ה-Consumerization של ה-IT הארגוני
הציפיות של האנשים בדבר חווית השימוש שלהם במחשוב (הפרטי והארגוני) נמצאות עכשיו בנקודה שונה לחלוטין ממה שרוב הארגונים מסוגלים לספק היום. כיצד זה ישנה את פני ה-IT בארגונים?
הפוסט נכתב על-ידי גדי פלדמן, מומחה פתרונות תשתיות בחטיבת הפתרונות הטכנולוגיים של חברת HP.
במאמרו משנת 2003 (IT doesn’t matter), טען ניקולס קר כי ה- IT, או למעשה ה- IT כמו שהוא מיושם ומבוצע על ידי הארגון, כבר לא יכול להיחשב כיתרון תחרותי – משהו שאפשר היה לקחת כאקסיומה מאוד ברורה רק כמה שנים לפני. כל זה, רק כי ה- IT נהיה סוג של מוצר צריכה (commodity, כי באנגלית זה נשמע יותר טוב). לכל ארגון יש סוג של IT. גדול, קטן, חדשני או לא. כולם כבר שם, אין כיום ארגונים – קטנים כגדולים – שיכולים לעבוד ללא מחשוב, ברמה כזאת או אחרת. ודבר שיש לכל המתחרים בשוק, לא יכול ליצור יתרון תחרותי לאחד מהם.
“ה- IT שלנו הוא כלי אסטרטגי לארגון, הוא נמצא לכל רוחבו והארגון שלנו לא יכול לתפקד בלעדיו”, זה משפט שמנמ”רים אוהבים להגיד. קר מצידו טוען כי כל ההנחה שגויה ביסודה. מה שנותן למשאב כזה או אחר את התכונה להיות משאב אסטרטגי היא לא התפוצה הרחבה שלו, אלא בכלל הנדירות שלו.
כדי לפשט את זה, לכולם יש חשמל/טלפון/ריהוט/רכבים אבל לא לכולם יש מעבדות מחקר. או, לכולן יש ראש, ידיים, רגליים, חזה ועיניים, אבל לא כולן בר רפאלי.
73% מהמנמ"רים חוששים ממחשוב ענן
מסקר שנערך לאחרונה, מצא כי 73% מהמנמרי”ם חוששים שכל האפשרויות הקיימות היום של מחשוב ענן (עד כמה שאני לא אוהב את המושג) מאפשרות ליחידות העסקיות השונות בארגון לעקוף את ה- IT הפנימי.
פורסטר מוסיפים על כל זה, כי הפישוט, הורדת העלויות ושירות יעיל, מהיר וזול יותר שמציעות ספקיות השירותים שם את המנמ”ר בנקודה בה הוא למעשה הוא נמצא בתחרות. ברגע שליחידות העסקיות השונות תיהיה האופציה לקבל את מה שהן צריכות במהירות רבה הרבה יותר ממה שהן רגילות ולעיתים במחיר נמוך יותר, המנמ"ר יאבד למעשה את מעמדו כשותף אסטרטגי (לרוב בעיני עצמו) לאותן היחידות העסקיות. מעמד עליו הוא עבד קשה בשנים האחרונות.
נראה שהחשש של המנמ”רים לא מגיע משום מקום, מאותו הסקר עולה גם כי ב- 58% מהארגונים שנשאלו ישנן יחידות עסקיות אשר מריצות מערכות mission-critical בענן הציבור כבר היום, וכמעט כולם השיבו שאם הם לא עושים את זה עכשיו, הם ללא ספק מתכננים לעשות את זה בעתיד. מה שמעניין כאן, זה שרק 36% מהארגונים מאפשרים את זה כחלק ממדיניות המחשוב הארגונית שלהם.
אפל חודרת לארגונים
ואם בשינויים עסקינן, לפי חודשיים פורסטר פרסמה מחקר מעניין בדבר אחוזי החדירה של אפל לארגונים. כן, אותה אפל שבכלל לא פונה לשוק הארגוני ואפילו מקשה על ארגונים להטמיע את מוצריה בתוכם. המחקר שנעשה בצפון אמריקה ומערב אירופה מצא כי 21% מהעובדים (בחברות המידע) משתמשים במוצר אחד או יותר של Apple לטובת העבודה (iPhone, iPad או Mac). נוסף על כך, נמצא כי נכון לשנת 2011 ב- 46% מהארגונים (כאלה עם יותר מ- 1000 עובדים) נעשה שימוש במחשבי Mac ע"י העובדים. דרך אגב, מנהלי ה- IT צופים עליה של 52% במספר הזה בשנת 2012.
אנחנו פחות רואים את זה בישראל נכון לעכשיו (וזה ממש מעניין להבין למה), אבל באירופה ובארצות הברית, ישנם לא מעט עובדים אשר עובדים עם מחשבי Mac. המספר הזה גדל בהתמדה בעיקר עקב כניסה נרחבת יותר של תוכניות מסוג Bring Your Own Device (או BYOD) אשר מאפשרות לעובד לרכוש כל מחשב שהוא רוצה (בסכום כסף מסוים אשר מוקצה לטובה העניין ע"י הארגון) ולוותר על תמיכה כוללת של ה- IT במחשב.
מחלקות ה-IT מהצד השני, לא מחויבות לתמוך במחשב ובמערכת ההפעלה הרצה עליו, אבל נדרשות לספק בצורה זאת או אחרת את האפליקציות הארגוניות גם לאותם המשתמשים אשר לא עושים שימוש ב- Windows, אשר עליה מיועדות לרוץ רוב האפליקציות הארגוניות.
האם הרלוונטיות של ה-IT הארגוני הולכת ופוחתת?
כל השינויים האלה מבשרים את אותו הדבר, הרלוונטיות של ה- IT הארגוני הולכת ופוחתת. בעיני העובדים ויותר גרוע מכך – למנמ”ר לפחות – בעיני הנהלת הארגון. העולם הצרכני נשתף בשנים האחרונות בגל של חדשנות, שנראה שסוג של דילג על עולם המחשוב הארגוני. ועכשיו הוא צריך להלחם על הרלוונטיות שלו.
מה שיוביל בשנים הבאות את החדשנות – או הטרנספורמציה אם תרצו – של ה- IT הארגוני היא כניסת מושג ה- consumerization לחיי המחשוב הארגוני.
ה- IT הארגוני יהפוך להיות ספק שירותים לעובדי הארגון. השירותים יוכלו להיות שרתים וירטואליים לפי דרישה לצוותי הפיתוח, גישה לאפליקציות פנימיות אשר רצות על השרתים הפנימיים של הארגון, גישה (או למעשה בניית גשר לגישה) לעבודה באפליקציות אשר רצות על הענן הציבורי (SalesForce, Google Apps, Office365, SuccessFactors, Linkedin, Twitter, WebEx וכו’), גישה ושיתוף קבצים בין עובדי הארגון ולקוחות/שותפים חיצוניים (בעזרת DropBox, ShareFile, SharePoint, SugarSync ועוד).
כל זה כמובן על-ידי אוטומציה של תהליכים (העובדים יוכלו לקבל את השירותים ללא צורך בפתיחת קריאה או התערבות של יחידת ה- IT), פתיחת אפשרות לגישה מכל מקום ופתיחת הרשת להתקנים ולמערכות הפעלה נוספות.
הציפיות של האנשים בדבר חווית השימוש שלהם במחשוב (הפרטי והארגוני) נמצאות עכשיו בנקודה שונה לחלוטין ממה שרוב הארגונים מסוגלים לספק היום. העובדים מכירים היום לא מעט מערכות ואפליקציות בהן הם משתמשים בחיים הפרטיים ושכולן – כמעט ללא יוצא מן הכלל – מאפשרות חופש עבודה וגמישות שכמעט לא קיימות בעולם המחשוב הארגוני היום. השינוי פשוט חייב לקרות.
פוסט זה נכתב במקור בבלוג האישי של גדי פלדמן.
הגב
6 תגובות על "ה-Consumerization של ה-IT הארגוני"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
מה בנוגע לאבטחת מידע ?? !
בכל הקשור לענן הציבורי אני צופה רגרסיה של אירגונים חזרה לענן פרטי שאותו ינהלו מנמרים .
אני חושב שכולם נסחפו קצת עם עניין הענן הציבורי ואירגון שחשוב לו אבטחת מידע לא יבחר בדרך "הענן הציבורי".
הי דוד,
קראתי את זה איפשהו – ורק אלוהי האינטרנט זוכר איפה – על זה שייטב שהמנמ"רים את ה- I ב- CIO מ- Information ל- Innovation.
כך אולי הם יוכלו סופסוף לשחק תפקיד יותר משמעותי בארגונים שלהם. כי כל העניין הזה של ניהול המידע (או whatever) כבר לא יתפוס עם הזמן.
אני – כמו שהשכלת בטח להבין – מאוד מתחבר לזה.
גדי
בכלל לא "מעניין" למה אפל לא חודרת לארגונים הישראלים – זה ברור לגמרי: אין אופיס של מייקרוסופט שתומך בעברית למק.
הארגונים הישראליים ובראשם המגזר הציבורי, שבויים (שפוטים?) של חברת מייקרוסופט ומוצריה.