איך הטכנולוגיה עוזרת להציל את השפה העברית?

מוטב לה, לאקדמיה ללשון העברית, להתמקד בממשק ובחווית משתמש – שם טמונה ההשפעה הגדולה ביותר על שימור השפה העברית

מקור: צילום מסך, Waze

מקור: צילום מסך, Waze

הטכנולוגיה היא סמן הקידמה – היא הקטר שבראש המשק, היא זו שמגלה וממציאה דברים חדשים ומנסה להפוך את חיינו לקלים יותר והיא זו שמאופיינת בשלל סימנים ושפות שלמביט מבחוץ נראות כמו באו מהעתיד. שפות התכנות הן לא האספקט הלשוני היחיד שמאפיין את תחום ההייטק – בזכותו (או בגללו, תלוי בנקודת המבט) נכנסו המון מילים ופעלים לועזיים לשפה – להקליק, לקנפג, לפרמט, לפסבק, לגגל, והרשימה עוד ארוכה.

אך מלבד הקידמה, לענף הטכנולוגיה יש גם תפקיד היסטורי של – תאמינו או לא – שימור השפה העברית. המחשבים והסמארטפונים סובבים אותנו כל היום – משמשים אותנו בבית, בעבודה ובדרך. מה שהמכשירים הללו יגידו והאופן שבו הם ידברו אלינו יישאר איתנו הרבה זמן. הם גיבורי התרבות של ימינו. מספיק שאכתוב פה את המספרים 404 בשביל שבראש שלכם יתרוצצו עכשיו המילים “העמוד שחיפשת אינו נמצא”; או להזכיר לכם את הפעם ההיא שממש הייתם צריכים Wi-Fi וכל מה שרציתם היה לראות את ההודעה “פתח רשתות Wi-Fi זמינות”. כך, המילים והמשפטים שמופיעים על המסך שלנו הופכים אט אט למשפטים איקוניים, בדומה לסלוגנים “שאני אשפשף?” ו”בא לי שרפרף”, למשפט “צא בחוץ” של הרב עובדיה יוסף ז”ל ול”הוונט דה ג’ואיש פיפל סאפרד אינף?” של “החמישייה הקאמרית”.

״יש לך עשר שקל?״

השפה העברית חודשה על ידי אליעזר בן יהודה רק לפני כ-200 שנה והיא כבר עברה המון שינויים. כיום מבוגרים ובני נוער כאחד מדברים בקיצורים, למשל צכה (במקום צריכה), כה (במקום כן), תעביר ת’מלח (במקום את המלח); אנחנו משתמשים בביטויים לועזיים כמו לקחת החלטות (במקום להחליט), לעשות כלים (במקום להדיח) ולקחת תמונה (במקום לצלם).

השינויים הללו רבים ומשקפים את העברית כשפה חיה (ובועטת), אך יש גם כמה תחומים שבהם השינויים הם פשוט טעויות. הנפוצים שבהם הם כמובן מספרים (עשר שקל), לשון עתיד בגוף ראשון (אני יעביר) והחלפת צורת ציווי בצורת עתיד (תשמור לי עוגה). ופה בדיוק נכנסת הטכנולוגיה בתפקידה הציוני.

איכשהו קרה שדווקא הטכנולוגיה היא זו שדבקה בצורות הציווי – המשך, חזור, פתח, הכנס, התקן, שמור – איפה עוד אפשר לשמוע צרור של צורות ציווי כאלה מחוץ למסכי המחשבים והסלולר? הצורות האלה הן שמשמשות את תלמידי התיכון בשיעורי מדעי המחשב, ימשיכו איתם ל-8200 בצבא ולסטארטאפ הראשון שלהם, ויעברו גם לדור הבא.

ומה היה קורה אם הטכנולוגיה לא הייתה שומרת על השפה והמתכנתים של פעם היו כותבים – תמשיך, תחזור, תפתח, תכניס, תתקין, תשמור? סביר שהיום כולנו היינו אומרים “תעשה תשמור על הקובץ” או “תלחץ תתקין כשהחלון עולה”.

כאנשי הענף המבטיח ביותר במשק הישראלי, כמי שאחראים על הפיתוחים הבאים ועל עיצוב העתיד שלנו – אני מפצירה בכם לזכור את תפקידכם בשימור השפה העברית, ולהבין את גודל האחריות ההיסטורית של המילים שלכם שמגיעות למשתמשי הקצה ושל האופן שבו הן ישפיעו על השפה שלהם ושל הדור הבא בישראל. אני לא מתביישת להודות שלמילים שלכם תהיה בסוף יותר השפעה מאשר למילים שלי או של כל עיתונאי אחר, אז יש לי רק שתי בקשות: בפעם הבאה כשאתם משיקים מוצר שימו לב לעברית בו, ועדיף שתכתבו בלשון רבים כדי שגם גברים וגם נשים ירגישו שאתם פונים אליהם.

רונה חזקיה

עורכת וכותבת על כל תחום חוץ מכדורגל. עיתונאית בעשור האחרון, בעלת תואר ראשון בספרות ולשון עברית ומגיהה גם את הגב של אריזת הקורנפלקס. כתבת מגזין והעורכת המסחרית של גיקטיים

הגב

16 תגובות על "איך הטכנולוגיה עוזרת להציל את השפה העברית?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
Sine
Guest

אני חושב שבעברית זה נובע במיוחד מכך שהתוכנות שרובנו השתמשנו (ומשתמשים) בהן מקורן בחול, והן תורגמו על ידי אנשים שזו עבודתם – לכן “שמור” ולא “תשמור”, כי המתרגם ידע להבחין בין ציווי לעתיד.
כשהמפתחים בארץ רצו לעשות תוכנה עם פעולה דומה, גם הם השתמשו ב”שמור” כי זו הצורה שמוכרת להם, ולא בהכרח כי הם מבינים את ההבדל.

יעקב זק
Guest

איזה כתבה לא מעניינת קראתי עכשיו…

יעקב זק
Guest

איזה כתבה לא מעניינת קראתי עכשיו..

גיא
Guest

כתבה מצויינת! תחקיר מעמיק למידי בכל הנוגע לשימור השפה.

אנונימי
Guest

1. במה התמונה של waze קשורה? יש פה באתר יותר טעויות מהרבה אפליקציות?
2. לחלק גדול מהמפתחים עברית היא לא שפת אם וגם מ 8200
3. זה שלמדת רק שפה ביסודי ולא מקצוע משמעותי(עיתונאי זה לא מקצוע) ואכפת לך מאוד זה לא אומר שצריך לעשות על זה כתבה
4. מצטארת על תעויות למדתי כימיה מוגבר

אנונימי
Guest

תגובות עצובות של אנשים מעציבים…

אולה
Guest

למה מחקתם תגובה שלי אחרי שעלתה כי זה היה שגיאות כתבתי שלא כולם כמו הכותבת פה למדו עברית וחלק ממפתחים בכלל עברית היא לא שפת אם
ובגלל שכבר מחקתם אז אני אכתוב שזאתי כתבה מאוד מתנשאת ואני מצטערת עם השגיאות שלי לא נראות טוב. מפתחים לא חייבים לפתח לכם בעברית של אברהם בן יהודה
וגם התמונה של waze כאן לא קשורה כי אני לא ראיתי טעות

ישי
Guest

מצחיק שבכותרת המשנית כתבתם “ממשק”,כשעל פי האקדמיה ללשון עברית צריך לומר “מנשק”..

BobboVilla
Guest

האקדמיה כבר אישרה להשתמש במילה ממשק. חוצמזה, שעד שהיא לא מוצאת מילה בעברית ל”אקדמיה”, אין לה זכות להגיד איזה מילים מותר או אסור להגיד :-).

יאיר
Guest

אז נשארתי במתח.. התמונה של waze היא דוגמה טובה או לא טובה?.. ;-)

Test
Guest

Test

BobboVilla
Guest

בחיים שלי לא נתקלתי במישהו מספיק עילג/אידיוט להגיד “לקחת תמונה”. את בטוחה שלא המצאת את זה בשביל המאמר הזה?

סטודנטית לבלשנות
Guest
סטודנטית לבלשנות
שפה צריכה להיות פונקציונלית, ואם במהלך התפתחותה הטיות ו/או צורות מסוימות נעלמות, אזי כנראה שהן אינן באמת נחוצות ו/או תורמות להבנה הדדית של השפה המדוברת. הרי כל הבדל פונציונלי אם פלוני יבקש מאלמוני “תן לי עשר שקל” ולא “תן לי עשרה שקלים”, ולכן “שם המספר” לדוגמא הוא תוספת מיותרת לחלוטין לשפה העברית וטוב שהתרחנות המיותרת הזו נעלמת לאיטה מהשפה המדוברת. עדיף לו הזמן המבוזבז שמושקע בלימוד נושא זה יוקדש ללימוד דברים אחרים, מועלים באמת, דוגמת לימוד אודות התפתחותן של שפות, לימוד שפות נוספות וכד’. מטרתן האמיתית של התוספות הבלתי פונקציונליות הללו לשפה היא לשמר מעמדות חברתיים וכלכליים בחברה, שהרי זוהי… Read more »
wpDiscuz

תגיות לכתבה: