משבר הזהות של אינטרנט אקספלורר

בזמן שכולם חוגגים את ניצחונו של כרום, שוקדת מיקרוסופט על אינטרנט אקספלורר 10. כיצד צפוי להמשיך קרב הדפדפנים והאם זה כבר אבוד?

תמונה: flickr, cc-by, volantra

בשבוע האחרון הייתה חגיגה רבתי ברחבי האינטרנט: דפדפן כרום עקף את דפדפן אינטרנט אקספלורר בנתח הגלישה.

האמנם כך? אם כן – מדוע אתרים כמו Stat Owl עדיין טוענים ש-IE מחזיק את הכתר בבטחה?

ובכן, איסוף נתוני גלישה היא משימה לא פשוטה ולא מדוייקת:

  • במשך השבוע האנשים גולשים בעיקר ממקומות העבודה, שם IE (אינטרנט אקספלורר) הוא הדומיננטי [א] ובסוף השבוע הם גולשים מהבית בעיקר בכרום או FF. ההבדלים במדידות בין יום ראשון (יום חופש) ויום שני (יום עבודה) הם דרמטיים.
  • זהות הדפדפן הנפוץ היא שונה למדי בין צפון אמריקה, אירופה, דרום אמריקה וסין.
  • האם מדובר על התקנות או על שימוש? למשל, על מכשירי טלפון יש הכי הרבה התקנות של דפדפן Opera (לרוב מכשירים זולים או ישנים – יש הרבה כאלה במדינות מתפתחות). לא ברור בכלל איזה אחוז מבעלי הטלפונים האלה השתמש איי פעם בדפדפן שלו. אם מודדים את תעבורת הרשת – אז עיקר התעבורה נעשית מספארי (של אפל).
  • איך מודדים גלישה? זמן שהדפדפן פתוח? תעבורת רשת או מספר page views?

בהינתן שלכל אחד מהמקורות שמציגים נתונים על נתח השוק של הדפדפנים יש בסה”כ מדגם סטטיסטי, ובהינתן השאלות הנ”ל, ניתן להבין כיצד גופי מחקר שונים יכולים להגיע לתוצאות שונות כ”כ. נתח השוק של IE יכול לנוע בין 25% ל 55% – תלוי במקור.

בכל זאת יש מספר מצומצם של מקורות שנחשבים מקובלים ואמינים יותר מהאחרים, ששיטת הבדיקה שלהם נכונה יותר. הידוע בניהם הוא StatCounter ולפני שבוע הוא הכריז רשמית שכרום עקף את IE גם בימי העבודה – כלומר בימים בהם ל-IE יש יתרון.

הדפדפן הנפוץ - ע"פ מדינה. כחול = IE, ירוק = כרום, כתום = FF, אדום = Opera. מקור: wikipedia

תחת אווירה עוינת וכמה הצהרות תקשורתיות ומיליטנטיות, ניתן לחשוב ש-IE כבר אינו רלוונטי. ב-SAP אנו עדיין תומכים ב-IE גרסה 6 במוצרים חדשים, אולי בקרוב נתמוך “רק ב IE7”. עד עתה הנחתי שהבעיות שנוגעות ל-IE שאני מתמודד איתן הן נקודתיות ולא רלוונטיות לכלל ציבור המפתחים. מה שקצת שינה את דעתי הוא הסקר הזה (יש לענות על מנת לראות את התוצאות).

מסתבר שכמה חברות הפונות לשוק הפרטי תומכות בגרסאות ישנות של IE כדי לא לאבד את נתח השוק הקטן שהן מייצגות ושיש לא מעט מפתחים שעדיין מתעסקים עם IE עבור ארגונים. ועוד מדובר בסקר של Paul Irish – המייצג את הפלח החדש של מפתחי הווב.

קצת היסטוריה: מאיפה הגיע ה-Quirks Mode וה-Standards Mode?

בשנות ה-90 דפדפן אינטרנט היתה תוכנה ייעודית עבור אלו שהתעסקו ב”אינטרנט”, לא משהו מובן מאליו [ד]. היו מספר דפדפנים חינמיים (מבוססים על מנוע בשם מוזאיק, שפותח ע”י גוף ממשלתי של ארה”ב) אך הדפדפן שהתבלט היה  Netscape Navigator – שפותח ע”י חברה מסחרית קטנה שזה היה כל עיסוקה.

Netscape שיפרה את חווית הגלישה והפכה אותה לנוחה יותר. היא למשל פיתחה את קונספט ה-“bookmarks” שזכה להצלחה רבה. השיפורים הללו הקנו לה יתרון ומשתמשים החלו לשלם כסף עבור “דפדפן טוב יותר”. Netscape Navigator הפך לדפדפן הנפוץ ביותר בעולם.
/
השחקנית הרצינית הבאה שנכנסה למערכה היא לא אחרת מאשר הגורילה מרדמונד, הלא היא מיקרוסופט. מיקרוסופט החליטה שהיא רוצה ליצור דפדפן נפוץ והיו לה את כל הכלים לעשות זאת: היא לא הייתה זקוקה לרווחים ויכלה לחלק את הדפדפן שלה בחינם, היה לה גוף פיתוח רציני, אבל הכי חשוב: היא שיחררה את הדפדפן כחלק ממערכת ההפעלה, כך שהמשתמש הפשוט לא היה צריך לחפש “איזה דפדפן לקנות או להתקין” – הוא פשוט היה שם והוא עבד היטב. הדפדפן של מיקרוסופט נקרא Internet Explorer – בקיצור IE.
/
ל-Netscape אמנם היה יתרון בדמות מוצר קיים, אך תוך שנתיים מרגע השחרור של IE1 מיקרוסופט שחררה את IE4 שכבר נחשב למוצלח יותר מזה של חברת Netscape. הדפדפן של Netscape היה מבוסס על “קוד ספגטי” והפיתוח על בסיס בקוד הקיים היה קשה. גרסה 5 של הדפדפן בוטלה לאחר שהפיתוח שלו נמשך ונמשך ללא תוצאות. ה-Technical Debt הגדול הכריע את חברת Netscape והיא החלה לפתח דפדפן חדש מאפס. במקביל היא ביצעה כמה צעדים, נואשים אולי, על מנת להתמודד מול מיקרוסופט, ביניהם תרומה של הגרעין של הקוד שלה לארגון Open Source עלום בשם מוזילה (על מנת לאפשר יצורם של “תואמי Netscape” חינמיים שיזנבו ב-IE) ומיזוג לתוך חברת התקשורת AOL.
/
הפיתוח של Netscape Navigator 6.0 נמשך יותר מידי זמן והפך לבדיחה בתעשיה: דוגמה לסכנה הטמונה בפרוייקט Next-Generation. מיקרוסופט שיחררה בינתיים את IE5 וסיימה את כיבוש שוק הדפדפנים.
/
Netscape Navigator 6.0 ששוחרר בשנת 2000 כבר איחר את המועד ולא הצליח להתרומם. מיקרוסופט ניצחה בתחרות.

נתח השוק של דפדפנים בין 96 ל 2009. מקור: wikipedia

/
עם נתח שוק של בערך 90% מיקרוסופט לא ראתה אף אחד ממטר. היא הגדירה הרחבות לא סטנדרטיות ל-HTML, DOM ועוד ועודדה את המפתחים בעולם להשתמש בהם. ניתן להניח שזו היתה דרך לבצע “Lock-In” של המפתחים ל-IE.
/
בנוסף לכך, מיקרוסופט לא הצטיינה בהצמדות לסטנדרטים. אמנם הדפדפן שלה היה עדיף על זה של Netscape – אך עושר ה-Features הוא מה שיצר את היתרון – לא הדיוק בסטנדרט. נוצר בפועל סטנדרט חדש: “כמו-IE”.
/
חשוב להסביר שמיקרוסופט לא רק עשתה “מה שבראש שלה”. היו חלקים בסטנדרט שלא היו מוגדרים היטב והמפתחים של מיקרוסופט, ממש כמו המפתחים של Netscape, פירשו את התקן בצורה שנראתה להם הנכונה ביותר.
/
הנה דוגמה מפורסמת: לתיבה ב-HTML (נאמר, אלמנט div) יש רוחב וגובה. ניתן להוסיף לתיבה margin ו-padding – שהם ריווחים מבפנים ומבחוץ, וגם מסגרת בעלת עובי. אם קבעתי תיבה ברוחב 100 פיקסלים והוספתי לה מסגרת בעובי 2 פיקסלים (מכל צד) – האם היא תתרחב לרוחב כולל של 104 פיקסלים, או האם התוכן בתוך התיבה יצטמק ל-96 פיקסלים? זה עניין של פרשנות. המתכנתים של מיקרוסופט ושל Netscape פירשו זאת בצורה שונה.

פרשנות שונה ל box model, ע"פ Netscape (שהפך לתקן ה W3C) ומייקרוסופט. מקור: wikipedia

ספציפית במקרה זה, אני (ועוד כמה אחרים) חושב שהמודל של מיקרוסופט היה מוצלח יותר. אבל גוף התקינה דווקא החליט להשתמש בפרשנות של Netscape והפך אותו לחלק מהתקן [ב].

עלייתו של השועל

הסיאוב שנובע ממונופול לא פסח על מיקרוסופט. מיקרוסופט התעלמה מחלקים מסוימים בתקן, ולא מיהרה לאמץ חלקים חדשים. היה ברור לה איך צריך לבנות דפי אינטרנט: בדרך ש-IE6 אוהב לאכול אותם, כמובן. אפילו יותר גרוע: לאחר גרסה IE6 היא הפסיקה להשקיע בפיתוח IE ובמשך 5 השנים הבאות שוחררו רק כמה תיקוני באגים ועדכוני אבטחה.

זוכרים את הקוד ש-Netscape תרמה לארגון מוזילה? ארגון מוזילה המשיך, בשקט בשקט, לפתח את הקוד ובשנת 2004 מוזילה שיחררה דפדפן חדש בשם פיירפוקס (שועל האש). פיירפוקס הכיל חידושים אמיתיים בחווית הגלישה, כשהבולטים בהם הם השימוש בטאבים והקלות בפיתוח Plug-Ins. מיקרוסופט מצידה נרדמה בשמירה והצהירה ש-FF לא מהווה איום עליה. רק בגרסה 3, בערך (שנת 2008), FF היה מספיק בוגר ומהיר על מנת שיחשב כעליון על IE6. אחד המאפיינים הבולטים שלו היו מהירות גבוהה, מהירות שגרמה ל-IE6 להראות כמו מוצר שנזנח במשך חצי עשור.

נראה שמיקרוסופט התעוררה בסוף 2007, כשגרסאות בטא של FF3 היו זמינות בשוק – והיתרון של FF היה ברור. היא הסירה את הדרישה לבדיקות רישיון חוקי (Windows Genuine Advantage) כתנאי להתקנת IE7 (כל הישראלים היו תקועים עד אז עם IE6) והעירה את צוות הפיתוח שלה מתרדמת ארוכה כשהחלה לפתח את IE8 במרץ. IE8 סיפק תמיכה טובה בהרבה מ-IE7 בסטנדרטים (כלומר: תמיכה סבירה) ומיקרוסופט ניסתה את מזלה ביצירת חווית גלישה חדשה בעזרת  ה-Accelerators – ניסיון שנכשל.

מוזילה, בניגוד למיקרוסופט, הייתה קפדנית מאוד בהצמדות לתקנים. היא חרטה את התאימות לתקנים על דגלה והצליחה להביך את מיקרוסופט לא פעם. המשתמשים בחרו בפיירפוקס כיוון שהיה מהיר יותר, נוח יותר ומגניב יותר – אך הדיון בצורך בתקנים והתאמה של אתרים לדפדפנים שאינם IE חזרה לתודעה הכללית.

אינטרנט אקספלורר 6 וכל גרסאות IE שיצאו אחריו, עדיין מאפשרים להריץ דפי אינטרנט בדיוק כפי שרצו על IE5.5 – דפדפן משנת 2000. למיקרוסופט היתה חשובה התאימות לאחור והיכולת להריץ כהלכה דפי אינטרנט ישנים. מוד הרצה זה נקרא “Quirks Mode”. הוא זמין רק על גבי דפדפני IE, למרות שכרום, אופרה, FF וספארי מספקים Quirks Mode Emulation (בקיצור QME) – מצב שבו דפדפנים אלו מציגים “בקירוב” דפים ישנים של IE.

עד היום FF הוא הדפדפן המחמיר ביותר בהצמדות לתקן. אפילו Chrome “מוכן לוותר לפעמים למפתחים”. הנה דוגמה פשוטה: URLs לתמונות בתוך קבצי CSS מחושבים יחסית למיקום של קובץ ה-CSS. פיירפוקס לא יאפשר לנהוג אחרת. ספארי, כרום ו-IE ינקטו גישה מקלה ואם הם לא מוצאים את התמונה במקום המצופה, הם ינסו שוב בהנחה שה-URL הוא יחסית לדף ה-HTML – טעות נפוצה של מפתחים. האם הקלה בתקן היא דבר טוב? היא חוסכת מהמפתחים לתקן את הקוד שלהם – אך מאפשרת יצירה של דפי אינטרנט לא תקניים. A Tradeoff.

בחזרה לעתיד: שנת 2010

אם פיירפוקס הצליח להפתיע את מיקרוסופט, הרי נראה שאת משמעויות כניסתה של גוגל למשחק מיקרוסופט לא עיכלה לגמרי עד היום. גוגל הקימה צוות-על לפיתוח דפדפן-על בשל כרום בו וחרטה על דגלה ממשק משתמש מינימליסטי “The invisible Browser” ומהירות גבוהה. למשך תקופה, כרום היה כ”כ מהיר כך שהמהירות של FF נראתה כמו בדיחה. במקביל, גוגל הזרימה מאות מיליוני דולרים ותמכה ב FF – ועזרה לו להגיע לשיאים חדשים. ע”פ גוגל, בעלות על הדפדפן הנפוץ בעולם זה נחמד – אך זו אינה המטרה. לגוגל חשוב אפילו יותר שהאינטרנט יהיה נוח לשימוש – כך שחברות ימשיכו להסתמך עליו בפיתוח המערכות והאתרים שלהן, ותואם לסטנדרטים – כך שיהיה קל לחפש בו.

/
כרום ופיירפוקס קיבלו בברכה את תקן ה-HTML5 המתהווה והן משפרות את התמיכה בו ללא הרף. מיקרוסופט משקיעה הרבה מאמצים בשנתיים האחרונות בתאימות לתקן – אך היא עדיין משתרכת מאחור. כאשר מיקרוסופט תשחרר את IE10 – דפדפן שהשקיעה בו המון, הוא עדיין יהיה במקום האחרון בתמיכה ב-HTML5. זה עוד לא הכל:
/
1. מיקרוסופט משחררת דפדפנים לאט. לאחרונה עדכנה את המדיניות שלה לעדכון פעם בשנה – צעד מהפכני מבחינתה. אולם, פיירפוקס וכרום משחררים גרסה כל 6 שבועות, והמשתמשים שלהם משפרים את יכולות הדפדפן שלהם כל הזמן. בין שחרור גרסה לגרסה של מיקרוסופט – משתמשי כרום ו-FF יעדכנו את הדפדפן שלהם 9 פעמים בממוצע ויהנו במשך תקופה מעוד ועוד תמיכה ב-HTML5.
/
2. בעוד כרום ופיירפוקס מעדכנים את גרסת הדפדפן אוטומטית, IE יתעדכן רק בעקבות הסכמה מפורשת של המשתמש. בנוסף לזאת, IE מציב קשיים בעדכון של גרסאות חדשות: אם אתם רוצים את IE9 עליכם להיות בעלי Windows Vista SP2 ומעלה. עבור IE10 תאלצו להיות בעלי Windows 7 ומעלה.הווה אומר: משתמשי Windows XP, שהם עדיין רוב משתמשי ה-Windows בעולם, לא מסוגלים לשדרג ל-IE9 – הדפדפן הראשון של מיקרוסופט שניתן לייחס לו תמיכה סבירה ב-HTML5. מצד שני, אין להם בעיה להשתמש בגרסאות האחרונות של כרום או פיירפוקס – מה שמצביע שההחלטה של מיקרוסופט נובעת משיקולים עסקיים. נראה ש-IE נדרש “לדחוף” שדרוגים של מערכת ההפעלה Windows, ואינו חופשי להתחרות בצורה “חופשית לחלוטין” מול הדפדפנים האחרים.
/
אם משווים את התמיכה ב-HTML5 עבור ה”משתמש הממוצע של כרום” מול תמיכה ב-HTML5 עבור ה”משתמש הממוצע של IE” הפער הוא אדיר. הרכיבו את שני התרשימים האחרונים בכדי להבין את גודל הפער.תופעת לוואי נוספת של הקושי של משתמשי IE בלשדרג את הדפרפן שלהם היא שעל מפתחי מוצרי הווב לתמוך ב-4 (ובקרוב 5) גרסאות שונות של IE, בעוד בכרום או פיירפוקס הצהרה מקובלת היא “גרסה אחרונה בלבד”. אפילו SharePoint של מיקרוסופט אימצה מדיניות זו. לא פלא שמפתחים רבים מתוסכלים מהתמיכה בדפדפן IE.
/
יש פה משהו לא הוגן כלפי מיקרוסופט: התמיכה של IE בגרסאות ישנות נובעת מלקוחותיה שדורשים זאת. מיקרוסופט מחוייבת לתמוך בכל מוצריה 10 שנים מרגע ששוחררו. ארגונים המפתחים תוכנות ארגוניות (בניהם גם SAP) לא רוצים לבצע בדיקות, כל 6 שבועות, שהתוכנה עובדת שלהם כמו שצריך. בפעמים רבות מדובר ב”מסכים” ישנים שאף אחד לא נגע בקוד שלהם במשך שנים – אך הם עדיין שימושיים. גרסה יציבה וידועה של הדפדפן חוסכת מכותבי התוכנה את הצורך בבדיקות רגרסיה מול גרסאות חדשות, ומהלקוח את מפח הנפש כאשר משהו לא יעבוד.
/
ולמה שמשהו לא יעבוד? חחחחח….. זו שאלה מצחיקה. IE6 למשל, הוא רחוק למדי מהסטנדרטים. עצם המעבר לתמיכה בסטנדרט עשויה לגרום לקוד הישן, הלא סטנדרטי, להפסיק לעבוד. התמיכה של IE אחורה היא חרב פיפיות: ארגונים רבים לא נוטשים את IE בגלל התמיכה הזו, ומצד שני התמיכה הזו מקשה על IE להפוך לסטנדרטי ולהתקדם קדימה.אם כן, מה האלטרנטיבות של מיקרוסופט? מה היא יכולה לעשות?
/
למוזילה יש תוכניות לספק “גרסה יציבה” של FF – מה שייקרא ESR, שתעודכן כל שנה – בדיוק לצרכים אלו. גרסה שתוכל לחיות side-by-side על אותו המחשב עם הגרסה העדכנית ביותר ולשרת שימוש בתוכנות ארגוניות ישנות. היו קולות שקראו למיקרוסופט לנקוט גישה דומה, אך לא שמעתי אף שמועה על רמז לתגובה מצידה של מיקרוסופט. חבל מאוד.

אינטרנט אקספלורר 10

אז אולי למיקרוסופט לא יהיה את הדפדפן הנפוץ או הטוב ביותר בשוק – מה הבעיה?

  • פגיעה במנוע החיפוש Bing. גם כאשר הוא מנוע החיפוש המסופק כברירת מחדל ב-IE, משתמשים שונים מחליפים אותו ל-Google. פחות חיפושים => פחות הכנסות מפרסום.
  • מוצרים רבים של מיקרוסופט הם מוצרי ווב. למשל: Office 365 ו-Azure. הבעלות על דפדפן, והיכולת לקדם “סטנדרטים” בדפדפנים הם רוח גבית שמסייעת לשלמות של פתרונות הווב של מיקרוסופט. מגמה של אתרים שיפסיקו לתמוך ב-IE, אם תהיה כזו, תפגע קשה ביכולת של מיקרוסופט לקדם מוצרים בעזרת הדפדפן.
  • Windows 8 הופך להיות מבוסס ווב ו-JavaScript. השינוי הארכיטקטוני הגדול של מיקרוסופט ב-Windows Vista (שהיה אסטרטגי, אך לא עניין את המשתמשים) היה לעבור ל-Kernel מצומצם יותר ולהפוך את ה-CLI (ה-virtual machine של .NET) לסביבת ההרצה העיקרית של Windows. חזון יפה ושאפתני.

אבל מאז שמחשבי הלוח הפכו למציאות ארגונית בה למיקרוסופט אין כרגע נוכחות. ההשקעה בפתרונות התלויים ב.NET ולא יכולים לרוץ על מחשבי טאבלט של אפל או אנדרואיד היא החלטה מגבילה למדי עבור ארגונים רבים. מיקרוסופט נאלצה להתכופף ברגע האחרון ולהפוך את JavaScript ו-HTML5 ל “First Class Citizens” של Windows 8, אולי אפילו על חשבון טכנולוגיות .NET (נוכל לדעת זאת עם הזמן). הדבר העצוב עבור מיקרוסופט הוא ש-IE10 שיתמוך באסטרטגיה הזו עתיד להיות בעת השקתו דפדפן בינוני למדי – יחסית לשאר הדפדפנים הזמינים [ג].

הגיע הזמן שמיקרוסופט תבין שאם היא רוצה בעלות על דפדפן מרכזי היא צריכה לשחרר את IE, ולאפשר לו להתחרות בפני עצמו, מבלי לקדם את Windows או מוצרים אחרים של החברה. אפשרות אחרת היא לקנות את קרן מוזילה – Opera תמכר כבר לפייסבוק – כך נראה.

שיהיה להם בהצלחה!
*  *  *

[א] ההערכה שאני מכיר היא שבתוך ארגונים IE מהווה בערך 70% מסך הדפדפנים. זוהי הערכה פנימית ששמעתי במסגרת העבודה. אין לי מקורות חיצוניים ע”מ לחזק אותה.

[ב] כיום, כשתמיכה בסטנדרטים היא פופולארית ואנו רגילים לנגח במיקרוסופט, לא מפליא למצוא ערך בוויקיפדיה כמו Internet_Explorer_box_model_bug

[ג] מיקרוסופט תטען אחרת, כנראה. אחד הגורמים שבהם מיקרוסופט מנסה “למכור” לנו את העליונות של IE10 היא בדיקות ביצועים של Canvas (כתיבה ישירה ל”מסך”) ו-WebGL. דפדפן IE אכן נהנה מיתרון בכל הנוגע ל-Hardware Acceleration במערכות Windows – אך זה רק מימד אחד ולא כ”כ קריטי לדעתי.

[ד] הדפדפן הראשון, אגב, נקרא WorldWideWeb ונכתב ב Objective-C – שפה לא-חדשה בעליל.

הפוסט פורסם לראשונה בבלוג ארכיטקטורת תוכנה.

ליאור בר-און

ליאור בר-און הוא Chief Architect בחברת סטארטאפ ישראלית גדולה.

הגב

6 תגובות על "משבר הזהות של אינטרנט אקספלורר"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
Shlomi Komemi
Guest

תמצות מעולה!

Shlomi Komemi
Guest

תמצות מעולה!

פבל
Guest

מאמר יפה, ליאור.
יותר דומה לעבודת מחקר אקדמית מאשר למאמר בבלוג אבל בתור מפתח אין לי מה להתלונן :)

תומר כהן
Guest
מוזילה אינו גוף עלום כפי שניתן להסיק מקריאת המאמר, אלא ארגון שהוקם על־ידי נטסקייפ עצמם כדי לקדם את פיתוח הדפדפן כמיזם תוכנה חופשית. Mozilla שימש במקור כשם הקוד של נטסקייפ, ובהתחלה הייתה תכנית לקרוא לדפדפן שלהם בשם זה (הלחם של Mosaic Godzilla), אבל שם זה נפסל עקב סכנה בתביעת זכויות יוצרים על השימוש בשם זה. למרות זאת, מאז ומתמיד דפדפן נטסקייפ נשא בגאון את השם Mozilla במחרוזת הייצוג שלו, מה שנשאר גם עם המעבר לדפדפן Mozilla שהיה חלק מ־Mozilla Suite ובהמשך גם לפיירפוקס. למעשה עד היום מעסיקה Mozilla Foundation לא מעט אנשים שהיו בעברם מועסקים על־ידי Netscape. אגב, המילה Mozilla… Read more »
ליאור בר-און
Guest

היי תומר,

אני מוסיף את התגובה שפרסמתי בבלוג:
היי תומר,

תודה על התיקון לגבי מקורותיה של קרן מוזילה.

לגבי תמיכה בגרסאות ישנות: עקרונית אתה צודק, אך בפועל חברות מפחדות מהפתעות – ויש כאלה. הנה כרום 14 ביצע אופטימיזציה ברמת ה SSL שהייתה תקנית לחלוטין, אך השביתה את מוצר של חברה שעבדתי בה. כמה מפתחים ישבו ללא הגבלת שעות על מנת לשחרר patch לכל הגרסאות הקיימות של המוצר וגם עדכון ה patch אצל הלקוחות היה סיפור לא קטן. בדיוק לשם כך נוצר ה ESR. תודה על המידע שהוספת בנושא.

ליאור

טל
Guest

כתבה רצינית, מעניינת ומקיפה. כל הכבוד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה:

נותרו עוד
00
ימים
:
00
שעות
:
00
דקות
:
00
שניות
לכנס המפתחים הגדול בישראל