צוק איתן: אסטרטגיה ללוחמים ברשתות חברתיות

אלפי סרטים ופוסטים מופצים תחת כותרות כמו “חובה להפיץ!!!11” או “תראו איך בנט נכנס בהם. שתפו” אבל האם אנו עושים את עבודתנו נאמנה? האם זה תורם? איפה אנחנו עושים יותר נזק מתועלת? כיצד אנו יכולים להשתפר?

Online Soldiers

הפוסט נכתב על ידי יונתן קגנסקי

אחרי שנים בהם התגאתי בהיותי אישיות אנטי-חברתית-רשתית, ונהניתי מעמדת המשקיף, אני מוצא את עצמי בשבועות האחרונים נשאב פנימה לתוך המאבק הצודק אותו מנהלים ישראלים ברשת.

הקול של אזרחי ישראל מעולם לא נשמע כה חזק ברשתות החברתיות בעולם. מאות אלפי ישראלים משתפים אחד את השני ואת העולם בתכנים המסבירים את הצד שלנו ועוד אלפים רבים ממש מתגייסים לנושא ומקדישים שעות רבות כל יום. אנחנו בכל מקום ואנחנו צועקים חזק. אבל נראה שהמסרים שלנו שרויים במערבולת רגשית אחת גדולה.

אלפי סרטים ופוסטים מופצים תחת כותרות כמו “חובה להפיץ!!!11” או “תראו איך בנט נכנס בהם. שתפו” אבל האם אנו עושים את עבודתנו נאמנה? האם זה תורם? איפה אנחנו עושים יותר נזק מתועלת? כיצד אנו יכולים להשתפר? להלן כמה עקרונות מנחים.

1. הגדרת מטרות ויעדים

נראה שלוחם הרשת הישראלי הממוצע יורה לכל עבר – הפיד שלו מלא בסרטים ופוסטים מתלהמים מכל הסוגים והמינים. הוא כועס, הוא בוכה, הוא מנסה לפנות לשכל וללב, הוא נמצא במערבולת רגשית וזה לגמרי טבעי. אבל כשיורים לכל הכיוונים אפשר להיות בטוחים שאנחנו מפספסים את המטרה, שאנחנו משכנעים את המשוכנעים, או במקרה הרע – פוגעים בחפים מפשע (ראו חברות וישראלים פרטיים שנפגעו מהאשמות שווא ברשת).

כדי להצליח אנו צריכים למקד את האש ולכוון לקהל ספציפי שבאמת נחשף לפרופילים שלנו ברשתות חברתיות, ולהבין מי הם האנשים האלה. האם אלו ישראלים בעלי דעות כמו שלנו? האם ישראלים בעלי דעות הפוכות? האם אלו יהודים אמריקאים חובבי ישראל שהיינו איתם במחנה קיץ או גויים אירופאים שלא יודעים למצוא את ישראל על מפת עולם? בני כמה הם בכלל? האם יש להם ילדים? מיקוד קהל המטרה מקל עלינו להגדיר את המטרות שלנו, כמו: הפצת תכנים לחו”ל; שינוי עמדות אנטי-ישראליות או פשוט שיפור המוראל.

2. איסוף מודיעין

הבנו מי הם, עכשיו הגיע הזמן להבין אותם. תהיו אמפאטיים, לפחות כמו שאתם רוצים שהם יהיו כלפי התכנים שאתם מפיצים. כנסו לנעליים שלהם, ללא זה סביר להניח שתייצרו לא מעט אנטגוניזם.

תדמיינו איפה וכיצד האנשים נחשפים לתכנים שלנו ומה הם יחשבו עליהם – בבית מול טלוויזיה בערב? בצהריים באמצע ישיבה חשובה? האם הם מתגוררים בעיירת פיתוח בדרום הארץ או עיר אירופאית פסטוראלית? האם הם רוצים לשמוע את הדעה שלנו על המתרחש או שפשוט אין להם ברירה אלא להיתקל ב”בלאגן” שלנו? מה המנטאליות שלהם? מה הפרספקטיבה שלהם על העימות?

כל אלה חשובים מאד גם אם אנחנו רק רוצים להרגיז – תלמדו מהטעויות של חמאס שניסו להפחיד אותנו והפכו את עצמם ללעג – “חסל את כל הציונים”.

3. האסטרטגיה

ההסברה הישראלית הצליחה מאז תחילת “צוק איתן” לייצר מספר נרטיבים טובים כגון “אנחנו מגנים על האזרחים עם טילים והם מגנים על הרקטות עם אזרחים”, “הם התחילו”, “הם משקרים לגבי הנפגעים שלהם על ידי תמונות מסוריה”, “מנהרות טרור במקום בניית תשתיות ובתי חולים”, “שקט תמורת שקט” ועוד. איכות הנרטיבים הללו הובילה ל-2 תופעות מבורכות – 1. הדוברים הפרו-הישראלים הרבים קיבלו אותם ומשתמשים בהם כל הזמן. 2. נוצרה חזרתיות גבוהה על כל אחד מהמסרים

החזרה על המסר היא כלי קריטי לשינוי עמדות (או יותר נכון לניתוב עמדות, כי שינוי עמדות זו משימה כמעט בלתי אפשרית), לצד זה חשוב שמסרים אלו יגיעו מזוויות שונות ועם נימוקים שונים (אחרת אנשים מפתחים אדישות או ציניות). בקיצור, “כל העולם חייב לראות את זה!” או “שתפו, שתפו”, אלא לא באמת מסרים טובים.

לכן כשאתם רוצים לשתף תוכן חדש, אני מציע לצרף לו כותרת שמחברת אותו לאחד הנרטיבים המובילים שכבר קיימים. אם רוצים לייצר נרטיב חדש, תציגו אותו עם נימוקים ודוגמאות שונים, אחרת אין למסרים שלכם סיכוי לפרוץ את מעטה האדישות.

* אני מוסיף פה כוכבית קטנה ומסייג את הנקודה הזאת במעט: כאשר פונים לחברים יש גם כח גדול לשיתוף אמיתי של רגש אותנטי. אני כמובן לא מדבר על שנאה, אלא על דברים שמעוררים אמפטיה בצד השני.

4. בחירת הנשק והתחמושת המתאימים

אחרי שהלכנו בנעליים שלהם והבנו מה אנחנו רוצים להגיד, קל יותר להבין איזה מהתכנים שאנחנו רוצים להפיץ יעבוד ואיזה רק ייצר נזק. כך נתקלתי אתמול בפוסט עם התמונה הבאה שזכתה ל-7000 שיתופים בפייסבוק. תחשבו לבד מה משמעות התמונה בפיד של אדם שלא יודע עברית.

וזה לא רק התוכן או השפה. כאשר מנסים להציג את הדעה שלנו לעולם חשוב להשתמש באוטוריטות שהם לא בהכרח האוטוריטות האישיות שלנו. בנט הוא אמנם אח ואיש רהוט ביותר, אבל בעיניים לא ישראליות מדובר קודם כל בגבר עם דעות ימניות, קשוח עם כיפה ששונה מאד מהטיפוס שיכול לעורר את ההזדהות שלהם. דין זה תקף גם לגבי אנשי צבא במיל’ וחיילים ישראלים.

מבלי להישמע שוביניסט, אני חושב שהדוברים הטובים ביותר שלנו הם דוברות. הרוך יחסי שלהן מקל על יצירת הזדהות ופותח את הלב, גם אם מדובר באמא שמגנה על ילדיה בפני קסאמים וגם אם מדובר בפוליטיקאית. כך רכות הדיבור (שאומצה לאחרונה) והאנגלית הרהוטה של חנאן עשראווי, לצד המראה החילוני והגדרה עצמית פמיניסטית עושה פלאים ליחסי הציבור של פלסטינאים ברשתות זרות.

מלחמה ברשת

מלחמה ברשת. לחצו לגודל מלא

5. בחירת מקורות ירי

חלק גדול מהסרטים והלינקים שאנחנו משתפים מובילים את הקהל שלנו לאתרים חיצוניים, אבל אלו עלולים להיתפס על ידי הצופה כמשוחדים ולא אובייקטיביים. “המדיום הוא המסר” – הפלטפורמה מכתיבה את ההתייחסות, לכן התייחסות של צופה לאותו הסרט תהיה שונה מאד אם הוא ייחשף אליו באתר חדשותי מרכזי או בתוך אתר ישראלי לאומני מתלהם. גם סיכויי השיתוף על ידי צופה זר קטנים משמעותית.

קחו למשל את ה- israelvideonetwork.com הפופולארי, שאפילו מנסה להיראות אובייקטיבי במידת מה, אבל לא ממש מצליח: דגלי ישראל, כותרות חד צדדיות ופרסומות של תשמישי קדושה, כל אלו יכולים לשכנע רק את המשוכנעים, לאחרים הפלטפורמה הזאת לא רלוונטית.

אני ממליץ בחום לחפש את התכנים במקורות “אובייקטיביים” כמו אתרי חדשות בינלאומיים דוגמת CNN או מקורות ניטראליים יחסית כמו יו-טיוב.

6. אלמנט ההפתעה

כלל ידוע בעיתונות אומר “כלב נשך אדם” – זה לא חדשות, “אדם נשך כלב” – אלה חדשות. לכן, אם אנחנו רוצים להיות אפקטיביים בשיתופים שלנו, כדאי לבחור בתכנים, דוברים ורעיונות מפתיעים.

דוגמה טובה לסוג זה של תכנים היא בהופעותיה הטלוויזיוניות של בריג’יט גבריאל (העיתונאית והאקטיביסטית האמריקאית ממוצא לבנוני) או של מסעב חסן יוסף (בן של אחד ממנהיגי חמאס שריגל לטובת ישראל) שעומדים איתן נגד האיסלם הקיצונית ובעד ישראל.

חשוב לציין שמה שאני מציע כאן אינה הדרך היחידה גם עבור הקהל הזה וגם שהצלחה בהעברת התכנים תלויה בעוד לא מעט פרמטרים שאינם רלוונטיים בהכרח למלחמה על דעת הקהל, כמו מספר החברים שיש לאדם, תכיפות הפעילות ברשת החשיבות שחבריו מייחסים לתכנים שלו, טיימינג, שעת השיתוף ועוד. יש לא מעט אושיות ישראליות ברשתות חברתיות שיש להם ניסיון עצום בכל אלו ואני ממליץ בחום ללמוד מהם. ומי שיש לו טיפים טובים להיבטים האלה מוזמן להוסיף אותם בתגובות לפוסט הזה.

מקווה רק שעד לפרסום שורות אלה התוכן שלהם כבר לא יהיה רלוונטי.

הפוסט נכתב על ידי יונתן קגנסקי, פרסומאי לשעבר, בעלים של בוטיק מיתוג ושיווק – Spark, ובשום פנים ואופן איננו אושיה דיגיטלית.

קרדיט תמונה: Shutterstock / Online Soldier

 

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

2 תגובות על "צוק איתן: אסטרטגיה ללוחמים ברשתות חברתיות"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
מוטי
Guest

ניתוח מרשים!!!

דויד
Guest

כתבה מדהימה, חובה לכל ישראלי

wpDiscuz

תגיות לכתבה: