אומנות וטכנולוגיה במיטה אחת

סול צבי, מייסדת ומנכ”לית Genieo, החליטה ללכת בעקבות הלב ובמקביל לעולם ההייטק פתחה בקריירה חדשה. שנייה לפני שהיא מוציאה אלבום בכורה, היא מסבירה איך זה קרה

תמונה: יח"צ, סול / מגיעה משם

מרימים גבה, החלטת להיות זמרת? אתם שואלים.

חשבתי שיש בכך קסם, להשמיע לכם את רחשי הצעדים הקטנים של אשת הייטק בדרך לאלבום בכורה ובתקווה לתת קצת השראה לחשיבה אחרת.

תמיד האמנתי שאדם חייב להביא עצמו לעשייה, לא משנה במה הוא עוסק. את החשיבה הייחודית שלך, את הלב, את הנשמה, תיקח איתך לאן שלא תלך. הרי אין לך משהו אחר ואמיתי לסחור בו. ידע זה דבר נרכש, ניתן להחלפה. את מה שאתה מביא איתך אף אחד לא יוכל לקחת לך. זו הגישה שאיתה הלכתי, לכל תפקיד שלקחתי על עצמי הבאתי אותי במאת האחוזים.

חלק מההגדרה העצמית שלי הייתה של אדם יוצר. כך כבר בגיל 21 פרסמתי את ספרי הראשון: “word למתקדמים”. לא תאמינו אבל כתבתי 400 עמודים על התוכנה המשעממת הזו מתוך המקום הפנימי שיוצר הוא יוצר הוא יוצר, ולא משנה במה הוא עוסק ולא משנה על מה הוא כותב.

“מעולם לא נשארתי במקום שלא היה לי טוב בו”

תמונה: יח"צ

הכניסה שלי לעולם המחשבים הייתה בגיל מאוחר יחסית, כשהייתי בת 20. כן, כן, זה היה נחשב מאוחר. לא הייתי ילדת פלא שיושבת מול המחשב כבר מגיל 9 ומפתחת בבייסיק או לוגו (למי שזוכר). אהבתי יותר לטייל בשדות ולכתוב שירים. תמיד בראיונות עבודה נתנו לי תחושה שזה קצת מוזר שנזכרתי בגיל מאוחר.

אז איך זה קרה? הייתי בקורס הראשון והאחרון בחיי – מבוא לחלונות. את הקורס העביר הסופר אורי אדלמן ז”ל. למדתי ללחוץ על העכבר והיה לי כשרון אדיר בזה. לחצן ימני שמאלי, תותחית! אבל לא, זה לא היה העניין. פתאום קלטתי שאפשר להיות הכל. מוסיקולוג, איש הייטק וסופר. כל זה באדם אחד? כן את כל זה היה באורי. בגיל צעיר ובתקופה שלא היה מקובל להיות רב תחומי, נפל לי האסימון. ההגדרה העצמית שלי התרחבה בשניה. טסתי לחנות באג ורכשתי מלא ספרים, לא היה לי מושג מה זה מה, פשוט התחלתי ללמוד כל היום וכל הלילה. נתפסתי בחיידק. אתם בטוח מכירים את זה. תוך חודשיים בערך התחלתי ללמד מחשבים, הזוי אני יודעת. עד היום לא ברור לי איך זה באמת קרה. חלקכם אולי מכירים אותי עוד מאז… מהתקופה שלימדתי רשתות תקשורת. התאהבתי.

בגיל 24 הגשמתי חלום, להיות יועצת אבטחת מידע. זוכרת את היום שיצאתי מהלקוח הראשון שלי, מתחום הטלקום. הייתי מלאת אושר, הרגשתי שנגעתי בכל מה שרציתי. גיל קצת צעיר לחוש שזהו, הגעת. אבל כך באמת ובתמים חשתי. אהבתי את מה שאני עושה, נכון, כבר אמרתי את זה.

שואלים אותי לא מעט, מאיפה התשוקה הזו, מה גורם לי לקום בבוקר ולהתחיל לזוז. התשובה עבורי תמיד הייתה פשוטה, מעולם לא נשארתי במקום שלא היה לי טוב בו, במקום שלא חשתי שאני מביאה אותי לעשייה היומיומית. אחרת אנחנו פשוט עוטפים עצמנו באפרוריות לא?

מהגשמת החלום הגדול נולדו גם חלומות קטנים, להקים את תחום אבטחת המידע במיקרוסופט ישראל, ומשם למיקרוסופט ארה”ב. בסיאטל חייתי כשנתיים, בהתחלה זה היה כמו ילדה שהגיע לחנות ממתקים, הסתחררתי מכמות התפקידים שרציתי לקחת על עצמי, רציתי הכל ועכשיו. אני גם זוכרת את הרגע שהכל מת לי בפנים, שהמסלול היה נראה לי ברור מידי. בית, רכב, משרה טובה, ברור מידי.

החזרה

החלטתי לקום ולעזוב, לחזור לארץ. מכרתי את הבית, מלאתי קונטיינר של זכרונות ושבתי לכאן. חשבתי שזהו, שנגמר לי, שאני עוזבת את ההייטק, אז יצאתי לחפש אותי, לא בהודו, בתוכי. חשבתי להמציא אותי מחדש אז פניתי למדיה, נרשמתי לתואר ראשון בתקשורת בבינתחומי ועוד בטרם התחלתי ללמוד קיבלתי מספר הצעות עבודה: להיות שדרנית בגל”צ, כתבת שטח בחדשות 10 ולהגיש פינה בתוכנית הבוקר בערוץ 10.

מעטים יודעים על כך, אבל לאחר חשיבה ארוכה, סרבתי. וגם בסוף לא ישבתי על ספסל הלימודים, גם לא יום אחד. פשוט הבנתי שזהו, שאכלתי אותה, אני בורגנית. צריכה להסתכל על עצמי בראי ולהודות. טוב לא טוב, זה מה שיש. לקחתי אותי ואת הבורגנות שלי ואמרתי, מה עכשיו?

ברגע פרטי באמצע הלילה, ואחרי שחתמתי על חוזה בחברה (שאתם מכירים), ימים ספורים לפני שאני עושה רילוקיישן לקליפורניה, וכשהלפטופ על הברכיים לא הבנתי איך חברי הטוב, המחשב כמובן, לא מכיר אותי טוב יותר, לא מבין מה אני רוצה כשאני מפעילה אותו. שאלה שאישה תמיד תוהה לגבי בן זוגה. אבל את חתיכת המתכת הזו באמת אהבתי. בחיי. כך נולד הסטארטאפ שאני מנהלת היום, ממחשבה אחת קטנה.

לא שלא היו לי מאות מחשבות קודם, פשוט בפעמים הקודמות שהיו לי רעיונות, כל המומחים הגדולים שהיו סביבי אמרו לי שזה בלתי אפשרי; אי אפשר לגייס כסף על רעיון כזה, זה לא ישים טכנולוגית… כמה פעמים היה לכם רעיון שמת מות נשיקה כי אימצתם את מה שחברים שלכם אמרו לכם על הרעיון הנפלא שלכם? אז זהו, שהפעם היה לי מזל, הרבה מזל. פגשתי חבר ותיק שאמר בדיוק את ההפך. אמר שזה אחלה רעיון ואני שכבר הייתי למודת ניסיון, ידעתי לא להקשיב לנשמות הטובות שמרפות את ידי ושנים אח”כ אני רואה איך רעיונות שחשבתי עליהם פשוט הופכים לחברות ענק כי מישהו פשוט חשב אך גם עשה.

ואז הגיעה Genieo

תמונה: יח"צ

כך נולדה Genieo.com. החברה צמחה בזכות אנשים מדהימים שגייסתי בדרך שלולא התעוזה והיצירתיות שלהם המוצר היה נראה אחרת, הכל היה נראה אחרת. אחד השיעורים הראשונים שלמדתי כמנכלי”ת זה לזוז ולתת מקום. לתת לאחרים את מה שלי היה כ”כ חשוב. לתת להם ליצור, להתבטא, להביא את עצמם.

בעידן של היום, אפשר להמציא את עצמך גם יותר מפעם אחת. ממומחית אבטחת מידע שנטשה את כל הידע שצברה במשך שנים ובחרה לקפוץ למים, לעולם האינטרנט והתוכן ולהקים חברה, לפני כשנה הבנתי שהגיע הזמן לשינוי נוסף. הגיע הזמן לבטא עצמי גם בדרכים אחרות. בדיוק כמו הקמה של סטארטאפ, אם זה נשאר רק אצלך בראש זה לא קיים. כולכם יודעים את זה, אבל לא תמיד זוכרים.

בחרתי באיתי פרל (האיש והאגדה) להיות המפיק המוזיקאלי של האלבום שלי. בחרתי להגשים חלום ישן. אז איך עושים זאת במקביל? אומנות הזמן. במקום שעות מול הפייסבוק בלילות ובסופי שבוע, נוודות באינטרנט אחר דבר לא ידוע, מייצרים זמן. זמן זה התירוץ האולטימטיבי לפחד שלנו מהחלומות. אז בוחרים להשתחרר מהפחד, לגרש את התירוצים ולעשות.

מודה, ההחלטה לא הייתה פשוטה, מי רוצה להתפשט מול אנשים שהוא לא מכיר? בעצם משוכנעת שיש כאלו שהיו שמחים, אך אני מהמתכרבלות. באיזה מקום, הדרך הזו בחרה אותי, סימנה אותי כבר מזמן, אז אין ברירה, נושמים עמוק ומתפשטים. ניסיתי לברוח, סה”כ באמת שנוח לי במקום בו אני נמצאת. אבל אף פעם לא חיפשתי מקום נוח, תמיד דאגתי להרגיש את הלב שלי פועם בכל דבר שאני עושה. כבר דברנו על כך קודם.

אולי לימדתי אותי משהו בדרך הזו, אולי ההצצה הזו תתן גם לכם משהו קטן, לחיות את החלום שלכם. גם אם לא בחרתם בו, גם אם הוא בחר בכם הרי הוא חלק מכם. לא מרגישה ולו לרגע שיכולתי אחרת, הבחירה הייתה להיכנע. להיכנע למלחמה הזו בתוכי שאומרת “מי צריך את זה בכלל”. שבתי לעצמי, קרבתי את הגיטרה, כיביתי את הראש ושבתי אל הלב.

לשמחתי (טוב נו, התרגשתי כמו ילדה), השבוע נבחר אחד משירי לשיר השבוע בתוכנית של גדי ליבנה ב 88fm וב-8/1 הסינגל הראשון שלי, “מילים על החול” יוצא סוף סוף לרדיו. השיר מדבר בדיוק על זה, על החיים שעוברים לנו כשאנו ישנים ושוכחים לחיות אותם. יודעת שזה כבר שנים לא סקסי להיות אמן שיכול לשלם על הוויסקי שלו, אך מקווה שתהיו סולחניים לאדם יוצר שאינו מתייסר מהיצירה אלא מחבק אותה. האדם הזה הוא אני.

אתם מוזמנים לשוחח איתי בפייסבוק

או סתם להציץ באתר שלי

הפוסט נכתב על ידי סול צבי, יזמת ומנכ”לית חברת Genieo.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

4 תגובות על "אומנות וטכנולוגיה במיטה אחת"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
יעקב
Guest

מאוד אהבתי את העיצוב המקורי והמיוחד של האתר שלך אחד האתרים הכי מושקעים
ויפים שראיתי לאחרונה
בהצלחה

סול
Guest

תודה לך!
את האתר בניתי ועיצבתי בעצמי באמצעות פלטפורמה שפיתחה חברה ישראל (איך לא?!) .
מוזמן להתנסות בעצמך: wix.com.
פשטות וגמישות. ממליצה עליהם בחום (ואין לי מניות שם :))
סול

יעקב
Guest

כן מכיר את WIX לא חשבתי שאפשר להגיע לרמה כזאת גבוהה שאפו

גוגו
Guest

נדירים הרגעים שאני מתפעם, להקים חברת הייטק, לשיר כל כך יפה ומרגש ולהראות כך מדהימה. הכל בחבילה אחת

wpDiscuz

תגיות לכתבה: