DiverGuard: כלי עזרה לצוללנים [פרוייקט מימון]
אם אתם רוכבים על אופניים אתם חובשים קסדה, אם אתם נוהגים במכונית אתם חוגרים את חגורת הבטיחות, ואתם אתם צוללים, אתם בוודאי זקוקים ל-DiverGuard.
עובדה היא ש-62 אחוזים מכלל מקרי המוות בקרב צוללנים נגרמים בעקבות טביעה. ואנחנו תהינו עד היום – עם הררי הציוד הקיים אותו נאלצים הצוללנים לסחוב בעת הצלילה, איך זה שעדיין לא מצאו פתרון לכל התאונות המתרחשות בעת הצלילה עצמה?.
קסדות, חגורות בטיחות ו-DiverGuard
אז עכשיו הגיע הפתרון. חברת הסטארטאפ הישראלית DiverGuard השיקה פרוייקט מימון באתר Indiegogo המציג מוצר שפותר בדיוק את בעיה זאת. מדובר במכשיר פשוט המתוכנן להציל את הצוללנים במקרים של מצוקת נשימה.
אז איך זה עובד? לכל צוללן יש מתקן הנקרא "Buoyancy Compensator" או בקיצור BC. מדובר במכשירים שהינם למעשה שלפוחיות, המסוגלים לשלוט על לחץ האוויר של הצוללן. כאשר הצוללן בוחר למלא אותן באוויר הוא מתרומם, וכאשר מרוקן את השלפוחית – שוקע עמוק יותר אל הקרקעית.
מדובר במכשיר נפוץ בקרב צוללנים, וכעת DiverGuard מעוניינת להפוך אותו לחכם ואחראי הרבה יותר. בפועל מציעה החברה מתקן דומה אך משופר, שגם הוא מתפקד כשלפוחית ועוזר לצוללן לקבוע את גובהו במים, אך מגיע עם הערך המוסף של הצלת חיים.
קודם כל, המכשיר מנטר את הנשימה של הצוללן במהלך הצלילה. במידה והמכשיר חש בהפסקה במחזור הנשימות לפרק זמן ארוך יותר מ-30 שניות, הוא מנסה להודיע לצוללן ולכל הצוללנים סביבו על הבעיה, באמצעות אורות מהבהבים ורעש ייחודי וחזק במיוחד. בשלב זה המכשיר מחכה לצוללן שיבטל את ההתרעה באמצעות לחיצה על כפתור ייעודי, אך במידה והוא אינו עושה זאת בפרק הזמן הנתון, ה-DiverGuard אוטומטית מנפח את ה-BC וגורם לצוללן לצוף אל פני המים, ללא צורך בעזרה מחבריו הצוללים מסביבו.
מחיר סימלי לציוד מציל חיים
על פי PADI, ארגון הצלילה הגדול בעולם, כ-2 מיליון צוללים חדשים מתווספים לקהילה בכל שנה. חברת DiverGuard טוענת שבזכות כך השוק שלהם מוערך בכ-1 עד 1.7 מיליארד דולרים, אליו הם יכולים להכנס. המכשיר עצמו יעלה לצוללנים 349 דולרים, אך לאור כך שציוד הצלילה עצמו יכול לעלות לצוללן בין 1 ל-1.5 אלף דולרים, ולצד העובדה שמדובר על מכשיר המסוגל להציל את חיו במידת הצורך, מסתמן כי מדובר על סכום הגיוני לדרוש עבור הגאדג'ט החדש.
התחרות העיקרית של DiverGuard היא חברה שוודית הנקראת Consensus. שלא כמו DiverGuard, החברה השוודית עובדת על פתרון משנת 2003, חתמה על עסקה עם חברת הענק בוש וקיבלה מיליוני דולרים לפרוייקט שלה – אך למרות כל זה, עדיין אינה אוחזת במוצר מוגמר שיכולה להציג לקהל הרחב, או אפילו באבטיפוס מתקדם. על פי מידע אותו מפרסמת Consensus באתר הבית שלה, היא אינה מצפה להציג פתרון לקהל הרחב עד קיץ 2014.
בטיחות באופנה
בראיון לגיקטיים הסביר מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה נתנאל רייש מדוע הוא מאמין ש-DiverGuard הוא הפתרון האולטימטיבי: "בדקנו את המוצר בקפדנות בכל התנאים האפשריים, ואחת מחברי הצוות שלנו היה בעברו אחד מחברי השייטת שעיצב ציוד צלילה עבור הצבא עצמו. יש לנו את הפתרון הטוב ביותר, והפתרון הראשון לבעיה זאת שהוצג מזה תקופה ארוכה".
רייש הוסיף כי כשהציג את DiverGuard בכנס DEMA 2012, אחד מכנסי הצוללנים הגדולים בעולם, משתתפי הכנס באו בהמוניהם אליו ואל צוות החברה והיו נרגשים מכך שסוף סוף יש פתרון חדשני ועובד לבעיה שהייתה קיימת עד היום, והכנס לא מציג כולו רק חליפות צלילה בצבעים וסגנונות שונים.
DiverGuard נוסדה ב-2012 על ידי נתנאל רייש, ניר בלוך וארנון חייט, והחברה מעסיקה 8 עובדים היושבים במשרדי החברה בירושלים. לצד פרוייקט המימון שהשיקה החברה, קיבלה סכום השקעה אותו לא הסכימה לחשוף מהאנג'ל האמריקאי, קנת' ריד (Kenneth Reed).
במידה ואתם צוללנים או סתם תומכים נלהבים המעוניינים לקחת חלק בפרוייקט המימון של החברה, תמורת 289 דולרים, כ-1,041 שקלים תוכלו לקבל את ה-DiverGuard, כאשר זה צפוי להגיע אליכם במהלך חודש ספטמבר.
הגב
4 תגובות על "DiverGuard: כלי עזרה לצוללנים [פרוייקט מימון]"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
ראיתי את המכשיר באוניברסיטה באילת.
צוללים איתו שם כל הזמן, מכשיר מדהים.
כל הכבוד!
בתור אתר שמחזיק מעצמו אתר טכנולוגיה רציני, היה שווה להשקיע שלוש דקות בתרגום שלא באמצעות גוגל טרנסלייט ואולי לשאול מישהו שמבין בתחום? BC הוא בעברית מאזן ציפה, לא שלפוחית ולא חשופית. שנית, משהו לא הגיוני בתיאור המוצר, משום שאם המערכת תציף את הצולל אוטומטית היא עשויה להרוג אותו או על ידי כך שראותיו יתפוצצו (אם יש בהן אויר והצולל הפסיק לנשום, בשל הפחתת לחץ מהירה) או לגרום לו לדקומפרסיה, שחרור בועיות חנקן לדם – התהליך שמתרחש כאשר עולים מהעומק בעליה מהירה מדי וללא הפחתת לחץ.
הרעיון שכל המכשיר נראה לי שקודם כל הצולל מקבל התראה ורק אם הוא לא מגיב המכשיר יציף אותו.
האלקטרוניקה של היום היא ברמה גבוהה, יש אנשים שחיים על אלקטרוניקה של קוצב לב.
לפי מה שאני יודע, רוב הצוללים שטובעים נשארים עם אוויר במיכל.
אם יקרה לי משהו בלילה אני מעדיף להיות למעלה ולא למטה, יש הרבה חומר סיכוי לשרוד באוויר. וחוץ מזה יש יותר סיכוי שיימצאו אותי.
מסכים שהתרגום …..