5 כללים שיעזרו לכם לבחור סטודיו לאפיון ממשק משתמש

הגעתם לשלב שבו מתחיל תהליך האפיון והעיצוב של המוצר שלכם – זה שיכריע אם הוא יצליח או ייפול לבינוניות. לאיזה סטודיו לפנות, מה חייבים לשאול ואילו משפטים מדליקים נורות אדומות? הכל בפנים

Hero Images/ Getty Images Israel

צלם/תמונה: Hero Images/ Getty Images Israel

מאת איל טלמון, מומחה UX/UI ושותף ב-muze

מי שמפתח מוצר דיגיטלי, אפליקציה או ממשק טכנולוגי כבר יודע שאפיון מדויק של ממשק המשתמש (UI) הוא חיוני להצלחה. ממשק פשוט ופרקטי מאפשר למשתמשים לבצע פעולות באופן אינטואיטיבי, מונע טעויות ויוצר את ההבדל בין רפרוף לשימוש מעשי במוצר או בשירות שלכם. אבל כדי ליצור ממשק מוצלח צריך לבחור במומחה UI מתאים, וכאן נכנסת שאלת מיליון הבייט – איפה מתחילים, מה חייבים לשאול ואם כדאי לבחור בסטודיו גדול וותיק, שמתהדר בלקוחות גדולים, או דווקא בסטודיו בינוני שעשוי להציע גמישות ועדכניות? למען הסדר הטוב, הכנו לכם חמישה כללי אצבע שיאפשרו לכם לבחור את הפרטנר הנכון לתהליך.

 

1. הגודל לא תמיד קובע

סטודיו גדול: היתרון בעבודה עם סטודיו גדול הוא היקף המשאבים שלו, שמאפשר לו גם לטפל בפרויקטים גדולים וגם לנהל מספר פרויקטים במקביל. ככל שהסטודיו גדול יותר, כך גדל הצוות שהוא צריך לגייס כדי לעמוד בכל המחויבויות שלו. באופן טבעי, בראש כל צוות שמטפל בפרויקט מסוים עומדים מעצבים טובים ומנוסים, אשר מפקחים על מעצבים זוטרים יותר. במקרים רבים שיטת העבודה הזו מביאה לכך שהמעצבים הזוטרים מבצעים את העבודה בפועל, בזמן שהמעצבים הבכירים, שבזכותם בחרתם בסטודיו, רק מפקחים על התהליך מרחוק. לכן כבר בהתחלה עדיף לא להסתנוור מרשימת הלקוחות והטאלנטים, חשוב לברר לעומק את הליך העבודה בסטודיו לפני שמתחילים, וכמובן לבחון את תיק העבודות.

סטודיו קטן או בינוני: סטודיו בסדר גודל קטן או בינוני אינו מחויב לתזרים גבוה, כי היקף ההוצאות שלו נמוך יותר, וכך הוא יכול לבחור בעיקר את הפרויקטים שמעניינים אותו. באופן טבעי, צורת העבודה הזו והחשיבות של כל לקוח מובילות לחיבור עמוק ולליווי צמוד יותר, לצד שירות אישי ומענה דינמי לצרכים משתנים. הנושא המרכזי שחשוב לבדוק במקרה כזה הוא עומק הכיס של הסטודיו – ודאו עם ראשי הסטודיו שהם עומדים להיות מעורבים בפרויקט באופן שוטף ואם יש להם את מרווח הנשימה הנחוץ כדי לנהל פרויקט לאורך זמן – מהאפיון ועד לשלבים שאחרי ההשקה.

 

2. ותק מול רעננות

אפיון ממשק הוא תהליך מורכב, ולרוב גם ממושך. במקרים של מוצרים חדשניים מתווסף לתהליך גם רובד של ניווט באזורים חדשים ולא מוכרים. מעצב ממשק טוב משלב כמה תכונות שעשויות להישמע מנוגדות – ידע ואינסטינקטים חדים, מול פתיחות ויכולת הקשבה לצוות וללקוח.

מעצבים ותיקים יוכלו להציע לכם ניסיון רב בהובלת פרויקטים אבל לא בהכרח ידע עדכני, התלהבות ונכונות להתנסות בדברים חדשים. לעומתם, מעצב טרי עלול לאבד נקודות בתחומי הניהול, מתודולוגיית העבודה וטביעת העין המקצועית. אז מה עושים? בוחנים אילו תכונות הן המתאימות ביותר למוצר שלכם, ומחפשים את הסטודיו שמשלב אותן נכון. למשל, ניסיון הוא תכונה חשובה, אבל אולי אפשר לוותר על קילומטראז’ רב שנים ולהסתפק בכמה שנים טובות.

כמו כל תחומי הדיגיטל, גם עיצוב ממשק הוא תחום טרי באופן יחסי, והתכונות החשובות יותר הן רעננות מחשבתית, תשוקה להתנסות בפיצ’רים חדשים, מחויבות להצלחת הפרויקט, אך מעל כל אלה נמצאת הנכונות להקשיב למנהל המוצר ולכם, משום שהתשובות לשאלות הקריטיות, שיגדירו את המוצר ויקנו לו בסיס חזק, יוולדו מתוך השיח המשותף. לכן, משפטים כמו ״אני יודע בדיוק מה לעשות״ או ״אין צורך ב-Testing A/B” צריכים להדליק אצלכם נורה אדומה.

 

3. בחרו בגישה המקצועית הנכונה לפרויקט

יש שתי גישות מקצועיות מרכזיות לתהליך עבודה על מוצרים, וחשוב לברר עם הסטודיו איך הוא נוהג לעבוד ולבחון את מידת ההתאמה של הגישה שלו לאופי המוצר ולצרכים העסקיים שלכם.

– הגישה הקלאסית. לרוב מאפיינת סטודיו גדול, שעוסק בעיקר באפיון של מערכות גדולות ומורכבות בהיקף של 50 מסכים ומעלה. באמצעות שימוש בספריות UI שמכילות אלמנטים מוכנים מראש, ניתן לבצע פרויקטים במהירות גדולה יחסית. החסרונות המרכזיים של הגישה הזו הם: המהירות באה על חשבון הדיוק; התהליך מקובע ומוגבל מבחינה יצירתית; והלקוח לא יכול לראות את התוצאה הסופית, מה שבעייתי במיוחד עבור גופים שפועלים בשווקים משתנים ועבור חברות קטנות או דינמיות יותר. איך תזהו את הגישה הזו? לרוב, היא מסתמכת על תוכנות כמו Balsamiq או Axure.

– הגישה הדינמית. תהליך עבודה שמאפשר חופש יצירתי, ביצוע שינויים, התאמות תוך כדי עבודה ומעורבות גבוהה יותר של הלקוח. המשך הכולל של התהליך ארוך יותר, אבל הלקוחות יכולים לחזות
בתוצאה הסופית כבר בתחילת הדרך ולהיות בטוחים ברמת ההתאמה לצרכים שלהם. יתרון חשוב נוסף הוא ההתאמה המרבית של כל פרויקט ל-Web ול-Mobile. הגישה הזו מתאימה מאוד לסטארטאפים ולגופים דינמיים, שעושים שימוש גם בתוצאות הביניים עבור פרזנטציות, גיוס משקיעים ועוד. איך תזהו את הגישה הזו? במרבית המקרים, היא כוללת שימוש בתוכנות Sketch, Adobe ו-inVision.

 

4. אפיון או  עיצוב

לא כל סטודיו שמאפיין מוצרים יודע גם לעצב אותם, וחלק משתפים פעולה עם גופים חיצוניים למטרה זו. אז מה עדיף – גישת ההתמחות הבודדת, שמאפשרת לכל אחד להתמקד במה שהוא טוב בו, או למצוא סטודיו שמשלב את שתי היכולות? התשובה, כמו כל דבר בעולם עיצוב הממשק, קשורה לאיכות חוויית המשתמש.

מוצר מאופיין כהלכה, שעונה על כל הצרכים, לא מספיק; כל מוצר צריך גם עיצוב נכון וחוויה ויזואלית מדויקת, ביחס לסוגו ולאופיו של קהל היעד, כדי להיות מוצלח. ההכרה בחשיבות של ההתמחות באפיון ובעיצוב ממשקים הובילה להולדתו של מעצב הדיגיטל, שהוכשר בשני התחומים ולכן מסוגל לראות את התמונה הכוללת. כתוצאה, הסיכוי של מעצב הדיגיטל ליצור מוצר מוצלח ומצליח גבוה יותר מאשר שיתוף פעולה בין שני אנשי מקצוע, שלכל אחד מהם זווית ראייה חלקית על התהליך.

 

5. תיק עבודות

בסופו של דבר העובדות מנצחות, ובמקרה הזה מדובר בעבודות. צללו לתוך תיק העבודות של הסטודיו, ושאלו את עצמכם אם המוצר אינטואיטיבי ונוח לתפעול, אם העיצוב עובד והאם הם תואמים את אופיים של הלקוח וקהל היעד שלו? במקביל, ודאו שאתם מקבלים תשובות ברורות וממוקדות לגבי תהליך העבודה בפרויקטים השונים. סטודיו טוב יפגין הבנה רחבה ויידע לנמק כיצד הבחירות שלקח שירתו את הלקוח שלו. אם השיח מתנהל ברמה הטכנית בלבד ולא ניכר שהצוות מבין את הקונטקסט העסקי והשיווקי של הפרויקט, הנורות צריכות שוב להידלק.

חשוב לזכור שהסטודיו שתבחרו יצטרך להבין לעומק את הצרכים העסקיים שלכם ולתרגם אותם לכלים שישרתו אתכם. ודאו שהעבודות מעידות על עומק מחשבה, שהצוות מבין על מה אתם מדברים ונמנע מהיצמדות למוכר – בין אם זה, כאמור, הפן הטכני או פתרונות גנריים.

לסיכום, קחו אוויר. אתם עומדים בפני תהליך מרתק, ואם תבחרו את השותפים הנכונים אין סיבה שהוא לא יצליח. אם תדבקו בחמשת הכללים ותבחנו דרכם את המועמדים לתפקיד מאפיין הממשק שלכם, בלי להסתנוור משמות גדולים ומנאומי מכירה מרשימים, תוכלו לקבלו תמונה טובה של מידת ההתאמה שלהם לצרכים שלכם, ולהוציא מוצר מוצלח ומצליח.

 

 

הכתבה בחסות Muze

Muze - UX/UI & Digital Design Agency היא סוכנות לעיצוב דיגיטל המבוססת בתל אביב מאז 2012, עם ניסיון רב באפיון ועיצוב מוצרים דיגיטליים ביניהם אפליקציות Web & Mobile ומערכות Dashboard מורכבות, בנוסף לשירותי מיתוג ואסטרטגיה דיגיטלית, ופיתוח Client side.
יזמים / מנהלי מוצר ? נשמח לארח אתכם לפגישת ייעוץ בה נשוחח על דרכים אפשריות לשיפור חווית המשתמש עבור משתמשי המוצר שלכם. לפרטים נוספים - הקליקו כאן

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

7 Comments on "5 כללים שיעזרו לכם לבחור סטודיו לאפיון ממשק משתמש"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
חנן
Guest

יש פה מדי פעם גם כתבות שהן לא שיווקיות ושלא מועתקות מ gismodo או מ Engadget?

שיר
Guest

תיק עבודות חלש הינו נורה אדומה בהחלט, רואים היום יותר ויותר שדווקא הסטודיו הקטנים מוציאים את הפרויקטים הכי מעניינים

elad
Guest

כתבה מעולה, מעבר לסטודיו קטן/גדול היה מעניין לקרוא לשם ההשוואה דעה גם על בתי התוכנה בארץ המציעים בעקיפין שירותי אפיון ועיצוב

Tomski
Guest

נגעת במקומות נכונים ! מניסיוני עדיף סטודיו בינוני/קטן מקשיב ובועט !

יהודה
Guest

במשך הקריאה של הכתבה פשוט היה ברור לי שמדובר על כתבה שיווקית. כולה צועקת מכל חור תעבדו איתנו אנחנו הכי טובים.. סטודיו קטן וכולי.

לא לרמה שלכם גיק טיים.. ממש לא מתאים

דורון
Guest

בהחלט מומלץ לעבוד מול מעצבי דיגיטל, מעצבים אמיתיים עם הכשרה ותואר בעיצוב גראפי, שיודעים לנווט פרויקט מ 0 ל-1

לאמי
Guest

יש לי משום מה הרגשה ש MUZE זה סטודיו קטן עד בינוני, עם מעצבים דיגיטלים שעובדים בסקצ’ (כי אין להם זמן להתמקצע באקשור), שעושים גם עבודות איפיון למערכות מורכבות (כי לא צריך לזה שום התמחות) , ועושים ממשקים יצירתים (כי הכי חשוב זה שלקוח דינמי ומגניב יקבל ממשק דינמי ומגניב)
חלאס גיק טיים!

wpDiscuz

תגיות לכתבה: