כמה סיבות טובות לאהוב את העיצוב החדש של MySpace (וסיבה אחת להתבאס)

האם ייתכן כי בעיצוב החדש של Myspace הם שכחו את הפרט החשוב ביותר: בני הנוער?

Myspace החדש (צילום מסך מתוך סרטון ה-Demo)

נתחיל מהחדשות: האתר Myspace שחרר השבוע (25.9.12) סרטון שיקדים השקה מחדש, שלישית במספר בחמש השנים האחרונות, של הרשת החברתית בכיכובו של ג’אסטין טימברלייק, אחד המשקיעים בחברה.

בפוסט אכתוב כמה מחשבות שלי, בעיקר על הממשק החדש, הדרך בה בחרו מייספייס לנהל את הרשת החברתית  והכי חשוב: הקשר של כל השינויים הלו לקהל היעד המקורי של Myspace – בני נוער.

הקדמה (מכירים טוב את הסיפור של מייספייס? דלגו)

לפני שאגש לעיקר, חשוב להבין את המצב בו נמצאים החברים ב-Myspace ואת הכיוון של האתר בשנתיים-שלוש האחרונות. מאז קיץ 2009 האתר והמותג Myspace נמצא בצרות גדולות: מאתר שהתעבורה בו הייתה פחות או יותר עשרים מליון גולשים ביום, היום הוא נמצא בעמק הסטגנציה ומגרד את השניים-שלושה מליון בקושי.

בתקופת השיא שלו, בערך ב-2005, Myspace היה שייך ל-News Corp, כשהאופנה הייתה לקנות רשתות חברתיות בהרבה כסף ולרכב על תעבורת הגולשים שלהן כדי לייצר מסד נתונים גדול של משתמשים רשומים (אף מילה על הכנסות) ולמכור את האתר ברווח גדול.

Myspace לא עמד בציפיות (וכשאני אומר ציפיות אני מתכוון לעלייה המטאורית של פייסבוק בשנים 2007,2008) ובשנת 2010 קרו שני דברים משמעותיים: האתר נרכש מ-News Corp על ידי קבוצת משקיעים כשביניהם נמצא ג’סטין טימברלייק ואחת ההחלטות הראשונות הייתה להפוך את Myspace מרשת חברתית שתתחרה ראש בראש בפייסבוק, לרשת חברתית שתתמקד במוזיקה ותתן במה רחבה לאומנים ליצור קשר עם קהל המעריצים שלהם.

מאז 2011 לא קרה יותר מדי על פני השטח ב-Myspace מעבר לניסיון לא מוצלח במיוחד להכניס משחקים חברתיים לאתר (באיחור לא אופנתי) ול-2012 הם נכנסו כשאמנים בוחרים באתרים חדשים (Soundcloud) וותיקים (Youtube) כדי להגיע למעריצים שלהם ו-MTV, שמחזיקים בראיונות עם אמנים, אירועים ופסטיבלים מתכננים להשיק אתר תוכן מבוסס מעריצים משלהם. בנקודה הזו מתחיל Myspace החדש.

עיצוב וממשק: קריאה לרוחב, טיפוגרפיה גדולה, מטרו

על העיצוב וחווית המשתמש של Myspace החדש אחראי Josephmark, מעצב שאם לשפוט על פי רשימת האתרים האחרונים שעבד עליהם אוהב מאד לקרוא את האינטרנט לרוחב (כמעט בלי גלילה אנכית), מה שבא לידי ביטוי בממשק החדש:

עמוד פרופיל אישי \ Stream במייספייס החדש (צילום מסך מתוך הסרטון)

יש משהו מרענן ואמיץ בניסיון של Myspace לעצב אתר שלם בשיטת Metro. מעבר להשקעה הכספית, מדובר בהבנה של הסביבה הטכנולוגית וניצול היכולות שלה בצורה הטובה ביותר: אם היום למעל 80% מהמשפחות בארה”ב יש תכנית אינטרנט בחיבור פס רחב, אין סיבה לא לשדר להם קליפים באיכות גבוהה על מסך מלא ולהציג להם תמונות באיכות גבוהה על חצי מסך, זמן הטעינה לא יפריע לחוויה – אפשר רק לקוות.

עיצוב בשיטת Metro (גלילה אופקית, אלמנטים ויזואליים גדולים, טיפוגרפיה על מסך נקי מאלמנטים) מאפשרת להציג את התוכן בפוקוס של כל מסך וחשוב מכך, לנצל את הנדל”ן של המסך ולתת את הבמה המקסימלית לכל פיצ’ר (כפי שמיד תוכלו לראות בתמונה של מנוע החיפוש המ-ה-מ-ם).

לכל אורך הניווט שני דברים נשארים קבועים: סרגל כלים בצד שמאל של המסך שמציג אפשרויות בהתאם לסוג התוכן (עמוד מוזיקה יציג רשימות השמעה והמלצות עורכים, לדוגמא) וסרגל כלים תחתון שנשאר קבוע ומכיל נגן מוזיקה, אחד מסימני ההיכר של Myspace לאורך השנים.

עמוד פרופיל אישי – Myspace החדש

עמוד חיפוש – Myspace החדש

תוכן: מולטימדיה, בעיקר מוזיקה

בהמשך לקו שנקטו ב-2010, Myspace החדש הוא השיא מבחינת תוכן מוזיקלי: לכל אמן יהיה עמוד אישי שיכיל את השירים שלו, השירים יעברו לרשימות השמעה שניתן יהיה לשייך לאירועים מיוחדים (בסרטון מודגם פלייליסט משותף למסיבה פרטית בין חברים שניתן להאזין לו גם אחריה) ובמה מיוחדת תינתן לפסטיבלים ולהופעות, כולל רכישת כרטיסים – פתרון שיווקי של 360 מעלות לאמנים (בחו”ל, אני מניח).

פיצ’ר נחמד שיעודד, כנראה, אמנים להירשם לשירות החדש הוא היכולת לצפות ב-Top Fans (כולל המיקום וכמה חברים הגיעו דרכם) וליצור איתם קשר בצורה נוחה. בפייסבוק זיהוי של Top Fans מתאפשר רק באמצעות שירותי צד-שלישי, כאן זה מגיע בתוך הקופסא, נראה ומתנהג מגניב.

אני לא רוצה לצאת בהשערות וספקולציות שמבוססות על סרטון הדגמה של שתי דקות, אבל Myspace כנראה לא יהיה המקום לייצר בו דיון בין חברים או סטטוסים ברמת ה”קז’ואל” (בשביל זה יש פייסבוק) או כדי לקבל השראה וללמוד על טרנדים בעיצוב או אופנה (Pinterest, לדוגמא) ואפילו לא כדי לייצר “עמוד בית אישי ומותאם אישית” (Tumblr) – מייספייס החדש יהיה, כנראה All about the music: שמע שירים שאתה אוהב, עקוב אחרי האמנים, שתף רשימות השמעה. כל תוכן שמועלה ל-Myspace ניתן לשיתוף גם בפייסבוק וטוויטר, מה שמראה יותר מהכל על המדיניות של “לשחק עם כולם” ולאו דווקא לייצר איזה ענק חברתי שיתחרה באתרים הגדולים.

מנוע גילוי מוזיקה – כולל המלצות עורכים

פיצ’ר Top Fans – כולל אפשרות ליצירת קשר ללא צורך בשירות צד-שלישי

אז למה בכל זאת אני קצת מתבאס מ-Myspace החדש?

שלא תבינו אותי לא נכון, Myspace החדש מעוצב ומבחינת חווית משתמש מתנהג לעילא, אין לי אפילו (כמעט) בעיה עם הגלילה לרוחב שבכל הנוגע לקריאה של תוכן טקסטואלי היא כנראה לא הפתרון הכי טוב, אבל בשביל מוזיקה ותמונות זה יעבוד.

Myspace החדש מבאס אותי כי במעבר לרשת חברתית מבוססת תוכן הם השאירו מאחור את בני הנוער שהיו המנוע מאחורי האתר בתקופות הכי טובות שלו: מצב בו מליונים של בני נוער יגיעו למייספייס כדי לצרוך מוזיקה ולייסד מועדוני מעריצים הוא לא בלתי סביר, במיוחד כשיש מפורסמים שרתומים לעניין. בנוסף, המבנה של Myspace כאתר תוכן עם המלצות עורכים ייאפשר עלייה של בני נוער או צעירים מוכשרים לתודעה (למרות שאני בספק אם מישהו מהם יוותר על youtube כמנוע צמיחה, בנתיים).

Myspace השאירו מאחור שני פיצ’רים שהפרידו אותו משאד האינטרנט ויכלו להיות, גם היום, מנוע צמיחה אדיר: השימוש בשם מסך (כינוי במקום שם אמיתי) והתאמה אישית של עמוד הפרופיל. תראו את העמוד הזה לדוגמא:

עמוד פרופיל – Myspace הישן

אחרי שראינו את העיצב הנקי והמטרו-אי של Myspace החדש, עמוד פרופיל של משתמש שבחר בצבע שחור עם רקע מכוער, פונט Comic Sans וממשק מיושן נראה כמו האינטרנט של 2008. מה שכן – רואים כאן את הביטוי הגדול ביותר לאופי של המשתמש ולסיפור שהוא רוצה להעביר דרך העמוד האישי שלו.

כשפייסבוק השיקו את ה-Timeline ואת תמונת ה-Cover יחד איתו, המחשבה הייתה לבדל קצת את עמודי הפרופיל אחד מהשני ולתת לכל משתמש לספר את הסיפר שלו בצורה ויזואלית. Myspace דגל לאורך השנים בהתאמה אישית בצורה החופשית ביותר, מה שיצר עמודי פרופיל מכוערים – אבל אישיים. ראיתם פעם שני חדרים של בני נוער שנראים אותו דבר? Myspace חושבים שהם צריכים להראות אותו דבר, רק עם פוסטרים אחרים על הקירות.

באותו עניין, Myspace מאמצים (לפחות על פי הסרטון, הלוואי ואתבדה) את מדיניות השימוש בשם האמיתי על פני כינוי. דיברתי על זה במצגת על התרבות הדיגיטלית של בני הנוער: יש משהו בשימוש בכינוי שמוציא מהאנשים את הצדדים היצירתיים שלהם, מאפשר להם יותר חופש פעולה בתוך האתר ומאפשר להם להציג צדדים אחרים שלהם ולא רק “מראה” של האני האמיתי שלהם, שמחויבת לקודים ומגבלות שהם מחילים על עצמם.

כולי תקווה שהעיצוב היפה, אובר-יפה אפילו, לא יבריח את כל מי שמחפש ברשת חברתית את הביטוי העצמי שלו (מה ש-Tumblr מציעים ובשפע) ובמוזיקה? זה תלוי בתוכן, בעיקר. אני משאיר אתכם עם סרטון ההדגמה:

הפוסט נכתב על ידי עומר קפלן ופורסם לראשונה בבלוג “תנועת הנוער“.

עומר קפלן

עומר הוא בעל ניסיון של שנים בעבודה מול בני נוער באינטרנט בעולמות השיווק והפרסום תחת גופי המדיה הגדולים בישראל.

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: