5 דברים שלמדנו אתמול באירוע הבלוקצ׳יין של גיקטיים

קרוב ל-500 איש הגיעו אמש לאירוע הבלוקצ׳יין של גיקטיים שהתקיים בהרצליה. בקהל ועל הבמה היה ניתן למצוא את האנשים הבכירים והמשפיעים ביותר בקהילת הבלוקצ׳יין והביטקויין הישראלית. מה למדנו שם?

תמונה: גיקטיים

אם יש מילה אחת ששולטת בשנה האחרונה בעולם ההיי-טק והטכנולוגיה, היא ככל הנראה “בלוקצ’יין”. אותה טכנולוגיה שמאיימת לשנות את כל מה שאנחנו מכירים על כלכלה, ובמובן מסוים, כבר עושה את זה. אמש (ג’) התכנסו למעלה מ-500 איש (ומעל ל-2,000 ברשימת המתנה) במתחם העבודה Spaces בהרצליה פיתוח, לאירוע הבלוקצ’יין של גיקטיים, כדי לשמוע על העבר, הווה ובעיקר העתיד של בלוקצ’יין בישראל ובעולם, ולהיות הראשונים ששמים את ידם על דו”ח הבלוקצ’יין המקיף של גיקטיים. חזרנו משם עם לא מעט תובנות וניסינו להבין האם הבלוקצ’יין אכן עומד להיות העתיד של כל מה שאנחנו מכירים, ומהם האתגרים העומדים בפניו כרגע.

לקריאת דו”ח הבלוקצ’יין המלא של גיקטיים

1. גם הבנקים יודעים: יש לנו “New kid on the block”

אין ספק שהבנקים הם מהגורמים שיכולים לשנות את פניה של טכנולוגיית הבלוקצ’יין. ולאורך הערב אחת התמות המרכזיות הייתה מקומם של הבנקים בעולם של בלוקצ’יין. הרי מטרתה של הטכנולוגיה לייתר את ה-“Middle Man” בין אם הוא חברת אשראי, בנק, או כל גורם ש”גוזר קופון” על עסקאות או העברת כספים. מהסיבות הללו אוזניי אורחים רבים באירוע היו נשואות לדברי יפעת אורון, מנכ”לית LeumiTech.

“יש לנו New kid on the block”, כך בישרה אורון, שהסבירה כיצד תשתית הבלוקצ’יין מסוגלת לפתור בעיות רבות, אך עם זאת הסבירה שאנחנו כרגע בתחילת דרכה, וסוגי האפליקציות האפשריות לפיתוח הוא אינסופי. נראה שגם הבנקים לא יכולים להתעלם מהתופעה, ומסקרן מאוד לראות את דרכי הפעולה של הבנקים בשנים הקרובות בתחום.

2. ״יש לישראל את הכלים להפוך ל’אומת הבלוקצ’יין’ ולא רק ‘אומת הסטארטאפ’״

תמונה: גיקטיים

בני חקק, מנהל מחלקת המודיעין העסקית של גיקטיים, הציג את דו”ח הבלוקצ’יין של גיקטיים וסקר את תחום הבלוקצ’יין בישראל ובעולם. עם הצמיחה של תחום הבלוקצ’יין, עדיין ישנם לא מעט חסמים. נכון לעכשיו, לדבריו, העולם מחכה לתגובה הרגולטורית של ארצות הברית כיוון שהיא נתפסת כמובילת השווקים העולמיים. חקק טען כי ישנן מדינות שחוששות שתחום הבלוקצ’יין עשוי לזעזע מספיק את אמות הסיפים עד כדי יצירת משבר פיננסי של ממש, ולכן לא כולן מסכימות להכנס לתחום. לדבריו של חקק, דווקא לישראל יש את הכלים להפוך ל”אומת הבלוקצ’יין” העולמית: “יש לנו מומחים בעולם הקריפטו, סייבר ופיננסים שצמאים לסטארטאפים חדשים. יש לנו את זה ב-DNA”. מלבד הבעיות הרגולטוריות, חקק הזהיר מבעיית היקף העסקאות האפשרית בתחום (Scale). האתגר הגדול שעומד בפני קהילת הבלוקצ’יין כרגע היא איך גורמים ליותר עסקאות להתבצע בפחות זמן.

אחת השאלות שמעסיקות אנשים בתחום הבלוקצ’יין היא “האם הביטקוין יעלה?”, לכך השיב חקק כי אם נסתכל על הבלוקצ’יין בעיניים של אנשים מהכלכלה הישנה, אפשר להבין את כל החששות מהתחום ונביאי הזעם, אך “אם משקללים את ההבנה הטכנולוגית ואת ההערכות של עולם הביטקוין, כנראה שעוד לא ראינו את הסוף”.

3. נכון לעכשיו, חווית המשתמש בתחום הבלוקצ’יין היא “קטסטרופלית”

תמונה: גיקטיים

אחד הגורמים המרכזיים שעשויים להשפיע על אימוץ תחום הבלוקצ’יין, הוא כמובן המשתמשים. אם שוחחתם עם מכר או קולגה על תחום המטבעות הקריפטוגרפים וודאי שמתם לב שחלקם עדיין חוששים מהתחום ומפחדים להכנס אליו. אם תשאלו את היזם משה חוגג, מייסד ויושב ראש Singulariteam, יש לכך סיבה טובה: “חווית המשתמש של כל מי שרוצה [להכנס לתחום] היא קטסטרופלית. חוויה נוראית”, “אם לא נשפר את חווית המשתמש, יקח לבלוקצ’יין שנים להתאושש. אנחנו צריכים לבצע את ההמרה של ה-Token מאחורי הקלעים. המשתמש לא צריך לדעת”. לדבריו נראה כי את משתמש הקצה תחום הבלוקצ’יין לא אמור לעניין לכשעצמו, אלא רק הערך שלו. הצרכן אמור לקבל את “אותה דירה ב-Airbnb, אבל בפחות מחיר”.

בנוגע לתחזיות על מחירו של הביטקוין, חוגג מאמין כי דווקא המגבלות שלו כיום, הן שמעידות על כך שהוא עומד לצמוח עוד יותר. אם “כעת ניתן לבצע רק 15 טרנזקציות לשניה, זהו לא מוצר להמונים”, ויש לדאוג לבעיית ה-Scale של הביטקוין, ואנחנו עוד לא נמצאים שם. “יש מוחות גדולים שעובדים על זה, ויפתרו את זה, ואז הביטקוין יזנק”.

לדבריו של חוגג, בעבודה עם הבנק יש קונפליקט של אינטרסים: “אני רוצה לשלם כמה שפחות עמלות, והבנק רוצה שאשלם כמה שיותר כיוון שהוא גוף למטרת רווח”. הבעיה השניה עליה מצביע חוגג היא שהבנק הפך ל”שוטר” של הממשלה, בעוד שהביטקוין הוא לא שוטר של אף אחד ואין ניגודי אינטרסים, אלא רק מחשב שעובד ומחבר בין אנשים. “הגבינה מתחילה לזוז, והעמלות שהיו לא יהיו. יהיו בנקים בעוד 10 שנים כי רק הם יודעים לתת אשראי […] אבל הם ישתנו בצורה דרמטית”.

4. “זו הדרך שבה אנשים יוכלו לראשונה בהיסטוריה לבחור איך הם רוצים להחזיק את ההון שלהם”

תמונה: גיקטיים

נושא שמטריד רבים בתחום הבלוקצ’יין ככלל והמטבעות הקריפטוגרפיים בפרט, הוא האם השוק הוא בעצם “בועה”. אייל הרצוג, מנכ”ל Bancor, סבור כי אין “בועה”, אלא רק ספוקלציה פראית כיוון שאי אפשר לדעת מה יהיה המקום של ביטקוין או אית’ריום במערכת הכלכלית של העתיד: “זה לא מוצר שמתחרה בשוק הקמעונאות. זה מוצר שמתחרה בכסף עצמו. אין לזה תקדים חוץ ממהפכת הדפוס בה בנקים הבינו שהם יכולים להדפיס כסף משל עצמם”. הפוטנציאל לטעמו, הוא אינסופי. זהו עתיד שבו כל חברה יכולה ליצור כלכלה משלה על ידי הנפקת מטבע אישי שמעניק ללקוח ערך מסוים (כמו הנחה כספית), ויגרום ללקוחות להעדיף לשלם במטבע הזה, וכתוצאה מכך המטבע עצמו יצמח והכלכלה הפנימית הזו תתרחב.

5. “בעוד 20 שנה, לסמוך על הבנק יהיה רעיון לא נורמטיבי”

שאול אדרת, ראש מחלקת בלוקצ’יין ב”שבלת ושות'” טוען שאחד האתגרים הגדולים בתחום הבלוקצ’יין ליזמים קטנים בעיקר, הוא ההתמודדות עם רגולציות של כל מדינה ומדינה. לטענתו, הרגולציה צריכה להיות גלובלית. אדרת מעיד כי גם הוא שואף להעניק את שירותיו לסטראטאפים חדשים בכל הטריטוריות האפשריות, ומבלי שחברות יצטרכו לצאת מישראל.

תמונה: גיקטיים

שאלה חשובה שהועלתה במסגרת פאנל המומחים אותו הנחה מוטי פאר, מנכ”ל משותף ב”בלונד 2.0″, עסקה בתחזית של חדירת עולם המטבעות הקריפטוגרפיים למיינסטרים. נראה כי רוב המשתתפים בפאנל סבורים כי אנחנו נמצאים במרחק של כמה שנים בודדות מההשתלטות של הבלוקצ’יין על העולם: שאול אדרת טען כי “אני חושב ש[השוק] הולך לשם, וזה יקרה מלמטה. זה יהיה מיינסטרים כשה’למטה’ יגרום לרגולציה לאמץ את זה ויבינו שאפשר להשקיע בבטחה”.

אדם פרלו, מנכ”ל זן סבור כי החדירה למיינסטרים לא נמצאת ממש מעבר לפינה, אך תשנה את כל מה שאנחנו מכירים בתחום הפיננסי: “זה לא יקרה מחר, אבל עוד 20 שנה, לסמוך על הבנק יהיה רעיון לא נורמטיבי”. הרצוג הציג את התחזית האופטימית ביותר. הוא סבור כי התחום של השקעות הון בקריפטו כבר גדול בימינו פי ארבעה ממה שקיים ב”שיטות הישנות”. מבחינתו, בתחום השקעות ההון, הקריפטו כבר עבר את המיינסטרים. אך חדירתו של המטבע לתחומים עיקריים אחרים כמו מסחר והלוואות הוא עניין של שנה.

משה חוגג טוען שיעברו עוד כ-3 שנים עד שאפליקציות יתנו ערך כלשהו למשתמש, ורק מספר שנים לאחר מכן הציבור יוכל לאמץ את המטבע הוירטואלי. ליאור יפה ממקימי Jelurida סיכם את הנושא בפשטות: “ביום שנלך להצביע בבחירות לא בבתי ספר, אלא בעזרת מגע בסמארטפון, אז המהפכה תושלם”.

לקריאת דו”ח הבלוקצ’יין המלא של גיקטיים

לתמונות מהאירוע

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

6 Comments on "5 דברים שלמדנו אתמול באירוע הבלוקצ׳יין של גיקטיים"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
עודד
Guest

כיום, אם מישהו פורץ לחשבון שלי ומבצע העברה לחשבון בנק שלו, הבנק שלי מאפשר לי לבטל את ההעברה, וגם ניתן (במידה רבה) למצוא את הפורץ (או לפחות את החשבון אליו התבצעה ההעברה).
כאשר הכל יהיה מבוסס ביטקוין/בלוקצ’יין/באבלקוין/וואטאבר, במקרה כזה כל מה שאני יכול לעשות זה לדבר אל הלמפה. וסביר להניח שהיא לא תענה לי…
ולא, גם אני לא אוהב את הבנקים. אבל יש פה נקודה מהותית.

Oren
Guest

צודק לגמרי. בעולם כל הזמן יש מלחמות סייבר ויש הרבה פריצות וגניבות. גם מי שמבין באבטחה יכול ללחוץ בטעות על לינק או לשלוח מכשיר לתיקון ולקבל אותו חזרה עם איזה רוגלה שמישהו טמן שם. לכן אני חושב שבעתיד הלא רחוק אנחנו נוכל להשתמש במטבעות וירטואלים אבל גם זה יהיה תחת חסות של בנק או מה שלא יהיה שיפקח על זה. אי אפשר לעבוד עם כסף בלי פיקוח.

טוביה
Guest

החשש האבטחתי מוצדק ועם זאת כאן מתבצעת ההשקעה הכי גדולה של בלוקצ’יין. כיצד לסגור עסקה כספית באופן בטוח לשני הצדדים או יותר כך שלא תתאפשר חרטה, רמאות גניבה או פריצה.

tals
Guest

אני חושב שאדון חוגג זכה בכבוד המפוקפק שגורם לי לא להאמין למה שהוא אומר.
יכול להיות שזה יקרה ויכול להיות שלא אבל לחוגג יש אינטרס מובהק ואין סיבה שיאמר את האמת (במיוחד לאור העבר שלו)

יניר
Guest

למה אין לכם הקלטה של האירוע לצפייה באתר?

Infomercial
Guest

אחרי מחיקת מיליונים שהשקיעו אנגלים תמימים במובלי, YOO והטלפון של 15 אלף דולר האדון מר חג’ג’ מינה את עצמו למומחה בלוקציין והעיתון הזה גיקטיים הוא סוכן סמוי של חג’ג’

wpDiscuz

תגיות לכתבה: