האם הרשתות החברתיות הן טרנד חולף? [Wize]

האם החברים שלכם שמאלנים או ימניים? רזים או שמנים? והאם זה מלמד משהו עליכם? הצצה להרצאה מסקרנת במיוחד על ההשפעה של הרשתות החברתיות על חיינו והאם ניתן להכריז על סוף עידן האנונימיות ברשת בעקבותן

הפוסט נכתב על ידי גיא קצוביץ’, ממארגני WIZE, סדרת מפגשים בנושאי מדע וטכנולוגיה.

תמונה: פרופ' שיזף רפאלי

האם הרשתות החברתיות הן רק “אופנה חולפת”, או שמא מדובר בתופעה שחולשת על כל תחומי חיינו? לטענת פרופ’ שיזף רפאלי, מנהל מרכז שגיא לחקר האינטרנט ומומחה בעל שם עולמי לרשתות חברתיות, לעידן האינפורמציה ולמולטי-טאסקינג, הרשתות החברתיות ישנו – ולמעשה כבר משנות – לא רק את האופן בו אנו מתקשרים זה עם זה, אלא גם מהוות צוהר לניתוח החברה האנושית.

מתקרבים למילארד

“יותר מ-900 מיליון משתמשים בפייסבוק התחברו למערכת לפחות פעם אחת בחודש האחרון”, פתח את דבריו רפאלי, בניסיון להמחיש את עוצמתיות הרשתות בחיינו. “מדי יום, בממוצע כל אחת מבין שתי נפשות על כדור הארץ כותבת משהו ברשת חברתית – לא צופה באופן פסיבי, אלא כותבת באופן אקטיבי”. רפאלי העביר הרצאה באירוע של WIZE בפאב הסלונה בת”א, ב-9 במאי 2012.

אז למה אנו גולשים בפייסבוק? רפאלי צוטט את “הישראלי הממוצע”, שגולש ברשתות החברתיות, לדבריו, בכדי “להיות בקשר עם חברים”, אולם סייג מיד והבהיר: “בשביל להיות בקשר עם חברים שלנו – אנו לא צריכים רק את פייסבוק. יש הרבה רשתות ייעודיות, למשל, לדוברי רוסית או ערבית. חלק מהחברים שלנו נמצאים ברשתות אחרות – והן דבר אוניברסאלי, אבל לאו דווקא כזה שבאמת מאחד את כולנו יחד”.
רפאלי ציין פרמטרים רבים, הנובעים מניתוח הקשרים בתוך הרשתות החברתיות, ותופעות אשר ניתן לזהות בקרבן. “קחו את טוויטר, למשל”, פתח רפאלי. “יש שם מאות מיליוני ציוצים ביום – הרבה יותר ממספר המשתמשים ברשת. מדובר בהזדמנות בלתי רגילה ליצור תחזיות בכל תחום – פוליטיקה, כלכלה, תרבות. זה משהו שהפך לתעשייה גדולה וחשובה בפני עצמה”.

הון חברתי

רפאלי המשיך באותו נושא, וציין לטובת העניין את השיטה הידועה של גוגל למדוד קשרים בין אתרי אינטרנט – שיטה הנקראית Page Rank, המנבאת את סדר התצוגה של האתרים בשורת החיפוש שלנו. “זו שיטה שמייצגת בצורה מספרית רשתות של קשרים בין עמודים – אלה, רשתות של תוכן, הלכה למעשה, אשר מוחלפות בשנים האחרונות ברשתות מסוג אחר, בתוך גוגל עצמה”.

רפאלי סיפר כי באלגוריתם המורכב של שיטת ה-Page Rank, מכניסה גוגל בשנים האחרונות פרמטרים נוספים לטובת שקלול סדר תוצאות החיפוש – “גוגל בודקת גם מי אנחנו, מה הקשר שנו לחברים שלנו, ומה אותם חברים שלנו מחפשים (דרך גוגל). כך, רותמת למעשה גוגל ‘נתונים חבריים’ כדי להשביח את תוצאות החיפוש שלנו. התוצאות הופכות ליותר ויותר אישיות”.

לאחר ההסבר המפעים, נפנה רפאלי לציין את שיטת ה-Page Rank של פייסבוק: “כך קובעת פייסבוק, למשל, מי מהחברים שלכם יוצג ב-News Feed שלכם קודם. מדובר באוסף של נתונים שמתייחסים לקשר שלנו עם כותב הסטטוס או מבצע הלייק – אנשים שהם חברים שלכם, שאתם נוטים לעשות להם ‘לייק’, להגיב להם, וכדומה – כמובן שיופיעו במקום גבוה יותר אצלכם. זה הופך את כל עולם הידע שלכם על החברים שלכם, לכזה שלמעשה מוכתב על ידם, ולא על ידכם”.

קשרים חברתיים וניבוי

עוד סיפר רפאלי על האופן בו רשתות חברתיות יכולות לנבא פרמטרים אישיים על חיינו, כמו למשל הסיכוי שנהיה בני-אדם שמנים: “עשו מיפוי של אנשים בפייסבוק, ובדקו מה הסיכוי שנהיה שמנים בהתאם לחברים שלנו – והמשקל שלהם, המראה, וכדומה. הקורלציה הייתה ברורה – ככל שיש לנו יותר חברים שמנים, כך הסיכוי שלנו להיהפך לכאלה. הדבר דומה גם במערכת הקשרים בין אנשים שנוטים להיות ‘מאושרים’ לכאלה שנוטים להיות ‘עצובים’. הקיטוב הזה כנראה קיים בהמון תחומים”, סיפר.

כך למשל, הראה רפאלי גרף הנוגע לעמדות הפוליטיות שמובאות לידי ביטוי בטוויטר. לדבריו, הנתונים דווקא מראים על קיטוב פוליטי: “אנשים עם עמדות שמאלניות מצייצים זה לזה, וימניים מצייצים זה לזה. יש רק חפיפה מאד מועטה בין שמאלנים וימניים שמצייצים האחד לשני – טוויטר מגביר דווקא את הניכור והקיטוב הפוליטי, ולא את השיח הפוליטי הפלורליסטי”.

ומה באשר להשלכות היותר גלובליות של הרשתות על חיינו? רפאלי התייחס לאמונה הרווחת כי ניתן לקשר בין כל שני אנשים בעולם, במסלול שעובר דרך 6 אנשים בסך-הכל, ומספק נתונים מפתיעים: “כשביצעו מיפוי לכל 750 מיליון החברים הפעילים בפייסבוק לפי כחצי שנה, גילו שהמרחק הזה – ששת הקשרים – קוצר למעשה ב-15% ל-4.74 דרגות הפרדה בין כל שני אנשים. וזה עוד היה לפני חצי שנה… אנו חיים כיום בעולם שהולך ונעשה יותר ויותר אינטימי, יותר צפוף, בו הפערים מצטמצמים, לפחות מבחינה מספרית – זה המצב”.

ובכל זאת, עולה השאלה כמה באמת חזקים הקשרים שלנו לפייסבוק ושאר הרשתות. לדברי רפאלי, “הטענה שהקשרים הללו הם קשרים חלשים – שלא דומים למחויבות ארוכה – היא שגויה לטעמי. הרשתות אינן אשליה אופטית של השפעה, ואירועים כמו ‘האביב הערבי’ למשל, הם ההוכחה לכך”.

לסיום, מה באשר לאנונימיות ברשת? לטענת רפאלי, כניסת הרשתות החברתיות לחיינו משמעותה דבר אחד: “זהו תום עידן האנונימיות”, סיכם בחיוך.

וידאו: הרצאתו של פרופ’ שיזף רפאלי, כחלק מפרויקט WIZE

פרוייקט WIZE נועד לשינוי תרבות חיי הלילה של הצעירים בישראל. הפרויקט משלב בין אנשים איכותיים, תוכן מעניין ובירה. הצטרפו לאירועים הקרובים – ושמעו הרצאות על מסע מרתק לבטן האוקיינוס וכן על נוודות ויצירה.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

1 תגובה על "האם הרשתות החברתיות הן טרנד חולף? [Wize]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
Wize
Guest

כתבה מצויינת!

wpDiscuz

תגיות לכתבה: