תשכחו מ-8200: ההודים משתלטים על הסיליקון ואלי

המילה החמה בהייטק העולמי היא לא ׳׳8200׳׳ אלא ׳׳מומבאי׳׳. מהגרים מהודו כבשו בשנים האחרונות את עמדות ההנהגה של ענקיות הטכנולוגיה וקרנות ההון סיכון בארצות הברית. יצאנו למסע בין בכירי עמק הסיליקון כדי לגלות איך הם עשו את זה, ולמה לנו זה לא יקרה

סאנדר פיצ'אי. מה הוא מסתיר בשרוול? מקור: Google

סאנדר פיצ’אי. מה הוא מסתיר בשרוול? מקור: Google

אסף גלעד, קליפורניה, כלכליסט

ב־1984, כשמנכ”ל גוגל הבא סונדאר פיצ’אי היה בן 12, הוריו קיבלו את קו הטלפון הראשון שלהם. על מחשב אפילו לא חלמו בדירת שני החדרים של משפחת פיצ’אי בצ’נאי, דרום הודו. זה הפרט הביוגרפי הראשון שעיתוני העולם חגגו בימים שאחרי חשיפת המנהיג החדש של חברת האינטרנט החשובה בעולם. הם עטו על שכונת ילדותו וגילו שהשכנים, וגם החברים ללימודים, בקושי זוכרים את הילד הביישן. הוא היה שקט מאוד, סיפרו, למד הרבה, והיו שמועות שיש לו זיכרון צילומי.

פיצ’אי קודם לפני כחודש, כמעט בהפתעה. מייסדי גוגל לארי פייג’ וסרגיי ברין הודיעו כי יפצלו מגוגל את המיזמים הלא־אינטרנטיים שלה — מהגוגל גלאס עד המכונית העצמאית — ויהפכו אותם לחברות־בנות. פייג’ וברין עצמם יפרשו מהניהול היומיומי של גוגל כדי להוביל את אלפבית, חברת המטרייה שהקימו מעל הקבוצה החדשה. פיצ’אי, שניהל בגוגל כמה מהמוצרים המצליחים ביותר שלה, מהמפות ושירות הגיבוי גוגל דרייב עד הדפדפן כרום, מונה כמנכ”ל של גוגל המוכרת, וכעת הממוקדת יותר: גוגל של החיפוש ושירותי האונליין.

הסיפור של פיצ’אי חשוב כי הוא אינו סיפור סינדרלה. בעמק הסיליקון כיום זהו סיפור שגרתי למדי: יש בו ילד מהמעמד הבינוני בהודו, משפחה שחוסכת רופי לרופי ושולחת אותו לאמריקה, מצויד רק בשאפתנות שמפתחים כשגדלים בדירה קטנה בלי טלפון.

הסיפור הזה נפוץ בקרב יותר מ־17 מיליון אמריקאים ממוצא אסייתי, ובהם כ־3 מיליון הודים שהיגרו לארצות הברית. לפי מכון המחקר הבינלאומי Pew, המהגרים הללו נהפכו לאחד המגזרים החזקים באמריקה: 70% מהמהגרים ההודים מעל גיל 25 הם אקדמאים, לעומת 28% בקרב כלל האוכלוסייה באותו גיל. ההכנסה הממוצעת למשק בית הודי־אמריקאי היא 88 אלף דולר בשנה לעומת כ־50 אלף דולר בכלל האוכלוסייה, וגם שיעור הנשואים, האנשים המרוצים מנישואיהם והאנשים המרוצים באופן כללי מחייהם גבוה משמעותית בקרב יוצאי הודו. זו אליטה חדשה.

עולם העסקים כבר התרגל לנציגי האליטה הזאת. מנכ”ל מאסטרקארד אַג’יפַּל סין־בּאנְגה, מנכ”לית פפסיקו אינדְרה נוּרי ומנכ”ל סיטיגרופ לשעבר ויקראם פאנדיט הם רק כמה דוגמאות בולטות. אך מתברר שיוצאי הודו תופסים את עמדות ההנהגה גם בזירה המדוברת מכולן: עולם ההייטק ועמק הסיליקון.

אלה לא רק מנכ”לי גוגל, מיקרוסופט, אדובי, סאנדיסק ונוקיה שנולדו בהודו. גם העתודות הניהוליות שמאחוריהם שופעות מהגרים מתת־היבשת: סגן נשיא גוגל אמית סִיגאל שמנהל את אלגוריתם החיפוש הנודע, ויק גוּנְדוּטְרה שנחטף ממיקרוסופט לגוגל כדי להציל את הרשת החברתית גוגל פלוס, רוּצִ’י סַאנְגְבִי ואַדיטיַה אַגֶרְוָאל, מראשוני המהנדסים בפייסבוק וכיום בכירי צמרת הניהול של דרופבוקס ששווה יותר מ־10 מיליארד דולר, ורבים נוספים.

וגם צמרות קרנות ההון־סיכון, מקור החמצן של ההייטק, שופעות הודים. הנודע בהם הוא וִינוֹד קוּשָלָה, יליד דלהי וממקימי ענקית המחשוב סאן מיקרוסיסטמס, שהשקיע בעשור החולף כ־3 מיליארד דולר בחברות סטארט־אפ, מאתר גיוס ההמונים אינדיגוגו ואפליקציית התקשורת Yammer שנמכרה למיקרוסופט ועד טיימפוּל של פרופ’ דן אריאלי ואפליקציית המשלוחים הישראלית טפינגו. וישנם שֶרְבִין פִּישֶבַר, מראשוני המשקיעים באפליקציית הנסיעות Uber, פרוֹמוֹד האק, ממייסדי קרן נוֹרוֶוסט (NVP) שרשמה עד היום יותר מ־70 אקזיטים, אניל בושרי מקרן ההשקעות גריילוק, סליל דשפנד מענקית ההשקעות והייעוץ ביין קפיטל, נבאל רביקנט מאנג’ליסט וסמיר גנדי מקרן אקסל, מראשוני המשקיעים בפייסבוק. כל אלה שותפים בכירים בקרנות או מייסדיהן, כולם מחזיקים בעוצמה חסרת תקדים בעמק הסיליקון, וכולם טיפסו לצמרת ממורדות הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם השלישי.

הנה אנחנו והנה הם

וִיוֶוק וָדְוָה הוא חלומה של כל אם הודית. אביו היה דיפלומט, והוא זכה לגדול במדינות המערב. הוא עשה תואר ראשון במדעי המחשב באוסטרליה ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת ניו יורק. בארצות הברית הוא הקים ומכר שתי חברות תוכנה, חטף התקף לב והחליט לפרוש מעסקים. כיום הוא עמית מחקר במרכז לממשל תאגידי באוניברסיטת סטנפורד, והנשיא למחקר וחדשנות במכון לסינגולריות של הממציא והעתידן ריי קורצווייל.

אמריקה מכירה את ודוה בעיקר ממאמרים רבים ב”וושינגטון פוסט”, “ביזנסוויק”, “פורבס” ו”האפינגטון פוסט”, שבהם הוא קורא לשלב בהייטק יותר נשים ומיעוטים, ומטיח ביקורת בחברות עם אוכלוסיית עובדים או מנהלים אחידה מדי. המינוי המפתיע של פיצ’אי הפך את ודוה בשבועות האחרונים לדובר לא־רשמי של קהילת “ההייטקיסטים ההודים” בעמק הסיליקון. בראיונות לבי.בי.סי ול”לוס אנג’לס טיימס” ודוה חזר על טענתו זה שנים: זו רק ההתחלה.

“בוא נשווה את זה לישראלים בעמק הסיליקון”, ודוה אומר לנו בריאיון במשרדו באוניברסיטת סטנפורד ששוכנת בעמק הסיליקון. “בישראל ובהודו אנשים חיים תחת אילוצים שאין במדינות מערביות אחרות, אבל בשתיהן אתה מגיע מחברות שחיות בתנאי חירות. הן הודים והן ישראלים מכירים היטב את המערכת, ומסוגלים לפעול בתוכה ולחולל בה שינויים, ושני העמים חולקים אתוס של פתרון בעיות ויציאה מהקופסה”.

צילום: Paul Sakuma, רויטרס

צילום: Paul Sakuma, רויטרס

ההבדל הוא הגודל, הוא מסביר. “ישראל קטנה. אם מיליון איש יהגרו ממנה זו תהיה מכה עבורכם. בהודו, מיליון איש מתוך 1.2 מיליארד כמעט לא מורגשים. ההודים שמגיעים לכאן הם לא פליטים עניים. הם באים מרקע טוב יחסית. אבל כדי לקבל מלגה לאוניברסיטה אמריקאית אתה צריך להיות מבריק, וכך מגיעה הנה אוכלוסייה גדולה, עם איכויות מעל לממוצע.

באמריקה הם מתחילים מתחתית הסולם החברתי, כמו שקרה אצלכם עם העולים מחבר העמים בשנות התשעים. אלה אנשים שהיו עובדים מבוקשים מאוד במדינות המקור שלהם, ובבת אחת צריכים לעבוד קשה הרבה יותר כדי שוב לטפס. וכך אתה מוצא המון הודים צעירים עם ויזה ותואר יוקרתי מתקדם עובדים במשך שנים בחברות גדולות”.

“עם סינים זה לא קורה. מהגרים מסין מגיעים מתרבות סגורה וקומוניסטית. שם, מי ששובר את הכללים הולך לכלא. ומלבד התרבות הפוליטית והארגונית, השפה שלהם שונה מאוד, וזה מקשה. הרבה מהגרים מהודו מגיעים עם אנגלית מצוינת ועם ערכים משותפים של תרבות אזרחית דמוקרטית”.

מהמחקר של Pew מ־2012 עולה שמספר המהגרים ההודים באמריקה עלה פי 150 מאז שנות השישים. כיום הם החלק הארי בקרב מקבלי ויזת ההגירה H1-B לעובדים במקצועות עתירי ידע. לפי המגזין “קומפיוטר וורלד” כמעט תשע מעשר ויזות H1-B במגזר ההייטק האמריקאי ב־2014 — ניתנו להודים. העשירית האחרונה נחלקה בין סינים – קבוצת המהגרים השלישית בגודלה בארצות הברית אחרי מקסיקנים והודים — לכל היתר, לרבות ישראלים.

מפעל הגאונים של הודו

“ההודים שמגיעים לאמריקה הם לא אנשים נורמליים. הם באמת האחוזון העליון של הודו”, אומר לנו יזם־העל והפילנתרופ האמריקאי־הודי נאבין ג’יין. “כמו ש־MIT וסטנפורד מנפות 92% מהמועמדים. IIT, המקבילה ההודית של MIT, מנפה יותר מ־99%. ומאלה שמתקבלים רק קומץ ממשיך לתואר מתקדם בארצות הברית. ואנשים כאלה, האחוזון העליון של האחוזון העליון, תמיד יהיו חכמים יותר מהממוצע בכל מדינה, גם בארצות הברית, ולא משנה אם הם באו מהודו אפריקה או סין”.

ג’יין הוא בעצמו המחשה טובה. הוא נולד דווקא למשפחה ענייה בהודו, הגיע לאמריקה ב־1983 במסגרת תוכנית חילופי סטודנטים, עבד בניו ג’רזי ובקליפורניה וב־1989 התקבל לעבודה בחברת מיקרוסופט, שזה אך שחררה לשוק את “חלונות גרסה 2”. כשעזב את מיקרוסופט כעבור שבע שנים, עטור תהילה כאדריכל תוכנה מרכזי בחלונות 95 וכאחד מאבות אתר MSN העולמי, הוא הקים את InfoSpace, מן גרסה מקוונת לדפי זהב האמריקאים. בשלוש שנות בועת הדוט־קום אינפוספייס צמחה להיות אחת מחברות החיפוש הגדולות בעידן שלפני גוגל, עם שווי שוק של 45 מיליארד דולר ערב התפוצצות הבועה. כיום היא שווה כחצי מיליארד, ונקראת בְּלוּקוֹרַה. ג’יין עצמו הפך לגורו טכנולוגיה ומרצה מבוקש, הקים חברות מידענות שרשמו הכנסות של מאות מיליונים, ובאחרונה ייסד חברה מדוברת לכריית מחצבים על הירח.

“אני מבטיח לך שההודים שתפגוש בעמק הסיליקון לא חכמים או טובים יותר מהאמריקאים המוכשרים של עמק הסיליקון. זה פשוט הכוח של סלקציה”.

אוניברסיטת IIT, ראשי תיבות של Indian Institutes of Technology, היא אכן מפעל לייצור גאוני הייטק. האוניברסיטה מפעילה 19 קמפוסים ברחבי המדינה, ואפשר לתארה כ”טכניון של ההודים”, מוסד לימודים שמתעלה על מקביליו במדינה. אלא שבעוד הטכניון בישראל שאב השראה וידע מהאקדמיה הגרמנית של תחילת המאה ה־20, IIT שאבה את השראתה ישירות מ־MIT האמריקאית, בכירת האוניברסיטאות הטכנולוגיות בעולם.

היסטוריון ההייטק רוס באסט אף טוען שהיו אלה הודים בוגרי MIT שדחפו להקמת IIT, כבר בשנות השלושים של המאה שעברה. ראש ממשלת הודו הראשון ג’וורהלל נֶהרו סייע בהקמתה. הוא אף הזמין אליה עשרות חוקרים אמריקאים מ־MIT, ושכנע אותם לגור בקמפוסים ולייעץ לחוקרים המקומיים. הקשר התהדק במשך השנים, ובשנות השישים קמפוסי IIT בקנפור ובקרגפור קיבלו אוצר נדיר: שני מחשבי יבמ 1620, המתקדמים בעולם בשעתו, שהעניקו להם יתרון שלא היו אפילו לכמה אוניברסיטאות טכנולוגיות באמריקה. פיצ’אי הוא בוגר IIT קרגפור, דרך אגב.

והתוצאה? דמיינו ש־80% מבוגרי המחזור האחרון בטכניון היו ממשיכים מיד לאוניברסיטאות ליגת הקיסוס בארצות הברית או ישירות לשוק האמריקאי. ישראל היתה מפסידה קצת, עמק הסיליקון היה מרוויח הרבה. כעת דמיינו שזה היה קורה מדי שנה בשנה, כבר שני עשורים, ולא לטכניון אחד בחיפה אלא לעשרים טכניונים בהודו.

סִיטַנְשוּ ג’יין, מנהל אתר הפיתוח של אינטל בפולסום, קליפורניה, הוא בן למחזור של בוגרים־מהגרים כאלה. הוא עדיין זוכר איך התרגש ב־1993 כשהתקבל ל־IIT דלהי, אחד מאלפיים, שנבחרו מקרב 300 אלף מועמדים, ואחד ממאה היחידים שהתקבלו גם למדעי המחשב וגם להנדסת חשמל, המקצועות הרלוונטים בעמק הסיליקון אז. “היו הרבה שוויתרו מראש”, הוא מספר לנו. בתום לימודיו ג’יין המשיך לאוניברסיטת מישיגן ומשם לאינטל, מקום עבודתו עד היום. “לדעתי מחצית מהמחזור שלי עדיין בארצות הברית, והרבה מהם בכירים בגוגל, מיקרוסופט ואמזון”, הוא אומר.

גם דְהיראג’ פַּנְדֶה, מייסד הסטארט־אפ המצליח Nutanix ששוויו הוערך ב־2 מיליארד דולר ושמתחרה בחברת SimpliVity של הישראלי סגן מפקד סיירת מטכ”ל לשעבר דורון קמפל, הוא בוגר IIT קנפור שהמשיך לאוניברסיטת אוסטין בטקסס ולעמק הסיליקון, שם עבד באורקל ובשורת סטארט־אפים.

“הגעתי בגיל 22, בטיסה הראשונה שלקחתי בחיי”, הוא מספר לנו. “את הכרטיס קניתי בעזרת הלוואה של 3,000 דולר מעמותה ששייכת לתאגידים הודים כגון טאטא ומהינדרה, ועוזרת לסטודנטים הודים ללמוד בחו”ל. נחתתי עם שתי מזוודות ואלף דולר בכיס. למזלי קיבלתי מלגה מלאה מהאוניברסיטה, כך שלא נדרשתי לעבוד מחוץ לקמפוס, ונשאר לי רק להילחם על הכל.

“ההודים רוחשים כבוד לאמריקאים ולאפשרות להגיע לכאן כדי ללמוד”, הוא אומר. “בהודו גם אין הרבה הזדמנויות. זו מדינה של יותר ממיליארד איש, אבל הכלכלה מקרטעת, יש הרבה ביורוקרטיה ושחיתות, ומסביב יש מדינות סוציאליסטיות. קשה להקים עסקים, אבל זה מלמד אנשים להיות תחרותיים מאוד. אתה גם תראה שבהודו רוב הרופאים והמהנדסים מגיעים מהחציון הנמוך של סולם המעמדות. אנשים מהשכבות המבוססות לרוב יורשים עסקים משפחתיים או הולכים להיות עורכי דין. מי שמצליחים ממש הם אלה שמתחילים מכלום. במידת מה, זה גם ההבדל בין הודו לאמריקה. אם תסתובב פה בבתי ספר תראה מגרשי ספורט מכל הסוגים, בריכות שחייה, אפילו אולמות התעמלות ייעודיים לאמנויות לחימה. בהודו אין את התשתיות והמשאבים האלה. אין בכלל חינוך לספורט, מלבד קריקט. אז אנשים ממוקדים במה שזול ללמוד: מקצועות מופשטים כמו מתמטיקה, מדע ואנגלית”, מסכם פנדה.

צילום: איי אף פי, גטי אימג'ס, בלומברג

צילום: איי אף פי, גטי אימג’ס, בלומברג

רשת חברתית שקטה

“חשוב לומר שסיפור ההצלחה קשור גם לפתיחות היחסית בעמק הסיליקון”, אומר פרופ’ ודוה. כיזם הייטק לשעבר הוא זוכר איך התקשה לגייס מימון לחברה הראשונה שלו, שפעלה בחוף המזרחי של ארצות הברית. “מנהל בקרן הון־סיכון אפילו אמר לי, ‘אתם אולי טובים כעובדים אבל לא מתאימים לניהול’, כך הם אמרו”, הוא מספר. “שכרתי אדם לבן לתפקיד המנכ”ל, ופתאום כולם אהבו את הרעיונות שהוצגו להם. בעמק הסיליקון דבר כזה לא היה קורה”.

מחקר של ודוה מראה שאמריקה למדה בינתיים להכיר את ההודים. ב־2012 הם היוו כ־6% מכוח העבודה בעמק הסיליקון וכמעט 16% מהיזמים שם. ומאחורי כל חברה שלישית ברחבי אמריקה שהוקמה בידי זרים עומד יזם יוצא הודו. מספר החברות האמריקאיות שנוסדו בידי הודים גבוה יותר ממספר החברות של מהגרים בריטים, סינים, טייוואנים ויפנים יחד.

“ההודים גם עוזרים זה לזה”, אומר ודוה. “הם החליטו לשכוח מאיזה חלק בהודו כל אחד הגיע. כשהדור הראשון של ההודים הגיע לעמק הסיליקון ופרץ את תקרת הזכוכית, הם החליטו לעזור לבאים אחריהם. ותיקים עוזרים לחדשים להתחבר למשקיעים הודים, להקים עסקים ולהביא עובדים”. כדאי ללמוד מזה, הוא אומר, כי עמק הסיליקון עדיין סובל מבעיית אפליה, שכיום מופנית בעיקר כלפי שחורים ונשים.

מחקר מ־2004 של אוניברסיטת סנט גאלן בשוויץ תרם עוד תובנה לגבי התושייה ההודית. לפיו, מנהלים הודים נוטים ליותר שיתוף של כפיפיהם, ויצירת מערכות יחסים משמעותיות איתם. סגנון הניהול ההודי, נכתב שם, נועד לחזק את ההרגשה שהארגון באמת דואג לעובדיו ויוצר אצלם קשר נאמנות שחזק יותר מהתמריצים הכלכליים.

בהקשר הזה מעניין האימייל שמנכ”ל מיקרוסופט נאדלה שלח לעובדי החברה ביום מינויו, ובו כתב ש”זהו יום מלא ענווה עבורי”, משפט שבבואו מסטיב ג’ובס היה עשוי להיקרא כמס שפתיים בלבד, ובבואו ממנכ”ל הודי נתפס אחרת.

שיבת המוחות

התנועה בין הודו לארצות הברית אינה חד־כיוונית. לפי ודוה מדי שנה שבים למולדתם בין 50 אלף ל־75 אלף מהגרים הודים באמריקה. “ולא מבחירה”, הוא אומר, “לעתים קרובות ויזת העבודה שלהם פשוט פגה ומסיבות ביורוקרטיות הם לא מצליחים להוציא גרין קארד בזמן. זו פשוט טיפשות ממשלתית. אז הם חוזרים להודו, ומגלים שזו ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות עבור מי שעזבו לאמריקה ואז חזרו. אז הם מקימים שם חברות ענק, ובשנים הקרובות יחזרו להודו עוד רבבות אנשי הייטק. לדעתי עד 2020 הודו תעבור מהפכה טכנולוגית שתשים את הדוט־קום האמריקאי בכיס הקטן. יצאו משם לפחות תריסר חברות של מיליארד דולר”.

צילום: nutanix.com, איי אף פי, בלומברג

צילום: nutanix, איי אף פי, בלומברג

התהליך החל. העיר בנגלור בדרום מערב הודו כבר מכונה “עמק הסיליקון ההודי”, בשל הסטארט־אפים שהקימו שם פורשי ההייטק האמריקאי ששבו הביתה. כך לדוגמה שני עובדים באמזון שבו ב־2007 להודו והקימו בבנגלור את Flipkart, תואמת־אמזון שמגלגלת כיום כמיליארד דולר בשנה, מעסיקה 33 אלף עובדים, מקשה את פעילות אמזון האמריקאית במדינה וכבר “חטפה” מעמק הסיליקון שלושה מנהלים בכירים בגוגל. מתחרתה המקומית Snapdeal, שמעסיקה 9,000 עובדים, נוסדה בידי יוצא מיקרוסופט וגייסה את מהנדס התוכנה הראשי של סימנטק. מייסד אתר הזמנות האוכל ההודי Zomato, שמשרת בכל חודש 19 מיליון גולשים ב־22 מדינות, עבד קודם לכן בביין האמריקאית ובאחרונה גייס לשורותיו את סגן נשיא דיסני בפאלו אלטו. היזמים והמגויסים הם כולם מהגרים הודים ששבו למולדתם, וכמעט ללא יוצא מהכלל בוגרי IIT.

“השאפתנות בהודו ובעמק הסיליקון דומה. אם אתה מדבר על פחות מהשתלטות על העולם אתה לא מספיק שאפתן”, אמר באחרונה לעיתון “אינדיאה טיימס” טָנְמַאי סַקְסֶנה, בכיר דיסני שעבר לזומאטו. “גם בדיסני זה היה כך בדיוק. אני לא אוהב מטרות קטנות אלא לשלוט בעולם, וזה מה שהרגשתי כאן בזומאטו”. ופּוּניט סוֹני, סגן נשיא בגוגל שעבר לפליפְּקארט, אמר באחרונה לעיתון “אינדיה טיימס”: “יש כאן רמה חדשה לגמרי של אינטנסיביות. מעולם לא חשבתי שאומר זאת”.

את בעיית “שיבת המוחות” ההודית ודוה תולה במדיניות ההגירה של נשיא ארצות הברית ברק אובמה. “הוא שם באותה הכף את המהגרים בעלי המקצועות עתירי הידע ואת אלה שאין להם כל מקצוע, ורוצה לתת לכולם אזרחות. אבל הרבה מהאנשים האלה לא רוצים להיות אמריקאים ולהצביע אלא רק לחיות ולעבוד כאן. ההתעקשות של אובמה ללכת על הכל בסוף מעכבת הכל”.

חוק המספרים הגדולים

פַּוָואן דִיהנְגְרה, סוציולוג מאוניברסיטת טאפטס בארצות הברית שחוקר גם הוא את השתלבות המהגרים ההודים בחברה האמריקאית, סבור שמאחורי הדוגמאות לחלום ההודי־אמריקאי עומד הסבר יבשושי וטכני: פוליטיקה ונסיבות. “לא מדובר באיזו שאפתנות שטבועה בתרבות ההודית”, אמר באחרונה בריאיון לרדיו הציבורי האמריקאי, “ריבוי ההודים שמצליחים בעמק הסיליקון הוא תוצאה טבעית של הגירה מאחת המדינות העניות בעולם. גם רוב בעלי מלונות הדרכים בארצות הברית, רוב מגדלי האפרסקים בקליפורניה ורוב נהגי המוניות הזרים הם הודים. אם תפתח באמריקה פחית מיץ אפרסקים, כמעט בטוח שמי ששתלו וקטפו את הפירות למיץ הם מהגרים הודים”.

ואכן, לפי דיהנגרה, כ־40% מהמוטלים בארצות הברית נשלטים בידי מהגרים שהגיעו בשנות השישים והשבעים ממחוז גוג’ראט בצפון מערב הודו, כשתוכנית ממשלתית לעידוד הגירה הבטיחה הטבות למי שישקיע 10,000 דולר בעסק מקומי. כיום, לפי נתוני איגוד בעלי המלונות האסייתים־אמריקאים שמושבו באטלנטה, מהגרים הודים מחזיקים בכ־22 אלף מלונות באמריקה, ובסך הכל בכמיליון חדרי מלון, מתוך כ־3 מיליון במדינה.

“המהנדסים והמדענים התחילו להגיע בשנות התשעים, ועמק הסיליקון הפך לאזור הנחיתה המרכזי שלהם, גם הודות לדורות קודמים של מהגרים הודים שהגיעו למקום עוד לפני שהפך למֶכַּה העולמית” אמר דיהנגרה.

לקראת 2000 הזרם התגבר, גם בשל החששות בעולם ההייטק מקריסת מערכות עם התחלפות התאריך מ־1999 ל־2000. החששות התבדו, אבל עד אז הפוליטיקאים סייעו לחברות לגייס עובדים. תוכנית הוויזות H1-B לעובדי ידע החלה ב־1990. כיום היא עומדת בלב מחלוקת, בין חברות טכנולוגיה שמבקשות להרחיבה ובין מבקרים חיצוניים שטוענים כי התוכנית פוגעת בתעסוקה בארצות הברית: דיסני, לדוגמה, ספגה ביקורות כשהחליפה 250 עובדים אמריקאים בהודים.

“אז מצד אחד יש לך זרם של אלופי תחרויות איות ומצד שני בניו יורק זרם של הודים שבקושי מבינים אנגלית. זה נרטיב קצת מסובך יותר ממה שמקובל לראות”, סיכם דיהנגרה, “אז זה בסדר לחגוג את סיפור ההצלחה של פיצ’אי, ושל כל יחיד שמצליח. אבל צריך להבין שמאחורי כל הישג מרשים יש הרבה פרטים קטנים ושגרתיים”.

הכתבה פורסמה לראשונה בכלכליסט.

לקריאה נוספת

תאגידים מאמצים במהירות את חלונות 10

גוגל במשא ומתן עם ממשלת סין על הקמת חנות אפליקציות

 

כלכליסט

אתר החדשות הכלכלי המוביל בישראל. באתר מתפרסמות כל חדשות הכלכלה בארץ ובעולם, בורסה, טכנולוגיה, IT, נדל"ן, משפט ושיווק.

הגב

3 תגובות על "תשכחו מ-8200: ההודים משתלטים על הסיליקון ואלי"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
י-הודי...
Guest

אם בישראל היינו מיליארד איש, אין ספק שכולם היו חוזרים הביתה.
שוק של מיליארד אנשים הוא מפתה יותר מ- 350 מיליון אמריקאים.
החידוש האמיתי נמצא בקרב הישראלים, שבאים ממדינה של פחות משמונה מיליון, ועוד חוזרים אליה…

e.m
Guest

יופי, אולי סוף סוף ייצא האוויר מבלון היוהרה של ישראלים בארה”ב….
שחושבים שכולם מייחסים להם איזושהי יראת כבוד רק בגלל שהם “ישראלים”. ואז מביאים לשוק מוצרים נחותים וגרועים.

Hadar Weiss
Guest

כתבה רצינית ומושקעת. כל הכבוד!

wpDiscuz

תגיות לכתבה:

נותרו עוד
00
ימים
:
00
שעות
:
00
דקות
:
00
שניות
לכנס המפתחים הגדול בישראל