כשסמסונג מכרה דגים טריים ונינטנדו שיווקה קלפים

ענקיות האלקטרוניקה מחפשות את הדבר הבא, בין אם זה שעונים חכמים או מכוניות שנוסעות את עצמן. אבל מלבד עתיד פתוח – יש להן גם עבר מסקרן. איזו חברה קיבלה את תהילתה ממשחת שיניים ומה הסיפור האמיתי מאחורי שמה של שארפ?

מקור: cc-by-Alexander Baxevanis, flickr

מקור: cc-by-Alexander Baxevanis, flickr

מאת: יאיר מור, NEXTER

אתם מכירים אותן פחות או יותר מאז שאתם זוכרים את עצמכם. סומכים על הידע והניסיון שלהן, מאמינים לכל מילה שיוצאת להם מהפה. אבל מה אם נגיד לכם שחברות הטכנולוגיה הפופולריות עסקו פעם במשהו אחר לחלוטין?

מדגים ובשר לסמארטפונים

ב-1938 החלה לפעול חברת מסחר למוצרי מזון, שייצרה איטריות ושיווקה מוצרי מזון כגון דגים ובשר. השם שלה היה “שלישיית כוכבים”, בתרגום חופשי. בהמשך היא עברה דירה והוסיפה בית זיקוק לסוכר ומפעל לטוויית צמר. היא הלכה והתרחבה, החלה להציע שירותי ביטוח לחברות אחרות בזכות הכסף הרב שצברה. בשנות ה-60 המאוחרות היא נכנסה לראשונה לתחום מוצרי החשמל עם מגוון מוצרים ביתיים.

בשנות ה-70 רכשה “שלישיית כוכבים” חברת מתגי טלפון ונכנסה לתחום התקשורת. בעשור שלאחר מכן החלה החברה לתגבר את תחום מוצרי החשמל שלה ובשנות ה-90 ניסתה לייצר גם טלפונים ניידים. תחילה היא לא הצליחה להתחרות בחברות המערביות – נוקיה הפינית, אריקסון השוודית ומוטורולה האמריקאית. אך היא הצליחה להשתפר ואף עקפה את השלוש כאשר נתפסו לא מוכנות בתחילת עידן הסמארטפונים. עד מהרה הפך מותג הטלפונים החכמים שלה לשם נרדף לסמארטפון.

ניחשתם כבר? המותג הוא גלקסי, והמילה הקוריאנית ל”שלושה כוכבים” היא סמסונג.

ממשחות שיניים לטלוויזיות ומה לא בעצם

ב-1947 נוסדה בקוריאה חברת “לאקי”, שעסקה בכימיקלים והיתה הראשונה במדינה למכור מוצרי פלסטיק. בהמשך היא עברה מפלסטיק לפלסטיקה והחלה לייצר גם סבונים, מרככי כביסה, משחת שיניים פופולארית מאוד ומוצרים אחרים לתחום ההיגיינה. כדי להפריד בין המוצרים הכימיים לפריטי פלסטיק היא ייסדה את GoldStar, שהחלה למכור את מוצרי הפלסטיק ואף לייצר מכשירי חשמל בעלי גופי פלסטיק.

ב-1958 התאחדו שתי החברות ויצרו את “לאקי גולדסטאר” – שב-1997 אימצה את השם המקוצר LG. מוצרי החשמל הפכו להיות תחום העיסוק העיקרי לאחר מלחמת קוריאה, שבעקבותיה קמו חברות רבות למוצרים צרכניים בדרום. LG היתה הראשונה ליצר במדינה את רוב מוצרי החשמל – ממקררים ועד טלפונים סלולריים. כיום היא אחת החברות היחידות המייצרות סמארטפונים שחלק ניכר מרכיביהם – מסכים, סוללות ועוד – מיוצרים “בבית”, כלומר בתוך החברה.

מנייר לחשמל ולטלפונים סלולריים

כמעט שאין אדם מעל גיל עשרים שלא החזיק ברשותו בשלב כזה או אחר טלפון סלולרי של חברת נוקיה. החברה שלטה ללא עוררין על התקשורת הסלולרית מאז המצאתה, אבל השורשים שלה מחוברים דווקא לעצים כרותים: ב-1865, יוסדה נוקיה כמטחנת עיסת נייר בודדת, שהפכה עצים שנכרתו ביערות הסמוכים לעיסה ולאחר מכן לנייר. הנהר היה מקור האנרגיה של מכונות הייצור, וכנראה גם אמצעי ההפצה הראשוני של המוצרים.

זה כל מה ששנוקיה עשתה במשך לא פחות מ-33 שנים, עד שב-1898 קמה לצידה חברת מוצרי גומי שהחלה לשתף איתה פעולה באופן צמוד, וב-1902 החלה נוקיה להשתמש בכוח זרימת הנהר גם לייצור חשמל. מעט לפני 1920, לאחר מלחמת העולם הראשונה, קנתה חברת הגומי את חברת הכבלים הפינית, שהוקמה ב-1912 והתבססה על החשמל שייצרה נוקיה. רק לאחר הרכישה החלה נוקיה להיכנס לתחום התקשורת, ורשמית לא עשתה זאת עד סוף שנות ה-60 – אז רכשה נוקיה את חברת הגומי, שכאמור עסקי הכבלים היו בבעלותה. השאר – היסטוריה.

מחפיסות קלפים לשרברב שכבש את העולם

מקור: cc-by-Rob DiCaterino, flickr

מקור: cc-by-Rob DiCaterino, flickr

החברה המזוהה ביותר עם משחקי מחשב היא ללא ספק נינטנדו, האחראית לדמויות כמו האחים מריו, סוניק הקיפוד  ועוד רבים וטובים. אבל החברה שיצרה לא מעט משחקים מקוריים התחילה ב-1889 בתור בית מלאכה ליצירת קלפי משחק מסוג האנפודה (Hanafuda) – קלפים שקיימים כבר מאז המאה ה-16 ומשמשים למגוון משחקים. נינטנדו שמרה על ההתמחות שלה במשך 67 שנים, עד שיום אחד ב-1956, ביקר נכדו של המייסד, ומי שירש את החברה, במשרדי החברה בארצות הברית, והבין שמדובר בתחום שאין לו יותר מדי לאן לגדול.

תחילה רכש הנכד מדיסני רישיון לייצור קלפים עם הדמויות האהובות של המאייר הידוע. בשנות ה-60 הוא ניסה להתרחב לתחומים נוספים ופתח חברת מוניות, בתי מלון המשכירים חדרים לפי שעה, ערוץ טלוויזיה, יצרנית ארוחות מוכנות ועוד – כולם נכשלו בגדול. אך צעצוע שיצר מהנדס בחברה – מעין זרוע מתארכת שבעזרתה צריך להזיז כדורים – החזיר את החברה להתמקד בתחום המשחקים.

לתחום משחקי המחשב הגיעה נינטנדו ב-1974, כשרכשה את זכויות ההפצה ביפן של קנוסולת משחקים בשם Magnavox Oddysey וזמן קצר לאחר מכן החלה לייצר בעצמה קונסולות משחק. במקביל, היא גילתה את תחום מכשירי המשחק (ארקייד). ב-1980 היא השיקה את מכשיר המשחקים הנייד הראשון – תחום בו היא שולטת מאז ועד היום.

העיפרון הכי חד בקלמר

ב-1912 הוקמה סדנת מוצרי מתכת קטנה באחת הערים הגדולות בעולם. צעיר בן 18 שהמציא חגורה שמתהדקת בלי חורים שנקרעים בסוף החל לייצר את אבזם המכת הייחודי שלו וזכה להצלחה כבירה. בשנים שאחר כך הוא המציא גם את מוט המטריה הטלסקופי, הברז בעל הידית המצודדת (זה שאתם קובעים את הטמפרטורה בו על ידי הזזתה לצדדים) וב-2015 הציג את הגרסה שלו לעיפרון המכני, המבוסס על חודי עופרת ארוכים, שאינו מצריך חידוד ומוכר כיום כעט-עיפרון או עיפרון חודים. ההמצאה הזו, שפותחה במקור בארה”ב ב-1913 וכונתה בגרסתה היפנית המשופרת Ever-Ready Sharp Pencil (“העיפרון החד המוכן-תמיד”), העניקה לחברה את שמה – Sharp.

ב-1923 נהרסו כל מפעלי החברה ברעידת אדמה ומייסד החברה, אז בן 30 – נאלץ להקים אותה מהתחלה. במסגרת ההקמה מחדש הוא החליט להתחיל לייצר גם המצאות שאינן שלו, ויצר את הרדיו הראשון והטלוויזיה הראשונה שיוצרו ביפן. עם הזמן הפכו מוצרי החשמל, אותם החלה החברה לייצר כאמור רק כדי להשתקם מרעידת האדמה של 1923, לעיקר עיסוקה. את מרכז תשומת הלב תפסה חטיבת המסכים שהחזיקה בנתח מכובד משוק הטלוויזיות העולמי וכיום מספקת מסכים איכותיים למחשבים ניידים וטאבלטים של אפל ומחשבים של חברות אחרות.

מאביזרים למעשנים למעצמת שעונים

לפני שה-G-Shock הפך אותה למעצמת שעונים, היתה קסיו חברה שנוסדה כדי לאפשר למעשנים לנצל את הסיגריות שלהם עד גרגר הטבק האחרון. המוצר הראשון של החברה, שנוסדה בשם קַשְיוֹ ב-1946, היה טבעת אליה מחברים סיגריה כדי לעשן אותה במלואה, בלי שהאצבעות ייכוו או יסריחו. במצב הכלכלי הקשה ששרר במדינה אחרי ההפסד במלחמת העולם השנייה המוצר הפך ללהיט מיידי.

שלוש שנים אחר כך ביצעו המייסדים מעבר חד כשהחלו לייצר מחשבונים חשמליים – מה שלקח להם לא פחות מחמש שנים, אך השתלם כאשר המחשבונים שלהם הכתיבו את הסטנדרטים המודרניים – מסך בודד (במקום שלושה) ועשרה מקשי ספרות (לפני כן היו מקשים נפרדים לכל ספרה – אחדות, עשרות, מאות וכן הלאה).

בעשורים הבאים התרחבה החברה, תחילה ליצירת כלי נגינה חשמליים מבוססי קלידים ולאחר מכן שעונים, שהתבססו על טכנולוגיית המחשבונים הניידים (תתפלאו, אבל אז היו גם מחשבונים נייחים, שגודלם כשולחן אוכל למשפחה מרובת-ילדים). בשלושת התחומים היא הצליחה להפוך למובילה בינלאומית ועד היום כמעט לא ניסתה להיכנס לתחומים נוספים. עם זאת, היא כן עשתה כמה ניסיונות כאלה – במיוחד בתחום הסלולר והמצלמות הדיגיטליות – אך אף אחד מהם לא הפך לשם דבר כמו הג’י-שוק.

מהשכרת DVD למעצמת סטרימינג

החברה הצעירה ביותר ברשימה היא גם זו שסיפורה הכי פחות מפתיע. Netflix נוסדה ב-1997 לאחר שמייסדה, ריד הייסטינגס, החזיר באיחור את הסרט “אפולו 13” לספריית הווידאו ממנה שאל אותו ונאלץ לשלם קנס. הוא רצה לאפשר לאנשים לשכור סרטים בקלות – דרך הדואר. תחילה ניתן היה לשכור סרטים ב-50 סנט לכל דיסק, כאשר איחור בשליחה חזרה גרר קנס, אך תוך שנתיים עברה החברה למתכונת של השכרה ללא הגבלה תמורת דמי מנוי חודשיים וב-2007, לכבוד חגיגות העשור, היא הודיעה על תחילתו של מעבר מהשכרת סרטים על גבי דיסקים שנשלחים בדואר – להשכרת סרטים דרך הזרמה ברשת (סטרימינג).

ב-2000, זמן קצר לאחר שהחלה לפעול במודל של מנויים, הוצעה החברה למכירה לבלוקבאסטר תמורת 50 מיליון דולר. ענקית ההשכרה סירבה. עשור לאחר מכן, ב-2010, בלוקבאסטקר פשטה את הרגל בעוד שוויה של נטפליקס חוצה את רף 8 מיליארד דולר. כיום, החברה שווה בין 20 ל-30 מיליארד דולר (את ינואר היא התחילה ב-19, כיום היא עומדת על 26) וכבר מפיקה בעצמה כמה מהסדרות החמות בעולם. בקרוב היא תממן גם הפקת סרטים.

יצרנית הנורות הפכה לחברת אלקטרוניקה

חברה יפנית אחרת שעשתה דרך ארוכה היא פנסוניק. היא נוסדה ב-1918 בשם מצושיטה, כספקית שקעי נורה מפוצלים ולאחר מכן כיצרנית מנורות לאופניים ולכלי רכב צבאיים במהלך מלחמת העולם השנייה. אחרי המלחמה, כמו חברות יפניות רבות אחרות, היא החלה לייצר מכשירי חשמל שונים לצרכים אזרחיים – מנורות ועד מכשירי רדיו. בהמשך, בשנות ה-60, היא החלה לשווק מכשירי רדיו וטלוויזיות לארה”ב תחת השם Panasonic ולאירופה תחת השם National. בהמשך היא נכנסה גם לתחום האודיו והפכה לספקית רמקולים, ציוד תקליטנות וטלוויזיות מהגדולות בעולם.

יצרנית מכונות השקילה הפכה לענקית טכנולוגיה

מקור: cc-by-SenseiAlan, flickr

מקור: cc-by-SenseiAlan, flickr

IBM מזוהה מאז ומתמיד עם מחשבים עסקיים, ולכן לא מאוד מפתיע לשמוע שהתחילה כחברה למכונות עסקיות, אם כי מסוג מעט שונה. היא הוקמה ב-1911 כ-CTR – “החברה לחישוב, חשבונאות ורישום”. השילוב המשולש הזה נועד לציין את שלוש החברות שאיחודן יצר את מה שעתיד להפוך לאחת החברות הגדולות בעולם: אחת ייצרה מכונה להעברת כרטיס עובד לצורך תיעוד שעות עבודה, אחת ייצרה מכונות חישוב וחשבונאות והשלישית ייצרה מכונות שקילה.

ב-1914 הצטרף לחברה תומס ווטסון, שהפך את החברה למנגנון מכירות משומן. הוא התמנה למנכ”לה תוך פחות משנה ועמד בראשה עד 1952 (38 שנים). הוא מיקד את החברה בציוד חישוב וניהול לארגונים גדולים, תחילה בטכנולוגיות מיושנות ועם הזמן עברה החברה לאספקת מחשבים עסקיים – התחום בו היא עוסקת גם היום, אם כי באופן שונה מעט (כיום היא כבר אינה מוכרת מחשבים אלא שירותי מחשוב שמתארחים במחשבים שלה). כיום נקרא פרויקט המחקר העיקרי של החברה, האינטליגנציה המלאכותית המוצעת גם היא כשירות מחשוב לחברות וארגונים (למשל חוקרי מחלות כגון סרטן), על שמו של ווטסון.

הכתבה פורסמה במקור ב-NEXTER

 

לקריאה נוספת:

לענקיות הסלולר נמאס מהסמארטפונים

מה גרם לגברים סטרייטים לפלרטט בטינדר?

 

NEXTER

הגב

3 תגובות על "כשסמסונג מכרה דגים טריים ונינטנדו שיווקה קלפים"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
MrDrake
Guest

כתבה דיי ארוכה היה יותר מועיל אם הייתם מחלקים אותה לחלקים כלומר לכמה כתבות ,

נהניתי מאוד לקרוא אותה .

NintendoBoy
Guest

“נינטנדו, האחראית לדמויות כמו האחים מריו, סוניק הקיפוד ועוד רבים וטובים”
נינטנדו אינה אחראית לדמות סוניק, אלא סגה.
חבל, הדברים הקטנים יכולים להעיד על דיוק המידע שמסופק בכתבה.

sonic the hedgehog
Guest

סוניק הוא לא של נינטנדו…
מעניין איפה עוד יש שקרים בכתבה

wpDiscuz

תגיות לכתבה: