מי מזהה את הפנים שלי?

הפנים הם לרוב הדבר הראשון בו נביט באדם שאנו רואים. האם בקרוב זה יהיה גם הדבר הראשון שהמכונה שמולנו תראה? אילנה ברודו סוקרת את ההווה והעתיד של תחום זיהוי הפנים ומנסה להבין האם זיהוי פנים זה דבר טוב או רע.

הפנים הם לרוב הדבר הראשון בו נביט באדם שאנו רואים. תוי הפנים והמאפיינים הבולטים בפרצופים של כל אחד מאיתנו, הם הפרטים שמאפשרים למוח האנושי לאחסן בזיכרון ולשלוף ממנו את מידע המקושר בתודעתנו לאדם מסויים.

עם התפתחות טכנולוגיות הצילום והמחשוב, החלו גם מכונות לבצע תהליך דומה של אחסון ושליפה של פרטי תוי הפנים. אין שוני רב בין ייחודיות מבנה הפנים והיחסים הגיאומטריים בהם לבין טביעת אצבע, הייחודית ושונה אצל כל אחד מאיתנו. מזה שנים רבות קיימות טכנולוגיות שונות המאפשרות ללכוד ולאחסן את תמונת הפנים הייחודית של כל אדם באמצעות אותם מדדים גיאומטריים של יחסי מרחקים וזוויות בין תוי הפנים שלנו, הנקראים מדדים ביומטריים. אם בעבר היה מדובר בכלי ששימש בעיקר רשויות אכיפה, מרגלים או מערכות אבטחה סבוכות במתקנים סודיים, כיום מוצאת הטכנולוגיה שימושים גם בשיווק, פרסום, ממשק משתמש וכמובן אבטחת מידע.

ממדע בדיוני למחשב הביתי

הסרט דו"ח מיוחד (Minority Report)

מי שזוכר את הסרט “דוח מיוחד” בכיכובו של טום קרוז, עשוי להיזכר בלוחות המודעות שפנו לדמותו בסרט בשמה, הציעו רכישות ופרסמו מוצרים, ואף שאלו לדעתו על מוצר שרכש בעבר. אם נניח בצד לרגע את תחושת החדירה לפרטיות שמתקבלת כשלוח מודעות קורא לנו בשמנו, מדובר סך הכל בשיפור משמעותי של השרות הניתן ללקוח. במקום להעביר כרטיס חבר או להקיש מספר, המערכת מזהה אותנו אוטומטית ויכולה לסייע לנו, כאמור, אם בהצעה של שרותים או מוצרים או בקבלת שרות עבור מוצרים שנרכשו.

כבר לא מדובר במדע בדיוני אלא יישום קיים של הטכנולוגיה הנמצאת בשימוש בלוחות מודעות אינטראקטיביים ניסיוניים ביפן, שם מזהה המערכת את מין הצופה שמול לוח המודעות, ופונה אליו בפניה ישירה עם מסרים שיווקיים של מוצרים המתאימים למגדר שזיהה המחשב לפי מבנה פניו וגופו של האדם שמול עדשת המצלמה החבויה בכרזה.

בתחום אבטחת המידע, החל נושא הזיהוי הביומטרי דווקא עם חיישני טביעות אצבע שהוטמעו במחשבים ניידים רבים. כיום קיימות תוכנות (כמו Luxand, למשל) המאפשרות למשתמש פשוט לחייך למצלמה במקום להקיש את שם המשתמש והסיסמא, ומצלמת האינטרנט, הקיימת ברוב המחשבים הניידים הנמכרים (כמו גם במכשירי סלולר, מחשב לוח ואף חלק מנגני המדיה הניידים), תעביר את תמונת פניו של המשתמש למערכת האבטחה שתבדוק את הנתונים הביומטריים במקום את הסיסמא המוקלדת לה רגילים רובנו.

גם יישומי בידור, כמו קונסולות משחקים וטלוויזיות חכמות החלו להטמיע את הטכנולוגיה במוצרים המוצעים לצורך התאמה אישית של תכנים לכל אחד מהמשתמשים בבית. לדוגמא, בעתיד תוכל הטלוויזיה שלכם לזהות שהצופה הוא אחד הילדים ולחסום באופן אוטומטי את הגישה לתכנים המיועדים למבוגרים, כמו ערוצים מסויימים או משחקים בקונסולה המיועדים לגילאים בוגרים יותר. משתשבו אתם מול המסך, יוכל המכשיר להציג בפניכם את התוכניות החביבות עליכם והתכנים השונים המומלצים עבורכם על בסיס שימוש קודם, בלי שתצטרכו להזדהות כלל מול המערכת או לקבוע העדפות אישיות. הפרסומות הראשונות שהופצו למערכת הקינקט של מיקרוסופט, בתקופה שזו עוד כונתה פרוייקט נאטאל, הציגו משתמשים המזוהים על ידי קונסולת המשחקים והזוכים לגישה מהירה ונוחה יותר לתכניהם.

ברשת האינטרנט קיימים כיום לא מעט שירותים שונים המספקים תיוג אוטומטי של תמונות ברשת החברתית פייסבוק, שרות אחסון התמונות פליקר ואחרים. אלו מאיתנו שנוטים לצלם הרבה באירועים, עשויים לחסוך שעות של תיוג תמונות על ידי שימוש באחד משרותים אלו, דוגמת face.com הישראלי.

מי הזיז את הפרטיות שלי?

מערכת זיהוי פנים מרחוק של חברת NEC

אחד היישומים הוותיקים ביותר של טכנולוגיות זיהוי פנים הוא ללא ספק בתחום הביון והמודיעין הצבאי. היכולת לזהות חשוד או לקבל התראה בזמן אמת במידה ואותר, הובילו לכך שלמדינות וסוכנויות רבות מאגרים של מידע ביומטרי של פושעים, חשודים בפעילות טרור ובחלק מהמדינות, של כלל האוכלוסיה.

מעבר ליתרונות הרבים שבמאגר נתוני ביומטריקה, קל לראות גם את החסרונות. בישראל התקבל השנה חוק המאגר הביומטרי, שעתיד לגרום לכך שמידות ביומטריות של פני כולנו יופיעו בבסיס נתונים של משרד הפנים.

בראיון שערכנו עם אוהד סמט, מומחה למניעת הונאות וניהול הסיכונים בחברת אנלייזד, הסביר סמט את החסרונות הרבים שבמאגר תמונות ביומטריות. “תעשיית זיהוי הפנים הגיעה לשלב בו הטכנולוגיה מוצעת לשימוש של חברות מסחריות ורמת הדיוק שלה השתפרה משמעותית אך עם זאת, זיהוי ודאי מתקבל רק בהינתן תפאורה זהה בכל פעם בה מנסים לזהות פנים – אותה רמת תאורה, אותה זווית צילום, אותה מצלמה – כמו למשל בשדה תעופה,” טוען סמט.

לדבריו, ניתן אמנם להשלות במערכת לזיהוי פנים בעזרת ניתוחים פלסטים אבל כלל אין בכך צורך. “במערכות הזמינות מסחרית היום גם שינוי בתאורה, בשעת היום, בכיסוי חלקי או מלא של הפנים ומשתנים נוספים יכולים לפגום באיכות הזיהוי,” מסביר סמט.

הרעיון של מאגר ביומטרי לכלל אזרחי ישראל נשמע לאוהד סמט כניסיון שלא צפוי להביא לתועלת רבה מדי. “הרעיון של מאגר פרטי זיהוי של אנשים ובו נתונים שאי אפשר לזייף קוסם מאוד לאזרחים מודאגים באופן דומה מאוד לרעיון שהוביל לפרישת מצלמות במעגל סגור ברחבי לונדון (CCTV),” אומר סמט.”ההנחה היתה שלאזרחים טובים אין ממה לחשוש, והמצלמות יסייעו באיתור מהיר יותר של פושעים. לצערנו, המציאות שונה. פושעים לומדים מהר מאוד כיצד לנצל פרצות במערכות אבטחה חדשות ומה שנותר הוא מטרד לתושבים מהשורה. המצלמות של לונדון, למשל, שנשמעו כמו רעיון מצוין למיגור פשע בבירת בריטניה, לא הובילו לירידה באחוז הפשיעה. הפושעים פשוט למדו ללכת עם כובעים וקפוצ’ונים,” הסביר.

סמט מאמין על בסיס ניסיון עבר בתחום האבטחה ובמניעת הונאה בתחום האשראי שמאגר ביומטרי צפוי מראש לכישלון. “הפושעים ילמדו איך להתגבר עליו, לפרוץ אליו או לשכפל רשומות ממנו, ובסופו של דבר המאגר הזה יהפוך לעוד מקור לדליפות מידע ולניצול לרעה,” מנבא סמט.

פני המטבע

שוק הצילום החכם לוהט, לא רק בתחום זיהוי פנים אלא גם בזיהוי מוצרים, אחוזי שוני בין תמונות ועוד. חברת גוגל החלה לספק לאחרונה את שרות המציאות המרובדת Google Goggles גם למכשירי אפל כמו האייפון והאייפוד טאץ’. השרות מספק שכבת מידע נוספת לאובייקטים הנראים דרך עינית המצלמה, על ידי זיהוי האובייקט המצולם ואיתור מידע אודותיו.

נראה שגם אפל מעוניינים לקפוץ על רכבת זיהוי הפנים והתכנים המצולמים, והם עושים זאת על ידי רכישה של חברת Polar Rose השוודית המתמחה בתחום זיהוי הפנים. טרם ברור כיצד בדיוק תיישם החברה את הטכנולוגיה שקנתה, אבל לא מן הנמנע שזו תשולב בדגם הבא של מכשיר הסלולר של החברה, האייפון, ותוכל לספק מגוון צרכים, החל משיחה מזוהה ויזואלית וכלה בנעילת המכשיר בתנועת פנים אחת.

פנים מוכרות

הסטארטאפ הישראלי Face.com זכה מוקדם יותר החודש להשקעה בסך 4.3 מיליוני דולרים מצד ענקית האינטרנט הרוסית Yandex. המיזם מספק כיום בנוסף לשרות תיוג תמונות אוטומטי, גם API למפתחים שמאפשר שימוש באלגוריתמים של החברה לזיהוי של פני אנשים, עצמים, השוואה בין תמונות ועוד. בין השימושים המעניינים שיצרו המפתחים באמצעות ה-API יישום קטן המבצע השוואה בין תמונה נתונה לכלל תמונות הפרופיל החשופות בפייסבוק. כך, לדוגמא, תוכלו לחפש את כל הבנות בעולם שדומות לדוגמנית החביבה עליכם ולקבל רשימה מסודרת לפי אחוז הדמיון של כל החברות ברשת החברתית שבחרו לחשוף את תמונתן.

“המטרה שלנו היא לייצר טכנולוגיה לאמצעי וכלי לשיפור השרות לצרכן הסופי,” הסביר בראיון גיל הירש, מנכ”ל face.com. “עד היום הטכנולוגיה היתה בשימוש בעיקר ליישומים בטחוניים ואנחנו מנסים להמצוא דרכים להביא אותה כשרות שימושי עבור הצרכן, כמו לדוגמא תיוג אוטומטי בתמונות.”

לדברי הירש, מגמת ההתאמה האישית במוצרי אלקטרוניקה ביתיים לקבלת חוויה אינטאקטיבית יותר והנטיה לפניה אישית יותר לצרכן בפרסום ושיווק, ינצלו לא רק את יכולות זיהוי הפנים של המשתמשים, אלא יוכל לזהות גם פרטים נוספים. “נכון להיום, ניתן להפיק שני סוגי נתונים מתמונת הפנים: נתונים ביומטריים, המיקום הגאומטרי היחסי של תוים על פניו של אדם,” אומר הירש. “סוג הנתונים השני הוא מאפיינים כמו הבעת פנים, זיהוי משקפי ראיה ומין המצולם. כמובן שבזיהוי קיים אחוז מסויים של וודאות של התוצאה.”

נוכל לחייך והמחשב ידע

זיהוי פנים עשוי להיות הצעד הראשון לכיוון אמצעי שליטה וממשק נטולי ידיים, שיאפשר לנו להעביר ערוצים על ידי הזזה של העיניים או לגלוש באינטרנט על ידי מצמוץ. אולי בקרוב, במקום ללחוץ “לייק”, נוכל פשוט לחייך והמחשב כבר יידע לזהות לדבר במה התמקדו העיניים שלנו תוך כדי ולסמן פריט זה אוטומטית כחביב עלינו. מצד שני, יישומים של זיהוי פנים עשויים לקחת מאיתנו את מעט הפרטיות שנותרת לנו בעידן הפייסבוק והפורסקוור, ולדווח לחברות, ארגונים וממשלות לא רק את מיקומנו, אלא גם את מצב רוחנו או בעתיד אף את השינוי במשקל הגוף שלנו מצילום לצילום.

.

הכתבה פורסמה היום (יום א’, ה-4 בנובמבר, 2010) גם במדור און-ליין של מעריב עסקים.

Avatar

אילנה ברודו

אשת המילה הכתובה וחובבת טכנולוגיה. גרפומנית, גיקית, גיימרית, בשלנית, ואפילו משוררת לעת מצוא. בימים עיתונאית רשת נעימת הליכות ובלילות לוחמת צדק דיגיטלי חסרת רחמים ובעלת לשון מושחזת היטב. לשעבר כתבת טכנולוגיה ב-ynet ו-walla!.

הגב

2 תגובות על "מי מזהה את הפנים שלי?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
mor
Guest

אני חושבת שאנו צריכים לשאול את עצמנו האם שיפור איכות השירות וכד’ אכן, שווים את הפגיעה בפרטיות שלנו.

sam
Guest
חד וחלק זה לא שווה את זה ויהיו יותר אנשים שינצלו את זה לרעה יהיה גדול מהשימושים שלטובה, או במקרה של הכתבה השימושים התמימים לאנשים הפשוטים… כמו כל דבר דיגיטלי שקל לזיוף לגורמים המקצועיים בתחום הספציפי, גם זיהוי ביומטרי וזיוף בתחום הזה עלולים לתפוס תאוצה ולפתוח פתח ענק לגניבות זהות שהן בלתי נתפסות. כיום נורא קל לזייף טביעת אצבע למרות שאין סיבה כרגע (כי אין מאגרים עצומים כדי להתחזות למישהו) אבל לא רחוק היום שבו גם זיהוי ביומטרי של תווי פנים יהפך לעיניין של מה בכך. סיכון? כמובן כמו כל טכנולוגיה שיש בה סיכון גם התחום הזה לא חסין. שימושים… Read more »
wpDiscuz

תגיות לכתבה: