עשו לכם בִּיּוּשׁ? תדביקו אותם בכופְרָה!

האקדמיה ללשון העברית הכריזה על שורה של מילים עבריות תקניות שאמורות להחליף את המילים הלועזיות. אז השיימינג הפך לבִּיּוּשׁ ו-ransomware הפך לכופרה, אבל איך אומרים ביג-דאטה ו-IoT?

מקור: האקדמיה ללשון העברית

אנחנו אוהבים את העברית. באמת.

אבל אי אפשר שלא לרחם על שפת הקודש, שצריכה לעקוב ולהדביק את הטכנולוגיה ותרבות הרשת, שיוצרות מילים חדשות בקצב מסחרר. מדי פעם מתכנסת מליאת האקדמיה ללשון העברית, ואחרי דיונים קדחתניים, היא מציגה שורה של מונחים עבריים תקניים למונחים בהם אנו עושים שימוש ביומיום. האם הן יהפכו למילים מדוברות ונפוצות? זה כבר תלוי בכולנו.

Ransomware, או תוכנות הכופר הן מעתה ‘כָּפְרָה’.

האשטאג, אותה סולמית שמשמשת אותנו לתיוגים ברשתות החברתיות היא מעתה ‘תג הקבצה’, Feed או פיד, כלומר כל הידיעות והפוסטים שמופיעים לכם בזמן השימוש ברשתות החברתיות, הוא ‘הֶזֵּן’.

שיימינג (Shaming) אותה השפלה פומבית ברשתות החברתיות היא מעתה ‘בִּיּוּשׁ’ (שימו לב לא לטעות עם ה’בַּייוּש’ הפקאצי).

ביג-דאטה (Big Data) אותה מילת באז, שמתארת ניתוח של מאגרי נתונים עצומים, זכתה לשם ‘נְתוּנֵי עָתֵק’

ולבסוף, לא בדיוק מילה חדשה, אבל מעתה נוכל לתרגם את המילה Screen כ’מסך’, ולא נזכה לבִּיּוּשׁ בפייסבוק מאבשלום קור. המילה הזו נחשבה עד עכשיו לא תקנית משום שמסך – כעולה משורש המילה סכ”ך – הוא מעין וילון שתפקידו להסתיר ולחצוץ, מה שיותר מתאים למשל לקולנוע. למרות זאת, באקדמיה ממליצים למדייקים בלשונם להמשיך להשתמש במונחים המקוריים שהיא קבעה, כלומר צָג ומִרְקָע כמו בצירופים ‘צג מגע’ או ‘מרקע מגע’.

צילום מסך – או בהלחם צילומסך, כלומר Screenshot – זכה לתרגום ‘תצלום מצג’

IoT – טוב אנחנו כבר יודעים שאינטרנט זה מִרְשֶׁתֶת, אבל עתה זוכה גם תחום ה-IoT לתרגום משלו: אמרו מעכשיו “יש לי מיזם בתחום מִרְשֶׁתֶת הַדְּבָרִים”

Hardcode הוא ‘קוֹד מֻטְבָּע’

de-identification או anonymization, שמוכרים לנו מעולם ~~ההאקינג~~ פצחֲנוּת, זכו לתרגום ‘הַעֲלָמַת זֶהוּת‘, כש-re-identification היא הַחְזָרַת זֶהוּת

ולבסוף, reverse engineering הוא הִנְדּוּס לְאָחוֹר.

מהאקדמיה ללשון העברית נמסר כי בהחלטות האלו היא נענתה לצורך שעלה מהציבור למינוח עברי בחיי היום יום והיא אף התייעצה עם גולשי אתר האקדמיה בבחירת המונחים. עוד נמסר מהאקדמיה: “בשנים האחרונות האקדמיה מביאה בחשבון יותר ויותר את המְהלך בקרב דוברי העברית, ואף בישיבתה האחרונה אישרה מילים ושימושי לשון רווחים – שנחשבו קודם לכן לא תקניים – משום שראתה שאין בהם פגיעה של ממש ברוחה של העברית”.

לקריאה נוספת:

יש לכם תֶּקֶל במַסֶּדֶת? אתם צריכים לְתַצֵּר את השָׁרָתִית