכלי החדש מאפשר לקבל החלטות להשקיע בהחלטה של שלושה שותפים עד 250,000$”.

“אנחנו שמחים לספר שעשינו עד היום שתי השקעות בהיקפים הללו ויש עוד כמה חברות שאנחנו צריכים לקבל החלטה לגביהן. הסכום המוקצה לכך מהקרן הוא אמנם לא אינסופי, אבל זו הדרך החדשה שיצאנו אליה ואנחנו שמחים לדבר עם כל יזם בכל תחום שהוא – דרך אגב, זה כלל לא חייב להיות הסכום הסופי של הגיוס, אנחנו נכנסים גם כחלק מסיבובים גדולים יותר”.

רונה מדגישה שההשקעה היא בחברות שמצליחות לתפוס את תשומת ליבם של השותפים בשלב מוקדם “הרעיון הוא להשקיע בחברות שיש להן פוטנציאל לגדול תוך תקופה מסויימת ואנחנו למעשה בונים מאגר של חברות שאנחנו שמים עליהן עין משלב מוקדם, בסיס של Deal flow. התכנית היא כרגע לארבע השנים הקרובות, ורק התחלנו עכשיו. אנחנו צפויים לבצע בין חמש לשמונה השקעות כאלו בשנה. אין לנו מושג אם זה יצליח או לא, אבל חשוב לנו לנסות לראות ולעזור ליזמים”.

נשים, אפליה ופמיניזם

כאחת הנשים הבודדות בעולם ההון סיכון, רונה מחפשת להשקיע במיזמים נשים, ומצהירה על זה בצורה גלויה “כבר עשיתי שתי השקעות כאלו בחברות עם יזמיות נשים ואשמח להמשיך בקו הזה”.

רונה מרחיבה ומסבירה כי “יש תקרות זכוכית ויש אפליה ברורה כנגד נשים, אין ספק, אבל לא זה הנושא העיקרי ולא על זה צריך להיות הפוקוס. הזכות שלנו להיות נשים קיימת כאן והיא אדירה ואנחנו יכולות לעשות מה שאנחנו רוצות, אבל הדיון צריך להשתנות מלמה לא נותנים לי ל-מה אני עושה עם מה שקיבלתי. איך נשים לא מוותרות על מה שהן עבדו עליו כל כך קשה, הזכות הכי בסיסית – לפרנס את עצמן, את הילדים שלהן, לעמוד על הרגליים שלהן לבד. מבחינתי ההגדרה של פמיניזם היא היכולת לממש ולשמר את הזכות הזו, לאישה עצמה, לנשים אחרות, לילדות שלה. זה המאבק האמיתי”.

הטיפ של רונה וההמלצה שלה לנשים היא להתאמץ ולהשאר אפילו בחצי משרה, כדי להמשיך ולשמר את רצף העבודה תוך כדי גידול הילדים, בעיקר כדי לא לאבד את הקשר החשוב לעולם העבודה. “על זה הדיון צריך להיות היום. זה לא קשור בגברים, זה יותר קשור בנו, איך נצליח לקדם את עצמנו ואחת את השניה, וחשוב להדגיש – זה לא אומר להיות רק נשות קריירה, אלא לשלב את הכל במודל הגיוני ואנושי”.

מורן בר

מייסדת ומנהלת החברה, יזמית בעלת נסיון רב שנים בתעשיית ההיי-טק עם רקע נרחב בתחום האחסון והתקשורת ובעולם המדיה החברתית. היתה שותפה למיזמי אינטרנט גדולים וביניהם אתר 2eat הישראלי. בוגרת ממר"מ ועו"ד העוסקת בתחום דיני הפרטיות וטכנולוגיה.

הגב

4 תגובות על "נקודת המבט של המשקיעים – ריאיון עם רונה שגב-גל, שותפה בקרן פיטנגו"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
יזהר שי
Guest

ראיון מצויין.
כל הכבוד לרונה על הפתיחות, המקצוענות והעלאה לסדר היום של נושאים חשובים ומשמעותיים בפני עצמם, כמו נשים יזמות וכו׳.

ארז
Guest

אחת מנשות ההון סיכון הטובות ביותר, שפגשתי כיזם.
אנושית, החלטית, מקצועית. ראיון מעולה.

lior Ferdman
Guest

אחלה כתבה

כל הכבוד מורן

אור
Guest

לא ברורה לי האפליה. זה הפך למשהו שנשים מרגישות חייבות לזרוק לכל מקום כדי להשריט את המילייה הפמיניסטי? איפה כל היזמות? מי קבע שהם צריכות רק להצטרף לחברות שגברים הקימו ואז לבכות שיש איזו תקרת זכוכית? זו אמירה שכה מקטינה נשים!

wpDiscuz

תגיות לכתבה: