חברת הסטארטאפ הישראלית Xeround סוגרת את שעריה

חברת הסטארטאפ הישראלית Xeround, המספקת מסד נתונים כשירות בענן, מודיעה על סגירת שעריה של החברה.

מקור: יח"צ, עיבוד תמונה

מקור: יח”צ, עיבוד תמונה

בתחילת החודש, הודיעה חברת הסטארטאפ הישראלית סראונד (Xeround), המספקת מסד נתונים כשירות בענן, במודל DaaS, על סגירת שעריה. בבלוג הרשמי של החברה הודיעה למשתמשיה במודל החינמי כי יש להם שבוע אחד בלבד להעביר את כל המידע שלהם אל מאגר מידע אחר. הלקוחות המשלמים קיבלו מעט יותר אוויר לנשימה, כאשר עליהם להעביר את המידע עד ה-15 בחודש.

בעוד שהחברה לא פירטה מהי הסיבה בגללה החליטה לסגור את שעריה, רמזה כי ההנהלה החליטה למקד מחדש את מאמציה של החברה, והחל מהתאריכים הנקובים לא תנתן יותר תמיכה לשירותיה.

מה קורה כשמשנים כיוון יותר מדי

חברת סראונד הוקמה ב-2005 על ידי שני יזמים ידועים בתעשייה בעלי רזומה מרשים מאחוריהם: שרון ברקאי, המקים של Sheer networks שנמכרה לחברת סיסקו, ודוקטור גלעד זלוטקין, שהקים את חברת קלאס דאטה שנמכרה גם היא לסיסקו. במקור, התחילה החברה את דרכה בפיתוח רכיב תקשורת מסוג SS7 Gateway ולאחר הבינה שהרעיון המקורי לא מתרומם, שינתה החברה כיוון ופיתחה מסד נתונים המיועד לספק שירות לכמויות מאוד גדולות של מידע, בזמן תגובה מהיר ובשרידות גבוהה (Real Time Carrier Grade Telco Database. אם משווים את הפיתוחים של סראונד למה שהיה קיים באותה התקופה, כשה-Clusters של אורקל ומיקרוסופט עוד לא ממש היו יציבים, היה נראה כי המוצר של סראונד מצליח לספק יתרון טכנולוגי לעומת המתחרים.

במשך שנתיים וחצי, ניסתה החברה למכור את הפתרון ליצרניות הטלקו הגדולות כגון אריקסון, סימנס ונוקיה בעסקאות OEM ואחרי שנתקלה בבירוקרטיות ותהליכי המכירה הארוכים שנהוגים בארגונים מהסוג הנ”ל, ניסתה החברה למכור את המוצר גם לחברות התקשורת ישירות כגון פרטנר בישראל ו-AT&T בארצות הברית. “בסופו של יום, גם זה לא הלך טוב כי החברה הייתה סטארטאפ קטן, שחקן חדש בתחום וותיק. היא נלחמה מול מיקרוסופט ואורקל והלקוחות שהיא בחרה לעצמה לא היו לקוחות קלים. מחזור המכירה היה מאוד ארוך ולא וודאי ובסופו של יום, זה תורגם בטונות של ציוד, כסף ומשאבים ששכבו אצל הלקוחות לצורך הדגמות וניסוי ובסופו של דבר זה נפל בעיקר על דברים פוליטיים והחברה יצאה בלי תמורה” סיפר לניוזגיק מקור המקורב לחברה.

בשלב הזה, החליטו המשקיעים לנסות למקד מחדש את החברה וליישם את הטכנולוגיה שהיא פיתחה במקום אחר. לחברה הובאה שרלוט ירקוני, בוגרת אמדוקס, לתפקיד המנכ”ל במטרה להפוך את החברה לסוג של “אמדוקס קטנה” שהפוקוס שלה הוא לא על המוצר, אלא יותר על פרויקטים המשתמשים במוצר או בטכנולוגיה של החברה. ירקוני אף הצליחה להביא לחברה שתי קרנות אמריקאיות נוספות ולגייס את סיבוב ההשקעה הגדול ביותר של החברה, כ-16 מיליון דולרים יחד עם המשקיעים הקיימים. בשלב הזה, נדחק המוצר לאחרית הבמה והחברה ניסתה להתמקד בעיקר בעסקאות של חברות אחרות כשותפת אינטגרציה, אך גם זה החזיק מעמד רק קצת יותר משנתיים. גם בשלב הזה לא הצליחה החברה לצלוח את הקשיים הבירוקרטיים של הלקוחות הגדולים והקש ששבר את גב הגמל היה פרויקט גדול עליו עבדה החברה במשך 8 חודשים יחד עם אמדוקס ו-AT&T, שנגנז ביום אחד. “מאות מיליוני דולרים הלכו לאיבוד כי במשך חודשים כל החברה הייתה מכוונת על הדבר הזה ותוך יום אחד בלבד הכל הלך לפח והחברה לא קיבלה תשלום, למעט כמה דולרים  כדי לכסות חלק מההוצאות.  אבל בסופו של יום ניצבה החברה מול שוקת שבורה. קצת אחרי הכשלון הגדול של הפרויקט, גם היא [ירקוני. י.פ] עזבה והרבה מהכסף שהיא גייסה כבר לא היה בחברה. היא לקחה איתה את כל האנשים שעניינו אותה והשאירה את החברה בלי כסף ובלי תשתיות”.

לפני כשלוש שנים, המשקיעים של החברה ניסו שוב לקחת את העניינים לידיים והביאו לחברה מנכ”ל חדש, רזי שריר, על-מנת שינסה להביא את הטכנולוגיה של החברה למקום הכי חם דאז, לענן. הרעיון היה לנסות ולספק את אותו שירות מסד נתונים מהיר ובעל יכולת גידול מהירה ולנסות ולצלוח את כל אותו מהמורות שהטילו הלקוחות הגדולים על-ידי פניה ישירה לכל הלקוחות במודל SaaS.

אחרי כל הסיפור הארוך הזה, גם המודל החדש לא ממש עבד. בהתחלה ניסתה החברה להקים חוות שרתים משלה וכשהבינו בחברה את העלויות, פנו מהר מאוד לספקי שירותי הענן האחרים, מה שכנראה היה המסמר האחרון בארון של החברה.

“הרעיון האחרון של החברה כן היה בעל פוטנציאל גדול להצליח. אפשר להאשים את חוסר ההצלחה כל אחד מהדרגים שהיו מעורבים בחברה החל מהמשקיעים שבעיקר בלבלו את החברה, דרך שכבות ההנהלה המתחלפות שלא ממש ידעו מה לעשות וכלה באנשים הפשוטים שעבדו בחברה, אבל הבעייה הכי גדולה בחברה היא אפילו לא הטעויות שהיא עשתה במהלך הדרך. צריך לזכור כשהחברה התחילה את דרכה, היא תכננה למכור את המוצר שלה לחברות גדולות. חלקים גדולים במוצר תוכננו בידיעה שמישהו אחר צריך להיות אחראי עליהם וככל שהתקדמנו, הנחות הייסוד שהניחו בחברה התבררו כלא נכונות. בסופו של יום, החברה לא הצליחה להמיר את הטכנולוגיה שלה כמו שצריך לעידן הענן ונוצר מצב שבו גם לקוחות ששילמו לחברה, גרמו לה להוציא יותר כסף וכמו שברור לכולם, זה לא מודל עסקי שיכול לעבוד” סיפר לנו המקור.

לפני כשנה גייסה החברה סיבוב נוסף בהלוואת גישור בניסיון אחרון לממש את הפוטנציאל, אך כבר לפני חצי שנה החלה בצמצומים משמעותיים כשפיטרה חלק ניכר ממצבת כוח האדם של החברה ועד לסגירתו הסופית של השירות בסוף השבוע האחרון. בסך הכל, גייסה החברה במהלך 8 שנות פעילותה סכום גבוה יחסית העומד על כ-34 מיליון דולרים מקרנות כגון גיזה הישראלית, Benchmark Capital, Ignition Partners ו-Trilogy Partnership. בימיה האחרונים העסיקה החברה כ-40 עובדים במשרדיה ביהוד ובארצות הברית.

לפי המידע שהגיע לניוזגיק רוב העובדים קיבלו כבר קיבלו הודעה על גורל החברה יום לפני ההודעה הרשמית שיצאה בבלוג וההודעה על הפיטורים הגיעה מיד לאחר מכן. ככל הנראה, מספר עובדים בכירים נשארו על מנת לטפל בפרטים האחרונים לפני סגירתה של החברה לחלוטין, כנראה בניסיון למכור את מעט הנכסים והידע שנצבר בחברה. עוד דיווחו המקורבים כי במהלך החודשים האחרונים הצליחה סראונד לסגור כמה עסקאות OEM עם חברות גדולות בשוק, אך כפי הנראה עסקאות אלה לא הספיקו על מנת לייצר מרכיב רווח משמעותי מספיק על מנת לאפשר לחברה להמשיך לפעול ולספק את שירותיה ללקוחות.

פנינו לחברה לקבלת תגובה, אך לא קיבלנו אחת עד לכתיבת שורות אלו. במידה ונקבל מידע נוסף נעדכן את הפוסט בהמשך.

אז מה עושים עכשיו?

השאלה הגדולה ביותר הנשאלת בסיטואציה אליה נקלעה חברת סראונד היא לאו דווקא מדוע החברה נסגרת, אלא מה לקוחותיה של החברה אמורים לעשות כעת. בעוד שמודל הסטארטאפ ידוע ויום אחד הסטארטאפ נמצא למעלה, ויום לאחר מכן עלול להפסיד את כל כספי ההשקעה ולסגור את עסקיו, מדובר על סיכון אותו הרבה משתמשים אינם לוקחים בחשבון כשמביעים את תמיכתם בחברה החדשה והמבטיחה אותה מצאו.

עבור משתמשים או אפילו חברות המתבססות על שירותיו של סטארטאפ כזה או אחר, סגירתו של השירות הופך למשמעותי עוד יותר, שכן מהלך שכזה עלול להוביל להוצאות כספיות גדולות ואף להוביל את אותה החברה לסגירה בעצמה – שכן חלק ניכר מהתשתית ולעיתים אף המודל העסקי שהתבסס בעיקרו או כולו על אותו סטארטאפ, נעלם כלא היה.

חשוב להבהיר כי מדובר במצב בעייתי, שאין לו פתרון מובהק. השקעה אך ורק בחברות מבוססות והתעלמות מחברות סטארטאפ יהפוך את הסטארטאפים למיותרים – וכמובן יקריס את כל התעשייה במידה ואף אחד מהמשתמשים לא ישקיע בהם כסף, אך הסיכון תמיד יהיה קיים – גם בחברה שנמצאת כבר שמונה שנים בשוק, שהצליחה לגייס סכום משמעותי של כסף ושנראתה כאילו הכל הולך לטובתה.

בשורה התחתונה, בחירה בפתרון טכנולוגי של סטארטאפ צעיר, שקולה לעיתים כמעט להשקעה במניות. כל חברה או משתמשים מתבקשים להמר על מה שנראה להם הכי מבטיח, ולקוות לטוב. בהסתכלות מהצד, אנחנו מאמינים כי בדיוק כפי שאתם הייתם רוצים שישקיעו בכם, כך עליכם להמשיך להשקיע באחרים – קטנים ככל שיהיו, אך לדעת גם להכין מראש אלטרנטיבות כדי לא להישאר עם הלשון בחוץ.

יניב פלדמן וחן אידן

הגב

2 תגובות על "חברת הסטארטאפ הישראלית Xeround סוגרת את שעריה"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
gmt
Guest

חבל …

Ori Lahav
Guest
צר לי לשמוע על חברה ישראלית שמנסה לפתח מוצר תשתית ומגיעה לסוף דרכה. אם נודה על האמת – גם אנחנו כחברה טכנולוגית שמספקת שירות אינטרנטי – לא מבססים את השירות שלנו על מוצריו של סטארט-אפ כזה או אחר. והאמת שגם לא על מוצריה של חברה מבוססת כזו או אחרת. אנחנו בוחרים בקוד פתוח. הסיבה המרכזית היא חוסר התלות של המוצר בישות מסחרית, קטנה או גדולה. בעולם החדש, כפי שאני חווה אותו, אין מקום לסטארט-אפים שמנסים לערער את ההגמוניה של יצרני התשתיות הגדולים. לא ללא השקעה גרנדיוזית בשיווק. במידה וסטארט-אפים מעוניינים לעשות את זה מוטב שיאמצו את מודל הקוד הפתוח ויהפכו… Read more »
wpDiscuz

תגיות לכתבה:

נותרו עוד
00
ימים
:
00
שעות
:
00
דקות
:
00
שניות
לכנס המפתחים הגדול בישראל