בדיקות נגישות – עמידה בתקן W3C והחזר גבוה על השקעה

בשנים האחרונות גובשה תקינה הנקראת W3C, שבאה לענות על הצרכים המיוחדים של אוכלוסיות בעלות מוגבלויות שונות. על פי תקינה זו קיימים עזרים מגוונים, כגון: קורא דף לעיוורים, דיסלקטיים וכבדי ראייה ועזרים המסייעים למתקשים להשתמש בעכבר. ארגונים רבים בארץ ובעולם נדרשים לעמוד בתקני הנגישות (accessibility standard) ברמות שונות בהתאם לקהל היעד אותו הם משרתים. דוגמא ל- […]

בשנים האחרונות גובשה תקינה הנקראת W3C, שבאה לענות על הצרכים המיוחדים של אוכלוסיות בעלות מוגבלויות שונות. על פי תקינה זו קיימים עזרים מגוונים, כגון: קורא דף לעיוורים, דיסלקטיים וכבדי ראייה ועזרים המסייעים למתקשים להשתמש בעכבר. ארגונים רבים בארץ ובעולם נדרשים לעמוד בתקני הנגישות (accessibility standard) ברמות שונות בהתאם לקהל היעד אותו הם משרתים.

דוגמא ל- ROI של פרויקט נגישות

לפי פרסומים באתר עמותת “נגישות ישראל“, מחקר של חברת מיקרוסופט שנערך ב-2003 הצביע על כך שנגישות טכנולוגית מסייעת  ל-62 אחוזים מהאוכלוסייה וה- ROI על הנגשת אתרי איטנרנט הינו מהיר מאוד וגבוה מאוד.

באותו אתר מצטטת גילה גרטל מחקר לקוח (case study) שפורסם על ידי מכון התקנים הבריטי (BSI) ב- 2006 על תועלות הנגשת ושדרוג של חברת הביטוח הבריטית Legal & General Group המשרתת למעלה 5 מליון לקוחות בתחום הביטוח והשקעות אחראית על השקעות ב-180 ביליון פאונד ברחבי העולם. להלן התועלות מפרויקט ההנגשה:

  • 30% עליה ב-traffic ממנועי חיפוש.
  • שיפור משמעותי בדירוג ב-google לכל מילות המפתח החשובות.
  • 75% הפחתה בזמן עליית עמוד.
  • תאימות לדפדפנים – 130,000 ביקורים באתר הושפעו. כולל תאימות ל PDA’s, טלפונים סלולרים ומכשירי כף יד נוספים.
  • מהירות והשקעה בניהול התוכן באתר ירדה בממוצע מ-5 ימים לחצי יום לעדכון.

החזר השקעה (ROI – return on investment)

  • 200,000 פאונד חיסכון בעלויות תחזוקה בשנה.
  • 95% עליה במספר הבקשות להצעות מחיר לביטוח חיים.
  • 90% עליה במכירות ביטוח חיים באמצעות האתר.
  • 100% ROI תוך שנה

את מי באה לשרת התקינה בנושא נגישות לאתרי אינטרנט וטכנולוגיה

ניתן לחלק את המיגבלות המרכיבות את עקרונות הנגישות לשלוש קבוצות עיקריות:

  1. מיגבלות פיזיות: רעידות בידים, קושי או חוסר יכולת להניע את הידים וכדומה.
  2. מיגבלות חושיות: עיוורון, לקות ראיה, עיוורון צבעים, חרשות, לקות שמיעה.
  3. מיגבלות קוגניטיביות: דיסלקסיה, הפרעות קשב וכדומה.

הקשיים בהם הם נתקלים מתפלגים לפי הרשימה הבאה:

היכולת לתפוס – עיוורים וכבדי ראיה אינם יכולים לקרוא טקסטים ולראות אלמנטים גרפיים. לקויי למידה אינם יכולים לקרוא טקסטים. חרשים וכבדי שמיעה אינם יכולים לשמוע את ערוץ הסאונד בסרטונים, אנימציות והרצאות מקוונות. עיוורי צבעים מתקשים לראות מידע המועבר באמצעות צבעוניות שהם אינם יכולים לתפוס, לאפילפטים יש בעיה עם אלמנטים מהבהבים.

היכולת להפעיל – כל מי שאינו יכול להפעיל עכבר ויכול להפעיל מחשב רק באמצעות מקלדת או אמצעי אחר, מתקשה לגלוש באינטרנט – כגון, פגועי גפיים עליונות, אנשים הסובלים מרעידות בידים, המתקשים במוטוריקה עדינה. המתקשים בכתיבה אשר אינם יכולים למלא טפסים מקוונים.

היכולת להבין – עולים חדשים ובני מיעוטים שאינם שולטים היטב בעברית, מתקשים להבין טקסטים מורכבים סלנג וכדומה.דיסלקטים ולקויי למידה מתקשים להתמודד עם טקסט כתוב ועם תכנים שאינם מאורגנים היטב.

היציבות הטכנולוגית – פן זה של נגישות לאינטרנט עוסק ביציבות ובסטנדרטיות של החומרה והתוכנה. אי עמידה בתקנים משבשת את היכולת של הגולשים לגלוש באתרים מבלי להיתקל בבעיות. למשל, בעיית העברית הויזואלית אינה מאפשרת לטכנולוגיות מסייעות שמקריאות טקסטים עבור עיוורים ולקויי ראיה לעבוד.

ההנחיות המרכזיות לביצוע פרויקט נגישות

  • טקסט חלופי – ישנם אנשים שאינם יכולים להשתמש בתמונות, סרטים, צלילים, יישומונים וכו’, אך הם עדיין יכולים להיעזר בדפים/ טקסט חלופי מכילים מידע מקביל לתוכן הויזואלי. המידע המקביל חייב לשרת את אותה המטרה שמשרת התוכן הויזואלי. הוספת הטקסט החלופי נדרשת עבור כל אלמנט שאינו טקסטואלי ואשר מסתתר מאחוריו קישור, לדוגמה: אייקונים, תרשים, מפה, אנימציה, סאונד, וידיאו ועוד. המסר חייב לתת הסבר קצר/ כותרת/ תיאור מתאים.
  • צבע – בכדי להקל על עיוורי צבעים, יש להבטיח תצוגה גרפית סבירה גם ללא צבעים (גווני שחור/לבן/אפור). בכדי לממש את זה, יש להשתמש בהגדרת צבעים בתוך גליון CSS ייעודי. כמו כן, יש לבדוק כי קיימת ניגודיות סבירה של שילובי צבעים על רקע לבן.
  • שפה – יש  להצהיר על השפה הטבעית העיקרית של המסמך. כמו כן, יש לשלב בקוד את השפה בה נעשה שימוש, ע”מ להנחות את קורא הטקסט. יש להקפיד להוסיף בקוד מצייני שפה (Lang) במידה ויש שינויי שפה באמצע הדף.
  • סימון טבלאות – הבטחת סימון הטבלאות באופן הנדרש על מנת לאפשר המרה סבירה במידת הצורך לדפדפנים אחרים. יש להגדיר כותרת עבור כל טבלה בכדי לאפשר לעזרים המשמשים לנגישות לנווט ביתר קלות באתר
  • טכנולוגיות חדשות – הבטחת שהעמודים נגישים גם כאשר טכנולוגיות חדשות יותר אינן נתמכות או לא מופעלות. ניתן להשיג זאת ע”י הצגת הדף באופן סביר גם ללא סגנון (CSS) כלל.
  • שינויים – אתר אינטרנט הינו אוביקט דינמי, המתעדכן תדיר. הבטח שכל התכנים המתעדכנים באתר באופן דינמי הם נגישים. לדוגמא, תמונות המתעדכנות באמצעות כלי להזנת תכנים לאתר, חייבות להיות מלוות בטקסט חליפי. כמו כן, הקפדה על כך ששינוי דינמי בדף יגרור אחריו התאמת הכותרות בהתאם.
  • חלופות – הבטח שדפים שמישים כאשר תסריטים או אובייקטי תכנות (Scripts, Applets) מנוטרלים או לא נתמכים. אם הדבר אינו אפשרי, ספק מידע חלופי או עמוד נגיש. לדוגמא: הבטח שהקישורים שמופעלים ע”י תסריטים יעבדו גם כאשר נחסמה/בוטלה האפשרות להפעילם או שאין תמיכה בהם (במילים אחרות אל תשתמש ב javascript לצורך קישור). אם אי אפשר להפוך את הדף לשמיש גם ללא תסריט, ספק חלופה טקסטואלית עם אלמנט ה noscript, או השתמש ביישום צד שרת, במקום בצד לקוח, או ספק עמוד חליפי נגיש
  • הבהובים – המנעות מתמונות וטקסטים מהבהבים. הדבר ממש אקוטי עבור הסובלים מהתקפים אפילפטיים, או אנשים הרגישים לאור.
  • עצירת תוכן נע – מתן אפשרות למשתמשים לעצור תוכן נע. אנשים עם לקויות למידה או אנשים שאינם דוברים את שפת האתר ברמת שפת אם, מתקשים לקרוא תוכן נע ולעקוב אחר תמונות זזות. לכן, אפשר למשתמשים לעצור תוכן נע. יש לאפשר לעשות זאת גם באמצעות מקלדת, למענן אנשים שאינם יכולים להפעיל עכבר
  • ניווט מפה – אפשר ניווט בתמונות ובמפת אתר, וזאת במקרה של אובייקט גרפי, שמכיל מספר קישורים שאינם מאפשרים מעבר שיטתי מאחד לשני באמצעות tab. במקרה כזה יש להוסיף רשימה של הלינקים האלו בצד האובייקט הגרפי, כך שהמשתמש יוכל לעבור בין הקישורים באמצעות tab.
  • כותרות למסגרות (frames) – אחת מההנחיות החשובות ביותר, במיוחד עבור עיוורים ובעלי לקויות ראייה/ למידה, המתקשים לעבור אחר התוכן ונעזרים בקורא מסך. יש לתת לכל Frame כותרת. משמעות הכותרת מאפשרת למשתמש לעבור בין פריימים ולהתעמק (Drill down) בנושא הרצוי. היעדרותם של אלו, מצריכה מהמשתמש להקיש/ לשמוע את כל הכותרות במסך עד לנושא הרצוי.
  • קיצורי מקלדת – במסגרת הפעילות המתבצעת בכל דף, יש להגדיר את מיפוי המקשים כך שיאפשר ביצוע כל הפעולות האמורות בעזרת המקשים בלבד. הנחייה זו טובה למגוון רחב של אוכלוסיות, בעיקר לאלו הסובלים מבעיות מוטוריקה ועיוורים. יש לאפשר הצגת המיפוי למשתמש.
  • טפסים – מילוי טפסים/ שדות חיפוש/ שדות תוכן – כל שדה כזה מחייב הצגת טקסט חלופי ברור המסביר בקצרה את תוכן השדה למילוי, כל שדה כזה מחייב הגדרה כתווית. כמו כן, יש לדאוג לטכניקה מתאימה להצגת הודעות שגיאה, שיכול לאפשר לעיוורים למשל, להגיע ביתר קלות לשדה בו יש שגיאה. לדוגמא, הצגת הודעות השגיאה עם סיום התהליך ואפשרות להגיע ישירות לשגיאה האמורה

לאור הדרישה הקיימת, פיתחה טאקט בדיקות התמחות חדשה של בדיקות נגישות לאתרים ויישומי אינטרנט, בהתאם לתקינה של W3C. טאקט בדיקות תוכנה, מקבוצת מטריקס, ביצעה מספר בדיקות נגישות כולל שימוש בתוכנת Jaws – screen reader המיועדת לכבדי ראיה.

Avatar

זהר ארד

צעיר נצחי, קיבוצניק שהדרים לעיר הגדולה, מפתח ווב וחובב טכנולוגיות מושבע. מעדיף הכל פשוט, מינימליסטי ועובד טוב ומשתדל להמנע מדברים עם הלוגו של מיקרוסופט ונהגי מוניות כעסנים. אוהב הרבה דברים חדשים ונוצצים, ספרים, פפאיות ומוזיקה מהחנות (בדיסק המקורי). מתנודד תדיר בין אקזיסטנציאליזם לאינדיבידואליזם ונכון להיום עדיין אוחז ב-fetish לא מוסבר לצבים.

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: