גיק על אחד: פיטר מולינו, מחלוצי משחקי הוידאו בעולם

מה עומד להיות המשחק הבא של פיטר מולינו? מה דעתו על החידושים בתחום המשחקים, והאם ישקול ללכת לקיקסטארטר? התשובות לכל השאלות ועוד – בפנים

שניים יכולים לשחק על אותו מסך

פיטר מולינו הוא מחלוצי משחקי הוידאו שהחל את הקריירה שלו ב-1982, אבל הפריצה הגדולה שלו התרחשה בשנת 1989, עם המשחק Populous, שנחשב למשחק הראשון בו השחקן מגלם אלוהות. לאחר מכן המשיך להוציא עוד ועוד כותרים פורצי דרך כמו Syndicate, Dungeon Keeper, סדרת Black and White שנחשבה לפורצת דרך בתחומי ממשק המשתמש והבינה המלאכותית וסדרת משחקי התפקידים פייבל, אחת הסדרות שנותנות לשחקן את החופש הגדול ביותר להשפיע על חיי הדמות והעולם מסביב לה, וככל הנראה גם סדרת משחקי המחשב הראשונה (ובוודאי הסדרה המיינסטרימית הראשונה) בה מתאפשר לזוגות חד מיניים לאמץ ילדים.

עם השנים השתתף מולינו בהקמתם של מספר אולפני משחקים כאשר האחרון שבהם, 22Cans, הוקם לפני חודשים ספורים. מטרתו של האולפן החדש – להוציא משחק אחד בלבד, כזה שמספר גדול של אנשים ימשיכו לשחק בו במשך שנים – דוגמא למשחק כזה הוא World of Warcraft, עם מיליוני שחקנים שמשלמים דמי מנוי חודשיים, אבל נראה שהאולפן החדש מכוון לכיוון אחר, ומבחינת מספר השחקנים – גבוה הרבה יותר. עד יציאת המשחק היחיד של האולפן הם מתכוונים להוציא מספר ניסויים, כאשר הניסוי הראשון שנקרא Curiosity: What’s Inside the Cube הוצג אתמול בכנס Think Next וישוחרר לציבור הרחב בשבעה בנובמבר. בניסוי מוצגת קוביה המורכבת ממיליארדי קוביות קטנות שנעלמות כאשר נוגעים בהן, והקהילה תקלף ביחד שכבות מהקוביה עד שתגיע למרכז, שם נמצאת הפתעה שלדברי מולינו – תשנה את חייו של האחד שימצא אותה. קצת לפני המצגת באירוע תפסנו את מולינו לשיחה.

לאילו פלטפורמות ישוחרר Curiosity?

בשלב הראשון הוא ישוחרר ל-iOS ולאנדרואיד, ואנחנו חושבים גם על חלונות, אבל אנחנו רוצים שתהיה גרסה לכל מכשיר. בעיני, כמעצב, אי אפשר לחשוב יותר במונחים של פלטפורמה – צריך לחשוב על הצרכנים. הפלטפורמה היא חלון לתוך החוויה, והחוויה ב-Curiosity משותפת לכל השחקנים מכל הפלטפורמות – אתה יכול לשחק באייפד כשלידך מישהו שמשחק ממכשיר האנדרואיד שלו ועוד מישהו שמשחק מהדפדפן. הפלטפורמה לא משנה את החוויה וכולם מחוברים לאותו משחק, ללא תלות בפלטפורמה. אני חושב שזה מרגש. פעם היינו שואלים האם המשחק הזה הוא לפלייסטיישן או למחשב – הימים האלה עברו והם לא יחזרו. לצרכנים לא אכפת מזה. הם פשוט רוצים להשתמש באפליקציה.

אבל מכשירים ניידים לא מאפשרים את אותם הדברים שקונסולה מאפשרת. אין להם את אותה עצמת עיבוד

(מולינו מנופף באייפון 5 שלו) תראה את זה. המכשיר הזה חזק יותר מאקסבוקס. הוא מתקרב לעצמת החישוב של אקסבוקס 360, אבל קונסולה היא גדולה. המגבלה לא קשורה לכח של המכשיר – הגורם המגביל הוא זה: האופן שבו משחקים. אתה צריך להבין שרוב המשחקים לא בנויים מסביב לארכיטקטורת המכונה אלא מסביב לארכיטקטורת הבקר. ליצור חוויה שתשוחק עם האצבע – זה משהו שונה לחלוטין ממה שעשיתי עד היום, וזה קשה מאוד.

ב-Curiosity ניסיתי ליצור את צורת המשחקיות הפשוטה ביותר שיש, כדי ללמוד איך לעשות את זה. יצרנו משחק שבו מפוצצים קוביות באמצעות מגע עם האצבע, ואז בא מישהו ואמר – אני לא רוצה לעשות את זה. אני רוצה להשתמש בכל האצבעות, ואני רוצה להביא חברים שישתמשו בכל האצבעות שלהם באותו זמן על אותו מסך. אני, כמעצב משחקים, חשבתי על נגיעה עם האצבע. לא חשבתי על שימוש בכל האצבעות, על גרירת האצבעות על המסך ועל מגוון תנועות אחרות, וכל זה לא היה אפשרי בכלל בשום משחק קונסולה עד היום. זאת הסיבה שקשה לעשות דברים, וזאת הסיבה שכל כך מרגש להתחיל ממש מהתחלה וללמוד את התחום.

הבנתי שמתוכננים עוד כמה ניסויים כאלה לפני שתוציאו את המשחק האחד. יש לוח זמנים לניסויים? להפצת המשחק?

את Curiosity נפיץ בשבעה לנובמבר, ב-10:22, שעון ישראל, ואז נמתין 24 שעות ונודיע לעולם מה יהיה הניסוי הבא, שיהיה דומה יותר למשחק מאשר Curiosity. המשחק האחד שאנחנו מתכוונים להוציא, המשחק המשותף למאה מיליון שחקנים – יצא בשאיפה בעוד 18 חודשים. כמובן שהתאריך הזה גמיש – זה כל העניין בניסויים שאנחנו עורכים – ללמוד את הדברים שאתה לא יודע ולראות מה יקרה.

אחרי שהמשחק יהיה מוכן, אתה מתכוון להישאר עם 22Cans, או שתשאיר להם חזון לעתיד ותלך ליצור משהו חדש נוסף?

יש לי הזדמנות לעשות משהו חדש. אני לא חוזר כאן שוב על משהו שכבר עשיתי בעבר. בתשעת החודשים האחרונים עברתי מסע בלתי יאומן, ורק התחלנו לחקור, כך שכן – אני בהחלט רואה את עצמי נשאר ב-22Cans כל חיי.

מה יקרה במשחק? מתי הוא יסתיים?

יש 64 מיליארד קוביות. בכל פעם מקלפים שכבה אחת מהקוביה הגדולה, ואחת השכבות תהיה השכבה האחרונה, אבל אנחנו לא מגלים מה היא.

אתה צופה שאנשים ישתמשו בקוביה בשביל לצייר או ליצור אומנות?

בהחלט כן. אבל אנשים עשויים להשקיע שעות ביצירת ציורים על הקוביה ואז יבוא מישהו ובהינף אצבע ויהרוס את הכל.

מה דעתך על טכנולוגיות חדשות כמו Smartglass ו-ווי יו?

אני גיק. כשראיתי את הווי-יו ואת הזכוכית החכמה, התרגשתי. אבל אחרי כמה זמן התחלתי לדאוג, וזאת דעתי כמעצב משחקים – איך בדיוק אני משתמש בשני המסכים בו זמנית? מספיק קשה לגרום לאנשים להתמקד במסך גדול אחד, ועכשיו תשומת הלב שלהם מחולקת בין המסך הגדול ובין המכשיר שמונח בחיקם. אני בטוח שמישהו יפתור את זה, אבל לפני שיצא משהו שבאמת ידגים איך עושים את זה כמו שצריך, אני לא מאמין במוצרים הללו. אני מבין את הרעיון של צפיה בסרט או משחק ספורט וקבלת מידע נוסף מהזכוכית החכמה, אבל אני כבר יכול לעשות את זה – לגלוש לאתר אינטרנט, וזה יהיה אתר אינטרנט שאני אוהב. עד שלא יהיו דוגמאות מעולות לשימוש בדברים הללו – אני לא מאמין בהם.

מה דעתך על קיקסטארטר? האם תשקול לבצע גיוס המונים בעצמך?

אני אוהב את קיקסטארטר, ובהחלט אשקול להשתמש בו. כשאין מתווך, כשאתה משכנע אנשים לשלם לך ישירות תמורת המוצר שאתה יוצר – נוצר ביניכם קשר, וזאת הדרך הנכונה לעצב משחק. אני אשמח לעשות זאת, אבל אני אעשה את זה רק אם אוכל לעשות את זה בצורה מדהימה ורק אם אוכל באופן כלשהו לרגש אנשים עם מה שננסה לעשות באמצעות קיקסטארטר.

הבעיה היחידה שלי עם קיקסטארטר היא שעדיין לא ראיתי שם הצלחה כבירה באמת. אם אני אפתח פרוייקט בקיקסטארטר אני רוצה שההצלחה תהיה פנומנלית. אם אפתח פרוייקט שבו אציע לחדש משחקים כמו Syndicate או Populous, האם אנשים יתרמו? אולי, אבל אי אפשר לעשות פרוייקטים כאלה, שפשוט מחדשים משחקים קיימים. בימי בולפרוג (האולפן הראשון של מולינו, א.ח) התמקדנו במשחקיות, וזה סוג הדברים שעליהם צריך לחשוב כשהולכים לקיקסטארטר.

מה דעתך על הדור הבא? האקסבוקס או הפלייסטיישן הבאים? האם הם בכלל נחוצים לדעתך?

פעם המשחקים היו פשוטים ונגישים יותר – ממש כמו משחקי הסלולר של ימינו. אלו לא אותם משחקים, אבל הרעיון דומה. ואז הגיעו הקונסולות. קונסולות נועדו לגרעין הקשה של הגיימרים. מי שלא נשאר מחובר לתחום פשוט לא יהיה מסוגל לשחק היום עם בקר של קונסולה. בדור הבא של הקונסולות אני רואה כמה בעיות: הראשונה היא שהכוח של המכשירים הניידים כבר יעבור את הקונסולות עד שהן יגיעו לשוק. עד עכשיו הקונסולות ניצחו במירוץ הטכנולוגיה, אבל עכשיו הן ישיגו תיקו במקרה הטוב. הבעיה טמונה בקצב שחרור המכשירים: בספטמבר יצא האייפון 5, באוקטובר האייפד מיני. קונסולות יוצאות כל שבע שנים. אבל הבעיה הגדולה מכל היא שלא רק את הקונסולות צריך להמציא מחדש, אלא גם את האופן שבו אנחנו רוכשים את התכנים. הקונסולות עדיין מוכוונות לחנויות פיזיות. המחשבה שצריך יהיה להיכנס לחנות כדי לקנות אפליקציה למכשיר הניידת היא בלתי נתפסת. כצרכן, אני לא יכול להגיד שאני מתרגש מקונסולות, אבל מי יודע – אולי יש להם איזשהם טריקים מדהימים שהם מחביאים בשרוול.

תוכל לתת עצה למי שרוצה להיות מעצב משחקים?

קודם כל – לכל אחד יכול להיות רעיון. רעיונות הם זולים. המחשבה על איך ליישם את הרעיון היא הבעיה האמיתית. כשיש לך רעיון, אל תחשוב על הסיפור או האווירה. תחשוב איך אנשים יעשו דברים. צריך לחשוב על רעיון טוב, איך לשכנע אנשים שזה רעיון טוב, ומה השחקן רואה ועושה, ואז אפשר להפוך את הרעיון למוצר אמיתי. וצריך גם להיות אמיץ. הנה, תראה אותי – בגיל 53 אני מסכן הכל ומקים סטארטאפ.

אבל זה לא באמת סיכון. אתה פיטר מולינו, השם הזה מספיק בשביל למכור משחקים.

בדיוק להיפך. אין ספק שאנשים יבואו בגלל השם, אבל הרבה אנשים יסתכלו על Curiosity ויגידו – “מה קרה לזקן הזה?”. מדובר בחוויה שונה מאוד מכל מה שעשיתי עד היום.

לסיום, מה דעתך על שוק המשחקים באופן כללי

אני מרגיש שתעשיית המשחקים נכשלה בשאיפות המקוריות שלה – במקור השאיפה הייתה ליצור צורת בידור אחרת. רק עכשיו היא מתחילה להגשים את עצמה באמת.

איתי חורב

אני איתי, וביליתי למעלה מ80% מחיי במשחקים. משחקי מחשב כשהייתי ילד, משחקי תפקידים (לא כאלה!) בגיל מאוחר יותר, ועכשיו משחקי קונסולות. יש לי PS3 ו XBOX360 ואני לא חושש להשתמש בהם!

הגב

Be the First to Comment!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
wpDiscuz

תגיות לכתבה: