בית המשפט נגד משטרת ישראל: אין לכם סמכות לחסום אתרים [דעה]

ניסיונה של משטרת ישראל לחסום אתרי אינטרנט נבלם, לבינתיים. ביהמ”ש קבע שמדובר במהלך בלתי-חוקי וביטל את הצווים שהוציאה המשטרה לספקיות האינטרנט.

מקור: תמונות מסך מאתרי הארגונים, עיבוד תמונה

אתמול (ב’) ניתן פסק-הדין בעתירה המנהלית שהגיש איגוד האינטרנט נגד משטרת ישראל. במסגרת העתירה טען האיגוד כי הצווים שהוציאה משטרת ישראל המחייבים את ספקיות האינטרנט לסנן אתרים עבור אזרחי המדינה אינם חוקיים. בית-המשפט קיבל את העתירה וקבל כי למפקד המחוז לא היתה סמכות להוציא את הצווים.

משנה לשנה

הפרשה המדוברת החלה את דרכה עוד ביוני 2010, כאשר משטרת ישראל הודיעה לספקיות האינטרנט כי בכוונתה להוציא צווים המורים להן לסנן תכנים. התכנים אותם רצתה המשטרה לסנן כללו חסימה של אתרים שלפי המידע המשטרתי משמשים כאתרי הימורים. במהלך חודש אוגוסט 2010 המשטרה אכן הוציאה את הצווים האמורים, על אף התנגדותה של אחת הספקיות.

בעצם הוצאת הצווים הפכה המשטרה מזרוע חקירות לזרוע מבצעת, ועל אף שלכאורה לא ניתנה הזמנות למי מבעלי האתרים להגן על עצמו במסגרת הליך משפטי, המשטרה נטלה לעצמה את האחריות להתמודד עם תופעת ההימורים באמצעות סינון תכנים באינטרנט.

כאן חשוב לשים לב להבדל, כי מדובר בשתי תופעות שונות ונפרדות. מצד אחד, קיים המאבק המתמיד של המשטרה ורשויות החוק בהימורים בלתי-חוקיים. מאבק זה מתקיים הן במישור הפלילי, של חקירות, תפיסת ציוד, חקירות מס, ועוד, ובמקביל במישור המשפטי כאשר מואשמים חשודים בכתבי-אישום בבית-משפט.

לחץ כלכלי לסנן תכנים ולצנזר

להבדיל, קיימת סוגיה חשובה מאין כמוה של זכותו של גוף כלשהו לסנן אתרים באינטרנט. תופעת סינון אתרים באינטרנט רווחת בעולם במשטרים טוטאליטריים, כמו סין וחלק ממדינות ערב. במהלך השנתיים האחרונות החלה מתפשטת התופעה, כאשר חלק ממדינות העולם הודיעו כי בכוונתן לסנן אתרים הנחזים כאתרים המפרים זכויות יוצרים. מדינות אלו, לפי דיווחים זרים, נכנעו לתכתיביהם של אולפני הסרטים האמריקניים וגופי אכיפה נוספים (כגון ה-RIAA וה-MPAA), ובעקבות לחצים ואיומים על פגיעה בסחר הבינלאומי, לכאורה, הסכימו לסנן תכנים במדינתם.

בנוסף למדינות אלה, קיימות גם מדינות בהן הוסדרה סוגיית ההימורים המקוונים באמצעות חקיקה ראשית, והסמכת הרשויות לדרוש את חסימת הגישה לאתרי הימורים בלתי חוקיים. בישראל, נכון למועד כתיבת שורות אלו, טרם ניתנה הסמכה מפורשת שכזו למשטרה או לגוף אחר בהקשר של הימורים דרך האינטרנט.

בפסק הדין כתבה כבוד השופטת רובינשטיין, כי “עוד בטרם הפך האינטרנט לחלק בלתי נפרד מחיינו, הכירה הפסיקה הישראלית בערך החוקתי של זכות הגישה למידע כנגזרת מזכותו של אדם לחופש ביטוי. ללא גישה פתוחה למידע, האדם איננו יכול לממש באופן ראוי את זכותו לחופש ביטוי. שתי הזכויות כרוכות זו בזו, ונובעות האחת מרעותה…אם אין מידע, אין דעה” (ההדגשה אינה במקור – נ.ד.ג.).

יש לכם זכות לגלישה חופשית

בהמשך, קבעה השופטת, כי האינטרנט הוא “אמצעי דמוקרטי המקדם את עקרון השוויון והמציב מחסום בפני פגיעה בחופש הביטוי… הגבלות על גלישה חופשית ברשת הננקטות באופן ריכוזי על ידי הרשות המבצעת, פוגעות בזכות הגישה למידע”. קביעה זו נכונה, כך נקבע, גם עבור אתרים הכוללים רק תכנים שליליים, כגון אתרים המכילים רק תכני הימורים אסורים. גם אתרים אלה הם חלק בלתי-נפרד מהקשת של השיח הפתוח המתקיים באינטרנט.

משטרת ישראל טענה, כי סמכותה להוציא את צווי סינון התכנים לספקיות האינטרנט נובעת מסעיפים בחוק העונשין, המקנים למפקד מחוז סמכות להורות על סגירתו של מקום בהתקיים תנאים מסוימים. המשטרה פרשה את המלה ‘מקום’ בלשון החוק בפרשנות תכליתית, המאפשרת לה לראות גם אתר אינטרנט כ’מקום’ לפי לשון החוק. בית המשפט דחה פרשנות זו, וקבע שאינה נכונה.

על אף קביעה זו, השאיר בית-המשפט אפיק פתוח, בו המחוקק יכול להפעיל את סמכותו ולחוקק חוקים המקנים למשטרה את הסמכות לחסום תכנים ולאכוף את החסימה באמצעות ספקיות האינטרנט. חקיקה ראשית זו, תוכל להתקיים רק בתום דיון ציבורי משמעותי, שיתן משקל לדעתו של הציבור, להשפעות הצפויות של החקיקה עליו ולמצוא את דרך המלך בה חופש הביטוי באינטרנט לא נפגע, המדינה לא מפעילה סננים עבור אזרחיה, ורשויות החקירה והאכיפה פועלות באמצעות הסמכויות המוקנות להן בחוק.

רימון לוי, לשעבר נשיא איגוד האינטרנט הישראלי, מסר בעקבות פסיקת בית-המשפט בשם האיגוד, כי “אנו שמחים על החלטת בית המשפט וקבלת העתירה. המטרה שלנו היא למנוע הגבלת גישה למידע ופגיעה בלתי מידתית ולא ראויה בחופש הביטוי… יש להדגיש כי עתירה זו איננה מתכוונת לעודד שימוש באתרי הימורים, אלא למנוע את המגבלה שמטילה המשטרה על גישה למידע. אם הייתה המשטרה מגישה כתב אישום פלילי נגד האתרים, והצו היה מוגש מטעם בית המשפט, ודאי שלא הייתה מוגשת כל עתירה. אך במקום זאת, המשטרה בחרה להיות החוקרת, התובעת, השופטת והמוציאה לפועל”.

פסק הדין מפורסם במלואו באתר האיגוד.

את תגובת משטרת ישראל לא ניתן היה להשיג עד מועד פרסום הכתבה.

נדב דופמן-גור

עו"ד העוסק בתחומי דיני הטכנולוגיה, דיני פרטיות וקניין רוחני. מרצה ומנטור לסטארטאפים, ובעל ניסיון רב-שנים בפיתוח ווב (http://about.me/nadavdg).

הגב

1 תגובה על "בית המשפט נגד משטרת ישראל: אין לכם סמכות לחסום אתרים [דעה]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
מקס
Guest

לא רוצים הימורים? אל תהמרו!
אנחנו אזרחים חופשיים

wpDiscuz

תגיות לכתבה: