מיקרוסופט נגד אפל – למה בעצם?
אפל ומיקרוסופט ממצבות עצמן כיריבות. יש יאמרו, יריבות מרות. כותרות בעיתונים זועקות: “בכיר במיקרוסופט: “אייפון 4 הוא הויסטה של אפל; קראתי את הכותרות עליו וחייכתי”. שתי החברות מציגות פרסומות מתנגחות בפריים טיים בטלוויזיה. ועוד ועוד. אבל למה בעצם?
מתוך סדרת הפרסומות mac vs pc
אפל ומיקרוסופט ממצבות עצמן כיריבות. יש יאמרו, יריבות מרות. כותרות בעיתונים זועקות: בכיר במיקרוסופט: “אייפון 4 הוא הויסטה של אפל”. קראתי את הכותרות עליו וחייכתי. שתי החברות מציגות פרסומות מתנגחות בפריים טיים בטלוויזיה. ועוד ועוד.
אבל למה בעצם?
נתעלם מעכברים ומקלדות: מיקרוסופט היא יצרנית תוכנה. עיקר הכנסותיה הן ממכירת רשיונות תוכנה למערכות הפעלה (למחשבי פי-סי, שרתים ומכשירים חכמים), מערכות ארגוניות (שרתים) ולחבילת התוכנות המשרדיות “אופיס”. יש לה גם פעילות אונליין נכבדה, מנוע חיפוש שמתיימר להתחרות בגוגל, קונסולת משחקים, נגן מדיה לא מבריק עם שם עוד פחות מבריק שמתחרז עם ציון ועוד כל מיני. אבל העיקר הוא תחום מערכות ההפעלה (25%), השרתים (25%), ואופיס (32%).
אפל, לעומת זאת, היא חברה שמייצרת בראש ובראשונה חומרה – אייפון, אייפוד ומכשירי מקינטוש. לאפל מדיניות סגורה של מערכות חומרה-תוכנה, ולכן מערכות החומרה שלה מופעלות על ידי תוכנות קנייניות ייעודיות – MacOS, iOS, ובמכשירי האייפון (ובקרוב גם במחשבי המקינטוש) לא ניתן כלל להתקין (ללא פריצה, כמובן) תוכנות שלא דרך חנות התוכנות של אפל.
עיקר רווחיה של אפל כיום הם מהטלפונים הסלולרים החכמים שלהם. העיצוב וממשק המשתמש קנו אחיזה והשתלטו על תחום הסמארטפונים המתפתח. בתחום זה, מיקרוסופט פעילה כספקית התוכנה בלבד (ולצורך העניין נתעלם מניסיון הנפל של מיקרוסופט לייצר טלפון סלולרי חכם – פרויקט שנגנז כמעט מיד לאחר שהחל שיווקו).
בתחום הסלולר, יתרונה של אפל הוא בעיצוב וממשק משתמש, בעוד שלכאורה מערכות ההפעלה של מיקרוסופט מאפשרות בניית ממשקים דומים. אולם, אף יצרן טלפונים מתחרה טרם הצליח להשתמש במערכת ההפעלה של מיקרוסופט כדי ליצור טלפון iPhone Killer.
על פניו, אין כמעט ממשקי תחרות בין החברות. גם בתחומים המשיקים, מערכות אפל פונות לקהל שונה מאוד מהקהל של מיקרוסופט, ואפל בכלל לא מתחרה באמת בתחום הארגוני.
למה באלימות?
הפילוסוף מישל פוקו טען שקבוצות חברתיות מסוימות שמצויות בשולי החברה (הומוסקסואלים, לצורך העניין) מעוניינות בהגדרה. הגדרה כזו, גם אם נלווית לה קונוציה שלילית, מהווה “הגדרה עצמית” של הקבוצה, ובעצם הפרדתה מהחברה בכללותה – מהווה בעצם הכרה בקיומו של המיעוט וסוג של לגיטימציה. ההגדרה מסייעת למאבקי כוח בחברה.
נראה, שמיקרוסופט ואפל מגדירים את המאבק ביניהן באופן דומה. כל אחת מהחברות צריכה יריב-על, נמסיס, שיסייע לה בהגדרתה העצמית. היריב האולטימטיבי עוזר ללכד את שורות המעריצים או התומכים. הוא מפחית אי-ודאות על ידי הנפקת סטנדרטים ברורים (אנחנו טובים מהם). הוא מציב בנצ’מרק ברור להשוואה. אלו תועלות שאין לזלזל בהן – למוח האנושי קשה מאוד לתת ציונים לנושאים שונים באופן אבסלוטי. הרבה יותר קל לתת ציון יחסי, תשומת לב לבולטות ושוני. בעולם של ריבוי גירויים ותחרות, קיומו של היריב האולטימטיבי מקל מאוד על ההחלטה באיזה מוצר לבחור – העובדה שיש מוצר נוסף מפחית את הסיכון הנתפש ברכישה, במיוחד אם המוצר ה”מתחרה” יקר יותר, נותן פחות תועלת וכו’. מלבד כל זאת, המאבקים בין היריבים האולטימטיביים מסיטים את תשומת הלב מבדיקת איכות המוצרים עצמם (כמה באגים יש, מה הערך המוסף של המוצר) לבדיקה השוואתית בין 2 מוצרים שונים.
ברור אם כן, שהיריב האולטימטיבי מבחינתה של כל חברה הוא יריב שונה מאוד, שפונה לקהלים שונה, ובאופן כללי נמצא רחוק ככל הניתן במפת התחרות בענף.
פחד, בלבול ואי-ודאות בעמק הסיליקון
מיקרוסופט חייבת מתחרים. היא לא רוצה להצטייר כמונופול דורסני – לא בתדמית הרגולטורית ולא בתדמית הציבורית-צרכנית. קיומו של מתחרה, ובמיוחד מתחרה לא רלבנטי כמו אפל, מסייע רבות לשפר את תדמיתה.
גם אפל צריכה מתחרים. מוצריה פונים לקהל מעריצים נאמן. זהו קהל “מושבע” שעסוק בהשוואות עד כמה המוצרים של אפל יותר טובים מהמוצרים של המתחרים, ופחות בשאלה עד כמה המוצרים של אפל באמת טובים, עונים על צרכיהם וכו’. חלקם אפילו נתפסים ממש כמוצרי אופנה שלא צריך לבדוק כלל עד כמה הם באמת נותנים ערך מוסף עסקי. המדיניות העסקית של אפל ברובה מנוגדת לעקרונות של שוק חופשי – נסו לרכוש אייפון ללא התחייבות למפעיל בארה”ב, שלא לומר להתקין תוכנה על אייפון שלא דרך חנות התוכנות של אפל.
במציאות, שתי החברות נחשבות ככאלו שעוסקות בטקטיקות של FUD – זריעת פחד, בלבול ואי-ודאות. הסטת תשומת הלב. הן עוסקות (ברמה התקשורתית) בתחרות ביניהן במקום בתכנים האמיתיים. התחרות האמיתית של מיקרוסופט היא עם גוגל, שמתמקדת ישירות בעסקי הליבה של מיקרוסופט. אפל התחרתה בבלקברי, נוקיה וכיום בטלפונים של אנדרויד (שוב, אנדרויד הוא תחרות ישירה של גוגל ומיקרוסופט).
שתיהן מייצגות תפיסה עסקית שונה לחלוטין – מיקרוסופט מייצרת פלטפורמות ופתרונות כמעט ללא מחוייבות חומרתית, בעוד שאפל מוכרת פתרונות מעוצבים לקהל הרחב (וכמעט לא עוסקת בתחום הארגוני). שתיהן מונופוליסטיות (כל אחת בדרכה). לדעתי, שתיהן נעזרות בתחרות כביכול ביניהן כדי ליצור אי-ודאות, פחד ובלבול בעוד שהתחרות האמיתית נמצאת במקום אחר לגמרי.
שחר דומאי
עורך-דין, הי-טקיסט ויזם. צלם ועיתונאי לעת מצוא. בעל ניסיון עסקי חובק עולם: הן כעורך-דין בשוק ההון וההשקעות, והן כמנהל פיתוח עסקי ופרויקטים בחברות הזנק. גדל כילד קומודור, וכיום מתמקד בפיתוח עסקי וניהול מוצרי תוכנה. אתר הבית: www.sdumai.com
הגב
4 תגובות על "מיקרוסופט נגד אפל – למה בעצם?"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
אני לא יודע מה אתכם אבל לי זה היה ברור יותר רלוונטי אפל גוגל ….
שחר יקירי, אתה לא משתמש במוצרים של אפל, הא?
שטויות!יש ביניהם תחרות ענקית ולא ברור על מה אתה מדבר!
התחרות היא על מערכות ההפעלה כי אם יקנו יותר מחשבי מאק או אייפונים\אייפדים ההפסד הוא של מיקרוסופט כי לא משתמשים במערכת הפעלה שלהם.
כשאפל מתחרה בPC היא בעצם מתחרה בוינדוס(היא המערכת הפעלה השולטת כיום בPC) ובנוסף קיימת גם התחרות במערכות הפעלה לסמרטפונים.
עומר.