סוף סוף: שני מהלכים מהחודש האחרון שמציגים חדשנות בעולם הבנקאות

הפוטנציאל לחדשנות בעולם הבנקאות עצום אך איטי. שני מהלכים שארעו החודש עשויים לטרוף את הקלפים בזמן הקרוב

מאת עו”ד רו”ח אסף רגב

בפרק ליל כל הקדושים בסדרת הטלוויזיה משפחת סימפסון, “זמן ועונש”, נוסע הומר אחורה בזמן לעידן הדינוזאורים עם מכונת זמן. באחת הסצנות, הומר הורג יתוש בעידן הדינזוארים וכשהוא חוזר להווה מסתבר שהעולם השתנה וכעת נד פלנדרס, השכן השנוא-אהוב, שולט בעולם.

אצל הומר נדרשו אלפי שנות אבולוציה כדי ששינוי אזוטרי ישנה מהותית את העולם, אבל בעולם המודרני כל שינוי מתפשט לכל העולם תוך זמן קצר. הדוגמא הקלאסית הינה שוק התחבורה. אם לפני 10 שנים בלבד, רכב אוטונומי לא היה אפילו בגדר חזון, הרי שלפני שנה בקליפורניה עלו רכבים אוטונומיים על הכביש ותוך פחות משנה כבר נשקלה בכנסת שילוב מובילאיי לכל רכב.

כלומר, קצב הקבלה של שינויים ע”י השוק והחקיקה מהיר לאין ערוך ממה שהיה לפני 10 שנים.
אבל, כשבוחנים את שוק הבנקאות מרגישים שכל ההצהרות על שינויים הן, ובכן, הצהרות בלבד. למרות שבבנקאות אין סכנה לאף נהג או הולך רגל, עדיין התחושה היא ששוק הבנקאות העולמי בסטגנציה יחסית. השינויים שאנחנו כן חווים הם בעיקר בשינוי השירות ללקוח ועיצוב אתר האינטרנט ולא חדשנות מהותית במודלים עסקיים (אנקדוטה למי שזוכר- לבנקים הישראלים היה ממשק טלטקסט כבר בשנות ה-80).

נהוג להטיל את האשמה על הרגולציה השמרנית. אבל, כמו שנראה זה לא בהכרח המצב שכן הרגולטור רוצה חדשנות. החשודים הבאים בתור הם השחקנים בשוק, כלומר הבנקים. כפי שנסקור מייד גם שם קרה החודש שינוי מהותי. לכן, בהחלט יכול להיות שהכפכף כבר הוטל לכיוון היתוש ואנחנו עומדים בפני שינוי בטווח הקרוב.

כולם רוצים אבל משהו תקוע

בניגוד לתפיסה הנפוצה הרגולטור לא מתנגד לחדשנות ואף מעודד אותה. לדוגמא, מועצת התשלומים של האיחוד האירופי קבעה כבר באוקטובר 2015 החלטה המחייבת כל מוסד בנקאי לפתוח ממשק API שיאפשר לחברות סטארטאפ לבצע פעולות בחשבון ולשאוב מידע עבור לקוחותיהן (כמובן תחת הזדהות ובהרשאת לקוח הקצה).

גם אצלנו, בנק ישראל אימץ את כללי מועצת התשלומים האירופית וגם משרד האוצר התייחס לכך בדו״ח שטרום: “הבנקים יחויבו לאפשר קישור API מטעם גורם מוסמך, שיהיה נתון לרגולציה, לחשבונות של כל לקוח שנתן הסכמתו לכך, ולא יציבו קשיים בפני החיבור. האמור ייתמך בהסדרה של אבטחת מידע”

מייד עם פרסום הדו״ח קפצו העיתונים ובישרו לנו על בנקאות חדשה, שוק תשלומים חדש ושוק אשראי תחרותי ורב משתתפים. בפועל, רובנו מרגישים כי השינוי המהותי טרם הגיע. בדומה למצב לפני 10 ,20 ו-100 שנים הגורמים השולטים בבנקאות ובאשראי הם עדיין אותם בנקים מסחריים יציבים. שוק התשלומים עדיין נשלט בידי הסכמות (scheme) הבינלאומיות: ויזה, מאסטר קארד, אמריקן אקספרס ודיסקברי.

לטעמי, הסיבה לכך, היא שברגולציה כפויה קשה מאוד לקדם את השוק ולרתום את השחקנים בו לשתף פעולה. הבנקים טוענים ובצדק כי פתיחת api היא ארוכה, יקרה ומורכבת.

נעיר, כי יש שיטענו שהשוק כן השתנה ומהפכת הפינטק כבר פה. זה אמנם נכון שפה ושם אנחנו רואים חברות שקוראות תיגר על המודל הקיים כמו פייפאל בארה״ב, עלי-פיי בסין, איידיל (ideal) בהולנד ואמפסה (mPesa) בקניה. מספרית, מדובר בתופעות שוליות יחסית, וגם יש לציין שעיקר השליטה של החברות החדשות הוא בתשלומים אינטרנטיים – שוק שלא היה קיים לפני 100 שנים.

בבנקאות המסורתית עדיין לא התערערה השליטה של השחקנים הותיקים. בנוסף רוב חברות הפינטק עדיין נשענות על הסכמי הסליקה והחיבוריות של הבנקים המסורתיים (למשל פייפאל משתמש בסיטי בנק).

החודש קרו שני דברים שוליים לכאורה בעולם. ייתכן כי יש שיפטרו אותם בהיותם יתוש על הקיר. אבל בהחלט ייתכן שאנחנו כן בשלב השינוי ורואים סימפטומים ראשונים לשינוי עמוק. שני השינויים באו משחקנים ותיקים ולא מסטארטאפים נשכניים ולכן בהחלט שווה לסקור אותם.

1. טמנוס מפרסמת את מודול המרקטפלייס שלה

למי שלא מכיר, טמנוס היא חברת תוכנה שוויצרית שמייצרת מערכות ליבה לבנקים המסורתיים. גם בישראל היא מוכרת וחלק מהבנקים הישראלים משתמשים בה ברמות והיקפים שונים. ב-27 באפריל השנה, הודיעה החברה כי היא משיקה את מערכת הבנקאות הפתוחה שלה בהתאם לעקרונות שקבעה המועצה האירופית.

לפני שנמשיך, ננצל את הרגע הקטן לגאווה מקומית. אירוע ההכרזה נעשה בתחרות סטרטאפים עולמית כשהזוכה היתה חברת פייקי (paykey) הישראלית – כל הכבוד לדניאל והחברים.

ההודעה של טמנוס היא משמעותית, כי מתוך 50 הבנקים המובילים בעולם, 38 נשענים על מערכות הליבה של טמנוס. משמעות הדבר היא שבהינף עדכון גרסה, 38 בנקים יהיו מוכנים עם API מלא ומתועד היטב (והטוב הזה כולל חלק מהבנקים הישראלים). אותו API יאפשר למפתחי אפליקציות לפתח אפליקציות לעשיית פעולות, בקלות ובצורה מאובטחת (הודות לתקני oauth שנכללים בדרישות מועצת התשלומים). עד היום פעולות אלה היו כמעט בלתי אפשריות וכל שירות חדש בבנק כרך אינטגרציה של חודשים.

לדוגמא, אם לפני שנה מפתח שפיתח אפליקציה נוחה לניהול תשלומי חשבונות שוטפים (כמו לדוגמא check.me) היה נדרש להליך אינטגרציה של שנתיים מול הבנק, בעוד זמן קצר כל מפתח יוכל לעבוד מול 38 הבנקים הגדולים בעולם כמעט בין-רגע. ניתן לשער שאנו צפויים למבול של אפליקציות שונות במחירים זולים להפליא.

2. ויזה חוברת לפייפל

ויזה ומאסטרקארד מאויימות מצד פייפאל ואמצעי תשלום אלטרנטיביים (APMs) נוספים.
בעבר הקרוב היה האינטרנט והמסחר האלקטרוני ממלכתן הבלעדית של ויזה ומאסטר קארד. באינטרנט אי אפשר לשלם במזומן ולכן שוק כרטיסי האשראי צמח. לפני כמה שנים החלה חברה קטנה בשם פייפאל לנסות ולנגוס בשוק הסליקה המקוונת. פייפאל ייצרה שיטת תשלום אלטרנטיבית שלא מחייבת נוכחות כרטיס אשראי (הכרטיס נוכח אמנם בזמן הטענת החשבון, אבל כל עוד הכסף לא יוצא מפייפאל אין לפייפאל עמלות לצד ג’). כתגובה, ויזה פיתחה את ויזה צ׳ק אאוט ומאסטרקארד פיתחה את מאסטר פס. שני השירותים עשו פחות או יותר את מה שפייפאל עושה.

ביולי 2016 ויזה הודיעה על שינוי גישה משמעותי וחברה לפייפאל בשיתוף פעולה במוצר. נראה ששיתוף הפעולה מצליח כי ב-20 באפריל השנה ויזה הודיעה לבורסה כי המוצר ויזה צ׳ק אאוט הגיע ל-20 מיליון משתמשים וכי היא מרחיבה את שיתוף הפעולה עם פייפאל כדי לחדור לשוק התשלומים האסייתי (אשר נשלט בעיקר ע״י עלי-פיי של עליבאבא והסכמה הסינית יוניון פיי).

האיתות ברור, ענקית התשלומים הגדולה בעולם, אחת מ-100 המותגים המובילים בעולם, מפסיקה להלחם ומחליטה להצטרף. סביר להניח שזאת לא המילה האחרונה גם בשוק התשלומים.

ההבדל מהמצב לפני שנה

בניגוד להחלטות מועצת התשלומים האירופית, שני השינויים האחרונים מגיעים משחקנים ותיקים בשוק ולא מהרגולטור. לא מדובר בבנק בינוני שמשתף פעולה עם סטרטאפ קטן, אלא על קונצרני ענק שמבינים בפתיחת API ושת״פ טכנולוגי עמוק הם בבסיס הבנקאות החדשה. אגב, בינתיים נראה כי שני השינויים הללו מאומצים באהבה על-ידי המשתמשים שמצידם נרשמים בהמוניהם.

מדובר בעדות לשינוי מחשבתי גם בשוק הבנקאות. נראה שהשינוי מעולם של גן סגור לעולם של שיתופי פעולה בשוק הבנקאות מתממש והחודש אנחנו רואים שהוא נכנס עמוק למיינסטרים.

אמנם, הסיסמאות בדבר בנקאות פתוחה שהחלו לאחר משבר 2008, הן בנות 9 אבל נראה כי כבר מתחילים תהליכים בכיוון. אם נקיש מהתאוצה הרגולטורית והעיסקית שאנחנו רואים בשוק הרכב האוטונומי הרי שגם שוק הבנקאות ישתנה מהר יותר משאנו חושבים.

הכותב הינו שותף מייסד לשעבר בסטארטאפ finupp

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

7 Comments on "סוף סוף: שני מהלכים מהחודש האחרון שמציגים חדשנות בעולם הבנקאות"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
יוני
Guest
הכתבה מציגה כאילו היא הולכת לשפוך אור על הנעשה בארץ אבל מדברת רק על המהלכים שנעשו בחו”ל אז תרשה לי לספר קצת על הנעשה בארץ. החברות הגדולות מתנהלות כארגון ולא כסטרטאפ ובטח שלא כחברות הייטק ולכן ההתנהלות האירגונית עסקית שלהן בנויה בצורה כזו שאגפימחלקות הפיתוח נראות כמו חברות פרוייקטים, לא חלק מהחברה ובטח שלא מובילי החברה. הצמיחה העיקרית של החברות הפיננסיות לא נמצאת בתחום ההייטקדיגיטל אלא דווקא במוצרי אשראי ולכן עיקר הפוקוס נמצא בפיתוח מוצרי אשראי. הקטרים של החברות הפיננסיות הם אגף השיווק ואגף לקוחות שמבין מאוד איך למכור אשראי אבל לא מבין במושגים טכנולוגים כגון API וכשהוא משלם במשאבי… Read more »
תומר
Guest

היה ניתן לכתוב את אותו הדבר ב-4 פסקאות קצרות

עורך דין לשעבר
Guest
עורך דין לשעבר

כתיבה מייגעת. זה לא כתב תביעה

עורך דין של עכשיו
Guest
עורך דין של עכשיו

דווקא אני אהבתי. עדיף ארוך וברור מקצר ולא ברור.

דני
Guest

כותב המאמר ניפח אותו כמו ילדה בחטיבת ביניים שמנפחת את המבחן שלה למורה בספרות כשאין לה מה להגיד, בתקווה לקבל ציון יותר טוב

GRP
Guest

כתבה מוזרה…היא מנסה להציג התקדמות מהירה בחקיקה בענף הבנקאות, שבישראל לא מתקדם לשום מקום…והוא גם מציג בתור דוגמה את תחום הרכבים האוטונומיים, שגם הוא מתקדם ממש לאט בישראל מבחינת חקיקה ועוד מגדיל לציין את השילוב של מכשירי מובילאיי כדוגמה להתקדמות בתחום, שהם בכלל מכשירי התראה בלבד ולא מספקים נהיגה אוטונומית בשום צורה. מה הקטע?

עופר
Guest

ואיך אין אף מילה על מהפיכה נדרשת בתחום המסלקה הבנקאית והבין-בנקאית, כזו שתאפשר טראנזקציות שיאושרו ויהיו סופיות בתוך שניות (במקום בתוך לילה / יום עסקים), דוגמת מיזם ה-New Payments Platform של אוסטרליה?

wpDiscuz

תגיות לכתבה: