איך אקספלורר כמעט הצליח לשמור על הפרטיות שלנו

רוב הפרסומות באתרים כיום לא רק מפרסמות מוצרים אלה גם עוקבות אחרי המשתמשים בשביל לגלות באילו אתרים הם מבקרים, וחלק מהסיבה שזה קורה היא מכיוון שהדפדפן הפופולארי ביותר כיום – אינטרנט אקספלורר – מאפשר לזה לקרות בקלות יחסית. אבל זה לא היה חייב להיות כך.

פרסומאים אוהבים את האינטרנט. הרי איך אפשר שלא לאהוב פלטפורמה שלא רק מאפשרת להציג פרסומות אלה גם לאסוף נתונים על מי שצופה בהן? רוב הפרסומות באתרים כיום לא רק מפרסמות מוצרים אלה גם עוקבות אחרי המשתמשים בשביל לגלות באילו אתרים הם מבקרים, וחלק מהסיבה שזה קורה היא מכיוון שהדפדפן הפופולארי ביותר כיום – אינטרנט אקספלורר – מאפשר לזה לקרות בקלות יחסית.

אבל זה לא היה חייב להיות כך.

ההגנה שכמעט היתה אפקטיבית

שירותי מעקב וסטטיסטיקה הם כלי חובה בפרסום ברשת כיום. מגוגל אנליטיקס ודאבלקליק, ל-ChartBeat ועוד כבר אפשר למצוא אותם מוטמעים בכמעט כל אתר שתבחרו להכנס אליו היום. הגידול הזה במעקב אחר המשתמשים שכנע את צוות הפיתוח של אקסלפורר שהשקעה בהגנה על פרטיות המשתמש רק תעזור בתחרות נגד הדפדפנים האלטרנטיביים שלמרות נתח השוק הקטן שלהם זוכים לתשומת לב מרובה.

המאפיין שזכה לשם InPrivate Filtering נכנס לפיתוח בתחילת 2008. מטרתו היתה לאפשר למשתמשים לחסום ולשלוט בכמות המידע ששירותי מעקב אוספים על הרגלי הגלישה. לרוע המזל, מחלקת הפרסום באינטרנט של החברה לא ממש התלהבה מהרעיון: המחלקה העלתה את החשש שחסימת שירותי המעקב תוריד מהיתרון של פרסום מקוון, מה שיגרום להפסדים אצל חברות הפרסום – או יותר גרוע, הפסדים למחלקת הפרסום של מיקרוסופט.

ב-2007 רכשה מיקרוסופט את חברת הפרסום הידועה aQuantive עבור יותר משישה מיליארד דולר. רכישת החברה שהיתה ידועה בחדשנות שלה בתחום היתה חלק מתוכנית כוללת של מיקרוסופט להכנס לתחום הפרסום באינטרנט ולהתחרות בחברות כמו גוגל שכבר התבססו בעניין בשנים קודמות.

במהלך פגישה שהתנהלה באביב 2008, בריאן מקאנדרוס, סגן נשיא בכיר במיקרוסופט אשר היה מנכ”ל חברת aQuantive בזמן רכישתה התלונן על החלטה לפני קבוצת הפיתוח של הדפדפן. לא רק שלדעתו המאפיין המותכנן היה עלול לפגוע ביכולת של מיקרוסופט למכור פרסומות, הוא גם הופתע ללמוד על העבודה על המאפיין דרך תקשורת לא פורמלית ושיחות במסדרון במקום הישר מראשי צוות הפיתוח.

תגובת הצוות כלפי התלונות לא היתה מעודדת: לדעתם מצב הפרטיות ברשת נמצא במצב של הדרדרות והוספת אמצעי הגנה למשתמש רק יעזרו למקם את אקספלורר במקום מועדף יותר על פני התחרות שכבר עבדה על אמצעי הגנה משלהם.

פרטיות אל מול שיווק

החיכוך בין המחלקות כמעט שהפך למלחמה של ממש. קבוצת הפיתוח של אקספלורר, אשר הונהגה על ידי המפתח הוותיק דין הצ’מוביץ, התעקשו על עמדתם שיש להגן על פרטיות הצרכן ולא רצו לאפשר למנהלי מחלקת הפרסום להשפיע על תכנון הדפדפן. המאבק גדל אף יותר כאשר מנהלים ממחלקת הפרסום סיפרו לחברות פרסום חיצוניות על תוכניות הפרטיות של החברה לאקספלורר. החשש היה שמפרסמים יברחו מטכנולוגית המעקב, מה שיגרום לזעזוע גדול בעולם הפרסום ברשת.

העניין לבסוף הסתיים בפשרה שהונחתה מלמעלה, שנטתה בעיקר לצידם של צוותי הפרסום: קבוצת הפיתוח הורשתה להשאיר את מאפיין הפרטיות בדפדפן, בתנאי שיהיה פחות אפקטיווי מהתוכנית המקורית ושגם לא יהיה מופעל כברירת מחדל. כמו כן, על המאפיין לכבות את עצמו בכל פעם שהמשתמש מפעיל את אקספלורר – דבר שמחייב את המשתמש להפעילו באופן ידני בכל פעם מחדש.

האם צריך להיות אכפת לנו מפרטיות?

התוצאה של הסיפור ידועה: ללא אמצאי הגנה למשתמש על הדפדפן הנמצא בשימוש הרחב ביותר בעולם, שירותי המעקב גדלו, התפתחו ונהיו פולשניים אף יותר. למרות ההבטחות של חברות הפרסום שמדובר באיסוף מידע אנונימי הנועד רק בשביל לאתר את תחומי העניין של המשתמש, מחקרים כבר הראו שהצלבות מידע על דפים שמשתמשים מבקרים בהם יכולים לאפשר לבעל מאגר המידע לגלות את זהות המבקר בקלות יחסית – בייחוד כיום כשרבים מהאותם משתמשים גם מבקרים ברשתות חברתיות אשר מכילות את פרטיהם האישיים, בדרך כלל באופן חשוף ופתוח.

השאלה המתבקשת היא האם למישהו בכלל צריך להיות אכפת מהגנה על פרטיות בעידן שבו כולם מנדבים את כל המידע האישי שלהם בציבור דרך הרשתות החברתיות, מדווחים על מיקומם בזמן אמת דרך FourSquare ומפרסמים תמונות של עצמם בכל אירוע חברתי שניות לאחר שהוא מתרחש. התשובה לכך היא כן – והסיבה נמצאת במילה “התנדבות”. הרשתות החברתיות יכולות לאסוף רק את המידע שנמסר להם מטעם המשתמשים, בעוד שחברות הפרסום לא צריכות לשאול אל אילו אתרים המשתמשים בוחרים להכנס.

וזאת למעשה, בדיוק מה שצוות הפיתוח של אקספלורר כמעט שהצליח לעשות: לאפשר למשתמש לבחור אם לנדב את המידע על אילו אתרים הם נכנסים בתמורה לפרסומות מדוייקות יותר שעונות על תחומי התעניינותם, או לשמור על פרטיותם במחיר של צפייה בפרסומות שממש לא קשורות לנושאים האהובים עליהם. לרוע מזלם, מחלקת הפרסום ניצחה – לפחות בסיבוב הזה.

פרדוקס הפרטיות של פייסבוק

מאפיין ה-InPrivate של אקספלורר אינו הפיתרון היחיד לבעית הפרטיות ברשת היום. לדפדפן פיירפוקס כרגיל, פתרונות: חוץ מהתוסף AdBlock המפורסם לחסימת פרסומות בפרט, כלי מעניין נוסף השווה בדיקה הוא Ghostery אשר מתוכנן לאתר, ולהתריע על שירותי מעקב שונים בזמן כניסת המשתמש לאתר. הכלי מעניין בייחוד לאיסוף סטטיסטיקה על עד כמה אתרים משתמשים בשירותי המעקב ואילו מהם זכו לפופולאריות.

עוד נתון מעודד בתחום הוא פרדוקס הפרטיות של פייסבוק: בעוד שהאתר ידוע בעיקר בנטייתו לאסוף את המידע הפרטי של משתמשיו, קלילות הדעת שהאתר הפגין בשמירה על אותו מידע העלתה את המודעות לנושא מחדש – דבר שעתה דוחף את השוק להמציא פתרונות חדשים שיגרמו לנו להרגיש בטוחים יותר ברשת.

כרגע, InPrivate אינו ממש מגן על הפרטיות של המשתמש. אבל עם מצב המודעות והשוק המשתנה, עוד מוקדם מידי להניח שמחלקת פיתוח הדפדפן תוותר על הנושא.

Avatar

אור בוטון

גיק וגיימר מהסוג הישן שזוכר ימים טובים יותר. תושב קבע בכפר הגלובלי של הרשת ואובססיבי לגבי טכנולוגיה, חדשנות ותרבות רשת. בעל חיבה בלתי מובנת למציאות מדומה וכל הקשור בכך.

הגב

1 תגובה על "איך אקספלורר כמעט הצליח לשמור על הפרטיות שלנו"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אנונימי
Guest

עוד סיבה טובה להמשיך עם פיירפוקס במיוחד שיש לו תוסף שמזהה את כל ‘אוספי המידע’ הללו
ומאפשר לבטלתם.
לדוגמא באתר זה, פועלים Google Analytics ו OpenAds.

לתוסף קוראים ghostery
http://www.ghostery.com/about
https://addons.mozilla.org/en-US/firefox/addon/9609/

wpDiscuz

תגיות לכתבה: