האם הזכרון הנייד הבא שלכם יהיה מבוסס על DNA?

האם עתיד טכנולוגיות הזכרון טמון בזכרון העתיק ביותר על-פני כדור הארץ? דוד קודיש מסביר בפשטות כיצד ה-DNA שלנו יכול להיות התקן האחסון הנייד של הדור הבא.

אנחנו חיים היום בעידן שבו כמות המידע הקיים בעולם וכמות המידע שאנחנו מייצרים, גדל אקספוננציאלית. חברות הזכרון נאבקות להוציא את רכיב הזכרון הגדול הבא שיהיה בעל נפח גדול יותר, ומהירות קריאה וכתיבה מהירים יותר. אבל בואו נעזוב לרגע את הטכנולוגיה הבאה ואת זו שאחריה, ונלך כמה שנים קדימה – אבל כדי לעשות את זה, נחזור לשחר ההיסטוריה ונראה שההמצאה הזו בעצם קיימת כבר.

לרכיב הזכרון המדהים ביותר שקיים בעולם ושמליוני שנים לא הצליחו להשמיד קוראים DNA. כל דבר חי (כולל צמחים) מכיל DNA, שבשנים האחרונות אנחנו לא רק מצליחים לקרוא, אלא גם להבין (חלקית לפחות). לכל רכיב זכרון חייבת להיות יכולת אחסון, קריאה, ושמירה, וכן יכולת לשמור על המידע לאורך זמן ללא שזה ילך לאיבוד. אם נחשוב לרגע על ה-DNA הרי שיש לו יכולת שמירה לאורך זמן (מיליוני שנים זה טוב?), וכיוון שאנחנו מצליחים לקרוא DNA, הרי שיש לו גם יכולת קריאה. לעניין השמירה והנפח נגיע מיד.

אז ניתן לראות שה- DNA הוא כנראה רכיב הזכרון הקדום ביותר ושהוא היה פה כל הזמן. ונשאר רק לפתור את עניין השמירה והנפח.

כדי לשמור נתונים ב – DNA חייבים להיות מסוגלים לשנות אותו ולייצר רצף DNA חדש. הבעיה בשינוי של DNA הוא שאנחנו משנים את התכונות של היצור אותו אנו משנים ולכן זה לא עניין של מה בכך. ובכל זאת, חוקרים הצליחו לאחרונה לקחת בקטריות ולשנות את רצף ה- DNA שלהן בלא לפגוע בהן. בקטריות אלה ממשיכות להתפצל וליצר תאים נוספים שמכילים את אותו המידע שכתבנו, ובכך גם מבטיחות את השלמות של המידע לאורך זמן.

במחקר שנעשה בהונג קונג, חוקת ארה”ב שמכילה 8000 תוים, נשמרה על 3 תאים בלבד. בחישוב גס, ניתן לומר שבגרם אחד של הבקטריה, ניתן לשמור 90GB של מידע. זהו מספר מדהים שהופך את בעיית האחסון לחסרת משמעות. אם להרחיב את העניין מעט, אולי לא ירחק היום שבו נשמור את הזכרונות שלנו, עלינו בעזרת שינוי ה- DNA שלנו, או בקטריות זכרון שיהיו עלינו.

ובעצם, אנחנו כבר שם – לא?

הפוסט פורסם במקור בבלוג Technologeek

Avatar

דוד קודיש

דוד קודיש הוא מומחה מערכות מידע, IT, טכנולוגיה, ושימושי אינטרנט. נמצא בחזית הטכנולוגיה מעל ל- 15 שנה בתפקידי הנדסה וניהול בחברות הייטק.

הגב

6 תגובות על "האם הזכרון הנייד הבא שלכם יהיה מבוסס על DNA?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
משה
Guest

הרעיון של איחסון ביולוגי הוא לא חדש בכלל, אבל כמו תמיד ישנה הבעיה שליצור ביולוגי ישנם חיים מוגבלים. אם ימות לך גרם עם 90GB, זו בעיה רצינית.

דוד קודיש
Guest

ועדיין לקרוא DNA ניתן גם כשהיצור לא חי – כמו שניתן לקרוא DNA משערה של אדם גם כשהיא לא מחוברת אליו

חלב סויה
Guest
@דוד קדיש. הדוגמה בעניין השערה לא כל-כך טובה, והדאגה לגבי מוות תאי היא דאגה אמיתית. שיער וציפורניים עשויים בבסיסם מתאי עור חיים שעוברים תהליך של קרטיניזציה ונעים בכיוון הצמיחה, כאשר רוב השערה/הציפורן עשויה מתאים מתים (חלקם נושרים ובמקומם מגיעים תאים חדשים מהבסיס שבמהרה גם הם מתים). מוות תאי כולל בתוכו מספר תהליכים מקבילים, אחד מהם הוא שלבים של הרס חלקי או מלא של החומר הגנטי. הוא יכול להיות מתוכנן ומבוקר (כתוצאה ממוות תאי מתוכנן, שהתא מתוכנת אליו וקורה באופן טבעי) או לחילופין הרס ספונטני (במקרה של טראומה לתא). משערות לא תמיד אפשר להוציא DNA מלא, פעמים רבות הוא חלקי ועם… Read more »
אחד שיודע כמה הוא יודע
Guest
אחד שיודע כמה הוא יודע

בעידן הענן, עיבוד זה צוואר הבקבוק הצר ביותר. לא כמות הזיכרון והנפח שלו.

דוד קודיש
Guest

עיבוד הוא בהחלט בעייתי וגם כאן יש המון טכנולוגיות עתידיות שעובדים עליהן כמו לדוגמא השימוש בלייזר ואנטי לייזר שמדברים עליו לאחרונה.

דוד קודיש
Guest

תודה לך חלב סויה על התגובה המאירה. אכן יש עוד דרך ארוכה ביותר על ששימוש ב- DNA יכול לשמש אותנו לאחסון מידע.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: