מה גורם למכירות התקליטים להגיע לשיא כאילו אין ספוטיפיי בעולם?
ספוטיפיי? אפל מיוזיק? קובצי MP3? דווקא מכירות התקליטים יגיעו השנה למיליארד דולר; האם תקליטים בדרך לתור זהב חדש? ומי בדיוק קונה אותם?
היפסטר ותקליט. אילוסטרציה: Pixabay
ארבעה עשורים אחרי תור הזהב שלהם, והרבה אחרי שאמצעי מדיה מאוחרים יותר כמו קלטות, דיסקים או מיני-דיסקים כבר הפכו לפריט לאספנים – הגיעו מכירות תקליטי הויניל לשיא חדש. השיא, שמגיע אחרי 6 שנים רצופות של עליה במכירות, הוא תופעה נדירה ומעניינת במיוחד בעולם הטכנולוגיה התזזיתי שבו אנחנו חיים. אבל מה בדיוק הסיבה לזינוק הזה?
מכירות של מיליארד דולר השנה
על פי דוח שפרסמה Deloitte, מכירות התקליטים בשנה הקרובה צפויות להגיע לקו ה-40 מיליון תקליטים, מה שמשקף הכנסות ישירות של 800 מיליון דולר. כאשר לוקחים בחשבון גם מכירות של תקליטים יד שנייה, פטיפונים, מחטים לניגון ועוד אביזרים משלימים, צופה הדוח כי ההכנסות הגלובליות יחצו את רף מיליארד הדולר ב-2017. למעשה, ההכנסות מתקליטי ויניל מהוות כ-6 אחוזים מכלל ההכנסות של מוסיקה בעולם – כולל דיגיטל וסטרימינג – שנאמדות ב-15 מיליארד דולר ב-2017. לא רע בשביל פורמט בן 140 שנה. עבור חלק מהאמנים אגב מכירות תקליטי הויניל מהוות 10 אחוזים מהמכירות.
אבל מה גורם לעלייה הפתאומית הזו? הרי קלטות, על הסלילים המסתבכים שלהן, נעלמו; וגם מכירות הדיסקים נמצאות בירידה מתמדת ב-2 העשורים האחרונים – מאז שהוחלפו על ידי קובצי ה-MP3 ושירותי הסטרימינג השונים. תקליטי הויניל מסורבלים ולא ניידים, הם נוטים להישרט, לא פעם הם מפיקים סאונד לוואי עם קפיצות וחריקות ומחיר ממוצע שלהם יקר יחסית ועומד על 20 דולר.
על המגמה הזו אחראיות 2 קבוצות שונות לגמרי. ראשית, ואולי המתבקשת יותר, היא קבוצת הבייבי-בומרז ובני דור ה-X, שרוכשים את התקליטים מסיבות נוסטלגיות, געגוע לצליל “החם” שלהם, ולדרך ההאזנה הרצופה לתקליט שלם, בניגוד לרשימות ההשמעה וה’שאפלים’ השונים בשירותי הסטרימינג למשל. הקבוצה השנייה, היא הנכדים של הבייבי-בומרז, הלא הם המילניאלס (דור ה-Y) והיפסטרים, שרוכשים את התקליטים כ”אמירה”, בין היתר בזכות העיצוב הייחודי של העטיפות וגם כהעדפה של סאונד.
מקור: RokBlok
באופן אירוני אולי, גם הטכנולוגיה עצמה עוזרת לשוק התקליטים לפרוח שוב. כך למשל ניתן לרכוש כיום פטיפונים מתקדמים יותר, שכוללים למשל קישור לרמקול Bluetooth או אפשרות להמרת תקליטים לקבצים דיגיטליים; חברות אחרות מציעות פטיפונים מעוצבים שהופכים לפריט עיצובי לבית; והרשת משמשת גם כמרקטפלייס גדול להחלפה ולמכירה של תקליטי ויניל. על הגורמים האלו ניתן להוסיף גם אירועים נקודתיים כמו למשל מותו של דיוויד בואי, שהוביל לנסיקה ברכישת תקליטים שלו. בבריטניה לבדה זינק מספר התקליטים שנרכשו באותו רבעון בכמעט 70 אחוזים בהשוואה לרבעון המקביל שנה קודם.
יניב אביטל
עורך אתר גיקטיים, ובזמנו החופשי גיק, קופירייטר, אבא, חולה על גאדג'טים וקוד, לא בהכרח בסדר הזה
אל תפספסו:
הגב
10 תגובות על "מה גורם למכירות התקליטים להגיע לשיא כאילו אין ספוטיפיי בעולם?"
* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.
משטם מה את היתרון הכי בולט על פני מדיה דיגיטלית אתם הצגתם באור שלילי, החריקות והסאוד האנלוגי זה בעיקר מה שמביא אנשים לזה, אני שוקל גם לקנות פטיפון ולקנות תקליטים ויניל כי זה מה שהאוזן אוהבת, הסאונד הרבה יותר חם ולא רובוטי/מכני/קר
היפסטרים
לפי המתמטיקה
X × 0.7 < X
אז לא יכולה להיות נסיקה אלא צניחה, אולי התכוונתם ל 170٪
הילדים של היום שומעים קבצי mp3 חינמים מקומפרסים למוות ללא איכות דרך הספיקרים העלובים של המחשב( או במקרה הרע הספיקר של ה”סמארטפון” )
הרי לכם קידמה..
ואלה מביניהם שירצו להשקיע במה שהם שומעים יתקדמו למערכת נורמלית וישמעו רק FLAC.
מת לראות אותך מסתובב עם המפלצת הזה בתיק כל היום. אולי איכותי אבל לא נוח בעליל.
ויניל הוא הפורמט הכי טהור של האזנה למוזיקה, והכי נאמן למקור.
מגבלה של טווח דינמי על מוזיקה דיגיטלית היא 16 ביט, (16 אלף פעם של 0101010101…..), בהוצאות מיוחדות אפשר גם לעלות ל24 ביט.
אצל תקליט הטווח הזה הוא אינסוף. אין לו סוף.
כי ברגע שהמחט נופלת על התקליט נוצר גל קול.
אין כאן דגימה, אלא יצירה של גל קול.
מדהים צריך לעשות כתבה על מה שאמרת
שכחתם את קהל היעד הכי חשוב לפורמט, תקליטנים.
בעולם הטכנו הויניל לעולם לא ירד מהכותרות, סוון וואט, אחד ממפיקי הטכנו הכי וותיקים משתמש רק בוינילים להופעות. הסטנדרט בעולם הקלאבינג מחייב זוג נגני ויניל על כל עמדה בנוסף לזוג נגני mp3 ומיקסר. הקאמבק הזה שכולם מדברים עליו נוצר מעליית הסגנון (טכנו) לבמה המרכזית בעולם, וההיפסטרים מתים על זה. בצדק.