בת ים – ניו יורק: כך האפליקציה שלכם תכבוש את העולם

המשתמשים מוחקים את האפליקצייה שלכם אחרי יומיים-שלושה? למה לא להשתמש בצבעי פסטל? מתי אפליקצייה הופכת להיות נודניקית מדי, ומתי היא מנומסת מדי ונשכחת? גב’ דה-בליקר, מומחית UX בחברת uTest מסבירה

פוסט זה נכתב על ידי רן חקלאי, מנכ”ל uTest ישראל. 

אינגה דה-בליקר, ילידת בלגיה וכיום תושבת אוסטין, טקסס, הינה ארכיטקטית ויועצת בינלאומית לחוויית משתמש. אינגה היא דוקטורנטית באוניברסיטת אוסטין בתחום ממשקי אדם-מכונה, בעלת סטודיו לעיצוב וייעוץ ומשמשת כיום כמומחית ה-UX הבכירה ביותר בקהילה של uTest. בזכות הניסיון והמומחיות בתחום ה-UX שרכשה עם השנים, זכתה אינגה להשתתף באינספור פרויקטים ועזרה לחברות רבות מסביב לעולם, ביניהם גם סטארטאפים ישראלים רבים.

בראיון זה אשוחח עם אינגה דה בליקר על האתגרים הגדולים ביותר שעומדים בפני חברות ישראליות אשר בונות אפליקציות לשווקים האמריקאים והאירופאים ועל ‘המרכיבים הסודיים’ שעוזרים ליצור אפליקציות מעוצבות שאנשים אמיתיים אוהבים.

ישראלים, ותרו על טון הפיקודי

תספרי לנו בבקשה קצת על עצמך; רקע אישי, השכלה ואיך הגעת דווקא לתחום הזה?

ב-15 שנה האחרונות ויותר, עבדתי על שיפור האינטראקציה בין בני-אנוש למכונות והפיכת הקשר הזה לאינטואיטיבי יותר. עבודת הדוקטורט שלי עוסקת באינטראקציות אדם-מחשב באמצעות זיהוי שפה מדוברת (Spoken Language Technologies). מאז, הפוקוס בעבודה שלי היה עיצוב חוויית משתמש ובדיקות שימושיות (Usability) עבור ממשקי Mobile, Web ו-Desktop.

cc by flickr, Adam Tinworth

סטארטאפים ישראלים רבים מנסים לבנות אפליקציות במיוחד עבור קהלי יעד אמריקאיים ולפעמים גם אירופאיים, כאשר הם עצמם ממוקמים בישראל ופחות מעורים בתרבות ובמאפיינים המיוחדים של קהלי יעד אלו. בשנים האחרונות עבדנו יחדיו מספר רב של פעמים על בדיקות UX עבור סטארטאפים ישראלים. מבלי לחשוף מידע סודי, האם את יכולה להצביע על מספר בעיות נפוצות בחוויית המשתמש שסטארטאפים אלו נתקלו בהם בגלל המרחק הפיזי והמנטאלי משווקי היעד שלהם?

בדרך כלל ובמיוחד לאחרונה, ממשקי המשתמש שסטארטאפים ישראלים יוצרים הם טובים מאוד; הם פועלים לפי שיטות עבודה מומלצות (Best Practices) ודי קלים לשימוש. הבעיות העיקריות טמונות בפונקציונאליות עצמה או בתפיסה הכללית של המוצר או אפילו בשם המוצר.

טעות משמעותית וחוזרת שנתקלתי בה היא סביב בחירת השם של המוצר או השירות, ולאו דווקא השימושיות של המוצר. שמות מתחכמים ומשחקי מילים שלא “מצלצלים טוב” למשתמשי היעד לא יעזרו להצלחה של המוצר. זהו נושא שאולי לעולם לא יתגלה בין כתלי החברה, אבל ניתן לזהות אותו בקלות תוך כדי בדיקות UX עם קבוצות מטרה מתוך שווקי המטרה. זכור לי במיוחד לקוח ישראלי אחד שבחר שם שיצר משחק מילים מתוחכם באנגלית. למרות זאת, היה קשה מאוד להגות את השם, ואפילו עוד יותר קשה לזכור אותו. הלקוח לא חשב שבעיה כזו תתעורר, אך בבדיקות ה-UX זה צף באופן מיידי.

עוד נושא שסטארטאפים ישראלים חייבים לתת עליו את הדעת הוא נושא ה”טון” בהעברת מסרים למשתמש. למשל, לכל אפליקציה ושירות יש גם הגבלות חוקיות ואחרות שחלות על המשתמש. זה כמובן מאוד חשוב לכלול את המידע הזה בממשק ולוודא שמשתמשים קוראים ומבינים את ההגבלות. אבל, המילים שמשתמשים בהן על מנת להעביר את המידע לא חייבות להיות ב”טון פיקודי”. במקום “אתה חייב” ו”בשום פנים ואופן אסור לך”, ניתן להשתמש בניסוח רך יותר על מנת להעביר את המסר, לדוגמא: “המשתמשים מתבקשים ל…” ו”בבקשה לא ל…”. בדומה לעניין בחירת השם, השימוש בניסוח קשוח יכול להרחיק משתמשים המגיעים משווקים כמו ארה”ב ואירופה.

עם זאת, קורה לעיתים שהאפליקציה מנומסת מדי עד כדי כך שהיא עלולה להישכח. בעיה נוספת שנתקלתי בה דווקא עם סטארטאפ ישראלי היתה הדילמה של “עד כמה להיות מול הפנים של המשתמשים”. המוצר המדובר נועד לסייע למשתמשי Desktop בביצוע מטלות שונות. במקרה זה, הטעות העיקרית הייתה בתזמון בין ההתקנה של המוצר לבין מועד השימוש הראשון, שיצר נתק עם המשתמש. כלומר, לאחר זמן ההתקנה, בגלל שהמוצר לא נדרש לשימוש מיידי אלא נועד לסייע בסיטואציות ספציפיות, הוא נעלם ברקע ולא הזכיר למשתמש בשום צורה שהוא שם עבורו, מוכן לשימוש. זוהי דוגמא לניסיון לא להיות “Pushy” מדי, אבל בשל הניסיון הזה, המוצר פשוט נשכח לאחר שהותקן או שהמשתמש לא ידע היכן למצוא אותו. הנושא עלה באופן מובהק בבדיקות ה-UX וההמלצה היתה לספק אינדיקציה ויזואלית וקולית בולטת בסיום ההתקנה שתכוון את המשתמש למקום ב-System Tray ממנו המוצר היה זמין להפעלה בכל עת. שוב, משהו שאולי קשה לאמוד כראוי בשווקים או תרבויות שונים משלך.

תוותרו על צבעי הפסטל

cc by flickr, Henriksent

מה היית ממליצה לסטארטאפים ישראלים לקחת בחשבון כאשר הם מעצבים אפליקציות עבור שווקים אמריקאים ואירופאים?

להרבה סטארטאפים ישראלים יש רעיונות חדשניים, והם מודעים לאתגרים הקיימים בבניית מוצר עבור שווקים זרים וזה בעיני הצעד הראשון לקראת הצלחה.

הצורך לוודא שהמאפיינים והשימושיות של המוצר או השירות מתקבלים כראוי בשווקי היעד הוא מרכיב חשוב בתהליך הקודם להשקה, אשר חברות ישראליות מאוד מודעות אליו. בהמשך ולסיכום האנקדוטות שהעליתי קודם, הנה רשימה קצרה של הנושאים העיקריים שכדאי שסטארטאפים ישראלים יקחו בחשבון כשהם מעצבים לשווקים זרים:

  • שם המוצר: קודם כל, וודאו ששם המוצר שלכם מהדהד כראוי עבור המשתמשים בקהלי היעד שלכם. ייתכן מאוד ששם “מתחכם” יהיה קשה להגייה או אולי בעל חשיבות פחותה יותר למשתמשים שלכם.
  • לוקליזציה (Localization): האתגר הברור ביותר ב-UX הוא לוודא שהמוצר שלכם מותאם במלואו לכל אחד משווקי היעד שלכם. לוקליזציה כוללת התאמת פורמט יום/שעה, אספקת שדות מתאימים למילוי פרטים כמו מספרי טלפון וכתובות, תצוגת מידע על תקנות מקומיות. וודאו שהמוצר שלכם מותאם במלואו למיקום והשפה המתאימים (כולל סלנג, ביטויים ומושגים מקומיים ועוד). הדרך הטובה ביותר לוודא שהמוצר שלכם מתקבל בכיף על ידי המשתמשים בשווקי היעד שלכם הוא להריץ מספר בדיקות UX עם אנשים אמיתיים בשוק היעד עוד במהלך שלבי הפיתוח.
  • ה”טון”: אתגר חשוב אך פחות מובן מאליו, הינו לוודא שה”טון” של המוצר ושל מאמצי השיווק הנילווים לו מתאימים לקהל היעד והשוק. הטון יכולה להיות רשמי או לא-רשמי, חברי או קפדני, אישי או לא-אישי בהצגת המוצר ולאורך כל האינטראקציה שלו עם המשתמש, חשוב שתהיה עקבית. בשוק האמריקאי לדוגמא, מומלץ להשתמש בטון חברי ולא רשמי עבור מוצרי צריכה.
  • בחירת צבעים: נושא נוסף ב-UX שכדאי לשים לב אליו הוא בחירת הצבעים. צבעי פסטל לדוגמא אינם מתקבלים כראוי בשוק האמריקאי, בייחוד עבור המגזר הגברי, ושימוש בצבעים אלו עלול להרחיק נתחים גדולים מקהל היעד שלכם.

למרות שחוויית המשתמש שונה בחלקים שונים של העולם, יש מספר סטנדרטים קבועים ב-UX. איזה מהם הכי חשובים לפי דעתך?

cc by flickr, kowitz

ממשק משתמש טוב מתבסס על 5 עקרונות עיצוב בסיסיים:

  1. מבנה תצוגת המידע של המוצר מנחה את המשתמשים למצוא את מה שהם מחפשים במיקומים בהם הם מצפים למצוא אותם.
  2. תזרים אינטראקציה טוב שמוודא שהמשתמשים מגיעים לנקודות אליהם אתם רוצים שהם יגיעו כאשר הם עוברים ממסך אחד לשני.
  3. בחירת אלמנטים פונקציונאליים מתאימים ומקובלים. לדוגמא, מקובל שרשימה של מדינות מוצגת בצורה הטובה ביותר באמצעות תיבת גלילה הנפתחת למטה (Dropdown box).
  4. מתווה טוב של עמוד מציב את האלמנטים על הדף במיקומים שהמשתמש רגיל אליהם. לדוגמא: כפתור “שלח” עבור שליחת טופס נמצא בדרך כלל בתחתית העמוד מצד ימין (בשפות מערביות).
  5. טרמינולוגיה ובחירת מילים מתאימה. לדוגמא: אפליקציה שמותאמת בייחוד עבור תחביבים של בני נוער תשתמש בבחירת מילים שונה מאשר אפליקציה המיועדת לאנשי רפואה.

בדיקות UX במעבדה או במיקור המונים?

מהם ההבדלים המשמעותיים ביותר שהבחנת בהם בין בדיקות UX במעבדה לעומת בדיקות UX באמצעות מיקור המונים (Crowdsourcing)? איזה שיטה את מעדיפה?

אתה יכול לחשוב על בדיקות UX בתוך המעבדה ואלו המבוצעות מרחוק באמצעות מיקור המונים כשני כלים שונים ב’ארגז הכלים’ של ה-UX. לכל אחד מהם יש את היתרונות והחסרונות שלו, ובהתאם למטרות הספציפיות שלך ייתכן שסוג אחד של בדיקות יתאים יותר מהשני. בדיקות במעבדת UX מעניקות לך את האפשרות להשקיף על המשתתפים ולשאול שאלות נוספות בזמן אמת. הלוגיסטיקה הכרוכה בארגון והרצת בדיקות במעבדה יכולה להיות די מורכבת. לדוגמא, כאשר אתה רוצה לכסות אזורים גיאוגרפיים שונים, יש לארגן הרבה סבבי בדיקות בלוקיישנים שונים.

בדיקות UX במיקור המונים מפשטות את הלוגיסטיקה, ולכן מקצרות את זמן אספקת התוצאות. ניתן לגייס משתתפים מכל איזור גיאוגרפי. אמנם לא ניתן להשקיף על המשתתפים בזמן-אמיתי, אבל ניתן להשתמש בכלים כמו צילומי מסך, וידאו והקלטות קוליות על מנת להשיג מידע נוסף.

אנחנו משתמשים בעיקר בגישה של בדיקות UX ‘מרחוק ולא מבוקרות’ (Remote Non-Moderated). האם את יכולה להסביר מה עקרונות ויתרונות הגישה לעומת פרדיגמות אחרות? בסשנים הללו, מה האיזון בין הקול שלך כמומחית UX לבין הקול של קבוצת המטרה?

בבדיקות UX מרחוק וללא בקרה, המשתתפים בבדיקה מתבקשים להשלים מספר משימות בזמן שימוש במוצר. לאחר כל משימה ובסוף הסשן, המשתתפים עונים על מספר שאלות. הם עושים זאת בזמנם החופשי (ללא בקרה או תיווך – Non Moderared) ובסביבה הטבעית שלהם באשר היא (מרחוק – Remote). שיטות נפוצות נוספות של בדיקות UX כוללות סשנים עם בקרה (Moderated), גם מרחוק וגם פנים-מול-פנים.

cc by flickr, Pays de Montfort en Broceilande

עבור בדיקות מרחוק וללא בקרה, מומחה ה-UX מכין את המשימות ואת השאלות, ומפרש, מנתח ומסכם את המידע שהתקבל מהסשנים של כל אחד מהמשתתפים. דו”ח תוצאות טיפוסי של בדיקות UX מכיל הצעות של מומחה ה-UX כיצד לשפר נקודות בעייתיות מסוימות שהמשתתפים דיווחו עליהם והמלצות כיצד לשפר את השימושיות הכללית של המוצר.

אז מומחה ה-UX אחראי לפרש את הדעות של האנשים ולהציע נקודות לשימור ושיפור אבל עליו להימנע מלהפגין את דעתו האישית, נכון? 

נכון. מומחה ה-UX יציע הצעות לשיפור העיצוב בהתבסס על המשוב של המשתתפים ולפי הידע שלו על שיטות עבודה מומלצות וסטנדרטים בעיצוב ממשקי משתמש. חוק מס’ 1 למומחי UX: זה אף פעם לא סובב סביב דעתך האישית.

קבוצות מטרה קטנות יותר הן יעילות יותר

לקוחות בדרך כלל מבקשים מאיתנו להפעיל קבוצות מטרה גדולות בעוד שאנחנו מנסים להסביר שבבדיקות UX קבוצות קטנות הן לעיתים קרובות יעילות יותר. מדוע זה כך, בהתייחס לערך של הסטטיסטיקה לעומת ערך המשוב האותנטי של משתמשי הקצה?

יש יתרונות וחסרונות לכל גישה. מאמצים בקנה מידה גדול יפיקו מידע ייצוגי באופן סטטיסטי, אבל מאמצים כאלו הינם יקרים כלכלית וגוזלי זמן. על מנת שיהיה ניתן לנתח את המידע, המשוב של המשתמשים צריך להיות מוגבל לתשובות מוכנות מראש, כמו, שאלות אמריקאיות או סקאלות הערכה. מידע סטטיסטי מבדיקות בקנה מידה גדול יכול לספר לנו את ה”מה”: האם המשתתפים יכלו לסיים את המשימה או לא? אבל, הם לא מספקים מידע על ה”למה”. לדוגמא, למה המשתתפים לא יכלו לסיים את המשימה? איפה הייתה הנקודה הבעייתית שבה הם נכשלו? אנחנו לרוב מריצים סבבי בדיקות UX במודל Remote Non-Moderated עם כ-20-25 משתתפים, ואנחנו מעודדים את המשתתפים לספק משובים מלאים בטקסט חופשי דרך שאלונים פתוחים במהלך סבב הבדיקות. שיטה זו מאפשרת לנו לקבל משוב ממדגם גדול יותר מאשר 6-8 משתמשים אשר בדר”כ נמצאים בסבבי בדיקות UX  מבוקרים, ועם זאת זה מספק לנו כמות נשלטת של מידע איכותי אשר מתקבל מהשאלונים הפתוחים.

מהי מפת הדרכים בעיצוב חוויית משתמש המומלצת ביותר בעינייך עבור סטארטאפים צעירים ואיפה משתלבות אבני הדרך של בדיקות ה-UX במחזור החיים של המוצר, משלב הרעיון ועד להשקת מוצר?

cc by flickr, LGEPR

אני מעריצה גדולה של מפות דרכים כאלו:

  1. במהלך שלב גיבוש הרעיון מומלץ מאוד לבצע מחקר משתמשים, User Research: יכול להיות שיש לכם רעיון שנשמע אדיר, אבל האם זה באמת משהו שמושך את קהל היעד שלכם באותה מידה שזה מושך אתכם? עדיף לגלות זאת מוקדם מאשר מאוחר מדי. לדוגמא, לפני מספר שנים הייתי מעורבת בפרויקט עם כמה מנהלים בכירים. הרעיון נשמע מעולה, יעיל ובעל טכנולוגיה מרתקת. הרצנו שלושה סשנים של מחקר משתמשים, ובכל פעם הקשבנו להערות של המשתתפים, תיקנו את השאלות ושיפרנו את הדגם הראשוני של המוצר עבור המחקר הבא. כתוצאה מכך, המוצר שלנו ושוק היעד השתנו: קבוצת המטרה של הלקוחות שלנו השתנתה קמעה והפיצ’רים המורכבים ביותר מבחינה טכנולוגית שחשבנו עליהם, התבררו כבעלי הערך הקטן ביותר עבור המשתמשים. ביצוע מחקרי המשתמשים מראש חסך לסטארטאפ הרבה זמן ועלויות פיתוח.
  2. שלבו מעצב UX אשר יעבוד לצד צוות ניהול המוצר: בכדי לתכנן את הארכיטקטורה של הממשק ולעבוד על עיצוב הויזואלי והאינטראקטיבי.
  3. הריצו בדיקות UX לאורך כל מחזור הפיתוח של המוצר: (בייחוד אם אתם מפתחים באופן AGILE, שם קיימות הזדמנויות רבות לבצע את הבדיקות).
  4. תמשיכו להריץ בדיקות UX גם לאחר שהשקתם את המוצר: כך תוכלו לתחזק רשימה של שיפורי UX שאתם רוצים להכניס לגרסאות הבאות.

וזה ממש על קצה המזלג. יכולתי למלא ספרים על הנושא הזה וגם העברתי הרצאות רבות בתחום.

שלושת המרכיבים העיקריים ל-UX מוצלח

מה ההבדלים המרכזיים בין עיצוב אפליקציות מובייל ו-Web, ומה האתגרים בעיצוב חוויית המשתמש לכל אחד מהם?

המנטרה בעיצוב ממשק משתמש היא ‘לעצב בהתאם למדיום’ (Design for the Medium). שני הגורמים עיקריים שמשפיעים על העיצוב הם סוג המכשיר (מסך מחשב, סמארטפון או טאבלט) והשיטה לקבלת הקלט מהמשתמש (חומרה, מקלדת ועכבר, מקלדת וירטואלית, מגע ו/ או מחוות).

סוג המכשיר משפיע בין היתר גם על הפרופורציה של ה’נדל”ן’ אשר מיועד לניווט והצגת תוכן; על גבי מסך מחשב גדול, יש הרבה יותר שטח פנוי בשביל אינדיקאטורים לניווט. המשמעות של השוני בפרופורציות הללו הוא שהארכיטקטורה הכללית של הצגת המידע באפליקציה תהיה שונה בתצוגה עבור מסך מחשב לעומת מכשיר סמארטפון.

בנוגע לקלט המשתמש, עכבר מחשב יכול להצביע בצורה מדוייקת על נקודה קטנה במסך, בעוד אצבעות על מסך מגע צריכות שטח גדול יותר. יש לקחת את כל השיקולים הללו בחשבון כאשר מעצבים מוצר.

אם נתמקד לרגע באתגר ה-UX עבור מובייל, שוק המובייל הינו מורכב, ולדעת הקהל הרי אין רחמים. הרבה מפתחי מובייל לא יודעים אפילו למה לא מורידים את האפליקציה שלהם יותר או למה משתמשים בוחרים להסיר את האפליקצייה אחרי יומיים-שלושה. איך בדיקות UX יכולות לעזור בחשיפת הסיבות לכך ו/ או למנוע אותן מראש?

מנטרה חשובה בכלל ובעולם המובייל בפרט היא בדקו מוקדם, ולעיתים תכופות. הרצת בדיקות UX במהלך עיצוב ופיתוח המוצר יכולה לספק משוב ראשוני ולהניף דגלים אדומים עוד לפני שהאפליקצייה שלכם מגיעה לשוק. כמו שציינתי קודם, בדיקות UX יכולות לעזור לכם להבין איפה נמצאות הנקודות הכואבות בשימושיות של המוצר וכיצד ניתן להשתפר.

וכאשר אנחנו כבר במצב בעייתי? אני זוכר שהיה לנו סשן בדיקות עם חברה ישראלית שרצתה לקבל תשובה לשאלה: “למה המשתמשים מסירים את האפליקציה שלנו אחרי יומיים?” – איך את יכולה לעזור להם במצב כזה?

זה אף פעם לא מאוחר מדי לחפש תשובה לשאלה “אבל למה?”. באותו אופן שבו מבצעים בדיקות לפני ההשקה, בדיקות UX יעזרו להסביר איפה הנקודות הבעייתיות ולמה הן קורות גם כשאנחנו כבר בתוך משבר. ניתן להתווכח האם כדאי להשתמש במידע אנאליטי שהתקבל במהלך שלב ההשקה הלא-מוצלח הזה והאם זה יעזור לבדיקות ה-UX. אבל בדרך כלל, אנחנו נעדיף להמשיך עם בדיקות UX חדשות.

cc by flickr, Tax Credits

האתגר: עמידה בתקציב

אתגר אחד משמעותי שאני רואה הוא התקציב. איך כל המידע הזה תואם את גישת הסטארטאפ הרזה (Lean) אשר איננו רק סוג של אידיאולוגיה אלא גם, מציאותית, צורך בסיסי עבור סטארטאפים עם תקציב מוגבל?

עבדתי פעמים רבות עם סביבות פיתוח רזות. בעוד שזה אולי נתפס כמופרך לממן עבודת UX לאורך כל השלבים השונים הללו, המנטרה כאן היא שכל דבר שתעשה הוא יותר טוב מכלום. כל מחקר משתמשים שתוכלו להריץ הינו טוב יותר מפיתוח רעיון בוואקום, כל עזרה מקצועית בעיצוב המוצר עדיפה על עיצוב חובבני, וכל בדיקת UX בודדת עדיפה על היעדר בדיקות בכלל. אם התקציב מהווה דאגה, כדאי לפעול לפי גישת המטרה (The ‘sprinkling’ Approach) ולהוסיף עבודת UX מינימלית לכל צעד שאתה מתקדם. זה ישתלם הרבה יותר מאשר לחסוך את התקציב לסשן בדיקות אחד גדול שירוץ כמה ימים לפני ההשקה.

תודה רבה אינגה על כל המידע והעצות הנהדרות. תמיד יש עוד מקום לדבר על UX, אבל כדי לסכם את שיחתנו – כמומחית UX בינלאומית – מה המרכיב הסודי שלך ל-UX מוצלח?

אני חושבת שהמרכיב הסודי נמצא במנטרות הללו: עצבו בהתאם למדיום, בדקו מוקדם ולעיתים תכופות וכל דבר שתעשה הוא יותר טוב מכלום. אני אישית חיה לפי המנטרות הללו.


.

פוסט זה בחסות חברת uTest

.


חברת uTest נוסדה בשנת 2007 ומספקת שירותי בדיקות תוכנה בעולם האמיתי עבור אפליקציות Web, Mobile ו-Desktop. כמו כן, uTest עוזרת לחברות לשפר את המוצרים שלהן על ידי שימוש בקהילה של למעלה מ-60,000 בודקים מקצועיים מ-183 מדינות. אלפי חברות, מסטארטאפים בתחילת הדרך ועד תאגידים בינלאומיים כמו גוגל, מייקרוסופט, פייסבוק וזינגה, פונות ל-uTest על מנת להשלים את בדיקות המעבדה שהם עושים ובכדי שנסייע להן להשיק אפליקציות טובות יותר.

השירותים של uTest מקיפים את כל מחזור החיים של פיתוח התוכנה וכוללים בדיקות שמישות (Functional), אבטחת מידע (Security), לוקליזציה (Localization), חוויית המשתמש (Usability) ועומסים (Load). משרדיה הראשיים של uTest ממוקמים בבוסטון עם משרדים נוספים בהרצליה, לונדון, סן-מטאו, סיאטל וניו יורק. uTest גייסה עד כה למעלה מ-37 מיליון דולר ומגדילה בעקביות את נפח הפעילות שלה בשיעור תלת ספרתי מדי שנה. למידע נוסף בקרו באתר שלנו או עקבו אחרי הבלוג שלנו.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

4 Comments on "בת ים – ניו יורק: כך האפליקציה שלכם תכבוש את העולם"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
Eyal Weiss
Guest

פוסט מעולה רן!

Mobillify
Guest

Thanks for a great article on the importance of UX research. In many cases FingerPrint by Mobillify can be useful to complete existing tools and save costs. http://finger.mobillify.com/

אינגה
Guest

תמונת הפרופיל של אינגה ליד שם כותב הכתבה יוצרת בילבול UI קטן. לא כך?

א
Guest

היה נחמד אם הייתם כותבים קודם כל מה זה UX….

wpDiscuz

תגיות לכתבה: