מחשוב ענן 101 [מדריך למתחילים]

כל הזמן כולם מדברים מסביבכם על מחשוב ענן ועדיין לא הבנתם על מה כל הרעש? ליאור בר-און בסדרת מדריכים חדש מסביר בדיוק מי נגד מי, בשביל מי זה טוב ואיך זה בכלל עובד.

cc-by-karindalziel. flickr

מבולבלים מכל הדיבורים על מחשוב ענן? בוודאי שמתם לב שזהו אחד התחומים החמים של השנים האחרונות. מי לא כבר שם? גם חברות ענק כגון מייקרוסופט, גוגל, IBM וכו, ומצד שני – אלפי סטארט-אפים קטנים. ממש כולם!

כשעבדתי בחברת SAP הציגו לנו פעם את הטבלאות הבאות: צמיחה של ספקים לתוכנות עסקיות (המגזר בו משחקת SAP), הספקים המסורתיים המובילים (הנקראים כאן On-Premise) מול הספקים המובילים בענן (הנקראים כאן SaaS – קיצור של Software as a Service):

מקור SoftwareInsiderPOV blog

מקור SoftwareInsiderPOV blog

כפי שניתן לראות לפי הדו”ח המקורי, בערך כל הספקים המסורתיים מצטמקים – וכל ספקי הענן צומחים. בעוד SAP בעלת נתח השוק הגדול בתחום (בצורה בולטת), אבל היא איננה בין 20 ספקי התוכנות העסקיות הצומחות – כמעט כל אלו היו ספקי ענן [1].

ובכן, המסקנה ברורה: שים גז על מוצרי הענן, ג’וני!

אז למה לי מחשוב-ענן עכשיו?

מטפורה אהובה בתחום מחשוב הענן הוא רשת החשמל. לפני שנים רבות, מסתבר, כל משק בית (בעל תקציב מספיק) היה מייצר ומנהל את החשמל בעצמו: הוא היה קונה גנרטור, דלק, חלפים ומייצר חשמל. ייצור החשמל לא היה כ”כ יעיל ואיכותי – אך לא הייתה רשת חשמל ארצית. הדרישה הייתה לגנרטור פשוט, זול וקל לתפעול. בנוסף, ההשקעה בחומרה (גנרטור) הייתה ע”פ צריכת המקסימום: ליידי שושנה מבשלת צ’ונט וזקוקה לחשמל רב ביום שישי בצהריים? – עבור אותם שעתיים בשבוע יש להחזיק גנרטור נוסף. מסייה שמעון מדליק דוד-חימום בחודשי החורפים הקרים – כל יום ב 9 בערב? – שיקנה גנרטור נוסף משלו על מנת לעמוד בהספק. האופציה לבצע Sharing של גנרטורים בין משקי בית הייתה תאורטית ולא מעשית.

לספק של רשת חשמל מרכזית (חברת חשמל) יש כמה יתרונות ברורים:

  1. חברי משק הבית לא צריכים לדעת לתפעל, ולא צריכים השקיע זמן בהפקת חשמל – יש להם זמן לטפל בדברים אחרים. אלמנט זה נקרא Annoyance או ההתעסקות במטלות שאינן ב-core business של החברה מפריעים לה להתמקד בעיקר – ואם ניתן עדיף להוציא אותם מחוץ לארגון.
  2. איכות השירות (למשל זמינות) תהיה כנראה טובה יותר עבור הרוב הגדול של הצרכנים, כי עובדי רשת החשמל יכולים להתמקצע טוב יותר.
  3. מחיר – ייתרון לגודל.
  4. אין צורך לבצע השקעה גדולה מראש (רכישת גנרטור), אלא משלמים באופן שוטף (עניין של תזרים מזומנים).
  5. “צרוך ע”פ השימוש”, מה שידוע כ On-Demand. מושג זה נקשר לעיתים קרוב למחשוב ענן, אך מיושם גם גם מחוץ לענן. המשפחה נסעה לבקר חברים בקנזס (סיבוב של חודש) ולא השתמשו בחשמל בכלל? – אין צורך לשלם. אתם זקוקים לתצרוכת חשמל גדולה בהרבה למשך שבוע בודד בשנה – רשת החשמל יכולה לעמוד בכל צריכה של לקוח בסדר גודל סביר.
ובכן, המטפורה אינה מושלמת: נושאים רגלוטורים ונושאי אבטחה אינם מוזכרים. בעוד הציוד בו משתמשת חברת החשמל (תחנת כח) הוא שונה בתכלית מגנרטור, ספקי ענן משתמשים באותה חומרה בדיוק כמו הארגונים. חשמל הוא דיי זהה בכל העולם, אבל שירותי מחשוב הם מורכבים יותר ומספקים צרכים שונים כו’. בכל זאת – זוהי מטאפורה מועילה לתיאור כמה עקרונות חשובים.
באופן דומה ניתן לקנות כח מחשוב מספק מרכזי: לא להתעסק בתחזוקה, לצרוך בכל רגע רק כמה שצריך ולשלם בד”כ פחות. הארגון החליט להעביר את הטיפול ב Exchange Server לענן? התוצאה היא פחות התעסקות למחלקת ה IT (שלא צריכים ללמוד על נבכי ה Exchange Server בכדי לתחזק שרת בודד – המומחים של מייקרוסופט יעשו זאת) ולרוב במחיר נמוך יותר. עוד ועוד ארגונים רוצים כיום להעביר שירותים שפחות קריטיים לארגון – לניהול מרכזי. כך מחלקת ה IT תתמחה באותן מערכות שהתעמקות בהן קריטיות לארגון או בתמיכה פיסית במשתמשי קצה (“לא הדלקת את המסך, אדוני”).
עוד תסריט אטרקיטיבי הוא אימוץ אפליקציה חדשה: אם מחלקה קטנה בארגון רוצה להשתמש בתוכנה ייעודית, במערכת המסורתית היא צריכה לתאם עם גוף ה IT – לרכוש חומרה, על ה IT ללמוד את תפעול השרת. בקיצור – סיפור שלם שעלול לקחת חודשים. אם מדובר באפליקציית ענן, ראש המחלקה יכול להשתמש בתקציב הפנימי שלו לרכוש כמה רשיונות בכרטיס האשראי וברגע זה – לא צריך לדבר עם ה IT. אם המערכת לא מוצלחת – חודשיים אח”כ מסיימים ומנסים מערכת חדשה.

מי-נגד-מי בענן

בתור התחלה אציג חלוקה קלאסית ל 3 סוגי ספקים של יכולות ענן:

מקור silverlighthack.com

אפליקציות מסורתיות נקראות בהיבט הענן לרוב אפליקציות On-Premise (לעיתים כותבים On-Prem), שם שמשמעותו On-Location – מותקנות אצל הלקוח.
אפליקציות ענן, שהן לרוב גם אפליקציות On-Demand נקראות לעיתים גם SaaS או Off-Premise = רחוקות.

SaaS – ספקי אפליקציות

דוגמא טובה לאפליקציות הן GMail או Google Docs:

  • אין לכם מושג היכן או על איזה שרתים או באיזו מדינה האפליקציות רצות.
  • על מנת לגשת לאפליקציה אתם זקוקים רק לחיבור לאינטרנט, שם וסיסמא.
  • הן משרתות מיליוני משתמשים ונותנות לכל משתמש לצפות רק במידע שלו / לבצע התאמה אישית של האפליקציה.

אפליקציות SaaS קיימות כבר יותר מעשור (למשל Hotmail), אולם בשנים האחרונות הן נהיות נפוצות יותר ויותר. מדוע? האם אלו הדפדפנים שנעשו מהירים יותר? בשלות של טכנולוגיות אינטרנט? אולי קצב התעבורה ברשת שגדל לבלי-היכר? (מי חלם על קצב של 1Mbps ויותר מטלפון נייד לפני עשור?) או אולי אלו החלוצות כמו Salesforce, ספקית אפליקציית ענן לניהול לקוחות (CRM – Customer Relationship Management), ששכנעה את לקוחותיה להעביר אליה, ולנהל באמצעותה, את המידע אחד הרגישים ביותר בארגון – מאגר פרטי הלקוחות. אני לא יכול לומר, אך נראה שלכל אחד מהגורמים הללו יש השפעה מסוימת על המגמה.

PaaS – ספקי פלטפורמה

ברוב המקרים, פיתוח של אפליקציות בענן איננו נעשה מאפס (Scratch). כמו שישנן מערכת הפעלה ובסיס נתונים שאנו יכולים לרכוש רשיונות ולחסוך הרבה מאוד עבודה בפיתוח מערכות מסורתיות – כך ישנן גם תשתיות לענן.

Google Appengine היא ספקית PaaS קלאסית: הכנסט לאתר ורכשו רשיון שימוש. לאחר מכן הורידו את ה SDK ותתחילו לפתח. לכל תוצר רלוונטי אתם יכולים לעשות Upload. אתם יכולים לחשוף את האפליקציה באינטרנט ולדרוש הרשמה / הרשאות. בסוף כל חודש תקבלו מגוגל חשבון ע”פ מספר פרמטרים כגון זמן המעבד (CPU Type), תעבורת הרשת והשימוש בדיסק של האפליקציה שלכם.

היכן היא רצה? על כמה שרתים? מתי ואיך מתחזקים את השרתים? תיקוני באגים בתשתית ה PaaS? שריפה ב Data Center? המהרת תוכן (CDN) עבור משתמשים מאוסטרליה? – אין לכם מושג! עשיתם Deploy לאפליקציה בענן ושם היא רצה. בנוסף אתם מקבלים גישה לתשתיות ייחודיות (באמצעות ה-SDK) החשובות לפיתוח בענן: Multi-tenancy (היכולת של האפליקציה לבודד בין המשתמשים או הלקוחות השונים), תקשורת וסנכרון בין השרתים השונים, Middleware וחיבוריות ועוד.

עוד ספקים חשובים של PaaS הם force.com – התשתית של חברת Salesforce שמוצעת כפלטפורמה בפני עצמה, שירותי שונים של Amazon וחלק מפלטפורמת Azure של מיקרוסופט.

IaaS – ספקי תשתית

עוד קטגוריה חשובה היא ספקי התשתית. ספקי PaaS מספקים קלות שימוש אך גם מציבים מגבלות. פחות שליטה על הביצועים, חיבוריות, יכולת לבצע debug ב-production ועוד. מכיוון שעל אותו שרת פיסי יכולות לרוץ גם אפליקציות של משתמש אחר – מגבלות האבטחה עלולות להיות משמעותיות. ספק IaaS יספק לכם את השירות הבסיסי ביותר: חומרה. היחידה הקטנה ביותר – היא לרוב שרת בודד.

הספק יקצה לכם שרתים ע”פ דרישה, יתחזק את החומרה, יספק תקשורת ופתרונות Storage (כגון NAS) אך את המערכת תצטרכו לתפעל לבד: גיבויים, עדכוני תוכנה, ניטור השרתים (עומס, תקלות) ושינויים בהקצאת השרתים הנובעים מכך (הכל בעזרת API כמובן).

אם בעבודה עם ספק PaaS אתם מתמקדים בתוכנה בלבד, בעבודה עם ספק IaaS תזדקקו לאיש/צוות/מחלקת Operations משלכם. הם לא יתעסקו עם תקשורת וחומרה – אך יתעסקו בכל היבטי התוכנה של המערכת.

הבחירה בין PaaS ו IaaS היא trade off בין גמישות לנוחות. יותר גמישות = עבודה קשה יותר.

הספק הקלאסי של IaaS הוא Rackspace, שיתיר לכם לבחור את החומרה שאתם זקוקים לה ויאפשר לכם להתקין חומרה ייחודית על השרתים, אולם השחקנית הגדולה ביותר היא חברת Amazon – שהתחילה במקור בכלל ממכירת ספרים והתרחבה לאספקת שירותי תשתיות ענן. השימוש ב-Amazon הוא הרבה יותר סטדרטי והבחירה שלכם לרוב תסתכם בשרת “גדול”, “קטן” או “בינוני”.

שחקנים בולטים אחריםבתחום  הם GoGrid, IBM SmartCloud ו Citrix עם Cloud.com.

ענן פתוח

כוכב עולה בתחום ה IaaS הוא פרוייקט OpenStack – פרוייקט Open Source שיזמו חברת Rackspace ו-NASA אך כיום מלווה על ידי עשרות חברות חשובות בשוק (HP, Cisco, Intel, SUSE Linux ועוד רבות אחרות) שמטרתו לייצר API אחיד לפלטפורמות IaaS (כלומר, לאפשר למשתמשים ממשק לבקשות שונות כגון תוספת משאבים, פרטים על מצב השרתים, שירותי Storage ועוד) כך שמשתמשים לא יהיו “נעולים” אצל ספק ספציפי (בגלל ה API) והתחרות בין הספקים תהיה על בסיס איכות התשתית שהם מספקים – כלומר תהיה יכולת קלה לעבור בין ספק לספק.

כמובן ש Lock-In ניתן ליצור גם למרות API אחיד בבסיס – אך זוהי בהחלט יזמה מבורכת. נחיה ונראה כיצד היא תצליח במשימה הקשה.

מקור silverlighthack.com

אל העולם האמיתי

טוב, עכשיו אחרי שהבנתם את ההבדלים בין SaaS, PaaS ו IaaS – תשכחו את כל מה שלמדתם, זה לא עובד ככה.

וברצינות: החלוקה לשלושת הקטגוריה הייתה יותר נכונה בעבר, אבל הגבולות הולכים ומטשטשים. לדוגמא Amazon מספקת הרבה מאוד שירותים שהופכים אותה לסוג של PaaS בסיסי. ספקי PaaS מתירים לשכור גם שירות יותר בסיסי. ההבחנה שלמדתם כאן היא חשובה בעיקר כשפה וסדר בראש – אל תצפו שהמציאות בשטח תתאים בדיוק, By the book, לתיאוריה.

מקור: Yankee Group

כמו שניתן לראות בתרשים זה או בדוחות של Deloitte, כיום הכסף הגדול הוא צרכני (SaaS) – כצפוי. באופן קצת מפתיע יש יותר שימוש ב IaaS מאשר ב PaaS. הסיבה לדעתי היא שהפלטפורמות השונות (PaaS) עדיין לא טובות מספיק ועדיין לא החל תהליך של Commoditization. הבחירה של חברות SaaS רבות הוא לשכור תשתית (IaaS) ולפתח פלטפורמה בעצמן. נשמע שזה ישתנה בעתיד ו IaaS יהפוך ליותר נישתי – עבור אפליקציות בעלות דרישות מיוחדות.

הפוסט פורסם במקור בבלוג Software Archiblog

Avatar

ליאור בר-און

ליאור בר-און הוא Chief Architect בחברת סטארטאפ ישראלית גדולה.

הגב

6 תגובות על "מחשוב ענן 101 [מדריך למתחילים]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
יובל
Guest

תענוג לקרוא, מחכה להמשך

ניר
Guest

אחלה כתבה, ברורה ומעניינת!

רחל סעדיה
Guest

אפשר עוד בבקשה??? כמשתמשת גוגל כבדה זה מרתק…

סלבדור
Guest

אני חושב שאופצית מחשוב ענן בעצם מאפשרת לנו גישה להדפיס מהמחשב בבית ישירות במדפסת בעבודה, (מבטל את הצורך בפקס) אמנם הבעיה היא שלמרות שאתה חותם על סודיות עם החברה המספקת את שירותי מחשוב ענן עדיין המידע שלך חשוף באופן כלשהו.
אישית אני תומך במחשוב ענן הפועל אך ורק באופן פנימי ולא על ידי נתינת שירותים חיצוניים של מחשוב ענן מחברה אחרת.

Jonny
Guest

Great article!
tnx

עומר
Guest

אין ספק שמדובר במהפכה, בייחוד למשתמשים הקטנים והבינוניים מאחר וזה מאפשר להם לחסוך כסף רב שנדרש בעבר בהשקעה בציוד, תחזוקה וכו’ ולקבל uptime גבוה יותר.

בנוסף, לכך מנהל ה-IT של הארגון יכול לוודא בכל זמן ומכל מקום שכל ענייני ה-IT של הרשת עובדים כמו שצריך. אנחנו עובדים עם שירותי הענן של חברת אטרה וזה עובד מצויין. מלבד שירותי הענן, היא מאפשרת לנו לבצע ניהול, שליטה ובקרה של הרשתות המנוהלים ולדאוג לתקינות המערכות באופן תמידי של כלל הרשת.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: