המשחק שגרם לנו לרצות לזרוק את השלט על המסך: Cuphead

המשחק הוא מחווה ענקית לסרטוני האנימציה של שנות ה-30. היינו אומרים שזו הייתה תקופה פשוטה יותר, אבל הדבר האחרון שהמשחק הזה הוא פשוט

תמונה: מיקרוסופט

מעטים המשחקים שבאמת יכולים לגרום לי לצאת מדעתי עם רמת קושי כמעט בלתי נסבלת, אך מעטים עוד יותר המשחקים שיכולים לגרום לי בו זמנית להתאהב בהם. המשחק החדש, Cuphead, מצליח לטייל בדיוק על הגבול של בין בלתי נסבל, לבין תענוג ממכר. בואו נגיד שהתחלנו מערכת יחסים מאוד Abusive.

משחק כל כך יפה שבא לבכות

מבחינה אומנותית, Cuphead הוא מחווה לסרטוני האנימציה של שנות ה-30. תקופה שבה האנימציה הייתה יחסית גרוטסקית ומוגזמת. זהו משחק Side Scrolling ולכן סגנון האנימציה הדו-מימדי הולם אותו במיוחד. התחושה היא כמעט של סרט אנימציה שאתם שולטים בו. והתוצאה היא פשוט חגיגה לעיניים.

יוצרי המשחק אפילו הגדילו לעשות והוסיפו פילטרים שיוצרים “דימום” בצבע (שנראה כמו הקרנה בטלוויזיה ישנה), ופילטרים ש”מלכלכים” את התמונה כאילו כל פריים הוא פריים צללואיד הישר מגלגל ההקרנה. מדי פעם כמה אנימציות של הדמויות הראשיות בעיקר נראות קצת חלקות מדי בהשוואה לשאר המתרחש על המסך, ושם האשליה של הסרט המצויר קצת נשברת. אך באופן כללי המשחק הזה פשוט נראה מצוין.

תמונה: מיקרוסופט

הסביבות של Cuphead, והדמויות בהן נתקלתי בשלבים השונים הן יצירתיות ומגוונות להפליא. רוב ה”בוסים” מתחילים לרגע כיצור חמוד והופכים תוך מספר שניות לאיורים מטרידים, קצת מגעילים, ומפחידים. החברה המפתחת הצליחה ליצור כאן משחק מסוגנן ומאוד מענג לצפיה. אבל המראה עלול להטעות אתכם ולגרום לכם לחשוב שמדובר במשחק חמוד או חביב. אז בואו נדבר קצת על למה מדובר במשחק כל כך מיוחד ומעצבן.

משחק כל כך קשה שבא לבכות

מבחינה עלילתית Cuphead הוא מאוד בסיסי: שני האחים, Cuphead ו-Mugman יצאו לסבב משחקים מוצלח בקזינו, ובעל הקזינו זימן את השטן בכבודו ובעצמו כדי שיעזור לו. השטן מצליח לשעבד את הנשמות של האחים ומציע להם הצעה: איספו את החוזים של נשמות תועות אחרות בעיירה, והוא אולי יניח לכם לנפשכם (סליחה על משחק המילים).

בשלב זה תתחילו להסתובב על גבי מפת המשחק ותוכלו לבחור באיזה שלב אתם מעוניינים לשחק עכשיו, בסגנון שדומה למשחקי מובייל: ישנם כמה שלבים פותחים, וניצחון על שלב כלשהו לעיתים פותח את החלק הבא במפה שבו יש שלבים נוספים.

מהרגע שתבחרו בשלב כלשהו, המשחק הזה לא נותן לכם כמעט רגע אחד של חסד. עשרות אלמנטים יכולים לנסות להתקיף אתכם בו זמנית. לא תמצאו את עצמכם עומדים ומחכים. אתם כל הזמן נמצאים בתנועה. כל הזמן לוחצים על כמה כפתורים בו זמנית וכל הזמן מחפשים מאיפה המתקפה הבאה מגיעה.

תמונה: מיקרוסופט

לפעמים נדמה שהמשחק גם יודע בדיוק איך אתם עומדים לנסות להתחמק מאלמנט כלשהו, ולתקוף אתכם פשוט בנקודה שאתם מנסים להתחמק אליה במקביל. מה שאומר שתצטרכו לאלתר, והרבה. ברגע שנדמה לכם שהצלחתם ללמוד בעל פה את הדפוס של האויבים, הם ישנו אותו. המשחקיות היא אולי בסיסית ומאפשרת לכם בעיקר לקפוץ, להתחמק ולירות, אך היא דורשת מכם לנצל את כולם בצורה מקסימלית רק כדי לשרוד כמה שניות במשחק. בעיקר, נדרשת מכם חלוקת קשב, יכולת מולטיטאסקינג ומהירות תגובה מאין כמוה. מעבר לכך אין כאן פאזלים, חידות, או דברים נסתרים מדי לגלות. אתם בעיקר מנסים לשרוד ולפגוע באויב, וזו משימה קשה מאוד. חלק מהשלבים מאפשרים לכם גם לשלוט במטוס אך הם עובדים על משחקיות יחסית דומה (אם כי השלב “מתקדם” מעצמו), אך ברוב השלבים תתמודדו מול בוס אחד, או תנסו לרוץ דרך שלב מלא במכשולים ואויבים. המשחק מאפשר לכם לבחור לעיתים בין רמת קושי Simple ורמת קושי Regular, ואף אחת מהן לא יכולה להיות מוגדרת כ”קלה”, אלא רק “קשה יותר” או “קשה פחות”.

המבנה של המפה מאפשר לכם לעזוב את השלב הנוכחי לפני שאתם מתחילים לשבור דברים בסלון מרוב עצבים, ולעבור לשלב אחר כדי להתעצבן גם ממנו. לצערנו, אין כמעט דיבוב במשחק, וחבל. אך המוזיקה והאפקטים נפלאים ויצירתיים, אם כי כשתראו אותם בפעם ה-100 כיוון שעדיין לא הצלחתם לסיים את החלק האחרון בשלב, אתם עלולים להתחיל לסבול מרעידות קלות של עצבים.

הבעיה העיקרית שלי עם המשחק היא כמה הוא לא סלחני, וכמה הוא יכול לייאש כתוצאה מכך. בתחילת המשחק יש לכם שלוש פעמים שבהן תוכלו להפגע לפני שתיפסלו (מה שמכונה “חיים”), אך אין כל דרך לאסוף “חיים” במהלך הסיבוב. כלומר, אם בתחילת הסיבוב עשיתם טעות ונפגעתם, אתם כבר בחסרון לכל אורך השלב. אם אתם מגיעים למצב שיש לכם רק “חיים” אחד, אתם כבר תהיו מיואשים ותעדיפו להתחיל את השלב מחדש, וזה כבר שלב שיכול לבאס לכם את החוויה. בנוסף, תשכחו ממערכת Checkpoints. אם נפסלתם, אתם תתחילו את השלב מההתחלה, שוב, ושוב ושוב. בואו נגיד שבחנתי לאורך המשחק עד כמה השלט של האקסבוקס גמיש (למרבה ההפתעה: לא גמיש כלל).

יסכסך בינכם לבין החברים שלכם

תמונה: מיקרוסופט

זוכרים שאמרנו שב-Cuphead יש שני אחים? זה לא במקרה. המשחק הוא לא רק משחק יחיד, אלא ניתן לשחק אותו גם עם עוד חבר. אתם וודאי חושבים שאם תוסיפו עוד משתמש למשחק תוכלו לנצח את השלבים הקשים שלו יותר בקלות. אז יש לנו בשורה בשבילכם, המשחק כמעט “מעניש” אתכם על זה שהוספתם עוד שחקן. רמת הקושי עולה כל כך שזה כמעט לא יאומן. יותר אויבים מתקיפים אתכם בו זמנית, לבוסים יש יותר “שלבים”, והבלאגן חוגג. מעבר לכך, כאשר אתם או חברכם נפסלים, זה לא סוף המשחק: הנשמה של הדמות שלכם מתחילה לעלות ובמידה והשחקן השני יספיק לעשות Parry על הדמות שלכם לפני שהיא יוצאת מהמסך, תקבלו הזדמנות נוספת לחזור למשחק (אבל עם “חיים” אחד בלבד. מה שמוסיף לתסכול). ככל שתפסלו יותר פעמים בסיבוב אחד, כך ה”נשמה” תתחיל לטפס מהר יותר ויותר ויהיה לכם קשה להגיע אליה. האלמנט של ההחייאה של דמות השותף מוסיפה רובד שמקשה מאוד על חלוקת הקשב שלכם במשחק, ולעיתים ניסיון ההחייאה של השותף יגרום לכם להפסל בעצמכם. המשחק קשה, כבר אמרנו?

להפתעתנו, המשחק פותח בצורה מספיק חכמה כך שלא תצטרכו לפתוח קמפיין ספציפי למצב המשותף ולמצב היחיד, אלא תוכלו לצרף ולהוציא את השחקן הנוסף בלחיצת כפתור, ופשוט להמשיך באופן שבו תרצו להתקדם ברגע זה ממש. האפשרות הזו מוסיפה לכם גמישות ויכולת לנסות לעבור את השלבים שאתם מתקשים בהם עם חברים או סתם אם בא לכם, וברגע שהם הולכים פשוט להמשיך לשחק לבד. מצב המשחק המשותף, אגב, לא אפשרי דרך הרשת אלא רק באופן מקומי, וטוב שכך. כל Delay קטן בתקשורת גוזר עליכם הפסד וודאי. הטעויות שהשותף או השותפה שלכם יעשו, וגם אתם, עוד עלולים לסכסך בינכם ולגרום לכם להתחיל ריב רק בגלל המשחק. מומלץ לשחק רק עם חברים שיודעים להתמודד היטב עם משברים וכשלונות.

למרות התסכול, חוויה מעולה

תמונה: מיקרוסופט

הגאונות של המשחק, היא שכמעט בכל פעם שתיפסלו, אתם תרגישו שהפעם למדתם משהו ובפעם הבאה אתם תצליחו לנצח את השלב. בפועל, זה פשוט לא נכון. השלבים הם בסופו של דבר באורך של דקות אחדות, אך לעיתים רבות אתם תמצאו את עצמכם מנסים לעבור את אותו השלב במשך שעות (אלא אם אני פשוט השחקן הכי גרוע בעולם ב-Cuphead). אם וכשתצליחו לסיים שלב שישבתם עליו במשך שעות, אתם תתמלאו תחושת סיפוק והישגיות מאין כמוה. רק כדי לקהל שניה לאחר מכן ציון C על הביצועים שלכם בשלב. בואו נגיד שזו מערכת יחסים של אהבה קשה.

אין ספק שמיקרוסופט הצליחה לשים את ידה על כותר מעניין ומיוחד. לעיתים קשה לזכור שמדובר בסך הכל במשחק אינדי ומשחק הבכורה של הסטודיו שפיתח אותו. זהו סוג של פגז מן העבר גם מבחינה אומנותית, וגם מבחינת גיימפליי. אם יש לכם מספיק סבלנות, Cuphead הוא חוויה שחבל לפספס. רק תדעו שהוא עלול להיות מסוכן ללחץ הדם שלכם.


Cuphead זמין לקונסולות Xbox ול-PC.

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

9 תגובות על "המשחק שגרם לנו לרצות לזרוק את השלט על המסך: Cuphead"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
ASD
Guest
ביקורת טובה, אבל אני מוכרח לציין משהו בנוגע לחיסרון הקושי שציינת. זה לא חיסרון, זה פשוט הז’אנר. בדומה לסופר מיט בוי, או דארק סולס וחבריו, יש ז’אנר שלם של משחקים שהם פשוט מאוד מאוד מאוד קשים ומתסכלים. יש אנשים שמאוד אוהבים את הז’אנר הזה ומבחינתם מדובר ביתרון. אנשים שמשחקים את המשחק הזה חושבים שהוא קליל וחמוד בגלל איך שהוא נראה ואז מופתעים לרעה שהוא מאוד קשה, אבל זו כבר בעיה שלהם שלא הבינו למה הם נכנסים. בקיצור, כמו שאי אפשר להאשים משחק חידות שיש בו חידות, או משחק ספורט שאין בו עלילה כך גם במקרה הזה. המשחק קשה בטירוף כי… Read more »
Maor
Guest

היה אחד המשחקים שהכי ציפיתי להם השנה , אני יכול להגיד BRAVO ענקי לHDMR
שלא כמו (שיעול אקטיביזן) הזדרזו להוציא את המשחק ב2015 אלא דחו אותו עד ל2017 כדי שהמשחק יהיה ויצא הכי טוב שיש

BBוש
Guest

אם אתה חושב שהמשחק קשה חכה עד שתסיים אותו ותפתח לך רמת קושי נוספת….

יוני
Guest

מסתבר שיש דרך לשחק ברשת עם חבר, בעזרת פתיחת מאפיין ניסיוני בgeforce experience. חפשו בגוגל.

ארתור
Guest

משחק מדהים!
הוא קשה אמנם, אבל, הוא פייר.
מהשנים האחרונות הורגלנו למשחקים “קלים”, ולא Dark Souls נחשב, ודי להכניס כל משחק עם טיפת רמת קושי מעל המומצעת ולהשוותו ל-dark souls (לא למבקר).
תזכרו במשחקים של הניינטיז למיניהם הם היו פחות או יותר באותה רמת קושי – give or take

PHSelf
Member

ביקורת מצויינת.
אני חייב להגיד שאחריה הייתי חייב לשחק בו. וזה בדיוק מה שעשיתי. עד שהתייאשתי ממנו בזעם.
אין מה להגיד, כל מילה… בהחלט יחסים מורכבים.
משחק מצויין ומחווה מדהימה לסרטוני האנימציה של שנות ה-30.
תודה!

..33.
Guest

איך משחקים ביחד במחשב!??!

לא זוכר
Guest

אתה צריך ללחוץ על המקש “איזה שאלות דביליות אתה שואל???”

לא זוכר
Guest

הייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

wpDiscuz

תגיות לכתבה: