הטוקבקיסטים ישארו אנונימיים,בינתיים

בפסק דין חשוב הכריז אתמול בית המשפט העליון על כך שלא מוטלת חובה על ספקית האינטרנט לחשוף את פרטי הגולשים, על פי כתובת ה-IP שלהם. אז מה יותר חשוב, לשמור על האנונימיות או להגן על מי שנפגע מהתגובות?

אתמול, בפסק דין חשוב, בית המשפט העליון דחה את התביעה לחשוף זהות טוקבקיסטים כאשר קבע כי אין לחייב את ספקית האינטרנט לחשוף את פרטי הטוקבקיסטים אשר הגיבו לרמי מור, מטפל אלטרנטיבי במחלות עור באתר Doctors . בין התגובות ניתן היה למצוא השמצות אשר העלו את קצפו של המטפל שהחליט לתבוע את המגיבים בגין לשון הרע. המקרה מציף שוב את השאלות הנוגעות לחוסר התערבותה של הרגולציה בעולם האינטרנט.

כבר שנים מספר, גם בארצות הברית שחרטה על דגלה את הזכות לחופש הביטוי וגם בישראל ניתן לחשוף בצו בית משפט את כתובת ה-IP של משתמשים, ועם זאת, המחוקק בישראל עדיין לא ממהר לקבוע את הסעדים הרלוונטיים לאלו שעלולים להפגע מתגובות באתרי אינטרנט.

הזכות לאנונימיות וחופש הביטוי

הזכות לאנונימיות הטוקבקיסטים נידונה ברשת עצמה ובערכאות המשפטיות זמן רב. אחרי הכל, מערכת התגובות בתוך אתרים רבים לא דורשות הזדהות אמיתית, אשר מאפשרות למעשה לכל משתמש להגיב למאמר זה או אחר בדרך שבה הוא רוצה. על המאזניים ניצבות מצד אחד הזכות לפרטיות וחופש הביטוי אשר בדרך של תגובות אנונימיות ממשיכות להתקיים גם ברשת, ולמולן ניצבת היכולת לנצל את האנונימיות על מנת לפגוע,להשמיץ  ולהשתלח מבלי להיות חשופים לתביעה.

קצת על הקשיים הטכנולוגיים שבדרך

הדרך של חשיפת שם משתמש דרך שימוש בכתובת ה-IP, היא לא פשוטה ועלולה לגרור זיהוי שגוי, שכן הכתובות המחולקות למשתמשים הן אינן כתובות קבועות, ובנוסף, במידה והמשתמשים כותבים מתוך ארגון או משרד, הרי שכתובת ה-IP לא תוביל למשתמש הבודד, אלא למשרד עצמו או למקום בו ישב המשתמש (בית הקפה השכונתי, לדוגמא). חוץ מהדרכים הללו, הטוקבקיסטים המעט יותר מקצועיים יכולים להשתמש בשירותי פרוקסי זה או אחר, אשר יראה למי שיחשוף את כתובת ה-IP, כאילו הם גלשו מכתובת שאינה מוקצית כלל ל-ISP בארץ.

ומה עם הנפגע?

כשאנחנו מרימים את דגל הזכות לפרטיות ואת הצורך בשמירה על האנונימיות בשם חופש הביטוי, אסור לנו לשכוח שאל מול התגובות, שפעמים רבות הן קשות וכואבות, עומדים אנשים אמיתיים, בעלי עסקים, יחידים, לפעמים נפגעי עבירות ועוד. אנחנו נוטים להתעלם מכך ששמם של אלו מוכפש, בין אם מדובר בדרך של השמצות חסרות בסיס, או מתוך ידיעה אמיתית – אני לא זוכרת מתי שמו את כתר השופטים לטוקבקיסטים, אשר מטבעם, ומתוך הקלות בה היד כותבת תגובה זו או אחרת, ממהרים להחליט ולמסור את דעתם בנושא. נסו אתם להכנס לרגע לתוך נעליהם של הנפגעים מהתגובות. האם אתם הייתם שותקים?

הפתרון – שביל הזהב של המידתיות

הזכות לאנונימיות, אמנם לא צריכה להעניק חסינות למי שרוצה לפגוע, אך שם המשחק בסופו של דבר, כמו בכל דבר בחיים, הוא מידתיות. לדעתי בתי המשפט וגם המחוקק צריכים להזהר מיצירת מנגנון של הרתעת יתר, אשר יגרום לתגובות ולחופש הביטוי להעלם, אך צריכים להשאיר מקום לאמצעי אשר מרתיע מספיק את המלעיזים, הפוגעים והמשמיצים מללחוץ בקלות יתרה על מקש התגובה בפעם הבאה.

מורן בר

מייסדת ומנהלת החברה, יזמית בעלת נסיון רב שנים בתעשיית ההיי-טק עם רקע נרחב בתחום האחסון והתקשורת ובעולם המדיה החברתית. היתה שותפה למיזמי אינטרנט גדולים וביניהם אתר 2eat הישראלי. בוגרת ממר"מ ועו"ד העוסקת בתחום דיני הפרטיות וטכנולוגיה.

הגב

5 תגובות על "הטוקבקיסטים ישארו אנונימיים,בינתיים"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אמיר
Guest

נראה לי, שהחברה יודעת איך להתייחס לתגובות אנונימיות. בבחינת כבדהו וחשדהו.

מורן בר
Guest

אם החברה היתה יודעת להתייחס לתגובות אנונימיות, לא היינו מגיעים כל כך הרבה פעמים לבית משפט על הנושא הזה.

האמרה “כוחות השוק יעשו את הסדר” הייתה נכונה לשנים הראשונות של האינטרנט. אני לא חושבת שזה אקטואלי יותר, שנים אחרי שאנחנו עדיין נתקלים באותן סוגיות, פעם אחר פעם בלי שהאתרים, החברות והאנשים שנפגעים יודעים או יכולים לעשות עם זה משהו.

הפחד מרגולציה של האינטרנט נובע בעיקר מהפחד מצנזורה. אני מקווה שהמחוקק יהיה יותר חכם מלנקוט בצעד קיצוני כזה..אבל לך תדע.

יניב פלדמן
Admin
אמיר, להתייחס לתגובות הללו זה דבר נחמד. אבל כשמישהו כותב דברים לא נכונים שעלולים לפגוע במוניטין האישי שלך או בעסק שלך, זה כבר עלול להפוך לנזק. לצערי הרב, הרוב הגדול באוכולוסיה אכן מתייחס לטוקבקים כדבר אמין ורציני ובייחוד בגלל זה, צריך למתוח קו כלשהו שאומר מה מותר ומה אסור. בדיוק כמו שאם מישהו היה קורה לך בשמות גנאי ותואר לא נאותים מעל דפי עיתון, אז היית יכול וסביר להניח גם שהיית תובע אותו על הוצאת דיבה, צריכה להיות האפשרות לעשות זאת גם מעל דפי האינטרנט. מצד שני, גם כאן צריך להיות גבול מסוים וכמו שאמרת, לא לכל דבר צריך להתייחס… Read more »
יאיר מור
Guest

לדעתי האישית, “שביל הזהב” של ה”מלחמה” בטוקבקים הוא מערכת כפולה:
כל אתר ייאלץ לבחור האם הוא מתבסס על המערכת האנונימית או על מערכת הדורשת זיהוי מוצק;
בסוף כל כתבה בכל אתר תהיה אזהרה לגבי סוג מערכת הטוקבקים של האתר;
מי שייפגע מטוקבק באתר עם זיהוי יוכל לתבוע את כותבו, בעוד שאתרים המשתמשים במערכת טוקבקים ללא זיהוי יחויבו לסנן ולמחוק טוקבקים פוגעניים ו*אולי* אף יישאו באחריות המשפטית לכל פגיעה.
מערכת כזו אולי נשמעת מסובכת ומסורבלת, אך בכוחה לפתור לא רק את הבעיה המשפטית של הטוקבקיסטים הפוגעניים, אלא גם את בעיית תהליכי הסינון הארוכים (טוקבקים במערכת זיהוי אמיתית לא צריכים סינון, בעיקרון).

מורן בר
Guest

יאיר, אני לא בטוחה שלהעביר את האחריות לאתרים זה הפתרון, מה גם שעלות הקמת מערכת זיהוי כזו היא לא נמוכה, כמו גם הטמעה שלה באתרים קיימים. הרעיון יפה ואולי צריך לחשוב על דרך ליישם אותו באתרים חדשים, במחשבה קדימה, ועדיין אני חושבת שלכל זה צריך להיות מנגנון חוקי שייתן הנחיה ברורה של מה מותר, אפשר ומה אסור ועלול להסתיים בתביעה.

wpDiscuz

תגיות לכתבה:

נותרו עוד
00
ימים
:
00
שעות
:
00
דקות
:
00
שניות
לכנס המפתחים הגדול בישראל