איך רשת חברתית מביאה לתביעה משפטית

עובדת לשעבר בחברה שלחה הודעות לעמיתיה ממקום העבודה שעזבה, וכעת עומדת בפני תביעה של הפרת הסכם אי-תחרות עליו חתמה. האם החברות או ההודעה הבאים ברשת החברתית יעלו לכם בעבודתכם או אף בתביעה משפטית? מורן בר מסבירה

לא מעט נכתב עד היום על רשתות חברתיות והכוח שלהן ביצירת קשרים עסקיים חדשים, בפיתוח עסקים ובקידום אג’נדות. הפוטנציאל של הנוכחות העסקית והאישית ברשתות החברתיות מוכיח את עצמו כל יום, כל שעה כמעט, ובמקרים מסויימים, אפילו כל שניה. חברות מגדילות את מאגר הלקוחות שלהן באמצעותן, חושפות מוצרים חדשים, מקדמות מכירות באמצעותן, וגם ברמה האישית – הרשתות החברתיות מובילות אותנו להתחבר לאנשים שבעולם ללא אינטרנט, לא יכלנו למצוא אותם והם לא אותנו.

אחת מהרשתות החברתיות אשר מכוונות יותר לעולם העסקים, היא לינקד-אין. ההצגה הרשמית של משתמשי האתר, הנובעת מפריסת תחומי ההתמחות השונים לכל איש קשר והמבנה הרשתי של האתר, אשר מאפשר להציג אדם מסוים לאחר וכך ליצור את ההזדמנות העסקית הבאה, היא חלק משמעותי וחשוב בנוכחות באתר.

כל זה נכון, כאשר אנחנו רוצים את הקשרים הללו, כשאנחנו מכירים בין אנשים כדי לקדם את האינטרסים שלנו. אך מה קורה למשמעות של קשרים אלו בחברה אשר עובדיה יוצרים את הקשרים הללו כאשר הם נמצאים כבר במקום עבודה חדש?

אמור לי מי חבריך ואתבע אותך

מקרה מעניין שיגיע לבית המשפט באוגוסט הקרוב עוסק בדיוק בדילמה הזו. חברה ממינסוטה, ארצות הברית, הגישה את כתב התביעה בנושא כנגד עובדת לשעבר בחברה שניסתה ליצור קשרים עם עובדים בחברה שעזבה דרך רשת לינקד-אין. התביעה נסבה על הודעות ששלחה העובדת ליותר מ-20 עמיתיה לעבודה לשעבר, בהן הזמינה אותם לראות את משרדה החדש, ושאלה אותם אם הם מחפשים עבודה. על סמך פניות אלו מאשימה החברה את העובדת בכך שהפרה למעשה את הסכם אי התחרות אשר חתמה עליו לפני 3 שנים אשר אוסר עליה לפנות ולנסות לפתות עובדים לעבור איתה יחד למקום עבודתה החדש.

מקרה זה מעלה שאלות רבות הנוגעות למערכות היחסים הנרקמות ברשתות החברתיות. האם חברויות ברשתות חברתיות אכן עוברות על תנאי חוזים הכוללים סעיפי אי תחרות? האם כשעובד עוזב חברה עליו למחוק את עמיתיו לעבודה כחברים ברשתות החברתיות?

בארץ חופש העיסוק גובר היום כמעט על כל תנאי אשר נכתב בחוזי עבודה סטנדרטיים. הסכמי אי תחרות מוגבלים בעיקר לאור חוק היסוד אשר מעגן את הזכויות הללו. במקרים מסויימים, בדרך כלל אם מדובר בבעלי תפקידים בכירים מאוד (מנכ”לים וסמנכ”לים), אפשר לראות בדרישה זו לגיטימית.

חבר מביא חבר

אם נצא רגע מהמסגרת החוקית, נראה כי רוב הפעילות שלנו ברשת כעובדים, היא פעילות שנועדה לקדם אותנו, אישית או עסקית. הסיבה שאתר לינקד-אין כל כך מצליח נובעת גם מכך שרשת החברים של כל משתמש עוזרת לו להתקדם, ואחת הסיבות המובהקות לכך שהמודל בו קורות החיים שלנו נחשפים לעיני אנשי הקשר שלנו היא שאנחנו מחכים לתפוס את ההזדמנות הבאה.

אחד מהכלים בהן חברות משתמשות היום למציאת עובדים היא ה-Head Hunting. חברות רבות מכירות כבר שנים רבות בערך של “חבר מביא חבר”, ומתגמלות עובדים אשר מביאים את החברים שלהם לעבוד בחברה איתם. המודל הזה, שעובר בשנים האחרונות לאינטרנט בצורה מובהקת, בעיקר באתר לינקד-אין, שינה את פני תעשיית גיוס העובדים, ולא נראה כי הוא עומד לדעוך.

מה דעתכם? האם העובדת אשר השתמשה ברשת החברתית כדי ליצור קשרים עם עמיתיה לשעבר לעבודה עשתה מעשה שעליה לתת את הדין עליו?

למי שהנושא מעניין אותו – הנה כתב התביעה:
1-main(2)

מורן בר

מייסדת ומנהלת החברה, יזמית בעלת נסיון רב שנים בתעשיית ההיי-טק עם רקע נרחב בתחום האחסון והתקשורת ובעולם המדיה החברתית. היתה שותפה למיזמי אינטרנט גדולים וביניהם אתר 2eat הישראלי. בוגרת ממר"מ ועו"ד העוסקת בתחום דיני הפרטיות וטכנולוגיה.

הגב

3 תגובות על "איך רשת חברתית מביאה לתביעה משפטית"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
Y2Worrk
Guest

לדעתי התחום של רשתות חברתיות עוד לא ממש מובן בתחום המשפטי. יקח עוד זמן ופסקי דין כדי שיתברר מהם הדברים שמותא ואסור לעשות.
למשל מה קורה שעורכי דין “חברים” ברשת חברתית יחד עם שופטים וביום מהימים יש איזה משפט שהתביעה וההגנה חברים באותה קבוצת חברים ?

זה הולך להיות יותר ממעניין.

שחר
Guest

לא ממש הבנתי מה הבעיתיות בתביעה הזו?
לא מדובר על חברות פשוטה בפייסבוק או לינקד אין אלא מדובר על הודעות אקטיביות שהיא שלחה במטרה מפורשת לגייס את העובדים – בואו תראו את המשרד שלי? אתם מחפשים עבודה?
בכתב התביעה טוענים שגם יצרה קשר עם אנשי הקשר של הלקוחות של החברה בה עבדה בעבר…

אני חושב שאם היתה עושה זאת באימייל רגיל זה היה זהה לחלוטין, רק שהמדיום היה קל יותר במקרה הזה.

אם פספסתי משהו – אשמח לשמוע תגובות.

צחי אפרתי
Guest

אני מסכים עם שחר. על פניו נראה שהעובדת ניסתה לגייס קולגות ממקום העבודה האחרון שלה. זה ממש לא משנה אם היא עשתה את זה ברשתות חברתיות, אי-מייל או כרזה שתלתה אל מול המשרד הקודם שלה.
אם הייתי המעסיק הנוכחי שלה, הייתי חושב פעמיים על המשך העסקתה. כנראה שדיסקרטיות וחוכמה הם לא הצד החזק שלה.
בכל אופן, המקרה הנ”ל צריך להדליק נורה אדומה לכל מי שמחפש עבודה ומשתמש ברשתות חברתיות.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: