מה למחשוב ענן וארגונים גדולים?

אין ספק, מחשוב ענן הולך וצובר תאוצה בארץ ובעולם. המודל העסקי והמודל הטכנולוגי מאפשרים ללקוחות קטנים ובינוניים להשתמש במערכות מחשוב שעד לפני זמן לא רב היו זמינות רק לעסקים גדולים יותר, שיכלו להרשות לעצמם רכישות יקרות והתקנות מסובכות. אך מה לגבי אותם ארגונים גדולים? האם מחשוב ענן יכול להציע יתרונות גם להם? עדי גלעד בחן את הסוגיה לעומק וחזר עם התשובות.

אין ספק, מחשוב ענן הולך וצובר תאוצה בארץ ובעולם. רק תחשבו על כמות המינוחים שאנשי מחשוב מגלגלים על הלשון, ותבינו שיש פה באז רציני. מטבע הדברים, המרוויחים הגדולים ממחשוב הענן (למעט הספקים עצמם כמובן), הם לקוחות קטנים ובינוניים.

המודל העסקי (שלם רק עבור השימוש, מבלי לרכוש), והמודל הטכנולוגי (אין צורך בהתקנות, ואין צורך בהקצאת שרתים ומשאבים) מאפשרים ללקוחות של משתמש אחד ועד 50, להשתמש במערכות מחשוב שעד לפני זמן לא רב היו זמינות רק לעסקים גדולים יותר, שיכלו להרשות לעצמם רכישות יקרות והתקנות מסובכות.

אבל מה לגבי אותם ארגונים גדולים, האם מחשוב הענן לא יכול להציע להם יתרונות (כלכליים, טכנולוגים או ניהוליים), או שמא זה לא המצב, והרעיון של מחשוב ענן לארגונים גדולים (Enterprise) דווקא יכול להיות מאוד מעניין.

גילוי נאות – אני חסיד של מחשוב ענן, וחושב שהעתיד נמצא בעננים, אבל בכל זאת, אני מכיר בשורה התחתונה – העסק צריך לעשות מה שטוב בשבילו, והוא צריך לשקול כל שירות לגופו של ענין.

באופן עקרוני, ככל שהארגון גדול יותר, כך היתרונות הכלכליים של מחשוב ענן קטנים, אך היתרונות הניהוליים והטכנולוגיים גדלים ומשפיעים יותר. למשל, ארגון של 5000 משתמשים, שמחליט להוסיף שירות כלשהו, לצורך הדוגמא, CRM, עומד בפני הוצאה של כמה מיליוני דולרים. בתקציבים כאלו, השיקול הכלכלי פחות רלוונטי. עם זאת, עבודה בענן בהחלט יכולה לחסוך בכח אדם, לקצר זמני הטמעה ולשפר ביצועים בין סניפים מבלי לפגוע ברוחב פס בארגון.

מבלי להכנס לאפיונים ולשיקולים האלו, נשאלת שאלה פשוטה – האם ספקיות שירות מסוגלות בכלל לספק שירותי ענן בקנה מידה גדול. לארגונים גדולים?

מחקר שנעשה לאחרונה על-ידי אתר CIO, ניסה לענות על שאלה זו.על-ידי השוואה תחרותית בין מספר ספקי שירותי ענן. במסגרת ההשוואה, נדרשו הספקים לתת פתרון עבור חמישה שרתי Windows 2008, חמישה שרתי Red-Hat (לינוקס), נפח אכסון של 40GB בביצועים שווי ערך למערכות אכסון מהירות ורוחב פס מהיר, סנכרוני ומובטח מספקית השירות ועד לאתר הלקוח. המטרה הייתה לדמות מצב שבו הלקוח מעביר את כל מערכות המחשוב שלו לענן, עם כל דרישות הביצועים והאבטחה.

3 חברות הרימו את הכפפה, יחד עם אמזון, אשר לאחר מכן חזרה בה ובחרה שלא להשתתף במשחק.

שלב ראשון – הזמנת השירות

במאמר המקורי, הציג הכותב את הדרישות לספקיות השירות, והתשובות שקיבל בילבלו אותו. בתרגום חופשי לעברית ולישראל, בעוד שלושת החברות הציעו פתרונות טובים, מנגנון בניית הצעות המחיר היה שונה מחברה לחברה, והיה קשה מאוד להשוות “תפוחים לתפוחים”, כמות האופציות, הטרמינולוגיה וסוגי הטכנולוגיה היו שונים בצורה כזו, שפשוט היה קשה להגיע למסקנה מי נותן יותר בפחות, והיה איזור אפור לא קטן, שהיה פחות אפשרי לחישוב בטבלא, והצריך יותר פרשנות של הלקוח (מישהו אמר “בחירת חבילת התקשורת המתאימה מספקית הסלולר”?)

המחקר בדק אף את רמת נוחות הקריאה של הצעת המחיר עצמה, והדינמיות שלה, אבל לא אכנס לזה כאן.

בשלב זה, חברת TerreMark זכתה בנקודות בזכות יישום מהיר – הבטחה להרמת השירות תוך שלושה ימים בלבד, והצעת מחיר שהיתה המתאימה ביותר לדרישות שהונפקו על ידי הלקוח. עם זאת, שתי הספקיות האחרות לא היו הרחק מאחור, עם אספקה בתוך חמישה ימים (BlueLock) ושישה ימים (RackSpace).

שלב שני – אספקת השירות

BlueLock הרשימה עם אספקת פתרון מלא כמעט ללא התערבות הלקוח. מרגע מתן האישור, כל הענן, כולל המכונות הוירטואליות, הגדרות התקשורת, VPNים מבוססי צ’קפוינט (עם תקלות התחברות במערכות הפעלה מעל Windows XP) וכו’, הוקם על ידי החברה והיה מוכן לשימוש. השירות סופק על גבי חומרה פיסית ייעודית שהוקצתה ללקוח, על גבי שרתי להב של HP.

התהליך מול Terremark היה פחות רשמי, למרות שהיה מקצועי באותה רמה, גם כאן דובר על חומרה ייעודית מבוססת שרתי להב של HP, אך בדגם מתקדם יותר ולכן ההצעה כולה היתה יקרה יותר. החברה הציעה מספר חבילות על מנת לתת גמישות ויותר אפשרויות בחירה. כאמור, זמן האספקה היה מהיר יותר, אבל בנבירה לפרטים, ניתן לראות שאמנם השירות סופק מהר יותר, אך היה פחות שלם, ודרש יותר ניהול מצד הלקוח. הקישוריות היתה טובה, ובאופן כללי כל התקשורת עבדה בצורה טובה.

התהליך מול RackSpace היה מסורבל יותר, “באשמת” שני הצדדים (מצד אחד הקשיחות של הלקוח ומצד שני חוסר היכולת של החברה להתגמש). עם זאת, הצעות המחיר יצאו נוחות, מדויקות ופשוטות להבנה. מרגע תחילת העבודה בפועל, הביצועים היו טובים מאוד. החברה סיפקה את השירות על חומרה של Dell, אך לא הגבילה ונתנה ללקוח את האפשרות לבחור את החומרה. ההגדרות הראשוניות לא היו חלקות, אך לאחר שחבלי הלידה טופלו, השירות עבד טוב ומהר. בדומה ל BlueLock, השרתים הוכנו מראש ללא צורך בניהול הלקוח.

שלב 3, ניהול

ממשקי הניהול של BlueLock אכזבו (בתרגום ישיר מאנגלית – “יכלו להיות טובים יותר”), לא היה ממשק אינטרנטי לניהול וגישה למכונות הוירטואליות (אלא רק חיבור ישיר על ידי מערכת הניהול עצמה). באופן כללי, נראה ש Bluelock חיברה מספר מערכות על ידי ממשק ניהול שקורא לשאר מערכות הניהול, מה שגורם לחוסר אחידות בניהול המערכות, ולקשיחות מסויימת באוירה הכוללת. חלק ממשקי הניהול פשוט היו לא אפקטיבים, למשל דרישה להרחבת נפחי האכסון, לא היתה דרך ממשק ניהול מערכת האכסון, אלא על ידי פתיחת קריאת תמיכה מול BlueLock (מה שגרם לעיכוב בביצוע שינויים כאשר נדרשו)

Terremark הציעו ממשק ניהול טוב יותר משל BlueLock, שאיפשר טיפול טוב ומהיר בסביבת הענן (מה שאיפשר לחברה לקצר את זמן האספקה, על חשבון ניהול עצמי פשוט של הלקוח). הקמת השרתים , בתצורה “מותקנת מראש” היתה קלה מאוד(בלחיצת כפתור) וכללה את כל הרישוי הנדרש. ככלל, מערכות הניהול והניטור היו אחידות ואיפשרו להגיע למידע רב ומפורט (אך לא ממש ניתנו להתאמה אישית, והגיעו As Is)

ממשק הניהול והניטור של RackSpace הינו אחיד עבור כמעט כל האספקטים של הניהול, ובאופן כללי קיבל את אהדת צוות CIO, ולו רק בגלל תוספות כגון פורומים פנימיים עבור לקוחות החברה (“קהילה פנימית”)

שלב 4, ביצועי רשת

BlueLock סיפקו ביצועי רשת מהירים מאוד (אך למען ההגינות נכתב ששרתי BlueLock היו אכן מאוד קרובים למערך הבדיקות של CIO)

Terremark עובדים בצורה שונה, ובה רוחב הפס שהלקוח מקבל הוא פחות או יותר לפי דרישה, וישנו חישוב לא פשוט לתמחור בסוף החודש. בסופו של דבר, הביצועים היו טובים, גם אם גרמו לעליה מסויימת בעלות, עבור “תוספות רוחב פס לפי דרישה”.

גם Rackspace הפתיעו עם ביצועים טובים, למרות מרחקים גדולים בין החווה לאתר הלקוח

שלבים נוספים שלא נבדקו לעומק, או שלא ניתן להם מספיק דגש במאמר המקורי

המאמר מספק השוואה מעניינת עבור תהליך מכרז, הזמנה, הקמה, הגדרה ראשונית, וניטור בסיסי של מחשוב ענן לארגון גדול (עשרה שרתים). אולם הדיון לא נגמר כאן. ארגונים צריכים להביא בחשבון סדרה גדולה יותר של שיקולים, על מנת להתחיל ולהבין האם מחשוב הענן הוא באמת הפתרון בשבילם. סוגיות כגון רמת התמיכה הטכנית, הדינמיות בתפעול תקלות (חוזים זה טוב, אבל מה קורה כשבאמת קורסת החומרה, צריך למצוא פתרונות יצירתיים ומהר), רמת הניהול הנדרשת מהלקוח ורמת הניהול המסופקת על ידי החברה, וכמובן המחיר.

דברים נוספים שיש לשקול הם עלות וזמן המיגרציה. ייתכן שמיגרציה למחשוב ענן היא תהליך שיימשך כמה חודשים טובים. במקרה כזה, התשלום עבור אותם חודשים לספקית השירות, יכול להשפיע משמעותית על כל הכדאיות של הפתרון. בנוסף, יש לחשוב על קלות השימוש למשתמש הסופי. זה נחמד כשהכל עובד, ושאנשי המחשוב מבינים את הטכנולוגיה, אבל האם העובד ה”פשוט”, מנהל החשבונות, או איש הייצור, ירגיש ירידה או שיפור ברמת השירות שהוא מקבל ממחלקת ה IT של החברה. באותו ענין, מהן עלויות ההדרכה מחדש הנדרשות, של המשתמשים, וגם של אנשי התמיכה וניהול הרשת.

בשורה התחתונה, בדברים שנבדקו, ספקיות השירות הגדולות אכן מסוגלות לספק שירותי מחשוב ענן לארגונים גדולים, באספקה ראשונית של כשבוע מיום ההזמנה (עבור מערכות “מותקנות מראש”, נקיות, לפני תחילת מיגרציה). השירותים ניתנים ברמת אבטחה גבוהה, ובאופן כללי הביצועים אכן מספקים והעבודה דרך הרשת סבירה ביותר.

אה, וזה יכול להיות יקר, למרות שבאופן כללי, בגלל שהשוק עדיין מתהווה, ספקיות השירות עובדות בשיטת מצליח, וניתן ללחוץ אותן במו”מ אגרסיבי למחירים אטרקטיבים יותר

הנקודה הישראלית

להערכתי, תשתיות המחשוב בארץ עדיין לא מספקות על מנת לספק שירותי מחשוב ענן מלאים לארגונים גדולים באמת. בעוד שאנחנו רואים פתרונות כאלו צצים, ופיילוטים מתהווים להם, גופים גדולים עדיין לא בשלים (הן מצד הלקוח, והן מצד ספקיות השירות) להעביר את מערכות המחשוב הפנימיות שלהם אל הענן. עם זאת, הרוב הגדול של החברות אכן מעבירות את מערכות המחשוב החיצוניות – אלו שמטרתן לספק שירות ללקוחות ועובדים דרך האינטרנט, לענן (כמו למשל מערכות Hosted Exchange של YNET ו-MSN ישראל מספקות שירותי תיבות דואר ללקוחותיהם).

אבל רישמו לפניכם את שאני אומר כאן: ככל שיותר עסקים קטנים ובינוניים יקבלו שירותים בענן, ככל שהתשתיות ישתפרו וככל שספקיות מחשוב הענן ישתפשפו ויגדלו, כך יותר ויותר ארגונים, יותר ויותר גדולים, ייפטרו מהשרתים שלהם, מהחוות וממערכי האחסון וייבחרו לקבל את השירותים שלהם בתצורת SaaS.

Avatar

זהר ארד

צעיר נצחי, קיבוצניק שהדרים לעיר הגדולה, מפתח ווב וחובב טכנולוגיות מושבע. מעדיף הכל פשוט, מינימליסטי ועובד טוב ומשתדל להמנע מדברים עם הלוגו של מיקרוסופט ונהגי מוניות כעסנים. אוהב הרבה דברים חדשים ונוצצים, ספרים, פפאיות ומוזיקה מהחנות (בדיסק המקורי). מתנודד תדיר בין אקזיסטנציאליזם לאינדיבידואליזם ונכון להיום עדיין אוחז ב-fetish לא מוסבר לצבים.

הגב

3 תגובות על "מה למחשוב ענן וארגונים גדולים?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
דודו
Guest

כתבה טובה ועניינית אך אני חייב לציין שנושא אבטחת המידע בקושי הוזכר למרות שהוא יהיה אחד השיקולים החשובים ביותר במעבר לעולם (שמיים ?) הענן (מי ינהל את הגישה למידע ?).

אין ספק שיש יתרונות ושמדובר בעתיד הטכנולוגי והעסקי אך מצד שני, האיומים עדיין לא באמת קיימים (או לפחות פחות מוכרים ומוזכרים).

בינתיים, הענן מתפתח בצורה יוצאת דופן … בעולם התחתון.

לפני כמה ימים, הזכרתי בבלוג שלי מחקר בנושא של חברת Spectre Group :

http://cyblog.info/archives/411

trackback

[…] אין ספק, מחשוב ענן הולך וצובר תאוצה בארץ ובעולם. המודל העסקי והמודל הטכנולוגי מאפשרים ללקוחות קטנים ובינוניים להשתמש במערכות מחשוב שעד לפני זמן לא רב היו זמינות רק לעסקים גדולים יותר, שיכלו להרשות לעצמם רכישות יקרות והתקנות מסובכות. אך מה לגבי אותם ארגונים גדולים? האם מחשוב ענן יכול להציע יתרונות גם להם? עדי גלעד בחן את הסוגיה לעומק וחזר עם התשובות. לכתבה המלאה […]

trackback

[…] הם רק ממד אחד בו לחברה יש כבר בעלת ניסיון בכל הקשור למחשוב ענן. גם לגוגל יתרונות משלה בהקמת שירות מוסיקה בענן; החברה […]

wpDiscuz

תגיות לכתבה: